פוסט זה מובא מפי JD Roth.
JD הוא בלוגר כבר יותר מעשרים שנה כאשר התחיל בבלוג אישי שלו בשנות ה-90: jdroth.com, ב-2006 עבר להיות בלוגר פיננסי כאשר פתח את getrichslowly.org כדי לתעד את היציאה שלו מעבדות כלכלית בדמות $36,000 חוב צרכני ועד הגעה לעצמאות כלכלית. עם הזמן רואים שהוא עובר ממישהו שרק מתעד את הצעדים שלו ולומד על מושגים פיננסיים, למישהו שמבין בתחום ומלמד את הקוראים שלו על מושגים ושיטות ברמה של מומחה/יועץ. ב-2012 מכר את הבלוג שלו בסכום לא ידוע (המוערך ב-7 ספרות $$$), ובד בבד העביר את כתיבת התכנים לצוות כותבים ומעין עזב את התחום.

הוא חזר לאחרונה לפני כשנה עם בלוג חדש moneyboss.com, בו הוא כבר המומחה עם קבלות. הוא מטיף להתייחסות לחיים הפיננסיים של כל אחד כעסק האמור להפיק רווח לכל דבר. את הרווח כמובן יש להשקיע בנכסים שיפיקו רווחים נוספים. למי שירשם לאתר יקבל "קורס" מזורז בן 10 שבועות של פוסטים שבועיים שבכל אחד יש קונספט שונה.

בפוסט היום, הוא מביא את ההבדלים לדעתו בין פרישה מעבודה לעצמאות כלכלית. הבדל סמנטי אמנם, אבל מנסיון יש אנשים שלעתים לוקחים זאת מאוד קשה.

ועכשיו לפוסט שלו (לינק לפוסט המקורי באנגלית):

קראתי המון לאחרונה על פרישה ועצמאות כלכלית באתר reddit.com. מקריאה של שאלות ותגובות של אנשים הבנתי את מיני האתגרים בהם הם עומדים בעת שהם מעלים את אחוז החיסכון שלהם וחותכים בהוצאות על מנת להשיג יעדים גדולים יותר.

למי שלא מכיר, Reddit היא קהילה אינטרנטית ענקית המאפשרת פורומי דיון שלכל אחד נושא שונה. אני נהנה לגלוש בפורומים הבאים באתר:

  • פיננסים אישיים
  • מחייה פשוטה
  • עצמאות כלכלית
  • פרישה מוקדמת "רזה" – leanFIRE

הנושא האחרון דורש הסבר. לא שמעתי על המושג פרישה מוקדמת "רזה" לפני שנתקלתי בה בפורום. אך לדעתי זה יתאים לחלק מקוראיי. על פי הפורום: "אם אתם רוצים לפרוש מעבודה לפני גיל 60 עם פחות מ-$40,000 דולר בהוצאות שנתיות (שווה ערך להוצאה משפחתית חודשית של 8900 ש"ח בישראל), זהו המקום לדון בו". במילים אחרות, פרישה "רזה" היא מושג לפרישה מוקדמת עם מינימום כסף.

המושג FIRE הוא ראשי תיבות של Financial Independence Retire Early, כלומר גם פרישה מוקדמת וגם עצמאות כלכלית. בהמשך המאמר אעמוד על ההבדלים בינהם.

נראה לי מוזר שהם מחשיבים הוצאה שנתית של $40,000 "רזה". זהו סכום המהווה 75% מההוצאה הממוצעת למשק בית בארה"ב ($53,495 – שקול להוצאה חודשית של 12000 ש"ח בישראל). סכום זה לא נראה קמצני במיוחד. ההוצאות הרגילות שלי עומדות על $36,000 לשנה (8000 ש"ח לחודש בישראל), ואני לא מחשיב את עצמי חסכן בכלל.

לדעתי, אנשים כמו Pete מהאתר: http://www.mrmoneymustache.com/ (הוצאה שנתית של $25,000 דולר לשנה – 5600 ש"ח לחודש בישראל – למשק בית של שלושה) וג'ייקוב מהאתר: http://earlyretirementextreme.com/ (הוצאה שנתית של $14,000 דולר בשנה לזוג – 3100 ש"ח לחודש), עומדים בהגדרה של leanFIRE. אבל $40,000??? זה רק קצת פחות מופרז ממשפחת ג'ונס השכנה.

