מה זה בורסה ומה זה שוק ההון? ואיך אפשר להשקיע בבורסה?

אג”ח (אגרות חוב) ומניות

נכסי הבסיס המרכזיים הן אגרות חוב ומניות. בשפה המקצועית נקרא למכשירים אלו, Fixed Income securities, שזה כל מוצר פיננסי המעניק למחזיק בו זרם תשלומים ידוע מראש. ומכשירי Equity אשר מהווים מוצרי השקעה כנגד הון בתאגיד (מניות).

את אגרות החוב, או מכשירי החוב ניתן לחלק למספר קבוצות:

מכשירי שוק הכסף

אלו מכשירי חוב עם טווח קצר לפדיון. בין לילה אחד לשנה אחת. אלו מכשירים שנסחרים בין המשקיעים לבנקים מרכזיים ובנקים מסחריים. ניתן לקרוא להם גם מכשירי MMF – Money Market Funds. לצדם יש את המכשירים הנסחרים בשוק הפתוח כמו אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב מוניציפליות, אגרות חוב תאגידיות (קונצרניות), אג”ח מגובה נכסים ועוד (כמו אג”ח המגובה במשכנתאות) ועוד.

שוק האג”ח הוא השוק המרתק ביותר בעיני והחכם ביותר בעיני יותר מכל שוק אחר. זה אולי שוק שנשמע משעמם לחלקכם. 

בכל השנים בהן אני מלמד השקעות אני טוען שמי שיודע לנתח היטב את שוק האג”ח על כל הרבדים שלו יידע לנהל את הפעולות שלו בשוק המניות בתבונה רבה, ובין היתר לצפות משברי נזילות והסתברות למיתון כלכלי. כך אנחנו ותלמידנו היקרים הצלחנו עוד במרץ ואפריל 2019 להבין שקיימת מצוקת נזילות בשווקים והצלחנו להסיט חלק גדול מהנכסים משוק המניות לשוק האג”ח ולמזומן, מה שאפשר לנו לצלוח בהצלחה יתרה את משבר הקורונה שבא לאחר מכן. כמובן שלא ידענו שהקורונה תגיע, אך כן ידענו שהמשק הפיננסי נמצא במצוקת נזילות בלתי נסבלת. ניתוח יעיל של מכשירי החוב אפשר לנו גם לפעול בביטחון בשוק המניות לאחר המחצית השניה של חודש מרץ 2020.

מניות קרנות סל ומדדים בבורסה

מהמניות בבורסה נגזרים מכשירים הוניים נוספים. מניה היא יחידת בעלות בעסק. מספר מניות מרכיבות מדד בבורסה. את המדד בבורסה ניתן לקנות באמצעות קרנות סל מחקות מדד או קרנות נאמנות. דוגמאות למדדים בבורסה כמו ה S&P 500 והנאסדק 100. להן יש קרנות סל שמחקות את המדד בבורסה 

שותפות בהון התאגיד

בעל המניות נוטל על עצמו את הסיכון שבשותפות בעסק. בעלי מניות הם אחרונים בסדר הנשיה של החברה, ולכן, אפיק מנייתי הוא האפיק שנחשב בסיכון גבוהה. הסיכון נגזר מחוסר וודאות בנוגע לתזרימי המזומנים העתידיים מהעסק. עם הסיכון מגיעה גם תשואה, אך היא מגיעה כמובן רק עם העסק מצליח.

בעל מניות, בניגוד לנושה (eg. מי שמחזיק אג”ח למשל), יכול להיות שותף להכוונת עסקי התאגיד, זאת באמצעות הצבעה באסיפת בעלי מניות. בעל מניות זכאי גם קבלת דיבידנד, אלו הם חלק מרווחי החברה המחולקים לפי מדיניות שקבע על ידי דירקטוריון החברה. לדיבידנד יש חשיבות רבה בהשקעות. דיבידנד מלמד על יכולתה של החברה לייצר תזרימי מזומנים והוא מאפשר למשקיע להגדיל את חלקו בחברה באמצעות השקעה מחדש.

חלק גדול ממכשירי החוב והמכשירים ההוניים נסחרים בבורסות.

כדי לקנות ולמכור ניירות ערך אתם צריכים ברשותכם חשבון בנק או חשבון אצל חבר בורסה חוץ בנקאי. או פשוט תקליקו פה ללמוד איך אפשר להשקיע בבורסה, באילו מקומות אפשר להשקיע וגם בסכומי כסף קטנים.

