איך בונים תיק השקעות - מה התהליך, השיקולים ואיך מעריכים תשואות? - ידע שווה כסף

ישנם מתודולוגיות רבות לבניית תיק השקעות ומתודולוגיות רבות לבחון מודלים של סיכון. במאמר זה אתאר את התהליכים המרכזיים בבניית תיק השקעות על פי המקובלות ללקוחות שאינם נחשבים מתוחכמים.

רמת הסיכון

בשלב הראשון נבחן את רמת הסיכון אשר מורכבת משנאת סיכון סובייקטיבית לכל אדם ואדם ושנאת סיכון אובייקטיבית, המושפעת מאופק ההשקעה (למתי אני צריך את הכסף) ומטרת החיסכון. כך לדוגמה אם יש לי 100 אלף שקלים המיועדים לרכישת רכב עוד שנתיים אין דינם כ- 100 אלף שקלים המיועדים לעוד 20 שנה לחסכון לפרישה. או עוד 5 שנים לרכישת דירה. אין דינו של חסכון לטובת דירה להשקעה כמו חסכון לטובת דירה למגורים ועוד ועד שיקולים…

יש לציין שגם הכלי הפיננסי שנשתמש בו הוא חלק משיקולי הדעת האם נחסוך את הכסף בבנק או בכלים פטורי מס כמו קרנות השתלמות וכלים אחרים אשר מצריכים שיחה עם סוכן פנסיוני.

מודל שכבות ההון

מודל שכבות ההון מאפשר לייצר מספר רמות סיכון. לדוגמה נניח שיש לי 1.5 מיליון שקלים חסכון (או 150 אלף שקלים בתרחיש של צעירים אחרי צבא). ונניח שמליון משויך לרכישת דירה עוד שנה, 100 אלף לבר מצווה ו 400 אלף ₪ לחסכון משפחתי וכרית מזומנים ללא צפי לשימוש ב 5 שנים הקרובות. במקביל יש למשק הבית חסכון פנסיוני וקרנות השתלמות. (בתרחיש של 150 אלפ שקלים, 50 אמורים לשמש לשכר לימוד, 50 אלף שקלים מחייה שוטפת ו 50 אלף שקלים לחסכון ל 5 שנים)

לאחר שאלון אפיון צרכים ייתכן ונגדיר שתי רמות סיכון. רמת סיכון 1 עד 2 (הנמוכות ביותר) לטובת רכש נדלן ורמת סיכון 4 עד 5 ל 400 אלף ₪. ה 100 אלף ₪ הנותרים יקבלו את רמת סיכון 3.

כיצד נבנה תיק עם רמת סיכון 1 עד 2?

האם כל הלקוחות עם רמת סיכון 1 צריכים את אותו התיק? התשובה היא מורכבת… באופן עקרוני…שחור או לבן התשובה היא לא…. יש תיק ברמת סיכון 1 היא רמת הסיכון הנמוכה ביותר עם ייחוס שקלי ויש תיק עם ייחוס דולרי. יש תיק ברמת סיכון 1 ללא מניות ויש תיק ברמת סיכון 1 עם אחוז קטן של מניות. יש להתייחס למשך החיים הממוצע והדירוג של אגרות החוב ועוד ועוד…

בנוסף, יש תיק המונע משנאת סיכון סובייקטיבית, אשר עשויה להיות נמוכה כאשר רמת הסיכון האובייקטיבית (עקב גיל או מצב פיננסי), היה ראוי שתהיה גבוה יותר… יחד עם זאת מדובר בתיק אשר מחייב תמהיל סולידי, עם פוטנציאל נמוך לירידות, לצורך הדיון עד 5% גם בתרחיש קיצוני של 50% נפילות בשווקים…

עלויות תפעול

בכל רמת התיקים נשאף לקרנות או כלים פיננסים פאסיבים וזולים ונותיר אם בכלל מתמהיל ההשקעות להשקעות אקזוטיות ויקרות. חשוב לציין כאשר אנו בונים תיק השקעות, חשוב שכלים פיננסים יקרים, כמו קרנות גמישות יצדיקו את העלות העודפת. פעמים רבות נבנה תיק שהוא 100% עם כלים פאסיבים וזולים.

