מאת fintranslator לפני 8 שנים כ- 8 דקות קריאה
המסע להצלת העולם של בלוגרים פיננסיים
לאחר תקופה ארוכה של פוסטים על דיווח ל-IRS בצורה בלעדית, אני אתחיל לחזור לאט לאט לתרגום של בלוגים פיננסיים אהובים מרחבי העולם (טוב נו, בעיקר ארה"ב).
אל תדאגו, יהיו עוד פוסטים שנוגעים למסים לאמריקאיים, אבל הפוסטים הללו מיועדים לכלל האוכלוסייה ואתם יכולים להפיץ לחבריכם אם תמצאו שזה יפיק בעבורם ערך.
לי אישית, קהילת הבלוגרים הפיננסיים העולמית די שינתה את החיים. אמנם אני ואשתי היינו חסכנים טבעיים, אך זה נתן דחיפה בכיוון של עצמאות כלכלית בגיל צעיר מאוד.
היום אציג פוסט שכתב האחד והיחיד, Mr. Money Mustache, הידוע בכינוי MMM. MMM היה מתכנת שבגיל 30 הגיע לעצמאות כלכלית והוא ואשתו פרשו ביחד מעבודתם, ע"י כך שההשקעות שלהם סיפקו להם מספיק כסף כדי לחיות את חייהם. רק לאחר שפרשו הביאו לעולם ילד (וכרגע הם לא מתכננים אחד נוסף). הם חיים על כ-$27,000 בשנה. הבלוג שלו מפיץ את הבשורה לא רק של עצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת, אלא גם של חיים קצת פחות מצחיקים והזויים (כמו למשל, ליסוע לכל מקום שהוא במרחק של מעל 300 מטר). מלבד טיפים לחיסכון כלכלי והשקעות, הבלוג כתוב בניסוח הומוריסטי, וגם תוך שימוש נמרץ בקללות (להדגשת הנקודה, כמובן). הוא לא מאמין בפוליטיקלי קורקט. אני מאמין שעם הזמן אביא כמה וכמה מהפוסטים שלו כאן. (ד.א. הבלוג שלו נעקב על ידי מיליונים ברחבי העולם ומכניס מעל $20,000 בשנה).
את הפוסט הספציפי הזה, MMM דווקא כתב כאורח בבלוג של ג'ייקוב פיסקר, הידוע בכינוי Early Retirement Extreme או ERE. ג'ייקוב פרש גם בשנות ה-30 המוקדמות, והוא מוציא על עצמו רק $7,000 בשנה (הוא נשוי אך הפיננסים שלו ואשתו מופרדים). הוא בעצם הסולידית המקורי. הבלוג שלו מעודד חיסכון אגרסיבי, תוך קיצוץ אגרסיבי של הוצאות לא נחוצות שבאות בדרך כלל על ידי פיתוח יכולות אישיות לפתרון בעיות. רוב האנשים פשוט שולפים את האשראי כשבעיה צצה להם בחיים, אך לא ג'ייקוב. הבלוג שלו מכיל בין היתר את אתגר 21 הימים שאם תעקבו אחריו תהפכו מצרכנים חסרי הכרה ותצטרפו לדרך המלך לעצמאות כלכלית. האתגר כולל בין היתר פוסטים על מציאת המקום המגורים האידיאלי, צמצום הרכוש הלא נחוץ בבית, השקעות וכו'. שווה קריאה! אני בהחלט אביא גם פוסטים של ERE בהמשך.
ועכשיו למנה העיקרית:
הנה הלינק לפוסט המקורי: פוסט אורח: המסע להצלת העולם של בלוגרים פיננסיים.
תזכורת: כאשר אני מתרגם תראו את הטקסט כך:
תרגום תרגום תרגום
כאשר אני כותב הערה או מפרשן תראו את הטקסט כך:
הערה או פרשנות
תיהנו! תזכרו שהמלים מעתה הם של MMM.
לפני כמה חודשים, היה לי צורך בלתי מוסבר לכתב על פיננסים אישיים. מדוע? משום שאנשי ארה"ב צריכים לעבור סדרת חינוך רצינית, ואני לא יכולתי לעצור בעד עצמי להוסיף את קולי אל המקהלה הקטנה (עדיין) של אנשים המעבירים סדרות חינוך כאלה.
