סדר משיכה אופטימלי בפרישה לבעלי אזרחות אמריקאית הגרים בישראל

הקדמה

יש הרבה מחקר על סדר משיכה אופטימלי בפרישה למי שכל חייו גר וניהל פיננסים בארה"ב. יש פחות אבל עדיין יש גם עצות לישראלים הגרים בישראל. אך כידוע אזרחות אמריקאית הרבה פעמים טורפת את הקלפים. לכן גיבשתי לעצמי סדר משיכה כזה, ואני משתף אותו כאן אתכם. אשתדל לתת נימוקים לכל שלב, אך מאוד ייתכן ומצבכם האישי שונה משלי.

לגבי כל סעיף, תתייחסו רק אם הוא קיים עבורכם. אל תמשכו RSU אם אין לכם 🙂 בנוסף לא אכנס לעומק לכל מושג שאציין כאן, אלא אביא לינק להסבר מפורט (לא בהכרח שלי).

מה עומד מאחורי הפוסט?

אחרי שנים שעבדתם וחסכתם, במקום להוסיף עוד כסף לתיק ההשקעות שלכם, אתם מעכשיו מתחילים למשוך. יש לזה הרבה השלכות פסיכולוגיות שלא אכנס אליהם, אבל תזהרו מתסמונת "רק עוד שנה אחת".

מחקרים רבים הראו של-30 שנה אפשר למשוך 4% מתיק השקעות מפוזר שמושקע בתמהיל של לפחות 50% מניות והיתרה אג"ח, מבלי שהכסף יאזל עד יומכם האחרון. ככל שמאריכים את תקופת הפרישה, צריך יותר מניות וגם למשוך פחות כל שנה (ל-60 שנה, למשל, אחוז משיכה של 3.25% נחשב בטוח).

למי שרוצה עוד מידע בנושא יכול לקרוא את הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שתרגמתי לעברית, ואם מישהו מתעצל הנה הפוסט שמסביר על ה-4%.

אחרי שנים שחסכנו יש לנו כספים בהמון תתי-תיקים שונים: תיק השקעות רגיל, קרן השתלמות, קרן פנסיה, מניות מהמעסיק, החברה שהקים הבן דוד שכל המשפחה החליטו ששמים שם כסף ובינתיים זה רק הפסיד. עכשיו צריך להחליט ממה מושכים קודם. למה? כי זה יגדיל לכם את הסיכוי שישאר לכם לפחות שקל אחד ביומכם האחרון על פני כדור הארץ.

השיקולים בסדר המשיכה הם לרוב:

1. נזילות – האם אנחנו יכולים למשוך מחלק הזה של התיק בשלב הזה של חיינו. דוגמא: לא ניתן למשוך מכספי תגמולים של קרן פנסיה לפני גיל 60 מבלי לשלם קנס מאוד גדול.
2. מיסוי – כשאנחנו מושכים 4% מהתיק, זה כולל גם את המיסים שאנחנו צריכים לשלם על אותה משיכה. זה אומר שבפועל נצטרך לחסוך יותר מ-25 כפול ההוצאות השנתיות שלנו, כדי שבמשיכה של 4% אחרי תשלום מיסים נוכל להוציא את ההוצאות הרצויות. בהתחשב במיסוי ישראלי ואמריקאי, אנחנו נשאף למזער את המס הכולל שנשלם לשתי המדינות. בגישה שלי אני ממזער מסים בשנים הראשונות, כדי לתת לרכיבים שיש להם מיסוי יותר גבוה לצמוח עוד, אבל כמובן תוך איזון עם הנקודה הבאה.
3. תנודתיות/סיכון – נרצה להעיף מתיק ההשקעות רכיבים שהם בעלי פרופיל סיכון יותר גבוה, על מנת למזער תנודתיות בהמשך. למשל, אם יש לנו מניות מהמעסיק, או לא עלינו רכשנו מניות טסלה כשכל העולם ואחותו רכשו, ולא מכרנו עד עכשיו בגלל שיקולי מיסוי.

הצעת המתורגמן לסדר משיכה אופטימלי לאזרחים אמריקאיים הגרים בישראל

1) יתרת RSU/מניות מהמעסיק במשך השנה הראשונה לפרישה – נימוק: בעיקר בגלל הסיכון שבהשקעה במניה בודדת. אני הסכמתי לקחת על עצמי את הסיכון של מניה בודדת בגלל הטבת מס לא רעה שמקבלים (דחיית מס על שווי המענק עד למכירה בפועל), מה שנקרא "מס הכנסה משתתף ברווחים אך גם בהפסדים". כעת משלא עובדים, ניתן למשוך את ה-RSU במעט מאוד מס (משלמים מס שולי בישראל על שווי המענק, בארה"ב כבר נעשה התחשבנות מס במועד ההפשרה/Vest, ומשלמים 25% מס רווח הון על הרווח, ובארה"ב מקבלים זיכוי מס זר על זה). כלומר, אפשר למשוך ב-10%/14%/20% + ביטוח לאומי, במקום ה-47%/50% בזמן העבודה.

