קריסת הביטוח הלאומי - ידע שווה כסף - התנ"ך של עולם הפיננסים

דף הבית » תכנון פיננסי » FIRE » קריסת הביטוח הלאומי

---

דמיינו שאתם צופים בשני רכבות דוהרות – אחת מארה”ב והשנייה מישראל – ושתיהן נוסעות באותו כיוון: אל תהום פשיטת הרגל של הביטוח הלאומי. בארה”ב זה נקרא “הצונאמי הכסוף”, בארץ אנחנו פשוט קוראים לזה “הבור התקציבי”. בשני המקרים, מדובר במשבר כלכלי שמתקרב במהירות, ובלי בלמים. אבל השאלה הגדולה היא: האם אתם, כאזרחים, צריכים להמשיך להסתכל מהצד ולקוות לטוב, או להתחיל לבנות לעצמכם גשר פרטי?

תנועת ה-FIRE (עצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת) מעודדת אנשים לקחת שליטה על עתידם הכלכלי, לחסוך ולהשקיע באופן שיאפשר להם לפרוש מוקדם, ובכך להפחית את התלות במערכות פנסיה וביטוח לאומי. אולם, כאשר בוחנים את מצב הביטוח הלאומי בארצות הברית – ובעקבותיו גם את המצב בארץ – השאלה המרכזית היא: האם ניתן בכלל לבנות על המערכות הציבוריות הללו כמקור פרנסה אמין בעתיד?

בארצות הברית

לפי הדו”ח השנתי של הביטוח הלאומי האמריקאי מ-2024, המערכת עומדת בפני משבר חמור. נכון לשנת 2023, כ-68 מיליון אמריקאים קיבלו תשלומים בסך כולל של 1.5 טריליון דולר. אך הגירעון במערכת גדל במהירות בגלל שני גורמים עיקריים:

1. ריבוי הפורשים – כ-11 אלף אמריקאים מגיעים לגיל פרישה מדי יום. עד שנת 2033, מספר הפנסיונרים צפוי לגדול לכ-66 מיליון.
2. עלייה בתוחלת החיים – תוחלת החיים באמריקה התארכה בעשורים האחרונים, מה שהוביל להארכת תקופת התשלום לפנסיונרים.

בהתאם לדו”ח הביטוח הלאומי, עתודות הקרן (שעמדו על 2.8 טריליון דולר ב-2023) צפויות להיגמר לחלוטין עד שנת 2033. החל משנה זו, התשלומים לפנסיונרים יתבססו רק על הכספים שיגיעו ממסים שמשלמים העובדים הצעירים. אך אפילו במצב זה, הכסף יספיק לכ-75% בלבד מהקצבאות הנדרשות.

נתונים מטרידים:

• כ-27% מהאמריקאים מעל גיל 59 דיווחו שאין להם אפילו דולר אחד בחיסכון לפנסיה.
• היתרה החציונית בחשבון פרישה לאדם בגילאי 55-64 היא 71,000 דולר בלבד – סכום שאינו מספיק לפרישה בטוחה.
• כ-51% מהאמריקאים מעל גיל 65 מחזיקים בנכסים נזילים בשווי נמוך מ-100,000 דולר.

השפעה פוליטית וכלכלית

כאשר תיגמר קרן הביטוח הלאומי, הממשל הפדרלי יצטרך להגדיל את הכנסותיו ממסים כדי לעמוד בהתחייבויות. אבל במציאות שבה האוכלוסייה המבוגרת מהווה כ-17.5% מהאלקטורט ובעלת שיעור הצבעה גבוה במיוחד, קיצוץ משמעותי בקצבאות יפגוש התנגדות פוליטית משמעותית. התוצאה: העלאת מסים, הגדלת הגירעון או שילוב של שניהם.

מצב הביטוח הלאומי בישראל: לא הרבה יותר טוב

התחזיות לעתיד:

מצב הביטוח הלאומי בישראל מדאיג, במיוחד לאור הדוח האקטוארי האחרון מ-2023, המצביע על כך שעד 2036 הקרן עשויה להתרוקן. מדובר במשבר כלכלי וחברתי שיצריך צעדים דרמטיים מצד הממשלה והציבור, אם רוצים לשמור על זכויות בסיסיות כמו קצבאות אזרח ותיק, נכות וסיעוד.

