מי רוצה להיות מיליונר? - הסולידית

רובנו מתחילים להשקיע את כספנו מכיוון שאנחנו רוצים חופש. זה יכול להיות חופש מעבודה, חופש מפקקי תנועה, או חופש ממשכנתא. אנחנו רוצים להיות חופשיים מהצורך לעבוד למחייתנו. 

ולמרות זאת, הרבה מאוד ספרות פופולארית שנכתבה בנושא מקדשת את המיליון בתור הסף שחייבים לחצות. כותרים פיננסיים כמו המיליונר השכן הם דוגמה לכך.

מיליון שקלים (או מיליון דולר, אירו, פאונד או דרכמות) שווים היום הרבה פחות ממה שהיו שווים בעבר, ועדיין נחשבים לסכום גבוה – הרבה יותר ממה שבעיני צריך כדי להגיע לעצמאות כלכלית.

מה שרובנו באמת מחפשים זה תחליף למשכורת החודשית שלנו. כדי לפרוש מוקדם, רוב האנשים לא זקוקים ל-5 או 10 מיליון ש"ח, אלא לסכום נטו לתשלום המופיע בתחתית השכר החודשי. זה הסכום שצריך "לנצח" כדי לזכות בעצמאות.

חלק מאיתנו,  אי שם בשוליים הפרועים, יכולים להסתפק בסכום נמוך מזה.  הרבה יותר נמוך.

תארו מצב שבו הכסף נכנס לבנק בכל חודש לא משנה מה תעשו, בין אם תבחרו לצאת מהמיטה ובין אם לאו.

בעיני, זוהי החירות בהתגלמותה. תוכלו לפרוש מהעבודה למחרת אם תרצו, או שתוכלו לחפש עבודה מהנה ומשמעותית יותר. תוכלו להתנדב בזמנכם הפנוי, או לעשות עשרות דברים אחרים שמסבים לכם סיפוק והנאה רבים יותר.

למה תזרים המזומנים חשוב יותר מגובה ההון העצמי?

כדי ליצור תזרים מזומנים גדול מספיק כדי להוות תחליף למשכורת החודשית צריך הון עצמי ראשוני גדול. זוהי עובדה שלא ניתן להתחמק ממנה.

יחד עם זאת, כדי ליצור תזרים מזומנים שיכסה את ההוצאות החודשיות הבסיסיות שלכם – ואגב כך יפטור אתכם מהצורך לעבוד בשביל לממן חובות – צריך הון קטן משמעותית. כל כך קטן, שאני טוענת שאפשר להשיגו בעבודה מאומצת של 7-5 שנים בשכר ממוצע.

יתרה מכך, אני מאמינה שישנם יתרונות מהותיים לייצור הכנסה שוטפת לעומת טיפוח סכום גדול של כסף. במקום להטריד את עצמכם בשאלות כמו "איך להשיג מיליון שקל", חשבו על הנקודות הבאות: 

• משימה קלה יותר: כששומעים שלמישהו יש 2, 5 או 10 מיליון שקל, האסוציאציה הראשונה היא שהוא זכה בלוטו.  לעומת זאת, נשמע הרבה יותר מעשי לייצר הכנסה פסיבית שנתית של כמה עשרות אלפי שקלים בשנה. זכרו – בני אדם נוטים להשיג רק מה שהם מאמינים שיוכלו להשיג.
• השקעה נבונה יותר: אדם שמכוון גבוה מדי עלול לקחת סיכונים גבוהים בהתאמה. אם תרכיבו תיק השקעות שכולל בעיקר נכסים מניבים, התנודתיות בתיק תהיה משמעותית פחות עבורכם, ולכן קטנים הסיכויים שתעשו טעויות פסיכולוגיות חמורות.
• פיזור ההשקעה למגוון נכסים: ישנם סוגים רבים של נכסים מניבים (ראו להלן לרשימה חלקית). קניית נכסים שונים במחיר נמוך מאפשרת ליצור תיק השקעות מגוון, כמו גם להגדיל את פוטנציאל ההכנסה מהם. לעומת זאת, אם המטרה שלכם להרוויח מיליון שקל או כל סכום קבוע אחר, אתם עלולים למצוא את עצמכם במרדף אחר אפיק ההשקעה הלוהט ביותר – שהוא ברוב המקרים גם הבועה המנופחת ביותר.

אילו נכסים מניבים הכנסה?

יש הרבה מאוד סוגים של נכסי השקעה המניבים תשלום כספי למחזיק. הם נעים בין נכסים בטוחים מאוד (כסף מזומן ונכסים מקבילים) לבין נכסים מסוכנים מאוד (כמו מניות של חברות קטנות המתמודדות עם משבר אשראי).

נכסים אחרים, כגון זהב וסחורות אחרות, מניות של חברות כרייה ומניות של חברות הייטק בדרך כלל לא מניבים הכנסה רבה, אך ניתן לצפות באמצעותם לרווחי הון.

