סדרת ההשקעות של JL Collins – איך למשוך את ה-4%

זהו החלק השלושים (דילגתי על כמה פרקים) בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins. 

היום ג'ים יסביר לגבי המכניקה של משיכת ה-4%. בפרק הקודם הוא הסביר את התיאוריה מאחורי כלל ה-4% ושכנע אתכם (בתקווה) להשתמש בו.

עם זאת, ההסברים שלו מאוד מוטים לחיים בארה"ב ופחות לחיים בישראל. בכל אופן, אני מקווה שהעקרונות המנחים יעברו בבהירות ואנסה לתת בסוף את ההקבלה שלי לשוק הישראלי.

מתישהו – אם עקבתם אחרי המסלול הפשוט שתיארתי בספר הזה – תוכלו לבחור שהנכסים שלכם ישלמו לכם את ההוצאות במקום העבודה שלכם.

כמה מהר תגיעו לשלב הזה תלוי באחוז החיסכון שלכם וכמה הוצאות יש לכם. בכל אופן, הנכסים שלכם הגיעו למצב בו הם מספקים ~4% כפי שדנו בפרק הקודם, ואז הם יכולים לכסות את כל צרכיכם הפיננסיים. במילים אחרות, הנכסים שלכם שווים כעת 25 פעמים ההוצאה השנתית שלכם (או 300 כפול ההוצאה החודשית).

כשעזבתם את מקום העבודה, ניידתם את כל חשבונות הפנסיה שפתח לכם המעסיק, למשל 401k, לתוך IRA, והכסף המושקע מחולק בין מניות ואג"ח בהקצאה שתואמת את סיבולת הסיכון שלכם. באידאל, הכסף יהי מחולק בין שתי קרנות מחקות וזולות של ואנגרד: VTI/VTSAX עבור מניות ו-BND/VBTLX עבור אג"ח.

כפי שדנו בפרק 19, שתי הקרנות הללו יהיו גם בחשבונות ממוסים וגם בחשבונות דחויי/פטורי מס. יהיו לכם שלושה סוגי חשבונות כאלה: IRA, Roth IRA וחשבון ברוקר רגיל. ההצעה שלי  – ומה שאני עושה בפועל בתיק שלי – הוא להחזיק אותם כדלקמן:

• BND/VBTLX ב-IRA, היות וזהו קרן לא יעילה מבחינת מס.
• VTI/VTSAX ב-Roth IRA, היות וזהו הכסף האחרון שתבזבזו ורוב הסיכויים שיושאר ליורשיכם. Roth IRA הוא חשבון אטרקטיבי להשאיר כירושה, והיות וזהו החשבון בעל אופק ההשקעה הארוך ביותר, הצמיחה של VTI/VTSAX הכי מתאימה בו.
• VTI/VTSAX נכנס גם לחשבון הממוסה, בגלל שמבין השתיים, היא הקרן היותר יעילה מבחינת מס.
• את VTSAX נחזיק גם ב-IRA הרגיל, היות וגם הוא יכול להפיק תועלת מדחיית מס.

המתורגמן: רגע, רגע… יעילות מס? דחיית מס? בואו נעשה סדר. קודם תקראו כאן כדי להבין מה זה החשבונות הללו. Roth IRA הכי מתאים מבחינת השפעות המס שלו לקרן השתלמות, IRA רגיל יותר דומה לקרן פנסיה בו יש דחיית מס עד רגע קבלת הקצבה, וחשבון ממוסה זה חשבון ממוסה.
יעילות מס – מכשיר שנותן הכי פחות הכנסה בשוטף שמחויבת במס. VBTLX נותן ריבית כל רבעון, וריבית זו ממוסה במדרגה השולית לפי חוקי המס בארה"ב. לכן מכשיר זה אינו יעיל מבחינת מיסוי. VTSAX נותן דיבידנדים רבעוניים, אך דיבידנדים ממוסים במדרגות נמוכות בהרבה מאשר ריבית, ובהרבה מקרים ממוסים ב-0%, ולכן הוא כשיר יותר יעיל מבחינת מס. בישראל שניהם ממוסים ב-25% ולכן יש עדיפות קלה ל-VBTLX להיות המכשיר בעל יעילות המס המירבית היות והוא מפיק 3% ריבית בשנה בממוצע אך מסכום הרבה יותר קטן (הוא מהווה רק 25% מהתיק שלכם). עם זאת, לישראלים ייתכן ועדיף בכלל להחזיק קרן אג"ח ישראלית ולא אמריקאית.

