מדוע קניית זהב (עדיין) עדיפה על פני ביטקוין - הסולידית

נכון לכתיבת שורות אלה מחיר הביטקוין, מטבע דיגיטלי מבוזר המבוסס על קוד פתוח שיתופי,  עומד על 135$ ליחידה. זאת לאחר שרשם עלייה חדה, כמעט היסטרית, של מאות אחוזים בשבועות האחרונים. מחיר הזהב, לעומת זאת, צונח בימים האחרונים בשיעור של כ-2%. מגמות אלה, הבולטות על רקע המשבר הכלכלי המתחולל במדינות דרום אירופה וקפריסין בראשן, הביאו רבים לטעון כי הזהב סיים את תפקידו בתור "נכס המפלט" העולמי, ושהביטקוין הוא הטוען הבא לכתר הנכס האולטימטיבי להשקעה בכלכלה משברית. כדוגמה לכך, מובאת הטענה שאזרחי דרום אירופה, החרדים מירידת ערך האירו, הם שהובילו את קניית הביטקוין בימים האחרונים תוך שהזהב נותר לדשדש, כפי שהוא עושה בחצי השנה האחרונה.

 הביטקוין הוא במטבע דיגיטלי הנסחר באופן מקוון בלבד. הביטקוין אינו מפוקח על ידי ממשלה כלשהי, וכמותו מוגבלת ל-21 מיליון מטבעות לכל היותר (לכמות זו נגיע בשנת 2140). היצע הביטקוין מבוקר על ידי אלגוריתם הגורם לעלייה בעלות ייצור המטבע כתלות בכמות המטבעות שבמחזור. כלומר, בחלוף הזמן, "כריית" כל ביטקוין תחייב כוח חישוב רב יותר. בינתיים עלות ייצור הביטקוין עלתה כל כך שכרייתם בדרך כלל כבר אינה כלכלית.

אם הבנתם עד כה – מצוין, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.  אם לא הבנתם, מומלץ ליישם את הכלל התשיעי לביטחון פיננסי ולהתרחק מהביטקוין כמו מאש.

ביטקוין – המטבע החופשי?

איך שלא נסתכל על זה, קיומו של מטבע דיגיטלי אנונימי מהווה איום על המערכת המוניטרית הקיימת, ובראשה הכלכלה החזקה בעולם – זו האמריקנית. ממשלת ארה"ב כבר פרסמה תקנות למסחר בביטקוין, ונראה שזו רק תחילתה של מערכה מתוזמנת אשר תתגבר ככל שהמטבע יצבור מסה קריטית ויהווה איום על המערכת הבנקאית הקיימת. השקעה בביטקוין חושפת את המשקיע (או הספקולנט) לשורת סיכונים – מוחשיים יותר ומוחשיים פחות – מצד הבנק המרכזי האמריקני ובני בריתו. להלן מספר דרכי פעולה תאורטיות בהן יכול הממסד הפוליטי-פיננסי לנקוט כדי למגר את איום הביטקוין (ואת כספכם יחד איתו):

פיחות בכפייה

ממשלת ארה"ב ובנות בריתה יוכלו לעשות שימוש בכוח  החישוב ה(כמעט) בלתי מוגבל שלהן כדי להציף את השוק במטבעות ביטקוין וליצור פיחות בערכם תוך גלגול העלות למשלם המיסים האמריקני. דרך אחרת למאבק פיננסי במטבע יכולה להיות באמצעות רכישתם של כל 21 מיליוני הביטקוין בדולרים שיודפסו במיוחד לשם כך, יועברו לחברת קש שתרכוש את הביטקוין ביוקר, ואז תציע אותו למכירה במחירי ריצפה.

מתקפת סייבר

מסחר בביטקוין מחייב זמינות ורציפות של תקשורת אינטרנט וחשמל. מעבר לחוסר הרלוונטיות של הביטקוין במקרי חירום בהם מוצרים אלה אינם קיימים, הדיגיטליות של הביטקוין הופכת אותו במידה רבה נתון לחסדיהן של ממשלות, אשר יכולות "לסגור את השאלטר" בכל רגע נתון.

כמו כן, למרות הקושי הקיים לפרוץ את קוד הביטקוין כיום, אתרי בורסת המסחר בביטקוין נתקפו כבר מספר פעמים בסייבר. ב-2011 מחיר הביטקוין קרס כאשר הבורסה הגדולה בעולם, MT GOX, נפרצה. ככל שהביטקוין יהיה יקרה יותר, כך תעלה המוטביציה של תוקפים – פרטיים וממשלתיים – לפעול נגד המטבע במימד הסייבר. לא יהיה בלתי סביר להניח שבנקים ואפילו סוכנויות ממשלתיות מעסיקות מומחי מחשבים בדיוק לתכלית זו.