עלות תיק פאסיבי יכולה לרדת עד 0.03 אחוז. אך יש מקרים של כלים פיננסים בשווקים משניים ופחות נזילים שהעלות יכולה לעלות גם ל 0.1% ויותר מכך.

קרנות מנוהלות יכולות לעלות בין 0.5% ל 2.5% ואכן מדובר בעלות עודפת משמעותית שצריכה להצדיק את עצמה עקב איכות הניהול או הנגשת השווקים.

אציין שגם חשיפה להשקעת קריפטו יכולה ליהיות חלק מהתמהיל אולם הנטייה היא לא לעבור את ה  5% מסך הנכסים בתיק ולא להקצות פלח השקעה זה ללקוחות בסיכון מתחת ל4.

יש לתת שיקולים לעלות אפקטיבית ועמלות תפעול בשיקולים של בניית התיק. תיק שיש לו עלות תפעולית של 0.25% יראה לאורך זמן תשואה גבוה יותר מתיק עם עלות תפעולית של 0.8%. יש לזכור שהעלות התפעולית כוללת גם את העמלות שרואים וגם את אלו שפחות רואים… אסור להכנס לשאננות בהקשר זה ומנגד יש משמעות ליציבות ורצינות הפלטפורמה שבה מוחזקים הכספים כך שלעתים ישנם מספר שיקולים בבחירת הברוקר או הבנק…מעבר לעלות של העמלות ועל כך ארחיב במאמר נפרד.

בניית תמהיל השקעות

רמת סיכון 1 – היא רמת סיכון כמעט אפסית בייחס למדדי הייחוס והיא מבקשת להשיג מקסימום תשואה במינימום סיכון ובכל מקרה שפוטנציאל ההפסדים גם לתרחיש קיצוני יהיה נמוך מ X%, כאשר X הוא הפסד מינימלי.

מתודולוגיות אפשרית למדידת סיכון – כלי ה VAR, ערך בסיכון, ראוי ככלי מדידה ונרצה תיק המקיים ערך בסיכון של עד 2.5% לשנה בהסתברות של מעל 95%. כלומר ניקח אירוע קיצוני שקורה רק 5 פעמים ב 100 שנים האחרונות ונשאל מה קורה לתיק ההשקעות בתרחיש זה.