בסולם הסיכון (והתשואה הפוטניאלית), ניתן לחשוב על הנכסים המניבים הבאים:

•  כסף מזומן (לרבות פיקדון בבנק, תוכנית חיסכון, מק"מ, קרן נאמנות כספית)
•  אגרות חוב ממשלתיות
•  אגרות חוב קונצרניות של חברות בדירוג השקעה גבוה
•  אגרות חוב קונצרניות לא מדורגות (אג"ח זבל)
•  מוצרי השקעה מחקים מדדי מניות (קרן נאמנות מחקה, קרן סל, תעודת סל)
•  קרנות המשקיעות בנדל"ן מסחרי
•  דירות להשקעה (זכרו שתידרשו לשלם בגין תחזוקת הדירה, ובנוסף, יתכן מאוד שאנו נמצאים כעת בשיאה של בועת נדל"ן).
•  תיק השקעות המורכב ממניות המחלקות דיבידנד ומגדילות אותו לאורך זמן (תוך התעלמות מהשער בו המניות הללו נסחרות)
•  נדל"ן בחו"ל
•  השקעה ישירה בחברות סטארט אפ

כמה הכנסה צריך לייצר?

רק אתם תוכלו לענות על השאלה הזו. יש כאלה שירצו לקבל כהכנסה פסיבית 100% מהמשכורת שלהם. אחרים ירצו 200%.

מי שקורא את הבלוג הזה, מכיר את עמדתי האישית. לדעתי, ההכנסה הפסיבית מנכסים מניבים צריכה להיות גדולה מספיק כדי לממן 100% מההוצאות השנתיות ההכרחיות, לרבות שכר דירה, אוכל, בגדים וחשבונות (גז, מים וחשמל).

הנקודה המהותית כאן היא שאתם יודעים – פחות או יותר – כמה כסף אתם צריכים (שוב, הבחינו בין צרכים לרצונות). זה הרבה יותר קל מאשר לרדוף אחר סכומי כסף ערטילאיים.

הנה דוגמה לתיק השקעות מניב. נניח שאתם מרוויחים כיום 8000 שקל נטו בחודש, שהם 96,000 ש"ח בשנה. את המשכורת הזו תוכלו להחליף בתיק השקעות אשר כולל את הנכסים המניבים הבאים:

•  120,000 ש"ח בכסף מזומן (תוכנית חיסכון בבנק למספר שנים), המניבה 3,600 שקל בשנה
•  170,000 ש"ח באגרות חוב ממשלתיות, המניבות 6,000 שקל בשנה.
•  480,000 ש"ח באגרות חוב קונצרניות, המניבות 27,000 שקל בשנה.
•  240,000 ש"ח מקדמה על דירה להשקעה, אשר, אחרי משכנתא והוצאות נלוות, מניבה 14000 ש"ח בשנה.
• 550,000 ש"ח בתיק השקעות מניב הכולל בעיקר מניות דיבידנד, המייצר הכנסה שוטפת (תשלומי דיבידנד) בהיקף של 26,000 ש"ח בשנה.
• עסק באיביי המניב 19,000 ש"ח בשנה אחרי הוצאות.
•  בלוג צנוע המניב 1,200 שקל בשנה אחרי הוצאות.

הסכום הכולל – 1,560,000 ש"ח – הוא סכום גדול מאוד לכל הדעות, אבל לא בלתי אפשרי לחיסכון. חשוב מכך – אם מסתפקים בכיסוי הוצאות הכרחיות בלבד, אפשר לקצץ את הסכום הזה בכמעט 75%.  כפי שהוכחתי, אדם שחוסך כהוגן ומשקיע כהלכה יכול להגיע לסכום הזה בקלות תוך מספר קטן של שנים.

זכרו שחלק גדול מהנכסים ניתנים לרכישה באופן הדרגתי, ומלבד זאת, רובם ימשיכו להניב הכנסה לעד.  המשמעות היא שאפשר להשתמש בכסף שהניבו הנכסים המניבים כדי לקנות עוד נכסים מניבים, שיניבו עוד כסף, שבאמצעותו אפשר יהיה לקנות עוד נכסים, וכן הלאה עד אין קץ.

לדוגמה, אם כבר יש לכם תיק מניות של 500,000 שקל, אזי מדי שנה תקבלו תשלום דיבידנד בסך 25,000 שקל, שבהם תוכלו לרכוש עוד מניות דיבידנד על מנת להגדיל את התשלום בשנה הבאה. זוהי דוגמה נוספת לאופן שבו אפקט ריבית דריבית (גידול אקספוננציאלי של ההון) עובד לטובתכם.

יש אנשים ששואבים את רוב המוטיבציה שלהם מסימון של יעד כלכלי מסוים – בדרך כלל סכום כסף כלשהו – ו"כיבושו". אותם אנשים עדיין תקועים בשלב 2  בתהליך ההתפתחות הכלכלי שלהם. בפוסט הזה ניסיתי להסביר למה, מנקודת מבט הדוגלת בעצמאות כלכלית, לפעמים עדיף להתמקד בהכנסה השוטפת .