שוב במינוס? כך תרסקו את תקציב המשפחה - הסולידית

במקרה שלי: פולי קפה (לטחינה בבית), חמאת בוטנים, טחינה גולמית, אגוזים למיניהם, פסטה, שימורים, תבלינים (כולל חרדל, חומץ, תמצית וניל, סודה לשתיה) ועוד. הכל על בסיס שיטת מזווה הפלא – קונים בכמויות גדולות כשהמוצר מוצע במבצע, ומאלתרים מתכונים. בנוסף לא נצמדים ל"מותגים". 

לא משנה אם אתם קונים או שוכרים. מה שחשוב הוא שלא יהיו חללים מיותרים. יותר מדי אנשים קונים דירה שגדולה עליהם בכמה מספרים, מה שמגדיל עלויות נלוות.

לדעתי המפתח צריך להיות 1500 ש"ח למפרנס לחודש (למשפחה: 3000 ש"ח לכל היותר כהוצאה על משכנתא או שכר דירה).

טיפים נוספים להוזלת מחירי הדיור: ותרו על שירותי תיווך; נסו להשיג הון עצמי גבוה ככל האפשר; פרסו את המשכנתא על תקופה קצרה ככל האפשר; העבירו את מרכז הכובד של חייכם לפריפריה (נגב, גליל, שטחים); התפשרו על דירות שאינן משופצות ושפצו בעצמכם; אל תירתעו מפתרונות אקזוטיים (קרוואן, קראווילה); גורו עם שותפים.

התרגלו למקלחות תכליתיות; התקלחו בזוגות; קלחו את הילדים יחד; סגרו את הברז בזמן צחצוח שיניים, גילוח וכו'; בצעו מחזורי כביסה של 12 יום לכל הפחות; אגרו מי מזגנים והשקו בהם צמחים; אגרו מי גשמים; אדו ירקות (במקום לבשל אותם); השקו צמחים במים ישנים מהקומקום; השתמשו בידית קטנה להורדת מים באסלה; סגרו את הזרם במקלחת בזמן הסיבון ו/או חפיפת הראש; תַקנו נזילות; ותרו על מדיח כלים. 

הקפידו להצטייד במכשירים עם צריכה אנרגטית נמוכה; כבו מכשירי חשמל שאינם בשימוש ונתקו אותם מהשקע, כולל מפצלים ושנאים; מקמו את המקרר במקום הקר ביותר בבית; וסתו את טמפרטורת המקרר ל-7 מעלות ואת טמפרטורת המקפיא ל-18 מעלות; מקמו את הנורות בביתכם במיקום אסטרטגי וצבעו את קירות הבית בלבן; השתמשו בנורות פלורוסנט חסכוניות; כבו את האור בחדרים שאינם בשימוש; השתמשו בסירים קטנים ככל האפשר על הכיריים, והעדיפו סירי לחץ כדי לחסוך בזמן; אל תחממו את תנור האפייה מראש ואל תפתחו את דלת התנור שלא לצורך; אם בחרתם להצטייד במכונת כביסה ובמדיח כלים, ודאו שהם מלאים ככל האפשר לפני השימוש; השתמשו במזגן באופן מידתי בלבד – בחורף לבשו ביגוד חם; בקיץ, הסירו שכבות והשתמשו במאוורר. כדי למנוע בריחת קור בקיץ, הגיפו את התריסים. בחורף, במצב של קור קיצוני, השתמשו בתנור נפט או גז; ותרו על מייבש כביסה – מספיק חוט תלייה ואטבים; אל תשאירו את המחשב דולק במהלך הלילה, הגדירו ב-BIOS כניסה למצב "שינה" כשהמחשב לא בשימוש; נהלו מעקב אחר הדו"חות של חברת החשמל כדי לעקוב אחר גרף השיפור. 

