המטבעות הדיגיטליים והקריפטו שמטלטלים את הכלכלה: ומה עם ישראל?

אחד המפתחות המרכזיים לעתיד המטבעות הדיגיטליים הוא היבטי הרגולציה. ממשלות ורשויות פיננסיות ברחבי העולם מתחילות להכיר במטבעות דיגיטליים וליצור מסגרות רגולטוריות לניהול השימוש בהם. כמו כן, התקדמות טכנולוגית, כגון בלוקצ’יין, ממשיכה לשפר את הבטיחות והיעילות של מטבעות דיגיטליים. בינתיים לא הצלחה גדולה, אבל… יש מצב שזה עוד יתפוס. תראו את הרשימה פה של המדינות שהן התחילו תנועה קלה אמנם, אבל תנועה לעבר פעילות ביטקוין:

• אל סלבדור: אל סלבדור הייתה המדינה הראשונה בעולם שהפכה את הביטקוין לאמצעי תשלום חוקי לצד הדולר האמריקאי בשנת 2021. זה לא כל כך צלח להם.
• הרפובליקה המרכז אפריקאית: בשנת 2022, הפכה הרפובליקה המרכז אפריקאית למדינה השנייה בעולם שהפכה את הביטקוין לאמצעי תשלום חוקי.
• פרגוואי: פרגוואי אישרה הצעת חוק בשנת 2021 שהופכת את הביטקוין ל”נכס דיגיטלי” חוקי, אך עדיין לא ברור מתי ואיך ניתן יהיה להשתמש בו לרכישות.
• טנזניה: טנזניה הודיעה בשנת 2022 שהיא פותחת את שעריה לאימוץ ביטקוין, אך עדיין לא ברור מה יהיו ההשלכות המעשיות של צעד זה.

רגולציה גלובלית במטבעות הדיגיטלים

בנוסף למדינות הנ”ל, מדינות רבות כבר החלו לבחון וליישם רגולציה בשוק המטבעות הדיגיטליים. לדוגמה, ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן מגבשים תקנות שמטרתן להגן על המשקיעים ולהבטיח את יציבות השוק. בישראל, הרגולציה נמצאת בתהליך התהוות, אני מעריך שהיא תתגבש בשנים הקרובות ותספק מסגרת ברורה לשוק המטבעות הדיגיטליים. יש אפשרות מצומצמת יחסית לסחור בקריפטו, אבל עדיין לא ניתן לשלם במטבעות דיגיטלים.