ידע שווה כסף לפני 3 שנים כ- 8 דקות קריאה
שבעה צעדים קטנים ששווים לך הרבה כסף: טיפים פיננסיים | ידע שווה כסף
זאת תהיה כתבה עניינית, כזאת שיהיה בה הרבה מידע תכלסי שבאמת שווה הרבה כסף.
בהרבה מאוד פוסטים בפייסבוק שלנו, בקבוצות פייסבוק פיננסיות אחרות ובשאלות בפורום שלנו אנשים מדברים על אופטימיזציות ששוות לא מעט כסף, חלקן מסובכות יותר, חלקן פחות ולפעמים הטיפים הם באמת פשוטים, ברמה של דברים קטנים שצריך לעשות (או לא לעשות), הרבה אנשים מאבדים את עצמם מעודף המידע אז החלטתי לרכז כאן כמה נושאים.
אני מאוד מאמין בעיקרון פארטו 80-20 כלומר בעולם שלנו הפיננסי 20% מהפעולות יניבו 80% מהכסף.
יאללה נתחיל…
להתנהל בתזרים חיובי
אם אספר לכם על עסק שכל חודש מוציא יותר ממה שהוא מכניס וכל פעם לוקח הלוואות כדי להמשיך להתקיים מה הייתם חושבים על עתיד עסק זה? כנראה שאין לו עתיד…
אנחנו כמשק בית (לרווקים / רווקות גם אתם כאינדיבידואלים) סוג של עסק.
אז כמו שחשבנו שעסק כזה הוא לא בריא, אין סיבה שנהיה במצב כזה בביתנו.
תזרים חיובי הוא נמצא ביסודות ההשקעה, בניין בלי יסודות חזקים עלול לקרוס וגם אנחנו יכולים לקרוס פיננסית.
הלוואה לסגור את המינוס זה פלסטר זמני, הרי אם היינו בתזרים שלילי שהוביל למינוס, עכשיו יש לנו גם עלות חודשית מההלוואה להחזיר, כלומר העמקנו את התזרים השלילי ונכנסנו למעגל חוב רע שללא שינוי באורח החיים יפגע בו קשות.
תלמדו להתנהל עם מה שיש, לפעמים אנחנו קונים כי התלהבנו ממוצר כזה או אחר, אולי לשכנים יש יותר כסף אז הם קנו רכב חדש, זה לא בהכרח מתאים למשק הבית שלנו, הרבה פעמים שווה לחשוב על מוצרים “האם אני רוצה את זה?”, “האם אני צריך את זה?”, “האם אני חייב את זה?” וכן מוצרים רבים מכילים תחליפים במחירים אחרים לדוגמה מכשיר סלולרי חדש לא חייב להיות 3-4 אלף שקלים, יש גם ב-1000-2000 שקלים מכשירים חדשים ומצוינים.
להשקיע כסף פנוי
כאשר אנחנו לא משקיעים את הכסף אנחנו בעצם יוצרים מצב שיש לנו פחות כסף ריאלית (יהיה לנו בתכלס את אותו הסכום אבל נוכל לקנות איתו פחות).
חשוב שיהיה לנו כרית ביטחון של כסף אותו נשמור לעת צרה, גרוש לבן ליום שחור, מה שרבים מכנים קרן חירום.
את שאר הכסף הפנוי וכן את הכסף הפנוי שנשאר לנו מהתזרים החיובי רצוי שנשקיע. אם לא בא לנו לחקור כל פעם רצוי שנגדיר מראש מה נעשה עם הכסף ואז לפעול בצורה אוטומטית. זה יכול להיות הוראת קבע לדוגמה לגמל להשקעה, או הגדרת x תעודות שאנחנו קונים פעם בחודש / רבעון בתיק ההשקעות שלנו.
שימו לב שלאחר שהגדרנו אנחנו רק צריכים לבצע את התוכנית.
נכון בהשקעות יש סיכון, אבל גם לספינה הרבה יותר בטוח להשאר במעגן מאשר לצאת לים הפתוח, אבל זה לא הייעוד שלה…
אם תתחילו במנגנון ותגדירו מראש, תשלמו לעצמכם קודם, כך בכל תקופה שהגדרתם אתם תקנו, ללא קשר למה קורה בשווקים באותו זמן, כמובן שניתן לשנות את התוכנית פעם בתקופה.
