אלכס ריסין לפני 3 שנים כ- 4 דקות קריאה
כיצד להתחיל להשקיע גם ללא הון עצמי - תכנון פיננסי - ידע שווה כסף
לא מכבר פנה אליי זוג נחמד, נקרא להם משפחת ישראלי, בתחילת שנות ה-40 עם השאלה הבאה:
“אנחנו מרוויחים יפה, אך רק לאחרונה התחלנו לחשוב על צמיחה כלכלית והשקעות על מנת לייצר ביטחון כלכלי לעתיד. אנו חוסכים 10 אלף ₪ בחודש, אך אין לנו חסכונות נזילים, השתמשנו בכסף שצברנו כהון עצמי לדירה שרכשנו לפני שנה. יש לנו קרנות השתלמות ופנסיה והעבודות שלנו יציבות. איך בכל זאת נוכל להתחיל את דרכנו בעולם ההשקעות?”
ובכן, ראשית כל זה מעולה שמר וגברת ישראלי מתחילים לחשוב על הבטחת עתידם הכלכלי. אמנם מוטב להתחיל לבנות זאת כמה שיותר מוקדם, אך גם בגילם כמובן שזה ממש לא מאוחר מדי.
מר וגברת ישראלי עובדים בעבודות מסודרות ומפרישים לקרנות פנסיה וקרנות השתלמות. קרנות אלה משקיעות בשוק ההון ולכן נשאף לנתב את ההשקעות הנוספות לאפיקים שאינם קורלטיביים לשוק ההון, לדוגמה נדל”ן.
בני הזוג חוסכים יפה מדי חודש וזה עומד לזכותם. נבחן שני תרחישים אפשריים עבור בני הזוג.
תרחיש ראשון
בתרחיש בראשון, משפחת ישראלי תשקיע את כל הסכום הנחסך מדי חודש באפיק השקעה בשוק ההון (לדוגמה קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון) ובכל פעם שיצברו סכום של כ-200 אלף ₪ יבצעו השקעת נדל”ן. נניח כי ההשקעה אפיק חיסכון תניב תשואה ממוצעת של 5% והשקעת נדל”ן (בין אם מניב או יזמי) – 8%. כך לדוגמה, לאחר 20 חודשים בני הזוג יבצעו את השקעת הנדל”ן הראשונה שלהם. השקעה זו תניב תשואה חודשית ממוצעת של כ-1,400 ₪ וסכום זה יתווסף לחיסכון החודשי שלהם, מה שיקטין את המרווח עד ההשקעה הבאה. אם בני הזוג ימשיכו לפעול באופן דומה ובהנחה שרמת הכנסתם מעבודה תישאר דומה, הם יוכלו להגיע לאחר 10 שנים לנכסים מניבים בשווי של כ-1.66 מיליון ₪ שיניבו להם הכנסה יפה של כ-11 אלף ₪ בחודש.
תרחיש שני
נבחן כעת תרחיש אחר. בתרחיש זה בני הזוג משתמשים במינוף זהיר על מנת לקצר את דרכם לתחילת ביצוע ההשקעות. מר וגברת ישראלי יקחו הלוואות בלון מקרנות ההשתלמות שלהם בהיקף של 200 אלף ₪ – החזר ריבית של כ-200 ₪ בחודש והחזר הקרן בתום 7 שנים. בנוסף יקחו הלוואה לכל מטרה של 300 אלף מהבנק ל-6 שנים בריבית של 3%. ההחזר החודשי יהיה 4,558 ₪. מאחר ובני הזוג חוסכים סכום של 10 אלף ₪ בחודש, הם יוכלו לעמוד בהחזר ההלוואה, גם אם השקעותיהם לא יניבו זמנית מכל סיבה שהיא. יתרת החיסכון החודשי של בני הזוג תושקע בדומה לתרחיש הראשון. נבחן אפוא לאן תוכל להגיע משפחת ישראלי בתרחיש כזה.
לרשות בני הזוג עומד הון מגויס של חצי מיליון ₪ (300 אלף שקלים מההלוואה מהבנק ועוד 200 אלף שקלים מהלוואות כנגד קרנות ההשתלמות) שיכול להיות מושקע עם תשואה של 8% כבר מהיום הראשון. בנוסף בני הזוג ממשיכים לחסוך כ-5 אלף ₪ בכל חודש. לא אלאה אתכם בחישובים, אך אציין כי במקרה כזה לאחר 10 שנים מר וגברת ישראלי יגיעו לנכסים מניבים בשווי של כ-2.2 מיליון ₪ שיניבו להם הכנסה חודשית של כמעט 15 אלף ₪. מיותר לציין כי עד אז הם כבר יחזירו את שתי ההלוואות שלקחו בתחילת הדרך.
אז כפי שאנו רואים, מינוף בהחלט יכול לעזור לנו לקצר את הדרך אל יעדים כלכליים מרגשים. אך רגע לפני שאתם רצים אל הבנק שלכם לבדוק את הריביות להלוואה לכל מטרה כמה מילות אזהרה:
בכל השקעה שנבצע, גם אם היא נראית לנו סולידית ביותר יש סיכון.
מינוף עובד ב-2 הכיוונים!
ייתכן והתשואה לא תהיה כפי שקיווינו, ייתכן והמיזם לא יעמוד בתוכנית העסקית שלו, ייתכן והתזרים ייפסק באופן זמני או קבוע וייתכן אף הפסד של חלק מקרן ההשקעה. כמובן שאנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת לגדר סיכונים אלה, אך לא נוכל לבטלם כליל.
לכן צריך גם להבין מתי זה לא נכון להשתמש במינוף.
כאשר אתם משתמשים במינוף לצורך השקעות, שימו לב שתוכלו תמיד להמשיך ולהחזיר את המינוף מהחיסכון החודשי שלכם גם במקרה בו ההשקעות שתבצעו לא יניבו כמתוכנן.
הערה: אין לראות באמור המלצה להשקעה או ללקיחת הלוואות
הכותב אלכס ריסין מלווה משפחות ויחידים להגשמה של יעדים כלכליים באמצעות תכנון פיננסי מותאם אישית.