בכל פעם שאני הולך ליד סטארבאקס ורואה את תור הקאדילאקים העומד ואז חוזר הביתה כדי לקרוא על רמות שיא של פשיטות רגל, עיקולים ותלונות על מחיר-הדלק-שעלה-לאחרונה-אבל-עדיין-זול-בטירוף, אני מתחיל להתחמם. בכל פעם שאנשים מתלוננים שאין להם מספיק כסף כדי לגדל את ילדיהם בעוד הם קונים מוצרים חדשים באשראי מתגלגל, זה מכריח אותי לכתוב אפילו עוד.
הסיבה שבשלה אני מרגיש צורך לכתוב היא בגלל שאני סוג של גרסה אחרת של ג'ייקוב (ERE). היות ואני במקור מהנדס תוכנה, אני לא יכול שלא לייעל את הכנסת והוצאת הכסף שלי באותה צורה שמהנדס יתוכנה מייעלים בצורה כפייתית את הקוד שלהם. בתעשייה זה נקרא קוד "אלגנטי". הכסף בשבילי, מרגיש בדיוק כמו קוד תוכנה. אם ההכנסות וההוצאות שלך לא "אלגנטיות", אז הם חרא, ואתה גורם לעצמך, לבני מינך ולעולם סבל בעצם זה שאתה לא מייעל אותם. זהו מצב חירום!
בגלל אותו ייעול לעיל, הקריירה שלי בתור מהנדס תוכנה לא נמשכה זמן רב. שמתי בצד מספיק כסף כדי לתמוך בסגנון חיים של מעמד הביניים, עם אישה וילד צעיר, רגע לאחר שעברתי את גיל 30, כך שכבר לא היה יעיל מבחינתי להמשיך לסחור את זמני הפנוי בשביל עוד כסף.
ויצא, שלהיות מחוסר עבודה זה כיף לא נורמלי! לקחתי על עצמי את כל האתגרים והתחביבים שלא היה לי זמן אליהם. יצא לי לקרוא, לכתוב, להתעמל, ללמוד, לצאת למחנאות, לטייל, ליסוע באופניים, לשתות בירות ויינות טובים אפילו באמצע שבוע, לטאטא את החנייה שלי ביום חמישי בבוקר בעודי בפיג'מה, והכי חשוב אשתי ואני זוכים להיות זוג הורים בבית לילדנו. בננו, בן ה-5, ממש פורח לנוכח היחס הבלתי מוגבל שהוא מקבל, תוך שאנחנו קוראים ביחד מאות ספרים ומלמדים אותו מושגים בנושאים רבים ומגוונים – רק מעצם זה שאנחנו מבלים המון זמן ביחד. אני ממליץ זאת לכל הורה!
עם זאת, שאר העולם לא הפך ליעיל יותר. ראיתי את המעמד העני ומעמד הביניים התמימים, ואת הדרך בה חברות מתקדמות מנצלות תמימות זו כדי לגרום לכולם להמשיך ולהעביר אליהם את רוב הכנסתם באמצעות תשלומי ריבית. הדבר נראה יותר ויותר מגוחך עם כל שנה חולפת. בהתחלה, ניצלתי את האנרגייה היצירתית שלי בעיקר כדי לצחוק על אנשים אלו. ככלות הכל, מה יותר מצחיק מלראות אנשים גורמים במו ידיהם להרס פיננסי, ואז מאשימים בכעס את הנשיא על גורלם המר.
אבל אז קלטתי, שיהיה אפילו יותר כיף לנסות ולשנות את התנהגותם של חלק מהאנשים הללו. בנקודת זמן זו, גיליתי את הבלוג ERE, כמו גם בלוגים אחרים באינטרנט, חלקם עם קהל עוקבים יחסית גדול. אמנם מספר העוקבים הוא גדול (יחסית), אך מספר האנשים שלא יודעים דבר אודות חינוך פיננסי גדול עוד יותר. למרות בורותם, רובם היו רוצים להיות בעלי שליטה על כספם, להתעשר, ולהיות מסוגלים להתפטר מעבודתם כמו שהבלוגרים הפיננסיים שגיליתי עשו.
זו נקודה שהרבה אנשים מבקרים ואומרים "אני אוהב את העבודה שלי, למה שאתפטר?". הם מפספסים פה נקודה חשובה. האפשרות להתפטר היא זו שקריטית. לא חייבים להתפטר אם אתם באמת ובתמים נהנים. אבל תחשבו על זה ככה. אם היום הייתם זוכים בלוטו/קצבה שתכסה את כל ההוצאות שלכם לנצח, האם באמת הייתם ממשיכים לעבוד בפורמט הנוכחי? האם הייתם באמת רוצים להמשיך לקום כל בוקר וללכת באותם שעות לאותו מקום. אולי. הרוב, אני בטוח שלא. בואו נמשיך…
אז כך נולד גיבור על חדש. כינויו הוא Mr. Money Mustache (המתורגמן: אדון שפם-הכסף בשבילכם), והוא הדמות שכל הזמן מדברת בתוך ראשי כאשר אני רואה את שאר העולם מבצעים טעויות כלכליות מטומטמות. MMM הוא שתלטן ויש לו דעות מוצקות וחזקות. עם זאת, הוא גם בעל ידע רב ויודע להקשיב. הוא כמו זוג מצוין של מגבי-רכב שמנקה את החלונות של הקוראים שלו מהחרא שנופל עליהם בכל יום ממכונות השיווק המשומנות של העולם.