כפי שניתן לראות, אם אתם רווקים יהיו לכם 4 קרנות מוחזקים ב-3 חשבונות – BND/VBTLX ב-IRA שלכם, ו-VTI/VTSAX מוחזק בכל שלושת החשבונות – Roth IRA, IRA רגיל וחשבון ממוסה. אם אתם נשואים, החלוקה שלכם עשויה להיראות כמו שלנו. אני מחזיק:

• VTSAX ב-Roth IRA וב-IRA הרגיל שלי.
• את כל הקצאת האג"ח שלנו VBTLX ב-IRA הרגיל שלי.

אשתי מחזיקה:

• VTSAX ב-Roth IRA וב-IRA הרגיל שלה.

במשותף אנו מחזיקים:

• VTSAX בחשבון ההשקעות הממוסה שלנו, ומעט מזומן לצרכי מחיה בחשבון הבנק שלנו.

אז ביחד יש לנו שתי Roth IRA, שתי IRA, וחשבון ממוסה אחד. בתוך החשבונות יש לנו השקעה אחת ב-VBTLX, וחמישה VTSAX. ההקצאה הכוללת בין כל החשבונות היא 75/25 לטובת VTSAX.

מאוד ייתכן, שגם אם עקבתם בקפידה ואימצתם לחיקכם את המסלול הפשוט שהתוויתי, יהיו לכם גם עוד השקעות. אם אלו נמצאו בחשבונות דחויי/פטורי מס, כנראה שכבר ניידתם אותם בחינם אל ואנגארד. אך אם הם בחשבון ממוסה, הפחד מלשלם מס רווחי הון עליהם, שכנע אתכם להחזיק אותם לבינתיים. כאשר אני פרשתי, היו לנו עדיין השקעות "כלבים וחתולים", רובם בצורה של מניות בודדות שעדיין שיחקתי בהם מדי פעם.

בנקודה זו, הדיון עומד להפוך למעט מסובך. ישנם כמעט איסוף דרכים למשוך את ה-4% מהחשבונות הללו. בואו נתחיל עם הרעיון הכללי, ואז אחלוק אתכם עקרונות מנחים ובנוסף גם את מה שאנחנו עושים בדיוק בחשבונות שלנו. מכאן, יהיו לכם את הכלים שתצטרכו כדי לפתח את האסטרטגיה שלכם.

הרעיון הכללי

אם אתם מחזיקים את הנכסים שלכם אצל ואנגארד, או חברה דומה אחרת, הרעיון הוא מאוד פשוט. באמצעות שיחת טלפון, או כמה קליקים במחשב, תוכלו להורות להם:

• להעביר סכום מסוים של כסף מכל אחד מההשקעות שלכם בכל לו"ז שתחפצו: שבועי, חודשי, רבעוני או שנתי.
• להעביר אליכם כל דיבידנד או ריבית שמתקבלים.
• תוכלו להיכנס לאתר שלהם ובדקות בודדות להעביר אליכם איזה סכום שתרצו.
• כל שילוב של הנ"ל.

הכסף יכול להיות מועבר לחשבון הבנק הרגיל שלכם או לכל מקום אחר בו תחפצו. התהליך פשוט מאוד – שיחת טלפון אחת לואנגארד – וסביר להניח שרוב החברות האחרות – ישיג לכם עזרה ידידותית בסידור הראשוני של העניינים.

עקרונות מנחים

כעת נסתכל על כמה עקרונות מנחים מאחורי הגישה הזאת.

קודם, נשים לב שבהקצאה 75/25 אנו מתחשבים בכל החשבונות והקרנות שלנו, ללא קשר למיקום בהם הם מוחזקים.

שנית, אנו מבקשים שכל דיבידנד, ריבית או רווח הון בחשבונות דחויי/פטורי מס יהיו מושקעים מחדש. אני לא מוקסם מהרעיון של לחיות רק מההכנסה (כלומר, דיבידנדים וריבית), כפי שרבים נוטים לעשות. לחלופין, אני מחפש למשוך את ה-4% שהמחקר הראה שתיק ההשקעות שלי יכול לתמוך בו.

שלישית, אנו מבקשים כי הדיבידנדים ורווחי ההון מ-VTSAX בחשבון הממוסה שלנו יועברו ישירות לחשבון הבנק שלנו. היות והתשלומים הללו מהווים אירועי מס בלאו הכי, אין היגיון להשקיע אותם מחדש, ואז למכור אותם שוב בטווח זמן מאוד קצר.

רביעית, אני מעוניין לתת לחשבונות בעלי הטבות מס לצמוח כמה שיותר זמן.

