ידע שווה כסף לפני 3 שנים כ- 5 דקות קריאה
כלל 300 (4%) מחקר טריניטי והקשר לעצמאות כלכלית- שוק ההון - ידע שווה כסף
עצמאות כלכלית, צמד מילים שהפך להיות נפוץ בעשור האחרון.
מידי יום שומעים על “התעשרות מהירה” בכל מיני נכסים דיגיטליים, מסחר בשוק ההון, אקזיטים בנדל”ן והמוח תמיד חושב על עוד דרכים.
בעוד שבכל האפיקים לעיל ניתן להרוויח ואף להרוויח סכומים יפים,
הייתי מתרחק מכל מה שנראה “טוב מידי כדי להיות אמיתי” ובוחן כל עסקה והצעה לגופה.
אציין כי יש עסקאות טובות ולדוגמה העשירון העליון משקיע מעל ל-50% מהכנסתם לשוק ההון, נדל”ן ואפיקים אלטרנטיביים.
מהי עצמאות כלכלית?
היכולת לכסות את ההוצאות השוטפות מהכנסות שאינן קשורות לעבודה.
מה זה אומר בתכלס?
שאנחנו כמשק בית לא צריכים לקום בבוקר וללכת לעבודה (כלומר לא צריכים לעבוד יותר).
לכל העצמאים שאומרים “אני לא קם והולך לעבודה, אני עובד כשבא לי”
אז תחשבו כמה שעות אתם עובדים בעסק ולא על העסק ומה ההכנסה שלכם אם אתם לא עושים פעולות אקטיביות בתחום העיסוק שלכם.
עבודה בעסק נניח עבור עו”ד מקרקעין, הזמן בו הוא עובר על חוזים הוא העיסוק שלו בפועל. אותו עורך דין יכול לעבוד גם על העסק על ידי הבאת עורכי דין שיעברו על החוזים ויקימו פגישות במקומו. כמו גם יצירת שת”פים לדוגמה עם יועצי משכנתאות, מתווכים וכו’ ובכך ליצור לו מערכת שיכולה לעבוד גם בלעדיו (אפשר גם למנות מישהו שינהל את כל הפרוצדורה).
ביטחון כלכלי
יש עוד מושג שנקרא ביטחון כלכלי שבעצם אומר שאנחנו לא מכסים את כל ההוצאות החודשיות שלנו (הכוללות לדוגמה גם בילויים, חוגים וכו’) אלא רק הוצאות בסיסיות, כמו שכ”ד, מזון.
בטח אתם שואלים את עצמכם איך מגיעים לביטחון כלכלי ועצמאות כלכלית, אבל זה כבר יהיה בכתבה נפרדת, בקצרה על ידי השקעות הוניות והשקעות מניבות.
כלל 300
כלל 300 נותן לנו אינדיקציה לכמה הון נזדקק למשיכה קבועה של 4% מהתיק. כלומר בתכלס כמה כסף אני צריך בשביל לפרוש.
אם נחשוב על יעד נמוך מידי אז אולי עוד 20-30 שנה נצטרך לעבוד איפשהו, כנראה שלא נהיה באותן יכולות פיזיות כמו היום וכנראה אובדן ותק + הגיל יובילו אותנו למשרות לא נחשקות (שאולי בגיל 30,40 יכלנו לעבוד בהם),
מצד שני, יעד גבוה מידי יגרום לנו לעבוד שנים רבות יותר, כלומר ירחיק את מועד העצמאות הכלכלית.
החשיבה היא שאנחנו צוברים הון בתקופה לפני הפרישה, הנכסים שאנחנו צוברים יכולים להיות הוניים בלבד אך גם יכולים להיות שילוב עם נכסים פירותיים כמו לדוגמה מניות דיבידנד ונדל”ן.
היעדים של כל אחד הם שונים, שכן יש משפחה שחיה מ-15,000 שקלים ויש כאלו שעם 25,000 לא סוגרים את החודש.
נעבור לקצת מספרים
נניח ואני רוצה 1,000 שקלים פאסיבי כל חודש, אם אכפיל ב-300 ואקבל שההון שאני צריך הוא 300 אלף שקלים.
באופן דומה ל-15,000 (סדר גודל של ההוצאה ממוצעת של משק בית בישראל) בחודש נזדקק ל-4.5 מיליון שקלים.
שימו לב שבאפיקים השונים יש מיסוי שונה.
כך שלדוגמה אם נרצה 15,000 שקלים נטו משוק ההון נצטרך לשלם 25% מס רווח הון, המס הוא על הרווח הריאלי.
