טל יבלון     לפני שבוע     כ- 5 דקות קריאה  

מודל הקצאת הנכסים של סוונסון 🔴- ידע שווה כסף

כסף

דף הבית » שוק ההון » מודל הקצאת הנכסים של סוונסון

דיוויד סוונסון היה האיש שהפך את קרן ההשקעות של אוניברסיטת ייל (Yale) למכונת כסף. כשהוא נכנס לתפקיד בשנת 1985, הקרן נוהלה כמו רוב הקרנות הגדולות – 60% מניות, 40% אג”ח. אבל סוונסון הבין שמשקיעים מוסדיים עם אופק השקעה ארוך יכולים לקחת יותר סיכונים ולהרוויח יותר.

במקום להשאיר את רוב הכסף בשוק הציבורי, הוא החל לשלב השקעות פרטיות, קרנות הון סיכון, קרנות גידור ונדל”ן. התוצאה? תשואות גבוהות מהממוצע לאורך עשרות שנים, עם ממוצע שנתי של קרוב ל-13%!

מה הרעיון מאחורי המודל?

סוונסון בנה אסטרטגיה שמבוססת על פיזור רחב והגדלת רכיב הסיכון החכם. בניגוד למודל 60/40 המסורתי, הוא הכניס לתיק של ייל הרבה נכסים אלטרנטיביים – דברים שלא תלויים בשוק ההון הרגיל. ככה הוא הצליח להקטין תנודתיות ולשפר את הביצועים בטווח הארוך.

איך נראה התיק של מודל הקצאת הנכסים של סוונסון?

  1. 30% מניות אמריקאיות (U.S. Equities)
    • השוק האמריקאי הוא המנוע הכלכלי המרכזי בעולם.
    • מספק תשואה גבוהה לאורך זמן עם פוטנציאל צמיחה חזק.
  2. 15% מניות בינלאומיות מפותחות (Developed International Equities)
    • מפזר סיכונים ולא תלוי רק בכלכלה האמריקאית.
    • נותן חשיפה לשווקים כמו אירופה, יפן ואוסטרליה – כלכלות יציבות וחזקות.
  3. 5% מניות בשווקים מתעוררים (Emerging Markets Equities)
    • כלכלות כמו הודו, סין וברזיל צומחות בקצב גבוה.
    • בטווח הארוך, מניות משווקים מתפתחים מציגות פוטנציאל תשואה גבוה יותר.
  4. 20% נדל”ן (Real Estate) וקרנות REITs
    • נדל”ן מייצר הכנסה פסיבית קבועה עם צמיחה לאורך זמן.
    • נותן הגנה מפני אינפלציה – כשמחירי המחיה עולים, מחירי השכירות עולים יחד איתם.
  5. 15% אג”ח ממשלתיות לטווח ארוך (Long-Term Government Bonds)
    • מספק יציבות לתיק ומאזן נכסים מסוכנים יותר.
    • אידיאלי לשמירה על תזרים מזומנים קבוע.
  6. 15% אג”ח צמודות אינפלציה (TIPS – Treasury Inflation-Protected Securities)
    • מסייע להגן מפני שחיקת ערך הכסף.
    • פתרון חכם בתקופות של אינפלציה גבוהה.

מה היתרונות של המודל הזה?

✔ תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך – כי מניות, נדל”ן והשקעות פרטיות נותנות צמיחה עדיפה.
✔ פיזור רחב יותר = פחות סיכון – כי אתם לא תלויים רק במניות או באג”ח.
✔ יכולת לנצל את היתרון של אופק השקעה ארוך – במיוחד למי שלא צריך את הכסף בטווח הקצר.

ומה החסרונות?

❌ נכסים פרטיים פחות נזילים – כלומר, קשה יותר למכור ולהמיר למזומן במקרה הצורך.
❌ מודל שמצריך ידע וניהול חכם – כי קרנות הון סיכון וקרנות נדל”ן לא תמיד קלות להבנה וליישום.

האם המודל של ייל מתאים גם לכם? בואו נעשה סדר!

אז דיברנו על מודל ייל ועל איך דיוויד סוונסון הפך את קרן ההשקעות של אוניברסיטת ייל למכונת כסף. אבל השאלה האמיתית היא – האם זה מתאים גם לכם?