מאבק משפטי 

מאבק משפטי בביטקוין יכול להיות יעיל לא פחות, ואפילו "נקי" יותר. העובדה שהביטקוין משמש כבר היום כאמצעי הדומיננטי ברשת ה"דארקנט" למסחר בסמים, נשק, מימון טרור, פדופיליה, הלבנת הון וכו', מסמנת אותו כחלק מ"שכונה רעה". לא מן הנמנע שקניית ביטקוין תוצא כליל מחוץ לחוק, בדומה לקוקאין או כלי נשק. את סחר הביטקוין שיישאר ינטרו הממשלות כפי שמנטרים את שוק הסמים העולמי. השקעת משאבים בחשיפת הונאות הקשורות במטבע יכולה לשרת תכלית זו.

האם הביטקוין חזק מספיק כדי להחליף את הזהב?

שוק הזהב העולמי עצום בהיקפו. מדי יום מתבצעות עסקאות קניית זהב פיזי בהיקפים הנעים בין 67 מיליארד ל-224 מיליארד דולר. המחזור היומי במסחר בביטקוין עומד על 6 מיליון. קשה להאמין שהיקפי מסחר כה זניחים יכולים להשפיע על מחיר הזהב באופן דרמטי.

 העובדה היא שבמצב המקרו כלכלי הנוכחי הביקוש לזהב פיזי עדיין גבוה מאד, במיוחד בהודו ובסין. מה שמושך את מחיר הזהב כלפי מטה הוא  שורטים על חוזים עתידיים על מחיר הזהב שמבצעים גופים מוסדיים ושחקנים נוספים הפועלים תוך העלמת עין מצדו של הפד האמריקני, המעוניין בעליית ערך הדולר (שהוא מדפיס ללא הרף).

אז למה מחיר הביטקוין עולה בכל זאת? העניין הגובר בביטקוין בשבועות האחרונים משקף כמובן עלייה בביקוש. ביקוש גובר במצב של היצע מוגבל יוצר עליית מחירים.

אלא שהחגיגה צפויה להיפסק בקרוב. בשלב זה השחקנים הפיננסיים הגדולים עדיין לא זיהו את הביטקוין כאמצעי חליפין לגיטימי ומשמעותי מספיק (כמו זהב, לדוגמה).  קשה לקבל את הביטקוין כנכס לגיטימי להשקעה כל עוד אין אף בנק מרכזי בעולם אשר מחזיק את יתרות המט"ח שלו בביטקוין. ברגע שזה יקרה, וייכתבו חוזים על מחירו, סביר שיתבצעו מניפולציות מהסוג האמור. מחיר הביטקוין ירד  אז בחדות ויהיה נתון לחסדיהם של שחקנים פיננסיים אלה.

 לביטקוין, בניגוד לזהב, אין כל ערך מוסף מלבד היותו אמצעי סחר חליפין, וכל יתרונו הוא בפשטות ובאנונימיות של הטרנזאקציות. אין מאחוריו נכס פיזי בעל ערך,  ואין אפילו הסכמה חוקית על ערכו (בניגוד למטבעות פיאט). ערך הביטקוין  "מוסכם" בצורה אמורפית על ידי כל המשתמשים בו. ביום בהיר אחד ערכו יכול להיות שווה לאבק.

הזהב, לעומת זאת, מעולם לא איבד ממעמדו כמתכת יקרה. שלושה מיליון סינים והודים לא הולכים לענוד תכשיטי ביטקוין בזמן הקרוב. סביר אם כן שהזהב ישמור על ערכו כנכס אוצר ערך בעיני בני אנוש כפי שעשה ב-5,500 השנים האחרונות.

לבסוף, סוחרי הביטקוין חייבים להביא בחשבון את המימד הפלילי. יש מיסתורין רב האופף את זהות המפתחים והיוצרים של המערכת. מה שידוע בוודאות הוא, שעוד לפני שהביטקוין הגיח לאוויר העולם נכרו לא פחות מ-6 מיליון מטבעות. זה אומר שמישהו עשה בימים האחרונים הרבה מאד כסף על גבם של ספקולנטים תמימים. בהקשר הזה, חשוב ללמוד דבר אחד או שניים מההיסטוריה: במאה ה-19, בשיאה של הבהלה לזהב, מי שהתעשר לא היו הכורים הפשוטים, אלא יצרני ומשווקי כלי הכרייה. להלן סרטון קצר המסביר מדוע, לשיטת המפיק, הביטקוין הוא הונאת הפונזי הגדולה בעולם:

סיכום

ביטקוין וזהב זה לא תפוזים ותפוחים. זה יותר כמו להשוות בין כלי נשק אמיתיים לרובים במשחק מחשב. מי שרוצה לשחק – שיעשה זאת רק בכספים שהוא יכול להרשות לעצמו להפסיד. מי שרוצה לשמר את ערך כספו, מומלץ שיחפש אפיקים אמינים יותר.

גילוי נאות: מחזיקה זהב.