כמו כן, יש לזכור שהמיסוי הוא על הרווח וחלק מהכסף שצברנו נובע מההפקדות שלנו.
כלומר, אנו נצטרך בפועל מעל ל-4.5 מיליון שקלים בגלל המיסוי. אפשר לחשוב על זה שאנחנו בעצם רוצים להכפיל ב-400 כדי לקחת מקרה קצה שלכאורה כל הכסף הוא רווח מההשקעה ואז מגיעים לסכום של 6 מיליון שקלים, בפועל תלוי מהי הקרן שלנו ולכן מקרה סביר הוא של 5-5.5 מיליון שקלים.
הערה: בנדל”ן בארץ קיים מסלול של 10% מיסוי על ההכנסה הפירותית (הכנסה משכירות), כמו כן יש פטור חודשי העומד על 5470 נכון לשנת 2023.
איך 300 שקול ל-4% שנתי?
נחלק 300 ב-12 (כדי לעבור להכנסה חודשית ולא שנתית) ונקבל 25.
אם נחלק 100 ב-25 נקבל 4 (כדי לעבור לאחוזים). כלומר שקיבלנו שעבור 4% נצטרך להכפיל את ההוצאה החודשית הנדרשת ב-300.
למה 4%?
אנחנו מכירים ששוק ההון מגיע לתשואה של כ-10% שנתי, אז למה דווקא 4% ולא 10%?
צריך לזכור כי זהו ממוצע ויש בדרך גם ירידות של עשרות אחוזים (כידוע שוק ההון הוא אפיק תנודתי, ירידות של 10% הם דבר יחסית נפוץ).
במידה ונמשוך אחוז גבוה מידי התיק שלנו יעלם מהר ותגמר לה העצמאות הכלכלית שלנו, דבר שכמובן אנחנו לא נרצה שיקרה.
כמו כן, צריך להתאים את סכום המשיכה לאינפלציה, הרי אם סל קניות שלי היום הוא 3,000 שקלים בחודש, בגלל האינפלציה כנראה בעוד 20 שנה הוא יהיה הרבה מעבר ל- 3,000 שקלים (תזכרו מה יכולתם לקנות בסופר לפני 5,10,20 שנה עם 100 שקלים ומה אתם יכולים לקנות היום).
האינפלציה היא עוד כ-3% שנתי.
במחקר הנקרא מחקר טריניטי, בדקו במשך ההיסטוריה תקופות של 30 שנה ובכל תקופה נבדק מה הסיכוי שהכסף יגמר לנו במהלך התקופה.
התקופה הנבחנת 1926 עד 1995, המשיכה השנתית מותאמת לאינפלציה (כלומר צמודה לאינפלציה) ותיק המבחן הוא 50% מניות (מיוצג באמצעות מדד ה-S&P500) ו-50% אג”ח.
תוצאות המחקר הראו כי אם נמשוך כל 3% מהתיק בשנה, הכסף לא יגמר לעולם ועבור 4% משיכה הכסף כמעט תמיד לא נגמר, 95% מהמקרים. על כן נקבע כי 4% הוא שיעור משיכה בטוח.
עוד נמצא כי התיק אפילו גדל במהלך התקופה.
נציין כי המחקר היה גם במהלך השפל הגדול של 1929 ויש הטוענים כי היום 4.5% ואפילו 5% משיכה.
מאז 1995 הרבה אנשים מעלים סטטיסטיקות שונות לרחבי הרשת עם מחקרים מעודכנים יותר, כך לדוגמה thepoorswiss העלו מחקר מ1871 עד 2020 שמהווה הרחבה למחקר המקורי.
דבר נוסף ששווה להזכיר, קיימים היום מוצרים המאפשרים להשקיע בשוק ההון כמו לדוגמה גמל להשקעה, חשוב לשים לב לדמי הניהול שמורידים מהתשואה.
במסחר עצמאי, ניתן לבנות תיק מפוזר בעלות נמוכה, רבים נעצרים ומפחדים מתהליך הפתיחה ולנהל עצמאית, ביצענו לכך הדרכה למסחר עצמאי שתעשה לכם סדר וכמובן מי שרוצה להעמיק, קורס שוק ההון שווה כסף נבנה בדיוק בשביל זה.
חשוב לזכור שתשואות העבר אינן מעידות על העתיד ואין שום הבטחה שכלל 4% ימשיך לעבוד בשנים הבאות.
רוצים לדעת כמה הון נצטרך במקרה שמתאים אליכם? מוזמנים לבדוק במחשבון העצמאות כלכלית שלנו.