עריכה: נשאלתי בתגובות ולכן מוסיף. כנראה שבהחלט אכתוב על זה פוסט ייעודי בהמשך. אמריקאי שמחזיק RSU, מדווח בדוח האמריקאי על ערך ההפשרה (Vest) בשנה בה המניות הופשרו. זה עשוי לגרום לחבות מס בצד האמריקאי. אם זה גורם לחבות מס, המס ששולם לארה"ב לא יוכל לשמש כזיכוי מס זר בדוח הישראלי (כי מדובר בהכנסה ממקור ישראלי, וניתן לקבל זיכוי מס זר רק על הכנסות ממקור זר). לכן מי שנמצא בסיטואציה כזו, רצוי שיעשה סימולציה בכל דצמבר האם ערכי ההפשרות של המניות שקיבל באותה שנה גורמים לו לחבות מס בארה"ב, ואם כן, למכור את הכמות המינימלית של מניות עליהם ישלם מס לישראל וזה ישמש כזיכוי מס זר בדוח האמריקאי (בכיוון הזה זה מותר 🙂 ), וכל זאת על מנת להמנע מכפל המס החוקי הזה.

2) פיצויים שהיו ברצף פיצויים (לא ניתן יותר משנה אם אין מעסיק חדש) – שימו לב שגם חייבים למשוך את כל הפיצויים במצב זה, לא ניתן למשוך רק את הפטורים. ניתן (ומומלץ) לפרוס את המס על הפיצויים החייבים קדימה כמה שאפשר (אפשר שנה על כל 4 שנות עבודה, ועד 6 שנים). המס בישראל יהיה בפטור על החלק הפטור ומדרגות מס שולי על החלק הלא פטור (ובנוסף אין צורך לשלם על זה ביטוח לאומי). היות ואנחנו בשנים בהן אנו ללא הכנסות מלבד מה שאנחנו מחליטים למשוך, זה יהיה במס נמוך מאוד. אין אפשרות לעשות החרגת שכר על משיכת פיצויים, ולכן אם אין לנו מס לשלם בישראל, ייתכן ויהיה מעט מס לשלם בארה"ב.

3) RSU אם נשאר – מאותה סיבה של (1) לעיל

4) פיצויים שהיו ברצף קצבה (ממעסיקים קודמים) – מאותה סיבה של (2) לעיל, רק שפה יש לנו יותר גמישות בכמות הזמן שעבר ממועד עזיבת המעסיק האחרון, ולכן אפשר לדחות את זה לאחרי ריקון מניות ממעסיק שהן בסיכון מאוד גבוה.

5) קרן השתלמות אם עוד לא הגעתי לגיל 60 – אם וכאשר נגמר, מושכים מתיק ההשקעות הממוסה ומשלמים מס רווח הון. למרות העצות הרווחות שקרן השתלמות שומרים לסוף החיים/ירושה, יש כאן שיקול בין דמי הניהול שצריך לשלם על קרן ההשתלמות לעומת הפטור ממס רווח הון. אילולא דמי הניהול קרן ההשתלמות הייתה נשמרת לסוף. גם כאן יש תתי-שלבים: קודם מושכים את החלק הממוסה של קרן ההשתלמות (אם יש), לאחר מכן את החלק הפטור. המיסוי האמריקאי מעט משתנה כתלות באיך דיווחתם על קרן ההשתלמות עד עתה. אבל בגדול בפדיון מדווחים על כל סכום שטרם דווח. כשמתרוקן קרן ההשתלמות, עוברים לתיק ההשקעות ומושכים כמה שצריך בשביל לחיות. כאן משלמים 25% מס רווח הון לישראל על חלק מהמשיכה שהוא רווח, ומקבלים זיכוי מס זר בדוח האמריקאי.

