קניית זהב להשקעה:3 יתרונות וחסרונות - הסולידית

 משקיעים רבים מפתחים חיבה עזה או שנאה יוקדת כלפי המתכת הזהובה. קורסים ותוכניות לימודי שוק ההון נוטים בדרך כלל לדלג על ההשקעה בזהב, ובעקבות זאת אינם עומדים על היתרונות והחסרונות המהותיים הכרוכים בהשקעה באפיק זה.

יתרונות ההשקעה בזהב

1. מחיר הזהב נוטה לזנק כאשר המשק נקלע למצב של אינפלציה גבוהה. מזה 5,000 שנה משמש הזהב כאמצעי חליפין, המוסכם על ידי בני האדם כיסוד אוצר ערך. ככזה, הזהב הוא כסף לכל דבר משחר ההיסטוריה האנושית. ומכיוון שהזהב הוא סוג של כסף, הרי שהוא בהכרח "מתחרה" עם ערכו של כסף פיאט, כלומר שטרות הכסף השואבים את ערכם מתוקף חוק המדינה (לדוגמה: דולר ארה"ב, שקל חדש ישראלי ועוד). לכן, כאשר האינפלציה מאיימת לשחוק את ערכו של המטבע (כסף הפיאט)כאשר האינפלציה מאיימת על המטבע, ערך הזהב יעלה.

בשנות השבעים השתוללה בארה"ב אינפלציה ממשית, וגם הציפיות לאינפלציה עתידית הרקיעו שחקים ו"חנקו" את המשק. בתגובה זינק מחיר הזהב בשיעור חד: בשנת 1979, כאשר האינפלציה בארה"ב שחקה את ערך הדולר האמריקני ב-13%, עלה מחיר הזהב  ב-118%. המלחמות שניהלה ארה"ב באפגניסטן ובעיראק בתחילת המאה הנוכחית שחקו את ערך הדולר, ושתי הבועות הגדולות שהתפוצצו (בועת ההייטק ובועת הנדל"ן) גרמו שוב לעלייה חדה במחיר הזהב. ואמנם ביצועיו בעשור האחרון היו טובים מאד.

2. הזהב מנותק מלחצים פוליטיים לעומת כסף פיאט: בניגוד לכסף פיאט, ממשלות אינן מסוגלות להדפיס זהב כאשר הן חוות מחסור. גרעונות הענק של ממשלות העולם אינם נקובים בזהב, אלא בכסף פיאט.   זהב לפוליטיקאי הוא כמו מים קדושים לערפד. השקעה בזהב מגינה על המשקיע מפני משברים פוליטיים, פיננסיים וכלכליים גם בתקופות בהן הכל נראה רגוע ושלו. הדבר חשוב מכיוון שאירועים שכאלה עלולים לפרוץ בכל עת וללא אזהרה.

 3. זהב הוא נכס מוחשי: החזקה במטבעות זהב או במטילי זהב היא סממן אוניברסלי מוכר ומוסכם לערך.  הזהב הנו מוחשי, קל לניוד ולאחסון באופן ישיר, ללא תיווך של צד שלישי כלשהו. במובן זה, בניגוד לאגרות חוב, למניות ואף לכסף מזומן, הזהב אינו נייר ערך המבטיח הבטחות עתידיות, אלא נכס בר קיימא אשר אוצר ערך באופן מיידי.

חסרונות ההשקעה בזהב

1. מחיר הזהב נוטה לרדת כאשר המשק צומח: שגשוג כלכלי גורם לירידה בערך הזהב. כאשר הבורסה עולה ושיעור האינפלציה נמוך ויציב, הזהב לא ייתפס כבעל ערך גבוה משמעותית מזה של מהמטבע המקומי. מכיוון שזהב אינו נושא ריבית ואינו מחלק דיבידנדים, משקיעים רבים יוותרו עליו בחיפושם אחר הכנסה שוטפת בשוק המניות והאג"חים. מצב זה כמובן ישפיע על מחיר הזהב באופן שלילי.

בעבר היו שנים שבהן מחירה של המתכת צנח בשיעורים חדים. ב-1981 לדוגמה צנח הזהב בשיעור של 31%. בשנים אחרות רשם הזהב הפסדים של 20% ומעלה בערכו. היו גם מספר שנים רצופות בהן הזהב השיג תשואה שלילית מדי שנה. מצב זה אפיין את רוב שנות התשעים, תור הזהב של שוק המניות. בין השנים 1980 ו-2000 הזהב דישדש תקופה ארוכה מאד, ומשקיע שקנה זהב ב-1980 גילה כעבור 20 שנה שהפסיד (במונחים ריאליים) 6.1% מסכום ההשקעה המקורי.

2. מחיר הזהב נוטה לרדת בסביבה כלכלית דפלציונית. דפלציה, כזכור, היא היפוכה של האינפלציה: בעוד שבתקופות של אינפלציה היצע הכסף עולה ולכן ערכו יורד, הרי שבתקופות של דפלציה היצע הכסף יורד ולכן ערכו עולה.  כאשר חלה עליה בערכו של המטבע המקומי, כוח הקנייה של הציבור גדל. מכאן נובע שמטבע חזק יותר יכול לרכוש יותר זהב. במשק דפלציוני דרושים פחות שקלים או דולרים כדי לקנות זהב בכמות זהה, ולכן הזהב יורד בערכו.

3. מחיר הזהב נוטה לרדת כאשר המשק נקלע למיתון. העלאת ריבית בסביבה כלכלית חלשה ממילא גורמת בדרך כלל להתכווצות המשק. כאשר ממשלות מצליחות לרסן את האינפלציה הגבוהה, מחיר הזהב יורד בתגובה לירידת האינפלציה.