כללי

בוודאי שמתם לב שמשהו קרה לבלוג ארכיטקטורת תוכנה, ואם לא – אז לכן הפוסט הזה.

לפני כעשור (הבלוג החל ב 2011, קשה לי להאמין) הקמתי את הבלוג על גבי הלפטפורמה של גוגל – בלוגר. הפלטפורמה הזו לא התקדמה, והאמת קצת הלכה לאחור. דרך הרישום העיקרית הייתה כ RSS – שנזנחה, אח"כ ה spelling בעברית הפסיק לעבוד, ובקרוב תפסק גם התמיכה ברישום דרך מייל.

יכולתי למצוא חלופות על הפלטפורמה של בלוגר – אבל סגירת הרישום במייל גרמה לי להתעורר: בעצם, מ 2011 כמעט לא השקעתי בלחדש את הבלוג: עד לפני כשבוע היה לו עדיין את אותו העיצוב מ 2011, דרכי ההתקשרות כמעט לא השתנו (שינוי יחיד: הקמתי עמוד facebook שיחליף את ה RSS), ולמרות כמה רעיונות בתוכן (כמה סקרים שעשיתי, קיבוץ פוסטים לסדרות כמה פעמים) – באמת גם לא היו חידושים ממשיים באופי התוכן.

אני מניח שזה עניין של אופי: ידעתי שהבלוג לא מתוחזק היטב, אבל התמקדתי בכתיבת תוכן – שזה הדבר החשוב ביותר עבורי. אמרתי לעצמי שאם כמות הקוראים פוחתת – פחות מטריד אותי, ואני כותב קודם כל לעצמי, ומי שרוצה גם לקרוא – מוזמן.

לפני כשבוע, ופעם ראשונה מזה שנים – התחברתי ל Google Analytics של הבלוג, וראיתי שכבר שנתיים-שלוש התעבורה לא גדלה, אפילו קטנה בתקופה הקורונה. קטנה כנראה כיחס ישיר לזה שאני כותב פחות (אני עובד קשה ב Next-Insurance, וגם מוצא שם הרבה עניין. הבלוג החל שעבדתי באימפרבה והרגשתי לא מאותגר מקצועית, ושאני לא לומד דברים חדשים – והבלוג היה ה mitigation). קצת עצוב לי שזה קורה – ולכן החלטתי לעשות מעשה ולחדש את הבלוג.

