מה לעשות עם מענק מילואים?

ביולוג ירושלמי הגיב:

חתול, תודה רבה על הפוסט, אני מסכים עם רוב מה שכתוב, ומוקיר מאוד את התוכן שכתבת, הוא ברור, ראוי ומפורט.

1. אני *מאוד* לא מסכים עם טווחי הזמן שציינת… קוראים שיפעלו לפי העצות הנ”ל יכולים לייצר לעצמם המון נזק בטווח זמן קצר מאוד.
“…אם אין לכם תוכנית ברורה לחודשים הקרובים…” – זו עצה לא טובה ואפילו גרועה, ובהחלט שחסרה לך בפוסט הגדרה ברורה וכמותית למהו טווח קצר ומהו טווח בינוני/ארוך.
בחודשים הקרובים?
אם ככה, בלי תוכנית ברורה, עדיף אפילו שהכסף ישכב בעו”ש את אותם כמה חודשים קרובים, מבלי שהאדם ללא התוכנית הברורה (כמה ברורה כבר צריכה להיות תוכנית?) ייכנס להרפתקאות מיותרות.
ברור לי שאתה כותב מתוך רצון שלא להכתיב לכל אחד מהו הטווח הקצר שלו או הארוך, ואתה שומר על “עמימות” כדי שלא להצטרך לקבוע, אבל כללי אצבע שלמדתי במהלך הדרך (וגם אספתי בראש מכל מיני מקומות) הוא:
טווח קצר – עד 3 שנים, טווח בינוני 3-7 שנים, טווח ארוך – 7 שנים ומעלה.
ברור לכל קורא שאלו לא טווחי זמן חקוקים בסלע, אבל כל משקיע שייכנס לשוק ההון וירכוש מניות לפחות מ- 3 שנים, ***מתזמן את השוק***, יכול להיכנס בשיא שלו, וייתכן שעושה לעצמו עוול גדול מאוד לטווח הארוך (במיוחד אם הוא נכנס בשיא, השוק יורד ואז הוא סופג הפסדים משמעותיים, נבהל שהבורסה היא קזינו, בורח כל עוד נפשו בו ונועל הפסדים).
אם אתם לא יודעים מה לעשות עם הכסף ב- 3 שנים הקרובות ולא מתכננים להשקיע אותו (ולשכוח ממנו) יותר מכך – השקיעו אותו לטווח קצר (קרן כספית בסביבת ריבית גבוהה, פיקדון בנקאי מעל 3% ריבית לפחות, מק”מ או אג”ח), תהיו מרוצים מהבחירה שלכם ותמשיכו הלאה בחיים. אתם לא וורן באפט.
עדיף שלא להכניס כסף לשוק ההון לטווח הקצר, אלא אם אתם מוותרים עליו מנטלית, ו”מה שיהיה יהיה” כי השוק יכול להכות אתכם שוק על ירך.
אם אתם רוצים להשקיע את הכסף בטווחי זמן של 3 שנים ומעלה – התנהגו אליו ככסף שראוי להשקעה בשוק ההון (עדיפות למדדים רחבים, אלא אם אתם רוצים להפוך להיות משקיעי ערך שצדים חברות ומניות ספציפיות).

2. לגבי הפסקה על ההלוואות… אז לדעתי, ואני משקיע שמרן מאוד, ***כל*** הלוואה היא הלוואה רעה כי היא גוזלת מהעתיד שלך בשביל לרפד בנוחות את ההווה הקשוח תמיד.
הלוואה היא בהגדרתה לקחת מהעתיד כדי לייצר עוד בהווה.
איזו הלוואה כן נחשבת ל”טובה”? – הלוואה שהיא מינוף זול לצורך השקעה (בהינתן תנאים מסויימים ותלוי סיטואציה).
כל שאר ההלוואות, שהן לא הלוואות ממונפות לצורך השקעה, הן בלית ברירה הלוואות לשם צריכה (כן, גם משכנתא, שהיא הלוואה לשם צריכת שירותי דיור).
אני לא נגד הלוואות בכלל, אני כן נגד הלוואות שהן לצריכה כי מה שזה אומר הוא שהבנאדם פשוט חי וצורך *היום* מעל היכולת שלו לשלם *היום* על רמת החיים הצרכנית שלו (וזה כולל תשלומים בלתי נגמרים בכרטיסי האשראי!).
אין יותר פשוט וברור מזה, ואני כן מרשה לעצמי להיות נחרץ.
“…אם התזרים חונק אתכם בכל חודש ואתם רוצים לשחרר את הלחץ מהחזה…” – אז כבר המצב שלכם גרוע מאוד. תיפטרו מההלוואה ומהר כי אתם חנוקים, עוד רגע ההוצאות שלכם עולות על ההכנסות, ואתם עומדים לפתחו של מצב חירום.
“…אם הריבית שאתם משלמים עבור ההלוואה היא גבוהה יותר אל מול פוטנציאל ההשקעה ובהתחשב הסיכון…” – פוטנציאל? שוק ההון נותן “בממוצע” כ- 7-8% תשואה ריאלית בשנה (יש כאלו שאומרים 8-9%), אבל זה רק בממוצע, ואיך ידע אדם עם הלוואה בריבית כלשהיא (והוא כבר גנב את העתיד שלו) אם הוא יכול לעשות יותר בשוק ההון אל מול הריבית על ההלוואה? זה סיכון גדול מאוד שאותו אדם, שכבר נמצא בחובות, יכול לפספס את תשואת השוק הממוצעת ולהיכנס לעוד יותר חובות… אז כן, עם הכיסון גם בא הסיכוי, אבל אל תהמרו כל כך מהר על החיים שלכם.
“…אם יש לכם הלוואה רעה, כזו שאינה מניבה לכם כסף ורק גוזלת ממנו כמו שקורה בהלוואות על רכב…” – בהחלט.

תודה 🙂