6) הגענו לגיל 60: קודם מושכים את הקצבה המוכרת מתוך קרן הפנסיה. מדובר בכספים שבמועד הפקדתם לפנסיה, שולם עליהם מס הכנסה דרך תלוש המשכורת. זה פטור לחלוטין ממס בישראל (מלבד מעט בט"ל עד גיל 67). בתלות בגובה המשיכה זה עשוי לגרום לחבות מס מסוימת בארה"ב. אם קצבה זו אינה מספיקה, משלימים מתיק ההשקעות. נשים לב שאחרי גיל 60 רווחי הון ממוסים במדרגות מס רגילות עם תקרה של 25%, כלומר ה-6,790 הראשונים של רווח בכל חודש ימוסו ב-10%, אחרי זה כ-3,000 הבאים ימוסו ב-14%, אחרי זה עוד כ-6,000 ב-20% ומעל תקרה זו – 25%. עוד נשים לב שמדובר במיסוי על רווח, אך לכל מכירה של מניות יש חלק שהוא קרן ההשקעה וחלק שהוא רווח.
כדוגמא ניקח הנחה ש60% מהתיק שלנו הוא רווחים, נוכל למשוך 10,000 שקלים ורק 6,000 מתוכם יהוו רווח, ונשלם רק 600 ש"ח מס על אותם 10,000 ש"ח שמשכנו.

7) הגענו לגיל פרישה (כיום 67 לגברים ו-65 לנשים שהם בגיל של אשתי היום) – נוסיף לקצבה המוכרת שהתחלנו למשוך בגיל 60, גם קצבה מזכה (קצבה שנובעת מכספים שקיבלנו הטבת מס בהפקדה ולכן הם ממוסים במשיכה, מלבד פטור חודשי עד תקרה מסוימת). אנחנו נמשוך רק עד תקרת הפטור לקצבה מזכה (6,110 בשקלים של 2023), לכל בן זוג. כלומר פוטנציאלית הוספנו עוד כ-12 אלף שקלים שיעברו אלינו לבנק כל חודש לא משנה מה קורה. אם עדיין הקצבה מוכרת + קצבה מזכה פטורה לא מספיקים, ונותר כסף בתיק ההשקעות הממוסה, נמשוך ממנו. אם לא נשאר מתיק ההשקעות, פשוט מראש נגדיל את הקצבה מעל 6,110 לכמה שצריך.
ראציונאל: מגיל 60 משלמים את אותו שיעור מס על משיכת קצבה או על רווחי הון. רווחי הון יותר יעילים מסיויית מקצבה היות ומשלמים את המס רק על הרווח ובקצבה משלמים על כל שקל שנמשך, אז אפשר למשוך יותר כסף על אותו סכום מס. בנוסף, גם בארה"ב רווחי הון יותר יעיל מיסויית ולכן נתעדף אותם על פני הגדלת הקצבה.

8) הגענו לגיל 70 – מתחילים לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי (כיום כ-5,796 לזוג ששניהם התחילו למשוך קצבת זקנה בגיל 70), אם זה מגדיל את ההכנסות מעבר להוצאות, נעביר את היתרה לתיק השקעות ממוסה. נשים לב שבשלב זה יש לנו 3 קצבאות: קצבה מוכרת, קצבה מזכה וקצבת זקנה מבט"ל. זה אומר שיש לנו סכום בסיסי מכובד שנכנס לנו בכל חודש לבנק ללא תלות ביכולות קוגנטיביות. זה חשוב בעיני לפחות על חלק מהכסף.

9) לסכומים נוספים – משיכות תקופתיות ממה שנשאר מתיק ההשקעות/קופת הגמל/קרן השתלמות (לפי הסדר הזה).

10) נגמר הכל ובמידה וקיים – Roth IRA (למי שהתמזל מזלו והיה תושב ארה"ב ועבד בארה"ב וידע על המכשיר הזה אז).

האם זה קריטי להקפיד על הסדר?

לא חובה. זה מאריך את שרידות התיק. בכמה? זה כבר דורש סימולציה 🙂 אבל לא על זה יקום הצלחת/כשלון הפרישה.

אני לא אמריקאי, לפעול לפי אותו סדר?

בגדול כן. לישראלי שאין להם אזרחות אמריקאית יש יותר גמישות למשוך סכומים הוניים גדולים, בין אם זה משיכה של סכום גדול מקרן ההשתלמות, או היוון כל הפיצויים במקום משיכה שלהם כקצבה החל מגיל 60. אבל אני מניח שפה נכנס יותר תכנון של צרכים, ופחות שיקולים כלכליים.

דרכים נוספות להגדלת הסיכוי להצלחת הפרישה

1. להמשיך לעבוד. בעדיפות משרה עונתית או להיות עצמאיים כדי שתוכלו גם לטייל בעולם.
2. להמשיך לצבור ידע – הסדר שהצעתי הוא לפי חוקי המיסוי הנוכחיים. בהחלט ייתכנו שינויים מ-2023 ועד היום בו אתם תצאו לפרישה.
3. כל מיני שיטות משיכה מתקדמות נוספות