אלכס ריסין לפני 3 שנים כ- 4 דקות קריאה
אפקט הבעלות ואיך זה קשור להשקעות שלנו - טיפים פיננסים - ידע שווה כסף
אפקט הבעלות הוא תופעה מוכרת המגיעה מעולם הכלכלה ההתנהגותית. לפי תופעה זו, אנשים נוטים לתת ערך כלכלי גבוה יותר למוצר אשר בבעלותם, מאשר למוצר דומה או זהה לו אשר אינו בבעלותם (ההגדרה מויקיפדיה).
תופעה קשורה, אשר תוארה ע”י פרופ’ דן אריאלי כ”אפקט איקאה”. לפי תופעה זו אנשים אשר משקיעים זמן ואנרגיה במוצר מסוים (למשל הרכבת רהיט מ…איקאה), מעריכים את המוצר יותר מאשר אנשים אשר קיבלו את המוצר מוכן.
דוגמאות לאפקט הבעלות ממחקרים שונים
דוגמה לאפקט הבעלות היא “ניסוי הקפה” שנערך על ידי זוכי פרס הנובל דניאל כהנמן וריצ’ארד ת’אלר. החוקרים חילקו את משתתפי הניסוי באופן רנדומלי לשתי קבוצות, קונים ומוכרים, ונתנו לכל אחד מהמוכרים כוס קפה במתנה. לאחר מכן שאלו את המוכרים בכמה היו מוכנים למכור את כוסות הקפה ואת הקונים בכמה היו מוכנים לקנות אותן.
התוצאות הראו שהמחיר הממוצע בו המוכרים היו מוכנים למכור את הכוסות היה 7.12$ ואילו המחיר הממוצע שהקונים הסכימו לשלם על הכוסות היה 2.87$ בלבד. כך המוכרים שכבר החזיקו בכוסות העריכו אותן כבעלות ערך רב יותר מהקונים שטרם החזיקו בהן.
דוגמאות נהדרות נוספות תוכלו למצוא בספרו של דניאל כהנמן “לחשוב מהר, לחשוב לאט”, פרק 27 – “אפקט הבעלות” וכן בספרו של דן אריאלי “לא רציונלי ולא במקרה” בפרק 7 – “מחיר הבעלות – למה מה ששייך לנו שווה יותר”.
אפקט הבעלות בהשקעות
אפקט הבעלות נפוץ גם בעולם ההשקעות. לעיתים קרובות אני שם לב שמשקיעים נוטים להיצמד להשקעות שהם כבר ביצעו ומתקשים לבצע שינויים גם כשהשקעות אלה כבר לא משרתות אותם.
אחת ההטבות שחברות היי-טק ציבוריות רבות מעניקות לעובדיהן נקראת ESPP (Employee Stock Purchase Plan). העובד מפריש מדי חודש חלק משכרו ובסוף תקופה (לרוב חצי שנה) נרכשות עבורו מניות של החברה במחיר מופחת.
בשלב זה העובד יכול למכור את המניות וליהנות מרווח מיידי, או לשמור את המניות ולמכור אותן בכל זמן אחר. הבחנתי כי הרוב המוחלט של העובדים מתחלקים לשתי קבוצות:
העובדים בקבוצה הראשונה מוכרים את המניות מיידית ואילו אלה שבקבוצה השניה שומרים על המניות למשך שנים רבות, ללא קשר אמיתי למחיר המניה.
כאשר העובדים בקבוצה הראשונה מתבקשים להסביר את החלטתם, ההסבר הוא פשוט מאד – עשינו רווח נאה, איננו יודעים כיצד תתנהג המניה בהמשך ואנחנו מעדיפים לא להסתכן ולממש את הרווח.
לעומתם, חלק ניכר מהעובדים בקבוצה השניה מתקשים להסביר באופן רציונלי את החלטתם.
יתרה מכך, כאשר הם נשאלים האם היו רוכשים באותו היום את המניה במחיר השוק, רובם משיבים בשלילה.
דוגמה מספרית
מניית חברת ABC מתומחרת ב-100$. עובד החברה רכש 100 מניות במחיר מופחת של 80$ למניה (20% הנחה).
אם אותו עובד משתייך לקבוצה הראשונה, הוא ימכור את המניות באותו היום ויגרוף רווח נאה של 2,000$ לפני מס.
אבל אם העובד משתייך לקבוצה השניה, הוא לא ימכור את מניותיו, אלא ישמור ויקווה שמחיר המניה ימשיך לעלות.
אם מדובר בעובד שמאמין מאד בעתיד החברה, ההחלטה נראית רציונלית מאד. אך עם זאת עולה כאן השאלה – אם הוא מאמין שמחיר המניה יעלה, מדוע אינו רוכש מניות נוספות במחיר השוק של 100$? (בתיק האישי שלו, בתקופות שהן לא תקופות שחסומות עבורו כמובן) התשובה היא באפקט הבעלות.
אפקט הבעלות בדוגמת ה-ESPP
המניות שנרכשו עבור אותו העובד כבר שייכות לו ויתרה מכך, לפי נקודת ראותו הוא צבר אותן במשך חצי שנה. לכן אותו העובד רואה את המניות “שלו” כשוות יותר ממחיר השוק, כלומר כבעלות סיכוי גבוה יותר לעלות בשווין, אף שהן זהות לחלוטין למניות החברה האחרות שנמכרות בשוק החופשי.
זוהי כמובן רק דוגמה אחת למצב בו אנחנו נצמדים לאחזקותינו, גם כשאין לכך צידוק הגיוני. בעולם השקעות הנדל”ן התופעה נפוצה אף יותר מאשר בהשקעות בשוק ההון. משקיעים רבים נצמדים לדירה שרכשו להשקעה גם כשברור להם שככל הנראה עליית המחיר הגדולה כבר מאחוריהם, התשואה נכון להיום נמוכה עד נמוכה מאד ובוודאי שהכסף שלהם יכול לעבוד טוב יותר עבורם במקום אחר.
סיכום
כאשר אתם בוחנים את ההשקעות שברשותכם, צאו מהנעליים של “בעלי ההשקעה” ובחנו האם ההשקעה טובה נכון להיום. אם אתם מחזיקים מניה מסוימת מה שרלוונטי עבורכם זה מחיר המניה היום והפוטנציאל (בעיניכם) לעליית ערך עתידית.
המחיר בו קניתם את המניה, בין אם היה נמוך יותר או גבוה יותר מהמחיר היום אינו רלוונטי. שאלו את עצמכם – האם היום הייתם קונים את המניה במחיר השוק?
אם התשובה היא כן, המשיכו להחזיק במניה ואולי אף הגדילו את אחזקותיכם בחברה (כמובן שזה צריך להבחן כחלק מכלל התיק נכסים שלכם).
אבל אם התשובה היא לא, הרווח או ההפסד עד לרגע זה מפסיקים להיות רלוונטיים והדבר ההגיוני לעשות הוא למכור.
לעיתים קרובות מדי אנו נוטים לערב רגש בהשקעות שלנו ולרוב זה לא משרת אותנו. בחנו את ההשקעות בצורה קרה, נתקו את הרגש עד כמה שאפשר ופעלו מתוך ההיגיון הכלכלי.
הכותב אלכס ריסין מלווה משפחות ויחידים להגשמה של יעדים כלכליים באמצעות תכנון פיננסי מותאם אישית.
