אלכס ריסין     לפני 3 שנים     כ- 4 דקות קריאה  

מה הדרך הטובה ביותר להשקיע מאות אלפי שקלים בודדים - ידע שווה כסף

כסף

לעיתים קרובות אני רואה בקבוצות הכלכליות בפייסבוק שאלה שמנוסחת באופן דומה לכותרת – עבדנו קשה, חסכנו סכום מסוים (X אלף שקלים), במה תמליצו לנו להשקיע אותו?

את רוב התגובות לשאלות דומות ניתן לנבא מראש. יהיו תגובות של בעלי אינטרס, כלומר אנשים שמשווקים השקעות כאלה ואחרות. יהיו תגובות של אנשים שמשקיעים באפיק מסוים בהצלחה רבה ובטוחים שזה אפיק מעולה שמתאים לכולם. ויהיו מעט תגובות של אנשים שאשכרה עשו תהליך של תכנון החיים הכלכליים שלהם, בין אם בעלי מקצוע ובין אם חובבים, שמעלים שאלות שעל המשקיע המתחיל לשאול את עצמו בטרם הוא יוצא לדרך ומתחיל לבנות את המבנה הכלכלי של חייו. 

הערה-  אין דרך קסם להרוויח בה מקסימום תשואה ללא סיכון בכלל והשקעה שמתאימה לאחד לא בטוח מתאימה לאחר.

אציג כאן שתי שאלות חשובות שהמשקיע צריך לשאול את עצמו, וכן יש עוד הרבה שאלות לענות עליהן…

מה המטרה 

בשלב זה צריך להבין מה המטרה שלכם, החזון שלכם, איפה אתם רואים את עצמכם עוד X שנים? בעצם למצוא את ה”למה”, למה לכם לנהוג שונה מרוב האנשים שאתם מכירים?

בשלב זה עליכם לענות לעצמכם מה מטרת ההשקעה. האם אתם רוצים לדאוג לביטחון כלכלי עבורכם ועבור היקרים לכם כשתחליטו להפסיק לעבוד לפרנסתכם? אם זו המטרה, מתי אתם רוצים שזה יקרה? או שמא המטרה היא לרכוש בית קרקע בישוב קהילתי (או פנטהאוז במגדל יוקרה) בעוד 5 שנים? אלו הן מטרות שונות מאד בתכלית ולכן גם התוכניות להשגתן יהיו שונות מאד.

איך אתם בתור משקיעים

בעולם של ימינו יש לנו גישה לכמויות אינסופיות של ידע ולהמון אפיקי השקעה כמעט בכל סף כניסה. עם זאת חשוב להבין שלכל השקעה יש מאפיינים ייחודיים רבים ולא כל השקעה מתאימה לכל אחד.
חשבו – מה רמת הסיכון שאיתה תרגישו בנוח? האם תרצו להשתמש במינוף? מהי תשואת היעד להגשמת התוכניות שלכם והאם זה ריאלי להשיג אותה בהתחשב בסיבולת שלכם לסיכון?

דוגמה להמחשת אפיקי השקעה שמתאימים ואפיקים שלא מתאימים למשקיע כלשהו

על מנת להמחיש זאת, אדגים על שתי השקעות פופולריות מאד – שוק ההון ודירה להשקעה בארץ.

ניקח לדוגמה שני משקיעים, נקרא להם עמי ותמי.
שניהם שמעו שהשקעה במכשירי שוק ההון עם חשיפה גבוהה למניות מניבה תשואה גבוהה בממוצע לאורך זמן. עמי ותמי בחרו בית השקעות והשקיעו. כל עוד שוק ההון היה במגמת עליה, הכל היה טוב ויפה ושניהם היו מרוצים מההשקעה. אבל אז בא “פברואר השחור” של 2020 ותיקי ההשקעות שלהם קרסו ב-30%. 

תמי לא התרגשה מזה, כי היא ידעה שהיסטורית השוק מתקן את עצמו אחרי משברים. לכן היא לא בדקה את ביצועי התיק והייתה רגועה באופן כללי. ואכן, שנה אחרי, תיק ההשקעות שלה מניב רווחים נאים גם ביחס למצבו מלפני הקורונה.
עמי גם ידע שתאורטית השוק אמור לתקן את עצמו, אבל מעשית היה קשה לו מאוד לראות את הירידות. הוא בחן את מצב התיק מספר פעמים ביום, כסס ציפורניים עם כל ירידה נוספת, החסיר שעות שינה ולבסוף נשבר ומכר את אחזקותיו בהפסד. כאשר השוק תיקן את עצמו, עמי נכנס בחזרה, אבל עדיין לא החזיר לעצמו את ההון שהפסיד כשיצא.

אבל זה לא סוף הסיפור. בחלק השני של כספם עמי ותמי רכשו דירות להשקעה. הם בחרו נכסים יפים, הכניסו דיירים ונהנו מדמי שכירות שכיסו את תשלומי המשכנתא עם עודף. עמי בקושי ביקר בדירה, תיקן כל תקלה מרחוק בעזרת אנשי מקצוע וראה את הדירה כהשקעה כספית בלבד.
לעומת זאת, כאשר תמי חיפשה את הדירה להשקעה, היא ראתה בכל דירה פוטנציאלית בית של ממש, כזה שהיא עצמה הייתה גרה בו. היא עשתה שיפוץ יפה ונקשרה מאד לדירה. וכך כל טלפון מהדיירים על תקלה בדירה גרם לה לדפיקות לב חזקות והיא לא הצליחה להיפטר מהתחושה שהדיירים שלה הורסים לה את הבית שהיא השקיעה כל כך הרבה בלהפוך אותו לכזה. מיותר לציין שהיא ממש לא הייתה שקטה עם ההשקעה.

מה המסקנה?

אז ברור שאם עמי ותמי היו באמת בודקים אילו השקעות מתאימות לכל אחד מהם, הם היו נוהגים אחרת. עמי היה רוכש מספר דירות להשקעה ותמי הייתה משקיעה יותר בשוק ההון. אני לא יודע להגיד איזה מהתיקים היה מניב תוצאות נאות יותר, אבל לבטח אפשר להגיד שבמקרה זה לכל הפחות שניהם היו ישנים טוב בלילות. לטעמי זה קריטריון חשוב לא פחות מכדאיות ההשקעה.

כאשר צברתם סכום כסף (ואין זה משנה אם מדובר בעשרות אלפי או מיליוני שקלים), וברצונכם להשקיע אותו, המלצתי אליכם – אל תסתפקו בלשאול באינטרנט היכן להשקיע את הכסף, אלא, למדו על אפיקי השקעה שמתאימים לכם ומעניינים אתכם ובנו תוכנית כלכלית שתביא אתכם אל יעדיכם. 

הכותב אלכס ריסין מלווה משפחות ויחידים להגשמה של יעדים כלכליים באמצעות תכנון פיננסי מותאם אישית.