חמישית, היות ואני מעל גיל 60.5 ונשאר לי פחות מ-10 שנים עד 70.5, אני מעוניין להעביר כמה שיותר כסף מה-IRA הרגיל שלנו ל-Roth IRA, אך מתוך כוונה לא לעבור את מדרגת המס של 15% (המתורגמן: עבור זוג נשוי ללא ילדים מדובר בהכנסה כוללת של כ-$100,000 בשנה כולל מה שפודים מה-IRA הרגיל). אתם תזכרו את הטקטיקה הזאת מהדיון שלנו על RMD בפרק 20 (המתורגמן: אתם תיזכרו שאני דילגתי על כמה פרקים, את מי שזה מעניין יכול לקרוא עוד כאן וכאן).

שישית, ברגע שנגיע לגיל 70.5 ונאלץ להתמודד עם ה-RMD, המשיכות הללו יחליפו את המשיכות מהחשבון הממוסה שלנו. החשבון הממוסה ימשיך לצמוח מנקודה זו.

משיכת 4% – בואו נראה את זה בפעולה

1. ראשית, קודם נתחשב בהכנסות שלא מהשקעות שיש לנו. גם אחרי ה"פרישה", מאוד ייתכן שתפתחו איזה משהו שיצור עבורכם תזרים נאה של כסף. אנחנו כבר לא בשלב החיסכון ולכן הכסף הזה הוא הראשון שמבוזבז. ככל שנוציא יותר כסף מהמקור הזה, זה יאפשר לנו למשוך פחות מההשקעות שלנו ולתת להם לצמוח.
2. זוכרים את "הכלבים והחתולים" שנשארו לנו בחשבון הממוסה? עם התחלת הפרישה, אלו היו הראשונים שמכרנו על מנת לממן הוצאות שוטפות. ככל שההשקעה הייתה "מכוערת" יותר, היא נמכרה מוקדם יותר. בין אם תעקבו אחר המשך התכנית או לא, אני עדיין ממליץ להיפטר משאריות אלו בתיק ההשקעות שלכם בשלב ראשון. תעשו זאת לאט, לפי הצורך שלכם לכסף להוצאות, על מנת למזער את מס רווח-ההון. כמובן, שאם יש לכם הפסדי הון בחלקם, ניתן למכור אותם מיידית. תוכלו גם למכור מניות עם רווחים, ולהשתמש בהפסדים כדי לקזז את הרווחים. בארה"ב תוכלו גם לקזז עד $3,000 (לזוג) של הפסד הון כנגד הכנסה רגילה מעבודה. כל הפסד הון שלא תוכלו להשתמש בו, תוכלו להעביר לשנים הבאות לקזז אותם שם.
3. ברגע שסיימנו עם ההשקעות "חתולים וכלבים", התחלנו למשוך מ-VTSAX בחשבון הממוסה שלנו. אנחנו נמשיך לעשות זאת עד גיל 70.5 והתחלת ה-RMD.
4. היות וה-VTSAX בחשבון הממוסה שלנו הוא רק חלק מהכלל, הסכומים שאנחנו מושכים ממנו ביחס לצבירה בחשבון הממוסה עולה בהרבה על 4%. הנקודה היא להסתכל על המשיכה לא כמשיכה מהחשבון הבודד בו היה נמצא הכסף, אלא משיכה מתיק ההשקעות הכולל.
5. יכולנו לסדר העברות שוטפות אוטומטיות, כפי שתיארתי לעיל, אך לא עשינו זאת. במקום זאת, אשתי (שמנהלת את הכספים ביום-יום) פשוט נכנסת לאתר של ואנגארד ומעבירה את מה שצריך כאשר היא שמה לב שהצבירה בחשבון הבנק מתחילה להיות נמוכה.
6. הגישה הזאת אולי נראית לכם אקראית, ואני מניח שכן. אך כפי שהסברתי בפרק הקודם, אנחנו לא מרגישים צורך להיות באובססיביות בדיוק על ה-4%.
7. במקום זאת, אנחנו מנהלים גיליון אקסל ומכניסים את כל ההוצאות שלנו לפי קטגוריה כאשר הם קורים. זה מאפשר לנו לראות לאן הכסף הולך ולחשוב היכן אנו יכולים לצמצם אם השוק יקרוס ויהיה צורך בזה.
8. כל שנה אני מחשב כמה הכנסה הייתה לנו – ומחשב כמה נשאר לנו כדי למלא את מדרגת המס של 15% – ואני מעביר את ההפרש מה-IRA הרגיל ל-Roth IRA. זאת מתוך הכנה ל-RMD שיגיעו בגיל 70.5. אני רוצה שהצבירה ב-IRA הרגילים שלנו יהיו נמוכים ככל האפשר. (המתורגמן: ה-RMD רלוונטי רק ל-IRA רגיל שהוא חשבון דחוי מס וה-IRS רוצה שמתישהו ישלמו את המס הזה, אז מה שג'ים עושה זה ליזום אירוע מס ולשלוט בכמות המס שמשלמים. בתוך ה-Roth IRA הכסף שהועבר יכול לצמוח באין מפריע).
9. ברגע שנגיע לגיל 70.5, נפסיק למשוך מהחשבון הממוסה וניתן לו לשוב ולצמוח. במקום זאת, נתחיל לחיות על ה-RMD שכעת חייבים למשוך מה-IRA הרגילים (אחרת מקבלים מס/קנס של 50% על הסכום שאמורים למשוך).
10. אני כמעט בטוח שהכסף בחשבון הממוסה ישאר לפחות עד גיל 70.5, אך אם הוא יגמר מוקדם מזה, פשוט נתחיל למשוך מה-IRA הרגילים לפני גיל 70.5. זה יהיה פשוט במקום הכסף שאני מעביר מ-IRA רגיל ל-Roth IRA. כפי שכתבתי מקודם, נשתדל מאוד להישאר בתוך מדרגת המס של 15%, במידת האפשר.
11. למרות הנסיונות שלי להעביר כמה שיותר כסף מה-IRA הרגילים ל-Roth IRA, ה-RMD ברגע שנהיה חייבים למשוך אותם כנראה יהיו יותר מצרכי המחייה שלנו. בנקודה זו, את היתרה נשקיע מחדש בחשבון הממוסה שלנו ב-VTSAX.