יום יגיע עוד מספר שנים ותשמחו לראות שההון שלכם גדל, אתם שכחתם בכלל מהוראת הקבע שרצה כבר כמה שנים והחשבון מגיע לסכומים יפים.
חשוב לשים לב שלעיתים יש כספים שהם לא רגילים כמו לדוגמה בונוסים שגם שם צריך להנות מהכסף וכן להשקיע לפחות חלק ממנו.
זיכרו להשקיע בהתאם למטרות, אם אתם צריכים את הכסף נזיל עוד שנה אז כנראה לא מתאים לכם להיכנס לפרויקט מולטיפמילי או לפרויקט אקזיט שהצפי הוא שנתיים ואפילו אם הצפי בתוכנית העיסקית הוא שנה, מכיוון שדברים יכולים להשתנות. כאן דיברנו על נזילות וסחירות, אך כמו כן אנחנו לא יכולים להכניס כסף שטווח ההשקעה שלו קצר להשקעות תנודתיות כמו מניות.
לכן חשוב שתגדירו מה המטרות של הכסף (פרק 4 בפודקאסט שלנו, לינק ישיר למי שמעדיף ספוטיפיי) ותשקיעו כספים פנויים.
לא למשוך פיצויים
כספי הפיצויים הם חלק ניכר מהפנסיה שלכם, בסיום העסקה תוכלו לבחור אם לפדות אותם או לא.
כ-40% מההפקדות החודשיות לפנסיה שלכם הם הפיצויים, לכן במידה ותפדו אותם חלק מהפנסיה שלכם יורד ובכך גם תרד הקצבה החודשית שתקבלו.
זכרו כי הכספים הללו יכולים להראות קטנים בגיל 30 אבל בעזרת הזמן ואפקט הריבית דריבית עשרות אלפי שקלים שתפדו בגיל 30 הופכים למאות אלפי שקלים (פי 4-5 מהסכום שמשכתם) וכל 100 אלף שקלים הם כ-500 שקלים קצבה חודשית (תחת מקדם 200).
דבר נוסף שהוא קריטי, אם אין לכם רצף פיצויים של 32 שנות עבודה מיום המשיכה ועד לפרישה, הטבת המס תפחת בשיעור של 1.35.
כתבנו בהרחבה על ההיבטים השונים והאפשרויות השונות מה לעשות בסיום העסקה.
לא לפדות קרן השתלמות
קרן השתלמות (עד התקרה) פטורה ממס רווח הון, כאשר אנחנו שומרים עליה לתקופה ארוכה אנחנו נהנים מאפקט הריבית דריבית אך בניגוד לאפיקים אחרים שם אנחנו דוחים את המס, כאן אין מיסוי בכלל ולכן כדאי לנו לשמור על הקרן לטווח כמה שיותר ארוך.
הנושא הזה כל כך חשוב שכתבתי עליו כתבה נפרדת עם הסברים וחישובים.
דבר נוסף, נכון להיום (2021) קיימות הלוואות אטרקטיביות כנגד כספי הקופה, מה זה אטרקטיבי? ריבית פריים+-0.5% כאשר היום ריבית הפריים היא 1.6% לכן ההלוואות הן בריביות של 1.1-2.1%.
הערה: חלק מהחברות נותנות הלוואה גם על קרן השתלמות לא נזילה.
הערה 2: נכון לשנת 2023 החברות עדיין מציעות פריים +-0.5% אך היום המחיר גבוה יותר מכיוון שריבית בנק ישראל עלתה.
לחפש דמי ניהול זולים
כשאתם בוחנים קרנות פנסיה, גמל, ביטוחי מנהלים, קרן השתלמות, גמל להשקעה, פוליסת חיסכון וכו’ תשימו לב לדמי הניהול שהחברה גובה. התשואה היא לא מובטחת אבל דמי הניהול הם מובטחים (גם כאשר החברה תיהיה בתחתית התשואות…).
בקרן פנסיה קיימות קרנות פנסיה נבחרות על ידי משרד האוצר ורשות שוק ההון עם דמי ניהול נמוכים יחסית (במיוחד למי שלא עובד בארגון גדול עם כוח מיקוח), המהלך הזה בוצע כדי להוזיל את הפנסיות של הציבור ובסופו של דבר לדאוג לעתיד פיננסי טוב יותר בפנסיה.
שימו לב שבפנסיה ישנן דמי ניהול מצבירה ומהפקדה, רשמנו על ההבדלים בדמי הניהול האלה כאן.