הערת העורך: בארה"ב יש ביטוי – keeping up with the Joneses – "להיצמד למשפחת ג'ונס" – הדימוי של קניית מוצרים רק מתוך רצון להשתייך לאיזשהו מעמד חברתי שאיכשהו תלוי בכמות ההוצאות ולאו דווקא באיכות החיים.

הרצון שלי להגדיר מה עונה על "פרישה רזה" מבליט את הבעיה שיש לכולנו כאשר אנו באים לדבר על כסף. למילים יש משמעויות שונות לאנשים שונים. היום אני רוצה להסביר למה אני מתכוון כאשר אני משתמש במילים מסוימות ובביטויים מסוימים באתר moneyboss.com.

הגדרת פרישה

לרוב האנשים, למילה "פרישה" יש משמעות אחת ויחידה, והיא הגעה לגיל מופלג, 60 או 65, ועזיבת העבודה על מנת ליהנות מסכום כסף שהצליחו לחסוך. לאנשים אלו, תקופת הפרישה היא תקופה בה הם מטיילים ומנסים דברים שלא היה להם זמן אליהם לפני כן. אך זהו ממש לא זמן לעבוד בו.

בעוד שרוב האנשים מתייחסים כך לפרישה, נקודת המבט שלי היא פחות חד-גונית. אני מחשיב את עצמי כמישהו שפרש. כך גם Mr. Money Mustache. האם אנחנו משוגעים? לדעתי, לא. בשבילי יש הרבה גוונים של פרישה ולהלן כמה מהן:

  • פרישה מוקדמת, בדיוק אותו דבר כמו פרישה רגילה רק שזה לא בא בסוף החיים, אלא בגיל 50 או 40 או 30. על מנת לפרוש מוקדם, צריך לחסוך יותר מהממוצע. על מנת לפרוש מאוד מוקדם, יש לחסוך הרבה  יותר מהממוצע. חלק מהאנשים חושבים שפרישה מוקדמת היא חלום באספמיה, אך זה לא. אם תצליחו להקפיץ את אחוז החיסכון שלכם ל-50, מטרה קשה אך אפשרית, תוכלו כנראה לפרוש בעוד 15 שנה.
  • אופציה נוספת היא פרישה-למחצה. כאשר פורשים חלקית, אתם ממשיכים לעבוד, אבל בתנאים שלכם. יש לכם חיסכון משמעותי, אולי אפילו מספיק כדי לפרוש באופן מלא, אך אתם בוחרים להרוויח הכנסה כלשהיא כדי שתוכלו למשוך מהחיסכון בצורה איטית יותר. אני מחשיב את עצמי כמי שפרש-למחצה: סביר להניח שאוכל להפסיק לעבוד ולחיות עד סוף חיי באושר מופלג ללא דאגות קיומיות, אך אני בוחר לעבוד בעבודה משמעותית. בצורה זו, אני מסוגל לטייל יותר ממה שהייתי יכול בצורה אחרת.
  • בספרו, 4 שעות עבודה בשבוע, טים פריס (Tim Ferriss) מתאר גישה נוספת לפרישה. הוא טוען שבמקום לדחות את הפרישה בעשרות שנים לסוף חיינו, נהיה מאושרים יותר, מסופקים יותר ופרודוקטיביים יותר אם נחלק את זמן הפרישה הכולל למיני-פרישות במהלך הקריירה שלנו. הפסקות אלו באמצע הקריירה מאפשרת לנו לחקור מקומות ואנשים חדשים בעודנו צעירים וחזקים, ובנוסף יש לנו זמן לשנות את מסלול חיינו אם נגלה הזדמנויות חדשות.

במוח שלי, לפרישה יש מגוון צורות וגדלים. אין בנמצא הגדרה אחת טובה למושג הזה. לרבים, המושג אומר שאתה לא עובד יותר למחייה. אך באותה מידה יש אנשים שיצחקו מהגדרה זו.

זה לא משנה איך אתם מגדירים את אורח חייכם. בין אם אתם מוגדרים שפרשתם או לא, כל מה שמשנה זה שאתם מוודאים שהעבודה אותה אתם מבצעים ואופן הוצאת הכסף שלכם תואם את המרטות שלכם בחיים. אם תעשו זאת, תהיו מאושרים.