אז זהו. אתם יכולים לעקוב אחרי הטקטיקה שלי, אך ממש לא חייבים. אתם מוזמנים להתאים אותה לצרכיכם, למצב האישי שלכם ולמזג שלכם.

למשל, אם הרעיון של לגעת בקרן ההשקעה (בניגוד לרק רווחים) נשמע לכם כמו כפירה, ואתם רוצים לבזבז רק את הרווחים שהכסף עושה, אתם יכולים להורות לחשבון ההשקעות שלכם:

• להעביר את כל הדיבידנדים, ריבית, ורווחי הון לחשבון הבנק שלכם ברגע שהם משולמים.
• היות וככל הנראה, התשלומים הללו יהיו פחות מ-4%, תוכלו לפי הצורך להיכנס לאתר של חשבון ההשקעות ולהורות על מכירה של כמה מניות.
• או שתבקשו על העברה מיידית של דיבידנדים, ריבית ורווחי הון, ובנוסף תסדרו מכירה אוטומטית של מניות כך שתקבלו 4%.

למשל, אם יש לכם תיק השקעות בעל $1,000,000 מחולקים לפי 75/25 בין מניות ואג"ח:

• 4% מהסכום שווה $40,000
• ה-$750,000 שלכם שמושקעים ב-VTSAX מפיק דיבידנד של כ-2% בשנה, או $15,000.
• ה-$250,000 שלכם שמושקעים ב-VBTLX מפיקים ריבית של כ-3% בשנה, או $7,500.
• סה"כ ההשקעות שלכם מפיקות $22,500 ואם זה כל מה שאתם צריכים בשביל לחיות, סיימתם.
• אך אם תרצו את כל ה-$40,000, את היתרה בסך $17,500 תצטרכו למשוך על ידי מכירה של יחידות מהחשבון הממוסה. אם תרצו את זה כתשלום חודשי תצטרכו לבקש מהברוקר למשוך כ-$1,500 כל חודש.

מה לא הייתי עושה

לא הייתי מסדר תשלומים אוטומטיים על סך 4% ושוכח מזה.

כפי שראינו בפרק הקודם, מחקר הטריניטי חקר כמה ניתן להוציא מתיק השקעות במשך עשורים, ושהתיק ישרוד עד סוף התקופה. אם מתאימים את סכום המשיכה למדד, הם גילו שמשיכות של 4% בשנה נתנו סיכוי של 96% לתיק להצליח. זה הפך להיות כלל ה-4% המדובר שנועד לשרוד את רוב המשברים בשוק המניות כך שלא תצטרכו לדאוג לגבי תנודות בשוק במהלך הפרישה שלכם.

זה אמנם מחקר אקדמי נהדר, וזה מאוד מעודד שמלבד מקרים מועטים התיק שרד במשך 30 שנה. למעשה, ברוב המקרים התיק צמח לממדים מדהימים, אגב המשיכות השוטפות מהתיק.