למרות העובדה שבלוגרים כמו ERE ו-The Simple Dollar והרבה רבים וטובים ממני כבר כיסו את כל הנושאים העיקרים בצורה נפלאה, MMM רוצה להביא לכם זווית הסתכלות נוספת על המסר לכל אותם המונים שנמצאים בחובות. הזווית שלו היא קצת יותר מוכוונת חיי מותרות, חלקית בגלל שהוא הורה והוא מכיר את היתרונות הרגשיים של בית נחמד ואוטו אמין. אבל גם בגלל שהציבור האמריקאי כנראה לא מוכן לקחת על עצמו הקרבות גדולות, אז לבקש מהם יותר מדי פשוט יכווץ לי את קהל המאזינים. אני מרגיש כי הם עשויים להיות מוכנים ללמוד כמה שיטות חסכנות על מנת ליהנות מהחיים הטובים בזול, בעודם מתחילים לבנות את העושר שלהם, וכאשר מנורת החסכנות תידלק אצלם בראש והם ירגישו בעלי שליטה בעושר שלהם, הם יכולים להפוך לאדם חדש לגמרי.
אך מלבד הכיף שבדבר, MMM חייב להפוך את קוראיו לעשירים דרך חסכנות והסתפקות (המתורגמן: באנגלית זה נקרא frugality) בגלל שזה הדבר הנכון לעשות. אם מספיק מאיתנו נעשה זאת, אנו נאיץ את קצב התרחקות כדור הארץ מהמסלול האולטרה-הרסני שהוא נמצא בו כרגע, ונהפוך אותו למקום הגיוני, שלו ומתחשב יותר על הדרך.
מאחל לכלם שגשוג ופריחה!
באהבה,
אדון שפם-הכסף
אז מה למדנו היום?
שיש אנשים שחיים קצת אחרת. ואפילו בספקטרום של אלו שניצחו את השיטה של לעבוד כל יום משמונה עד חמש במשך 40 שנה, יש כאלה שעושים את זה בקיצוניות יותר (ERE) ויש בקיצוניות פחות (MMM), ויש כאלה כמו JD Roth (שכבר הכרנו) שהגיעו לעצמאות כלכלית אבל בצורה קיצונית עוד פחות.
יש שתי הבדלים עיקריים בין האנשים הללו והמסע שלהם:
- הזמן שלוקח להגיע לעצמאות כלכלית משתנה כפונקציה של אחוז החיסכון. ג'ייקוב חסך בין 80%-90% של ההכנסה שלו והגיע לעצמאות כלכלית תוך 5 שנים. MMM חסך 70% מההכנסה המשותפת עם אשתו והם הגיעו לעצמאות כלכלית תוך 9 שנים. אצלנו אחוז החיסכון עומד על 50%-60% מה שמציב את הזמן שלנו להגעה לעצמאות כלכלית בין 11-14 שנים. אולי לא טוב כמו החברה האלה, אבל בהחלט משמעותית קצר מקריירה טיפוסית. ראו טבלה של שנים לעומת אחוז חיסכון כאן.
- המטרות שלשמן אנשים אלו הגיעו לעצמאות כלכלית שונות. ERE רצה להקטין את החתימה שלו על כדור הארץ, וכן להתפטר מעבודתו כחוקר אקדמאי בתחום שהוא תאורטי לחלוטין ושהוא החליט שלא תורם דבר לאנושות. MMM ואשתו רצו לגדל את הילד שלהם בעצמם. העצמאות הכלכלית נתנה להם את הכלים לרדוף אחרי מה שחשוב להם בלי לדאוג לצרכים קיומיים. יש כאלה שהיו רוצים להמשיך לעבוד וזה גם בסדר.
מקווה שנהניתם מהפוסט הזה. אני מקווה להביא עוד הרבה כאלה מהבלוגוספירה הפיננסית. יש עוד הרבה נושאים ונקודות הסתכלות שונות, משונות ומעניינות (לדעתי, בכל אופן 🙂 ).