תמהיל אפשרי עבור תיק עם מטבע ייחוס שקלי

• קרן דולרית
  0% עד 10% – בשנות ה 80 של המאה הקודמת היה הדולר כלי מקומי כנגד אינפלציה מקומית עודפת ביחס לעולם. וייתכן שאפיק זה חזר לתמהיל לאור הפיחות של השקל ועליית פרמיית הסיכון המקומית. אם כן למה 0%? בתיק שקלי עם סיכון של הפרשי שער, אם ירד שער הדולר ב 10% נפסיד עד 1% בתיק ההשקעות, שכן התמהיל של הדולר הנו 0% עד 10%. במידה ותיק ההשקעות הוא כסף שחונה בקרן כספית לחצי שנה כנגד תשלום עתידי לרכישת דירה שעליה הוסכם המחיר….ייתכן בהחלט שנבחר 0% תמהיל דולרי. מנגד עם מדובר על חסכון שמטרתו שימור ערך בסיכון נמוך לטווח של 10 שנים, ייתכן אפיק דולרי של 10% הנו ראוי.
  הנחיות לבניית תיק לדוגמה  – נבחר תמהיל של 5% דולרי. נחפש קרן דולרית עם מינימום חשיפה לאג”ח חברות ודגש על תמהיל של פיקדון בנקאי ואגרות חוב של מדינות בסכום שעולה על  80% וכן מח”מ (משך חיים ממוצע) של עד שנה. ניתן למצוא רשימה של כלל הקרנות כאן או באתר פאנדר.
  יש לעקוב אחרי נתוני הקרן אחת לתקופה, בכדי לבדוק שאין שינוי בתמהיל הקרן, אשר יחרוג מהמדיניות שהגדרנו.
• קרן כספית שקלית
  הקרן הכספית היא בעיני, דוגמה לרגולציה שמנגישה כלי יעיל לניהול חסכון בסיכון נמוך. יתרונותיו הם דמי ניהול נמוכים, דמי משמרת אפסיים בבנק על פי חוק והמיסוי הראלי, (דבר שמבלבל פעמים רבות את המשתמש, שכן גם הדיווח ברוב הבנקים על הרווח הינו ראלי ועל נראה שאין רווחים בקרנות הכספיות בעין לא מיומנת…כאשר הרווח הנומינלי זהה או דומה לאינפלציה).
  גם בקרנות הכספיות בורחים המנהלים לנכסים מסוכנים כדי לנצח במירוץ על תשואות…על כן נקפיד על קרן שם הפיקדון בבנק מסויים והמלווה קצר מועד לממשלת ישראל (מק”מ) עולים על 80% – ניתן למצוא רשימה מלאה של הקרנות הכספיות כאן או באתר פאנדר.
  עבור רמת סיכון זה נרצה טווח של 80% עד 90%. בקרנות כספיות או פקדונות בנקאיים.
  למה 80% עד 90%? ברמת סיכון של 1 עד 3, זו יכול להיות תמהיל שולי של מניות או נכסים שאינם אגרות חוב.
  תמהיל לתיק נבחר ב 95% קרן כספית. 5% קרן מנייתית.האם יש ייתרון לפקדון בנקאי מול קרן כספית. התשובה היא מורכבת. יש שוני בין פקדון לקרן כספית, הן במסלול המיסוי והן בשיטת השערוך, מדידת סיכוני צד שלישי והנזילות ועל כך ארחיב במאמר נפרד.
• מדד אס אנד פי 500
  מדד אס אנד פי 500 הוא אחד מהמדדים האמריקאים המרכזיים. נבחר בקרן מחקה ישראלית וקרן אירית לצורך הנאה ממיסוי מופחת. נחלק בניהם באופן שווה 2.5% כל אחת. הפעם.

להלן טבלה מסכמת לרמות סיכון של 1 ורמת סיכון 2 עם מטבע ייחוס שקלי.

רמת סיכון/תמהיל	קרן דולרית	קרן כספית	קרן מחקה סנופי 500 או נסדק	קרן תל אביב ומדד עולמי	סה"כ
רמת סיכון נמוכה לקרן עם מטבע ייחוס שקלי	0%	95%	3%	2%	100%
רמת נמוכה עד בינונית עם מטבע ייחוס שקלי	0%	80%	7.5% + 7.5%=15%	2.5% + 2.5% =5%	100%

הערות:

• אין בטבלה מעלה המלצה ויש להתאים כל תיק באופן אישי לצרכי הלקוח.
•  הטבלה מסמנת קריאת כיוון כמדד ייחוס ובפועל יש התאמה של התיק והתמהילים לצרכי הלקוח.
• יש לעקוב אחרי הרכב הקרנות אחת לתקופה על מנת לוודא שתמהיל הקרן לא השתנה ואם השתנה יש לבחון מחדש את התאמת הקרן למדיניות ההשקעות המוצעת וצרכי הלקוח.
• תמהיל מנייתי יבוצע על בסיס מספר שווקים – ארה”ב ועיקרו אס אנד פי 500 ונסדק וקרן מחוץ לארה”ב באמצעות ישראל ומדדים עולמיים

כיצד נמדד מטבע ייחוס?