להעדיף מסלולים עתירי סיכון לטווח ארוך (10+ שנים)
ככל שטווח הזמן ארוך יותר הסבירות לרווח בשוק ההון גבוהה יותר. בטווח הקצר (ברמה היומית) השווקים די רנדומלים והסבירות לרווח לא גבוהה.
מסלולי מניות בטווחי זמן ארוכים הניבו תשואות גבוהות יותר ממסלולי אג”ח ולמרות שאין תשואות בעבר מעידות על תשואות העתיד, סביר שהאנושות תמשיך להתקדם ולהתפתח ואיתם גם שוקי המניות.
ניהול השקעות עצמאי אל מול מוצר מנוהל
הרבה פעמים השאלות בקבוצה הן בתחומי שוק ההון, כנראה בתגובות בפוסט ידובר על קנייה של תעודות כלל עולמיות פאסיביות בדמי ניהול אפסיים ואותה לקנות דרך חשבון מסחר עצמאי (שאותו נפתח בנפרד, עלות של חשבון כזה היא לרוב בין 0 ל-20 שקלים בחודש) במקום להשקיע במוצר מנוהל שעלותו תלויה בגודל הקופה.
רבים חוששים מהצעד לפתיחת חשבון, בנינו הדרכה למסחר עצמאי שתסייע בהסרת החששות.
לצורך העניין בדמי ניהול נמוכים יחסית לגמל להשקעה על סך 0.5% מ-100 אלף שקלים נגיע ל- 500 שקלים בשנה לעומת כ-0.1%-0.2% שתעלה קרן עם כיסוי עולמי ו-15 שקלים בחודש עלות של התיק העצמאי, כלומר 100-200 שקלים בשנה פלוס 180 שקלים, הגענו ל-380 שקלים.
נכון זה נראה זניח אבל ככל שהתיק גדל הסכום הזה יהיה משמעותי יותר. עד כאן פער דמי הניהול \ דמי הטיפול בלבד.
דבר נוסף, מחקרים רבים מראים שקרנות אקטיביות לא מכות את המדדים ולכן העדיפות היא לקרן שהיא פאסיבית.
הקרנות הפאסיביות במוצרים הללו (גמל להשקעה, פוליסת חיסכון) עלותן גבוהה יותר וכן ההשקעה שלהן פחות יעילה.
הסבר על פערי העקיבה (למי שלא אוהב מספרים, מוזמנים לדלג כמה שורות ולחזור לקרוא בסוף החלק הזה מהמילה “לסיכום”…):
פערי העקיבה הן בגלל שהקרנות האלו מחזיקות חוזים ולא את המניות עצמן ולכן לא מקבלות את הדיבידנדים (זה כ-0.3% פער בתשואה).
אי יעילות מזומן (בקרנות יש חלק שהוא מזומן שלא מושקע, כחלק מכך שהן מקבלות כל הזמן כסף והוא לא מושקע מיידית בין היתר) גם זה שווה כמה עשיריות האחוז [אחוז המזומן שלא מושקע כפול תשואה ממוצעת במדד] לצורך החישוב כ-0.3%, הוצאות נוספות בגמל להשקעה 0-0.1%.
לסיכום פער התשואה השנתית יעמוד על לפחות 0.3% וכנראה יהיה בין 0.4% ל-1%. כל זאת בנוסף לפער דמי הניהול של כ-0.3-0.5% אז בסך הכל אנחנו מגיעים לפער תשואה של כ-1% בשנה, דבר שהופך למשמעותי מאוד כשמשקיעים לעשרות שנים (בגלל אפקט הריבית דריבית).
מי שרוצה להבין טוב יותר את התחום, קורס שוק ההון שלנו מדבר רבות על ההשקעות השונות תוך דגש כמובן לניהול עצמאי של תיק (כולל דוגמאות פרקטיות).
בשורה התחתונה
אם עושים את הצעדים האלו, בלי תכנונים פיננסים מורכבים והקצאות נכסים, בלי אופטימיזציות של חשיפה למניות קטנות אל מול גדולות, איריות אל מול אמריקאיות, גמל/השתלמות IRA וכו’ מגיעים להבדלים של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים בהון שלכם לאורך כל החיים.
נכתב על ידי “ידע שווה כסף“
***אין באמור לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך ו/או בחירת מוצר פיננסי כזה או אחר***