אם נשים שנייה בצד את העובדה שבמקרים מועטים הגישה הייתה משאירה אתכם חסרי-כל, ברוב המקרים הוא השאיר אתכם אם עושר מופלג. בהנחה שאתם לא מעוניינים להיות חסרי-כל, וגם לא לפספס את  התוספות המפליגות שהתיק עשוי להפיק לכם, אתם תרצו לשים לב למה שקורה בחלוף השנים.

בגלל זה אני חושב שזה שיגעון פשוט לסדר משיכות אוטומטיות של 4% ולתת לזה לרוץ למרות מה שקורה בעולם האמיתי. אם השוק קורס והתיק שלי נחתך בחצי, תדעו שאני בהחלט אבצע התאמות להוצאות שלי. בדיוק כמו שאם במהלך שנות העבודה השכר שלי היה נחתך בחצי. אתם הייתם פועלים כך גם.

לפי אותו עיקרון, בזמנים הטובים, ייתכן וארצה להוציא יותר מ-4%, ביודעי שהשוק בצמיחה ושזה נותן לי רוח חזקה בגבי.

בכל מקרה, פעם בשנה אני עושה הערכה מחדש. הזמן האידיאלי בשבילנו הוא כאשר אנו עושים איזון מחדש להקצאת הנכסים שלנו. עבורנו, אנו מבצעים זאת ביום הולדת של אשתי או כאשר השוק עלה או ירד ביותר מ-20%.

ביטחון כלכלי אמיתי – והנאה מהפוטנציאל המלא של עושרכם – יכולה להימצא אך ורק בגמישות הזו. ככל שהרוחות ישתנו, כך גם המשיכות שלי, ואני מציע עבורכם לפעול לפי זה גם כן.

כעת, אנסה להשליך על המצב בישראל גם במבחינת המכשירים העומדים לרשותנו וגם במבחינת חקיקת המס.

לפני גיל הפרישה החוקי (כיום עומד על 67), זה הכי פשוט – דיבידנדים וריבית מהחשבון הממוסה ואת ההפרש אם יש צורך פשוט מושכים מהחשבון הממוסה (בדיוק כמו שג'ים הציע).

לאחר גיל פרישה החוקי, זהו הסדר שלדעתי משקף את יעילות המס המירבית עבור תושב ישראל שאינו אזרח אמריקאי:

1. קצבת זקנה (יש אפשרות לדחות אותה לגיל 70 בעבור תוספת של 5% לקצבה בגין כל שנת דחייה).
2. דיבידנדים וריבית (בלית ברירה).
3. קצבה מוכרת מקרן הפנסיה (וקופת גמל להשקעה למי שזה רלוונטי, למרות שאני לא ממליץ להשקיע בקופת גמל להשקעה בגלל שדמי הניהול הנוכחיים לא משתלמים לעומת הטבת המס). קצבאות אלו פטורים ממס הכנסה.
4. קצבה מזכה מקרן הפנסיה/קופת גמל/ביטוח מנהלים, עד רמת הפטור (כיום 4,096 ש"ח, בשנים 2020-2024 זה יהיה 4,347 ש"ח, והחל משנת 2025 – 5,601 ש"ח לחודש). לעוד מידע תוכלו לראות כאן.
5. משיכה של ריבית ורווחי הון מהחשבון הממוסה, לאחר גיל 60 המס עליהם הוא לפי המדרגות מס הרגילות (10%, 14%, 20%) אך נעצר במס מירבי של 25%. למידע נוסף ראו כאן.
6. קרן השתלמות. (בתנאי שדמי הניהול הם 0.5% ומטה, אחרת דמי הניהול עצמם יכולים לעלות על הטבת המס). יש לתת לסכומים הללו לצמוח כמה שיותר.

לגבי מי שגם אזרח אמריקאי, אני מתכנן פוסט עתידי שיעשה את התיאום המירבי בין שתי מערכות המס. ההבדל הוא כנראה שקצבאות מוכרות צריכות להיות מוזזות למקום 5, קצבה מזכה עד הפטור למקום 3 ורווחי הון למקום 4, אבל אני צריך לחשוב על זה עוד קצת.

אשמח אם יש מישהו שנמצא כבר בפרישה, או קרוב לפרישה, או בעצם כל אחד שיש לו רעיון לגבי המשיכה האופטימלית בפרישה, לחוות את דעתו בתגובות.

לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – משיכת הכסף – כמה אני בעצם יכול לבזבז?
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – ביטוח לאומי – כמה בטוח ומתי להתחיל למשוך?