ההחלטה היכן לפתוח את החשבון היא מכלול של שיקולים. השיקול הראשון הוא האם להישאר בבנק או לפתוח חשבון אצל חבר בורסה שאינו בנק (חוץ בנקאי).

לרב, בבתי השקעות תקבלו עמלה טובה יותר וככה תשלמו פחות כסף לבנקים.

השקעה בבורסה בבנק

היתרון בבנק הוא שהחשבון שלכם נחשב לנכס בעיני הבנק, ולכן, במידע ובכוונתכם ליטול בעתיד התחייבות, כדוגמת משכנתא, או הלוואה מכל סוג אחר, החשבון יכול להקל עליכם מאוד בתהליך החיתום או במיקוח על המחירים שתשלמו (ריביות על ההלוואה).

החיסרון בבנקים הוא כמובן עניין העמלות. הבנק מאוד רגיש לעמלת ה”מינימום לפעולה“, נכון לכתיבת שורות אלה עמלת המינימום עומדת על 25 שקלים בבנק לאומי, 26 שקלים בדיסקונט ו 26 שקלים בפועלים. כבר ראיתי כאלו שהורידו להם את עמלות המינימום אך זה כרוך בדרך כלל בהפעלת שרירי שכנוע רבים ובהיקף נכסים גדול.

השקעה בבורסה באמצעות בתי השקעות

בתי ההשקעות השונים הם אופציה מצויינת במיוחד לאור המגמה העולמית של ירידה בשיעור העמלות, הן בישראל ובטח שמעבר לים.

פתיחת חשבון להשקעה בבורסה, השוואה בין הבנק לבין בית השקעות

בואו נעסוק קצת בהשוואות.

כשהתחלתי להשקיע בשוק ההון שילמתי בבית ההשקעות “מגדל” עמלה של 0.1%  משווי העסקה, ובבית ההשקעות אינטראקטיב ברוקרס בארה”ב עמלת מינימום של 9 דולרים. כיום בישראל אני משלם 0.06% ומינימום לפעולה באינטראקטיב ברוקרס של 0.35 דולרים. 

כדי לקנות ולמכור ניירות ערך כל שיש לעשות הוא להכיר טוב את מערכת המסחר של הבנק או של חבר הבורסה החוץ בנקאי (לדוגמה: IBI, מיטב דש, אקסלנס, פסגות). 

אם אתם משקיעים בישראל, אין לכם מה לבצע השוואות במערכות המסחר בין חברי הבורסה השונים. מדוע? כי נכון ל 2023, לכולם יש מערכות דומות יחסית.

מערכות מסחר בשוק ההון ובבורסה

בישראל משתתפי השוק פועלים באמצעות מערכת ‘ספארק’, שהיא שדרוג קל של מערכת שנקראת ‘אורדרנט’. אלו מכם שצריכים זרימת נתונים ופעולות מהירה יעבדו עם מערכת FMR, אלו הן שתי המערכות העיקריות בשוק.

לונג או שורט במסחר בבורסה

עסקת לונג היא עסקה שבה נקנה את נכס הבסיס ונהנה מעליית הערך שלו והתקבולים כתוצאה מדיבידנדים או ריביות.

עסקת שורט היא עסקת מכירה של נייר הערך בעוד שהוא לא נמצא ברשותנו. כלומר, מכירה בחסר. בעסקת מכירה בחסר נהנה מירידה של נכס הבסיס ונישא בעלות הדיבידנד והריביות המשולמות.

תוכלו לקרוא על עוד מונחים ב”חתולופדיה” – מילון מונחים פיננסי

שלבים בביצוע עסקת שורט:

א. השאלת נייר ערך ממשתתף אחר בשוק ההון.

ב. מכירתו של נייר הערך בשוק.

ג. קניית נייר הערך מחדש במועד מאוחר יותר, ובשאיפה במחיר נמוך יותר.

ד. התכסות על ההשאלה, החזרת הנייר למשתתף ממנו שאלנו את הנייר ויציאה מהעסקה.

שורט הוא מרכיב חשוב בניהול תיק השקעות. הוא מאפשר אפקט גיוון לתיק והקטנת חשיפה לתנודתיות בזמנים בהם המשקיע נדרש להקטין חשיפה.

דוגמה לעסקת שורט והבנה מה זה בורסה?