  • העברתי את הבלוג לפלטפורמה של WordPress.
    • חידשתי עיצוב – לעיצוב סופר מינימליסטי, ועכשווי (אני מקווה) – אני עדיין מאמין שהתוכן הוא העיקר.
    • הביצועים טובים יותר – לפי מדידות ראשוניות שלי. מקווה שכך יישאר, אין סיבה לחכות 4 שניות לטעינה של דף.
    • יש לי פתרון מובנה יותר ל code snippets או code highlighting. בבלוגר לא היה פתרון מובנה ודחפתי scripts של קוד, כמה ורסיות – ואף פעם זה לא עבד טוב. הדרך הנפוצה בסוף הייתה screenshots מתוך ה IDE.
  • אני אחדש את דרכי התקשורת. כל פוסט יזכה להודעה בערוצים הבאים:
    • רישום במייל – ניתן לעשות ב Side Pane (ב Desktop) או בתחתית העמוד (במובייל). הוספתי את רשימת המנויים הקודמים לרשימת התפוצה כך שמי שנרשם לא יצטרך להרשם מחדש – אבל אני צריך לוודא שזה באמת עובד.
    • דף הפייסבוק של הבלוג – אחריו ניתן לעקוב אם אתם משתמשים בפייסבוק.
    • חשבון טוויטר שיפרסם פוסטים חדשים. טוויטר האמת, זו הפלטפורמה שהחברתית שאני משתמש בה – ומאוד מעריך אותה.
    • ערוץ טלגרם – עוד פלטפורמה שנראית לי שימושית ופופולארית.
    • RSS Feed הישן והטוב עדיין כאן בכתובת: https://softwarearchiblog.co.il/feed. תודה לאוהד על ההערה.
  • אני רוצה לנסות ולהפוך את הבלוג ליותר קהילתי. יותר תקשורת דו-כיוונית.
    • אני חושב שתקשורת חד כיוונית התאימה לאופי שלי יותר ב 2011, אבל דברים השתנו. וידוי אישי: המחשבה שאציג משהו ואז אתפס בחוסר ידע / טועה / מדבר שטויות – הטרידה אותי שנים. שריטה אישית, אבל עבורי זה היה ממש פחד משתק. השתפרתי מאז – אבל זה עדיין פחד עמוק שקיים בי. אני מניח שזה גרם לי לכתוב פוסטים מושקעים ולבדוק בשנית כמעט כל משפט שאני כותב. היה בזה משהו מלמד (לא פעם הבדיקה העלתה שאני לא יודע נכון / מספיק נכון) – וכך למדתי, אבל אני מניח שגם חסמתי פתח לדיון דו כיווני.
      בשנים האחרונות התחלתי לכתוב בבלוג בצורה יותר משוחררת, יותר דיונים, ויותר על נושאים שלא יכולתי לאמת ממקורות צד-שלישי. התחלתי לקחת סיכונים שאני מפרסם דברים לא נכונים / לא שלמים (לא שזה לא קרה לי גם כאשר ביצעתי בדיקות עומק… תמיד יש פספוסים).
    • אני לא יודע בדיוק איך ליצור תקשורת דו-כיוונית משמעותית יותר, אבל בתור התחלה טלגרם, טוויטר, ופייסבוק כמובן פתוחים לתגובות מכל סוג – וארצה לעודד אנשים לכתוב יותר. אחוז גבוה מהתגובות בבלוג היו ("פוסט טוב!") – שזה נחמד, אבל זה סימן לכך שלא היה מקום לדיון. אני רואה שזה קצת משתנה בשנים האחרונות – וזה עבורי סימן שאני בעיקר כותב בצורה שיותר מעודדת דיון ושיח.
    • כבר מזמן שהתגובתיות שלי לתגובות בבלוג אינה טובה: אני עונה אחרי שבועות, חודשים, וגם יותר. זה נכון גם למיילים, גם מחברים וגם בעבודה. החיים שלי עמוסים – ואני לא מכונה משומנת היטב של multi-tasking. אני עובד כל פעם על משהו אחד, ומתעלם מכל השאר. אולי אכתוב על זה פעם אחת – אבל בחירה מודעת, ולא רק עצלנות גרידא. בכל זאת, אנסה לעשות מאמץ ולהתחיל להגיב בצורה תדירה יותר על הערות בבלוג – לא תהיה תקשורת דו כיוונית אם לא אהיה תגובתי וזמין.
  • כמה בעיות שצפויות בדרך:
    • המעבר מבלוגר הפתיע אותי לטובה בטיב שלו, אבל עדיין יש כמה בעיות – שייקח לי זמן לפתור:
      • המעבר הוסיף escaping על מרכאות בטקסט. \" במקום פשוט ". תיקנתי את 20 הפוסטים האחרונים ידנית – ואמצא דרך לתקן פוסטים היסטוריים.
      • לא העברתי עדיין את כמה ה javascripts שהוספתי לעימוד קוד – וחלק מהקוד בפוסטי עבר פשוט לא ייראה טוב. אשתדל לתקן את זה עם הזמן.
      • קטן: בעבר היה לי script שהוסיף תגיות id לכל הכותרות, כך ששימוש ב fragment (כלומר #) ב URL יכול היה להצביע לכותרת – לפי המספור שלה. למשל הוספה של #4 היה קופץ לכותרת הרביעית. ההתנהגות הזו נשברה וחלק מהקישורים שהצביעו לכותרת – יצביעו לראשית הפוסט. אנסה לתקן גם את זה.
    • בעקבות הבעיות הללו אני אשאיר את הבלוג הישן חי לעוד זמן לא ידוע, תחת הדומיין http://softwarearchiblog.blogspot.com
    • רק טבעי שיהיו רק סדרה של בעיות ונושאים טכניים בעקבות המעבר. בדקתי את דרכי התקשורת, והבלוג בעצמי – אבל בטוח פספסתי דברים. אני אודה לכם ש: א. תשתפו אותי. ב. תגלו סבלנות. תודה מראש!

כמה אנקדוטות:

  • הלוגו של הבלוג היה לוגו לפרוטוקול ה atompub – נושא שהעסיק אותי בתקופה שעבדתי בסאפ ועשו מעבר מסיבי ל ODATA מעל atompub. מאוד מיושן, ולא מעניין אותי מאז.
    הלוגו החדש (והפעם הוא גם בולט) הוא לוגו ל"קשר גורדי" – ביטוי לבעיה קשה שאינה פתירה. עבורי פיצוח הנדסת התוכנה, וההקשרים האנושיים שלה – היא קשר גורדי שאנסה להותיר קמעה בימי חיי, גם בידיעה שלא אגיע לסוף.
    • על פי האגדה, את הקשר עשה איכר בשם גורדיוס שהומלך למלך פריגיה (אזור טורקיה של ימנו) וזה היה קשר ללא קצוות חשופים. הקצוות הוחבאו בתוך הקשר העבות, ונוצרה אגדה שמי שיצליח להותיר אותו – יזכה לשלוט בכל אסיה. רבים הגיעו וניסו להתיר את הקשר – ללא הצלחה. הייתה יראת כבוד, ואף אחד לא "פשפש" מספיק חזק בקשר למצוא את הקצוות הפתוחים. אף אחד עד אלכסנדר הגדול – שפשוט חתך את הקשר בחרבו, ואז התפנה גם לכבוש את אסיה. זהו עוד לקח נחמד, שעצם זה שהבעיה אינה פתירה – לא צריך לשתק ולעצור אותנו. אפשר להתקדם גם ללא פתרון.
  • זהו פוסט מספר 301 בבלוג. למי שלא מקשר, Status Code מספר 301 ב HTTP הוא moved permanently – שזה מה שקרה בעצם לבלוג. הגעה ל 300 פוסטים (יוו!) היה בשבילי עוד טריגר לבוא ולבצע חידוש – ורק אח"כ עשיתי את הקישור למשמעות של 301.

מקווה שנשתמע בקרוב,

ליאור

Published