הגדרת עצמאות כלכלית

בסופו של דבר, המילה "פרישה" היא מילה טעונה, ואני מאוד מנסה לא להשתמש בה מלבד אולי בשיחת חולין. במקום, אני מעדיף לדבר על "עצמאות כלכלית", המהווה בעצם את אותו דבר ללא הקונוטציות.

לשינוי השיח לכיוון של עצמאות כלכלית יש יתרון נוסף. ברור שיש דרגות שונות של עצמאות כלכלית, ואז ניתן לדבר על התקדמות לאורך רצף של FI.

בחודש שעבר הצעתי שיש שש דרגות לעצמאות כלכלית:

שלב 0 – תלות: אורח החיים שלכם תלוי בתמיכה כלכלית של אחרים.
אתם בשלב זה אם הוריכם עדיין נותנים לכם כסף. אתם בשלב זה אם אתם מוציאים יותר משאתם מכניסים. אתם בשלב זה אם החזר החובות שלכם עולה על ההכנסה שלכם.

שלב 1 – פרעון: אתם עומדים בהתחייבויות הכלכליות שלכם ללא עזרה חיצונית.
אתם בשלב זה אם התחלתם ליצור "רווח" חודשי, כאשר ההכנסה עולה על ההוצאות. בהפרש אתם משתמשים כדי לפרוע את חובותיכם ועל מנת לעמוד בתהחייבויות היומיומיות.

שלב 2 – יציבות: אין לכם יותר אשראי צרכני.
החזרתם את כל החובות על כרטיסי אשראי, הלוואות רכב וכן הלאה. יכול להיות שיש לכם עדיין "חוב טוב" – הלוואות ללימודים ומשכנתא – אך סילקתם התחייבויות אחרות ובניתם חיסכון לשעת חירום על מנת להגן על עצמכם מאירועים מצערים.

שלב 3 – סוכנות: יש לכם את החופש לחיות ולעבוד כרצונכם.
סילקתם את כל החובות שלכם, כול הלוואות ללימודים ומשכנתאות (או שיש לכם את הסכום כדי לעשות זאת, אם תרצו). יש לכם מספיק כסף בבנק כך שתוכלו להתפטר ברגע ללא חשש לעתידכם הכלכלי.

שלב 4 – ביטחון: הכנסה מהשקעות מכסה צרכים בסיסיים.
הכסף אותו חסכתם והשקעתם יכול לממן דיור פשוט, אוכל בסיסי, בגדים הכרחיים וביטוחים – גם אם לא תעבדו עוד יום אחד בחייכם.

שלב 5 – עצמאות: הכנסה מהשקעות מכסה את רמת החיים הנוכחית שלכם.
הכסף אותו חסכתם והשקעתם יאפשר לכם לחיות כמו שאתם חיים היום ועד היום שתמותו. הסכום מכסה גם את הבסיס וגם את מנעמי החיים שתחפצו בהם.

שלב 6 – שפע: יש לכם מספיק – ויותר.
ההכנסה הפסיבית מכל המקורות, לא רק שתממן את רמת החיים שלכם לנצח, אך גם תאפשר לכם את החופש לבחור מה שתרצו: להתפנק, לבנות אימפריה עסקית ולטייל בכל העולם.

אם תרצו, ניתן לזקק עוד את השלבים. אפשר להגדיר 16 שלבים של עצמאות כלכלית. או אפילו 60. הנקודה העיקרית היא שככל שתחסכו יותר כסף, יהיה לכם חופש רב יותר – ותוכלו לקחת סיכונים גדולים יותר.

כפי שאמרתי, בשבילי אין הבדל משמעותי בין פרישה לעצמאות כלכלית. אך לרוב אני משתמש בביטוי השני כדי להימנע מהיגררות לויכוחים עם משטרת הפרישה האינטרנטית (קישור לפוסט של Mr. Money Mustache בנושא).

מה המשמעות שיש למילה "פרישה" עבורכם? מה ההבדל בין פרישה לעצמאות כלכלית? איך תדעו מתי השגתם עצמאות כלכלית? ומה תעשו כשתגיעו אליה?