  • אם יש לכם אופק השקעה ארוך ואתם לא צריכים את הכסף בקרוב.
  • אם אתם מוכנים לקחת סיכון מחושב בשביל תשואות גבוהות יותר.
  • אם אתם מבינים את היתרונות של השקעות אלטרנטיביות כמו נדל”ן וקרנות הון סיכון.

ומה הקאצ‘?

  • הרבה מההשקעות במודל לא נזילות – כלומר, אי אפשר למשוך את הכסף מתי שבא לכם.
  • זה דורש יותר ידע וניהול חכם – כי לבחור קרן הון סיכון טובה או קרן גידור זו לא משימה פשוטה.
  • לא תמיד אפשר לשכפל בדיוק את המודל הזה, כי משקיעים פרטיים לא נהנים מהתנאים של קרנות אוניברסיטאיות.

ומה אומרים המבקרים?

אפילו סוונסון בעצמו אמר שמשקיעים פרטיים לא יכולים לחקות במדויק את האסטרטגיה של ייל, כי הם לא נהנים מהטבות כמו עמלות נמוכות, גישה לנכסים אקסקלוסיביים, או קרנות סגורות עם מנהלים מהטופ העולמי.

בין השנים 1985-2020, המודל של ייל השיג תשואה שנתית ממוצעת של 12.5%, לעומת 9.7% במדד S&P 500 – יתרון משמעותי. עם זאת, בשנים האחרונות התשואות פחתו בשל ביצועים חלשים של אג”ח ושווקים מתעוררים.

אז אם אתם אוהבים השקעות פשוטות ונזילות – אולי עדיף לכם להישאר עם גישה מסורתית יותר. אבל אם יש לכם סבלנות, רצון ללמוד ולהסתכן קצת יותר – יכול להיות שמודל ייל הוא משהו ששווה לשקול.

למי שרוצה לחקות את המודל לבד, יש פה דוגמא (לא ניסיתי):

איך אפשר ליישם את זה עם 300,000 ש”ח נניח?

משקיעים פרטיים שרוצים לנסות ליישם את המודל הזה יכולים לעשות את זה דרך קרנות סל (ETF) :

  1. 30% מניות אמריקאיות (U.S. Equities):
    • Invesco S&P 500 UCITS ETF (סימול: SPXS): קרן של Invesco העוקבת אחר מדד S&P 500, הכולל את 500 החברות הגדולות בארה”ב. הקרן נסחרת גם בישראל מספר נייר ערך 1183441.
  2. 15% מניות בינלאומיות מפותחות (Developed International Equities):
    • Invesco MSCI World UCITS ETF (סימול: MXWO): קרן של Invesco העוקבת אחר מדד MSCI World, המייצג מניות גדולות ובינוניות בשווקים המפותחים ברחבי העולם. הקרן נסחרת גם בישראל מספר נייר ערך 1185164.
  3. 5% מניות בשווקים מתעוררים (Emerging Markets Equities):
    • Invesco MSCI Emerging Markets UCITS ETF (סימול: MXFS): קרן של Invesco העוקבת אחר מדד MSCI Emerging Markets, הכולל מניות משווקים מתפתחים כמו סין, הודו וברזיל. הקרן נסחרת גם בישראל מספר נייר ערך 1183490.
  4. 20% נדל”ן (Real Estate) וקרנות REITs:
    • iShares Global REIT ETF (סימול:REET): קרן סל של iShares העוקבת אחר מדד FTSE EPRA/NAREIT Global REITs, המייצג קרנות השקעה בנדל”ן (REITs) ברחבי העולם.
  5. 15% אג”ח ממשלתיות לטווח ארוך (Long-Term Government Bonds):
    • iShares $ Treasury Bond 20+yr UCITS ETF (סימול: IDTL): קרן של iShares המשקיעה באג”ח ממשלתיות אמריקאיות עם טווח לפדיון של מעל 20 שנים.
  6. 15% אג”ח צמודות אינפלציה (TIPS – Treasury Inflation-Protected Securities):
    • iShares $ TIPS UCITS ETF (סימול: ITPS): קרן של iShares המשקיעה באג”ח ממשלתיות אמריקאיות צמודות אינפלציה. הקרן נסחרת גם בישראל מספר נייר ערך  1159060.

מה אתם חושבים? הייתם מאמצים את הגישה של סוונסון או מעדיפים להשקיע בדרך אחרת? שתפו אותי בתגובות!