הבה נניח שחברת ורידיס הגישה הצעת רכש לחברת אינפיניה. לצורך מימון העסקה ורידיס נדרשת להנפיק מניות לציבור ולהוציא משאבים כלכליים קיימים מהחברה. במשא ומתן בין הצדדים הוסכם שורידיס תשלם לבעלי המניות של אינפיניה פרמיה של 17% על מחיר המניה בשוק ביום חתימת חוזה המכירה.

משקיע סביר יכול באותה עת לקנות את מניות אינפיניה, ולמכור בשורט את מניית ורידיס. בטווח הזמן הקצר עד למועד השלמת העסקה אינפיניה עשויה לעלות ב17% ואילו ורידיס, לאור דילול בעלי מניותיה והוצאה של משאבים כלכליים עשויה לרדת. עסקה מסוג זה נקראת Merger Arbitrage.

מה להבין לפני שרוצים להתחיל להשקיע בבורסה?

אז הבנו כבר מה זה בורסה, מדדים, אג”ח, מניות וכו, בואו נתקדם עוד קצת.

ראשית, השקעה בשוק ההון היא השקעה בנכסים. מניות את נכס ואגרות חוב הן נכס. אגרת חוב מניבה תזרים מזומנים של ריביות, ומניות הן שותפות בעסק שאמור לייצר תזרימי מזומנים ואמור לחלק דיבידנד לבעליו. 

אתם כמשקיעים בשוק ההון צריכים להבין מהי ההסתברות והוודאות לקבלת תזרים עתידי. זיכרו כי במרבית המקרים השקעה בבורסה, במיוחד למתחילים, היא השקעה לטווח ארוך. וכן שסיכוי וסיכון  חיים יחדיו. וכמובן ולא פחות חשוב – לא לנסות לתזמן את שוק ההון.

נחזור להסבר.

קיים הבדל בין חברה שנמצאת בשלב העוברי שלה, שהנפיקה מניות לציבור לפני מספר חודשים, ומנהליה עסוקים בגיוס עובדים ובהרחבת הפעילות, לבין חברה שנמצאת 100 שנים בשוק בשלב מאוד בוגר שלה ומנהליה עסוקים בהרחבת הפעילות בעזרת המשאבים הקיימים והרווחים שהחברה מייצרת.

כמובן שקיים הבדל בין מוצר פיננסי או כלי השקעה שמשתתפי השוק רוכשים רק כדי שעלה במחירו, כמו למשל ביטקוין. אני לא נכנס לדיון אם הביטקוין הוא כלי השקעה לגיטימי והאם יש לו מקום בתיק ההשקעות, אני רק רוצה שהקוראים יבינו שהביטקוין לא מייצר לבעליו תזרימי מזומנים, ולכן, לא ניתן באמת להעריך את שוויו על סמך שיטות הערכה מסורתיות.

מהי שיטת ההערכה מסורתית?

נניח שדירה מייצרת לבעליה תזרים מזומנים של 5000 ש”ח לחודש, שהם 60000 ש”ח לשנה. אם דרישת התשואה על הנכס היא 4% אז שוויו ההוגן של הנכס הוא 60000/0.04=1500000 ש”ח.

כל תשלום על הנכס מעל 1500000 ש”ח יהיה יקר, דבר שמגדיל את רמת הסיכון ומקטין את התשואה. בדיוק כמו שמעריכים את שוויה של דירה כך מעריכים את שוויו של נכס פיננסי.

כעת, אחרי שלמדנו מספר מונחים בסיסיים, נשאלת השאלה – באיזו שיטת השקעה לנקוט?

את שיטות ההשקעה בשוק ההון ניתן לחלק להשקעות פסיביות והשקעות אקטיביות.

השקעות פסיביות בבורסה

הן השקעות בכלים פיננסיים שהפיזור בהם רחב לפי מדיניות השקעה כללית. אין בהם שום פעולה של שיקול דעת בבחירת ניירות הערך. כך הן קרנות הסל שעוקבות אחר מדדים בבורסה שונים, רוב קרנות הנאמנות, קופות גמל למיניהן, וקרנות השתלמותואפילו קרן כספית שקלית. 

באופן אישי, אני אינני חסיד של המכשירים האלו. רובם בעיני נחותים בשביל המשקיע הממוצע. עם זאת, חשוב לציין שיש יתרון שלא יסולא בפז בקרנות השתלמות ובחשבונות IRA, בעניין המיסויי. ולכן, הויתור או העדר מיקסום השקעה בקרנות השתלמות ובחשבונות IRA הוא פגיעה בעושר העתידי של המשקיע.