הסיבות למשבר:

1. התחייבויות גוברות:
   • גידול בקצבאות אזרח ותיק וסיעוד: עם העלייה בתוחלת החיים וגידול אוכלוסיית המבוגרים, המדינה מוצאת את עצמה במצב שבו יותר אנשים זקוקים לקצבאות לפרק זמן ארוך יותר. תוחלת החיים הגבוהה בישראל – אחת מהגבוהות במדינות ה-OECD – מוסיפה על הלחץ הכלכלי.
   • עלייה בדרישות הסיעוד: ככל שאנשים חיים זמן רב יותר, גדל מספרם של האזרחים הנזקקים לשירותי סיעוד, שמסופקים על ידי הביטוח הלאומי. מדובר בקצבאות יקרות במיוחד, המחייבות משאבים רבים.
2. ניהול הקרן:
   הכספים שמוזרמים לקרן הביטוח הלאומי מנוהלים על ידי משרד האוצר, שמשתמש בהם לכיסוי גירעונות ממשלתיים אחרים. כספים אלו אינם נשמרים “בצד” או מושקעים בצורה שתשמור על ערכם, מה שמחליש את יכולתה של הקרן לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד.
3. יחס תלות גבוה:
   בשנת 2023, יחס התלות – המודד את מספר העובדים המשלמים ביטוח לאומי ביחס לאזרחים שמקבלים קצבאות – עמד על 25.5%. כלומר, לכל אדם שמקבל קצבה היו רק ארבעה עובדים שתמכו במימון התשלומים. היחס הזה צפוי לגדול באופן דרמטי ל-32.6% עד שנת 2065, מה שאומר שיותר אנשים יקבלו קצבאות, בעוד שפחות עובדים ישלמו דמי ביטוח לאומי.

השלכות המצב:

1. הוצאות מול יתרות הקרן:
   בשנת 2023, הביטוח הלאומי שילם קצבאות בסך כולל של כ-118 מיליארד ש”ח, הכוללות קצבאות זקנה, נכות, סיעוד, קצבאות ילדים ועוד. מנגד, יתרת הקרן בסוף השנה עמדה על 245 מיליארד ש”ח בלבד. הפער בין ההכנסות להוצאות צפוי לגדול ככל שיחלוף הזמן, והקרן תתרוקן בהדרגה, עד להתרוקנות מוחלטת בשנת 2036.
2. אובדן היכולת לשלם קצבאות:
   אם המצב יימשך ללא שינוי, הביטוח הלאומי לא יוכל לממן את מלוא ההתחייבויות שלו לציבור. המשמעות היא קיצוץ בקצבאות או עיכוב בתשלומים, מה שעלול להעמיק את המצוקה הכלכלית של האוכלוסיות הפגיעות ביותר: אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלויות ומשפחות במצוקה.
3. העלאת מסים או קיצוץ בקצבאות:
   ללא רפורמות מהותיות, הממשלה תיאלץ לבחור בין צעדים לא פופולריים: העלאת דמי הביטוח הלאומי, העלאת מסים כללית או קיצוץ חד בקצבאות. כל אחד מהצעדים הללו יפגע במידה מסוימת בציבור הרחב, אך הימנעות מהם עלולה להוביל לקריסה מלאה של המערכת הסוציאלית.

כיצד ניתן להתמודד עם המשבר?

בכדי להבטיח את יציבות הביטוח הלאומי לעתיד, על הממשלה לשקול צעדים כמו:

1. הצמדה של גיל הפרישה לתוחלת החיים: ככל שאנשים חיים זמן רב יותר, חשוב להתאים את גיל הפרישה ולהגדיל את מספר השנים שבהן אנשים עובדים ותורמים לקרן.
2. החזרת כספים שנלקחו: אחת הטענות המרכזיות של הביטוח הלאומי היא שמשרד האוצר “שאב” כספים מהקרן לאורך השנים למימון גירעונות אחרים. החזרת כספים אלו תוכל להאריך את חיי הקרן.
3. ניהול השקעות: במקום לאפשר למשרד האוצר להשתמש בכספי הקרן למימון הוצאות שוטפות, ניתן לנהל אותם כקרן השקעות שתשיא תשואה ארוכת טווח.
4. שינויים בגביית מסים: אפשרות נוספת היא העלאה מדורגת של דמי הביטוח הלאומי, תוך שימת דגש על מניעת פגיעה באוכלוסיות חלשות.

אז אם אתם בונים על הביטוח הלאומי, כדאי שתתחילו לשקול תוכניות גיבוי. אולי לפתוח קרן פנסיה פרטית, להשקיע בנדל”ן, או ללמוד לנגן בכינור בתקווה שאנשים ברחוב יזרקו לכם כמה מטבעות. כי במצב הנוכחי, יש סיכוי לא רע שעד שתגיעו לגיל הפרישה, תמצאו את עצמכם שולחים מכתבים לאוצר עם הכותרת: “מישהו ראה את הפנסיה שלי?”.

אבל אל דאגה, אם תנועת ה-FIRE לימדה אותנו משהו, זה שהכוח בידיים שלנו. אז תתחילו לחסוך, תשקיעו חכם, ותפסיקו לסמוך על מערכות שבורחות מאחריות כמו מישהו ששכח לשלם על הארוחה במסעדה. אם כבר להיות ציניים, לפחות תעשו את זה עם חשבון בנק מלא.