כלכלה התנהגותית V – חשבונאות נפשית

סדרת המאמרים הזו התפרסמה לראשונה באתר Investopedia. למי שקורא אנגלית, זהו מקור מצוין ללמוד על מושגים מעולם הכלכלה וההשקעות.

חשבונאות נפשית מתייחסת לנטיה של אנשים להפריד את הכסף שלהם לחשבונות שונים בהתבסס על קריטריונים סוביקטיביים, שבין היתר כוללים את מקור הכסף (מאיפה הוא הגיע) ואת המטרה או היעד של הכסף בכל תת-חשבון שכזה.

הרבה אנשים נופלים בחשבונאות נפשית. עם זאת, מה שאנשים אלו לא מבינים, הוא שקו החשיבה הזה לא הגיוני בעליל. למשל, יש אנשים השומרים "צנצנת כסף" או תת-חשבון נפרד למטרת החופשה המתקרבת או כחיסכון לבית החדש, בעוד שבצד השני של המשוואה יש להם חובות משמעותיים (מינוס, אשראי וכו').

בדוגמא של "צנצנת הכסף", אותם יחידים מתייחסים לכסף הזה בצורה שונה מכסף "אחר" שלהם שנועד למטרת צמצום החובות, למרות שהסטת כספים מתהליך החזרת החובות מגדיל את תשלומי הריבית, ולכן מקטינות את השווי הנקי שלהם. אם ניכנס יותר לעומק, לא הגיוני בעליל (ואף גורע ופוגע במצב הכלכלי) להחזיק תוכנית חיסכון בבנק שמשיאה ריבית מזערית ובו בזמן להיות במינוס או לקחת הלוואת בריביות גבוהות יותר. ליחידים שנמצאים במצב הזה ישתלם הרבה יותר להקטין את החוב באמצעות אותו תוכנית חיסכון (וגם באמצעות תשלומים עתידיים שרצו לשים בתוכנית החיסכון).

על פניו, הפתרון לבעיה זו נראית פשוטה. עם זאת, רבים לא מתנהגים בצורה זו. הסיבה היא שהם נותנים ערכים שונים לנכסים מסוימים שלהם על פני נכסים אחרים. הרבה אנשים מרגישים לדוגמא, שכסף שחסכו לבית חדש או ללימודים של הילד הוא פשוט "חשוב מדי" בשביל לוותר עליו לטובת סגירת חובות, גם אם התוצאה של פעולה זו היא ההגיונית והמועילה יותר.

דילמת החשבונות השונים

הביטו בדוגמא הבאה, אשר נועדה להמחיש את החשיבות של חשבונות נפרדים בהתייחס לחשבונאות נפשית: קבעתם תקציב משפחתי והקצבתם לארוחת צהריים 30 שקל ליום. על הדרך לקיוסק לקניית הארוחה היומית, אחד משתי התרחישים הבאים מתרחשים: 1) אתם מגלים שנפער חור בכיסכם ואיבדתם את 30 השקלים, 2) קניתם סנדוויץ', אך על הביס הראשון, אתם מועדים והסנדוויץ' נופל על הרצפה. בכל אחד מהמקרים (בהנחה שעדיין יש לכם מספיק כסף), האם הגיוני לקנות סנדוויץ' נוסף?

בחשיבה הגיונית, התשובה לשתי התרחישים צריכה להיות זהה, היות והיא מתייחסת לאותו תקציב שהגדרתם מראש. עם זאת במציאות, אנשים רבים היו מתנהגים בצורה שונה בכל אחד מהתרחישים, כתוצאה מהטיית החשבונאות הנפשית. בתרחיש הראשון, רבים היו רוכשים סנדוויץ' נוסף שמבוסס על ההרגשה שהכסף שאבד לא היה חלק מתקציב ארוחות הצהריים, היות ועדיין הכסף לא הוצא בפועל ובעצם הוא עדיין לא שויך לקטגוריה זו בתקציב.

מקור שונה, מטרה שונה

תופעה נוספת של חשבונאות נפשית היא שאנשים נוטים להתייחס שונה לכסף בתהחשב במקור שלו, כלומר מאיפה הוא הגיע. על כסף ש"נמצא", כולל החזרי מס ובונוסים מהעבודה ומתנות, יש נטייה להוציא אותו יותר בחופשיות מכסף שמגיע מהמשכורת הרגילה שלכם. שוב, מבחינה הגיונית, צריך להתייחס לכל הכספים שלנו בצורה זהה, אך המציאות מראה לנו אחרת.

חשבונאות נפשית בהשקעות

אנשים נוטים להפגין חשבונאות נפשית גם בתחום ההשקעות. למשל, משקיעים רבים מחלקים את ההשקעות שלהם בין תיק "בטוח" לתיק "ספקולטיבי" או "מסוכן", תחת ההנחה שהם יכולים למנוע מהחזרים שליליים שמגיעים מההשקעה הספקולטיבית להשפיע על כלל התיק. במקרה זה, ההבדל בשווי הנקי הוא 0, וזה לא משנה אם יש לכם תיק אחד או ריבוי תיקים (לקריאה נוספת, הסולידית: בעצם יש לכם רק תיק השקעות אחד). ההבדל היחיד בין שתי המצבים הללו הוא שבמצב של ריבוי תיקים המשקיע צריך להשקיע זמן ומאמץ נוספים בניהול התיקים.

הימנעות מחשבונאות נפשית

למשקיעים המחפשים להימנע מהטיית החשבונאות הנפשית, חשוב לזכור שכסף הוא פונגבילי (fungible), כלומר ללא קשר למקור הכסף או לשימוש המיועד בו, כל הכספים זהים. מי שיזכור את זה לא יבזבז בלי היכר כסף ש"מצא", לא יחלק את תיק ההשקעות שלו ואת חשבונות הבנק שלו לתתי-חשבונות, וכולי.

אצל משקיעים רבים זה מאוד נפוץ לשמור תוכנית חיסכון כמעט ללא תשואה ובו-זמנית להיות בחובות בריבית גבוהה. במקרים רבים הריבית על החוב תשחק כל תשואה מתוכנית החיסכון (ובמקרים רבים, גם לעומת תשואות מנייתיות). זה אמנם חשוב שיהיה לכם חסכונות, אך יותר רציונלי לוותר על חלק מהחסכונות ולסגור את החובות.

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

---