שאלה מורכבת עליה ארחיב במאמר נפרד. ככלל אומר שאדם המתפרנס בישראל וחי בישראל מטבע הייחוס הנו שקלי או שקלי ברובו, אולם יש לבצע התאמה אישית לכל לקוח. כך לדוגמה ייתכן לקוח עם מטבע ייחוס דולרי או יורו(לדוגמה אדם שמתכון לחיות מחוץ לישראל ולממן לימודי רפואה מחוץ לישראל ב 10 השנים הקרובות)

צפי תשואות ופוטנציאל סיכון

מה ההבדל בין רמת סיכון 1 ו 2? אחוז המניות…
בעוד שברמה 1 יש רק 5% מניות ועל כן ירידה של 50% בבורסות הייחוס יגרור 2.5% ירידה בתיק בתיק רמה 2 יש כ 17.5% מניות ירידה של 50% תגרור ירידות של כ 8.75%. יש לציין כי צפוי שהחלק הסולידי יגן על הירידות עם תשואה של כ 4% לשנה בריבית הנוכחית…

על בסיס נתונים היסטוריים, שמרני להעריך רווח צפוי במדדים המרכזיים (רווח צפוי וכמובן שאינו מובטח) לפי צפי של 8% רווחים לטווח הארוך בשוק המניות ולפי תשואה בקרנות כספיות ממוצעת של כ 3% לשנה (בפועל ליום כתיבת שורות אלה הרווח הצפוי גבוה יותר, אולם הנחתי רווחים דומים לצפי האינפלציה ארוך הטווח אשר עומד עם המקובלות העולמיות של כ 3%),

צפוי, אך לא מובטח תיק מספר 1 להרוויח 3% עד 6% לשנה (שוב מדובר בצפי ארוך טווח ולא התחייבות, על פי הנתונים ליום כתיבת שורות אלה הרווח של המרכיב חסר הסיכון הנו כ 4% ועל כן סך התיק צפוי להרוויח מעל 5% בשנה עם עליות מהותיות בשוק ההון כמו שנת 2023.

על בסיס נתונים הסטוריים תיק ברמת סיכון מספר 2 צפוי לתת רווח ארוך טווח של 5% עד 8%. כמובן שמדובר בצםי ולא התחייבות לתשואה.

מה לגבי בניית תיק ברמות סיכון 3 עד 5? על כך ארחיב במאמר נפרד. במהותו הוא דומה לתיקים שהוצגו מעלה אך עם תמהיל מנייתי שונה.

עוד כמה מילים לסיום

על מה לא דיברנו במאמר זה? מלא נושאים…
חוזים עתידיים, נגזרים פיננסים והגנות, אסטרטגיית COVERED CALL, אנליסטים בתשלום, הימורים פיננסים מול השקעה, עושי שוק, מדידת ביצועים, קריאת הרכב קרן ועליות, ספקים פיננסים, ISIN, ניהול מנהלי כספים, מדידת ביצועים וניהול של ניהול פנסיוני ואלטרנטיבת IRA לפנסייה המסורתית, בינה מלאכותית ומסחר אלגוריתמי, קריפטו, מוצרים מפוקחים מול מוצרים שאינם מפוקחים, מסחר בורסאי מול מסחר שמעבר לדלפק, שיטות שערוך מול נכסים שאינם משתערכים, נכסים נזילים מול נכסים שאינם נזילים, ניתוח מחיר מניות ועוד ועוד….

עניין אתכם? כתבו לי יש לכם שאלות? אני זמין לכם.
לתאום פגישה, לייעוץ והדרכת השקעות אישית או קבוצתית.

יפתח ונגר – יועץ השקעות, כלכלן.

*** אין באמור לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך ו/או בחירת מוצר פיננסי ו/או פנסיוני ו/או ביטוחי כזה או אחר,
כל המידע המוצג כאן וההשוואות הן לצורך לימודי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם בעל מקצוע המותאם לצרכים האישיים של הלקוח ***