השקעות אקטיביות בבורסה

המשקיע הוא בעצמו בוחר את ניירות הערך בהם ישקיע. כלומר, המשקיע מבצע מחקר עצמאי ומיקוד בניירות ערך ספציפיים שאינם קרנות או מכשירי Pool Investments אחרים. השקעות אקטיביות יכולות להינקט לטווח הקצר ולטווח הארוך. המונח “טווח קצר” בהשקעות לרוב מיוחס לפרק זמן הקטן מ-5 שנים, ואילו טווח ארוך הוא מעבר לכך. הגדרת Investopedia. 

מילה קטנה על מה זה IRA

חשבון IRA – Individual Retirement Account הוא חשבון השקעות אישי לפרישה, יש בו יכולת ניהול עצמי רחבה יותר ממכשירים פנסיוניים אחרים. דרכו ניתן להשקיע במכשירי השקעה פסיביים כמו קרנות למיניהן, כולל קרנות גידור (למשקיעים כשירים), וגם ניתן לקנות ולמכור אגרות חוב ומניות. היתרון בIRA, הוא שאין אירוע מס בקרן במקרה של מכירת ניירות ערך, אלא אם נמשכו מהקרן רווחים לפני גיל הזכאות לפטור ממס רווחי הון.

לקריאה נוספת

• טבלת הוצאות והכנסות להורדה
• איך להגדיר מטרות ויעדים פיננסים?
• השקעה פסיבית – יש בכלל דבר כזה?
• חינוך פיננסי לילדים – אתם חייבים את זה לילדכם?

מה צריך לעשות כדי להיות משקיע אקטיבי בבורסה?

קודם כל חשוב להגיע לעשיה עם ידע. האוריינות הפיננסית שיש בקרב הציבור כיום לא מספיקה. 

זה לא מספיק לדעת מה זה בורסה או מה זה שוק ההון ואפילו לא מה זה מדדים בבורסה, ומה זה קופת גמל להשקעה.

זה נחמד, אבל מפה ועד להיות משקיע קיים פער גדול מאוד. עבודתו של משקיע אקטיבי מתמקדת בדבר אחד – חיזוי, או בלעז – Forecasting. יכולת חיזוי היא מצרך נדרש מאוד בתעשיית ההשקעות והיא נחלקת למגוון היבטים. עבודה זו של משקיע עוסקת בעיקר בלמידה מהעבר, ניתוח עמוק של ההווה ומתן תחזית עתידית.

כלכלנים למשל, אשר עובדים בתעשיית ההשקעות עוסקים במחקר כלכלי ובניתוח נתונים שיאפשרו חיזוי מאקרו כלכלי וחיזוי ההחלטות שיתקבלו על ידי יצרנים וצרכנים. ואנליסט מניות שפועל בתעשיית ההשקעות ינתח נתונים שיאפשרו חיזוי של עסקי התאגיד – כמו למשל: מעמדו של התאגיד בתעשיה, הכנסות עתידיות, הוצאות, רווחים וכמובן תזרימי מזומנים. בסופו של דבר החלטתו צריכה להתכנס לכדי המלצת השקעה וביצוע פעולת השקעה.

חשוב לגלות עניין

עיקר עבודתו של משקיע היא קריאה וכתיבה. קריאת מידע רב, עיבודו, ניתוח של המידע בהיבט כמותי ואיכותי, והגעה למסקנות. ובסופו של דבר –  כתיבתן של המסקנות לכדי תזת השקעה מנומקת. כדי להתחיל אנחנו פשוט צריכים להתעניין. להתעניין בכלכלה ובעסקים. בשבועות הראשונים אני ממליץ על קריאת העיתונות הכלכלית כדי להבין מה קורה סביבנו. לעיתונות יש חלק חשוב בשוק ההון, אך העיתונות אינה אנליזה של ניירות ערך.

בשלב השני יש ללמוד פרקטיקות לניתוח ניירות ערך. כיום, התכנית שנחשבת לעשירה ביותר בעולם היא CFA Program, תכנית שנוסדה ב-1963 ומטרתה להעניק מעמד ואחריות מקצועית לאנליסטים פיננסיים. היא תכנית למידה עצמית אשר בוחנת את מועמדיה במגוון נושאים לרבות חשבונאות, מימון תאגידי, כלכלה, ניתוח כמותי, חוב, נגזרים, ניהול תיקים ואתיקה מקצועית.