שלוש מילים – עשו-זאת-בעצמכם. לא צריך להזמין אינסטלטור כדי לתקן נזילה באסלה או לפתוח סתימה בכיור. לא חייבים להזמין חשמלאי כדי לתקן קצר או להחליף נורה. לא חייבים להזמין צבע כדי לצבוע, טכנאי כדי לתקן את המחשב או נגר כדי להרכיב את הרהיטים. אין שום חובה "לשפר את הבית" על בסיס שנתי או עונתי. שמרו את הכסף רק לתקלות חמורות באמת שמחייבות טיפול מקצועי או מציל חיים (לוכד נחשים, טיפול בכבל חשוף וכן הלאה).

מעסיקים עוזרת בית? נקו בעצמכם, או במילים אחרות, Unfuck Your Habitat; בייביסיטר או מטפלת לילדים? בקשו עזרה מהסבתא או מהדודה האלהורית; דוגי-ווקר? גנן? נהג? שף? משרת פרטי? כובסת? אתם באתר הלא נכון.

חומרי ניקוי וכביסה? הכינו בעצמכם. חומרי הדברה? הכינו בעצמכם (לא תאמינו מה מלכודות דבק + אבקת בוראקס עושה למקקים). ניילונים ושקיות אשפה? השתמשו בפתרונות רב פעמיים וידידותיים לסביבה. מחזרו סדינים, חולצות T ומגבות ישנים והפכו אותן למטליות, סמרטוטים ואפילו מפות שולחן ושמלות; אין הרבה הבדל בין סבון (קשה) לבין שמפו וסבון רחצה; הכירו בתכונות הניקוי המדהימות של הסודה, הלימון והחומץ במזווה שלכם.  

עברו להתגורר בעיר זולה יותר. ההבדלים עשויים להיות קיצוניים גם בין ישובים יהודים מבוססים יחסית (השוו למשל הרצליה לעומת גבעתיים), ואפילו בין שכונה לשכונה או בין רחוב לרחוב!.

אין שום סיבה להחליף רהיט(ים) מדי שנה. לאורחים שלכם לא באמת איכפת, ואם כן – הם לא ראויים שתזמינו אותם. העדיפו רהיטים איכותיים ועתיקים מיד שניה. רחוב הרצל בתל אביב קורא לכם – התרחקו מאיקאה.

מוצרים חשמליים הכרחיים: מקרר, מקפיא, תנור אפייה+כיריים, בלנדר, מאוורר, לפטופ, שואב אבק וקומקום חשמלי. קונים פעם אחת את כלל המוצרים מיד שניה, ולא משדרגים כל שנה. מוצרים לא הכרחיים: מזגן, מדיח כלים, מייבש כביסה, מכונת כביסה, טלוויזיה.

מוצרים הכרחיים: כלי רחצה והיגיינה, כלי תפירה, ערכת עזרה ראשונה, סיר לחץ, סכו"ם, צלחות, תרמיל גב, משקולת לאימונים, לדרמן. זה הציוד הבסיסי שאדם "צריך". 

—

חייבים למלא חלל מיותר בחפצים מיותרים? נסו לצייר ולפסל בעצמכם. זה זול משמעותית, ומי יודע, אולי תצליחו למכור ב-etsy ולעשות קצת כסף. פרחים מלאכותיים מזמן יצאו מהאופנה – חבל על הכסף.

אין שום סיבה שמלתחה של גבר ממוצע תכלול יותר מ-12 חולצות, חליפה אחת, 3-4 זוגות מכנסיים, מעיל ושתי עניבות. בהשקעה חד פעמית אפשר לסגור את כל הסיפור לכמה שנים טובות, במקום להוציא 1,000 ש"ח בשנה.

קבלי כמה טיפים משופוהוליקית לשעבר שהייתה מכורה לדבר: לעולם אל תלכי לקנות בגדים עם כרטיס אשראי – רק מזומן. היי כנה עם עצמך – בדקי מה את צריכה (לא מה את רוצה), תכנני מראש, רשמי והיצמדי לרשימה. חפשי מבצעים – יש המון מקומות לקניית בגדים בזול באינטרנט (ע"ע aliexpress), (אם כי למען הגילוי הנאות אציין שאני מעדיפה להשקיע הרבה כסף במעט בגדים איכותיים שיספיקו לי לכמה שנים טובות בלי להתפרק). נצלי מבצעי סוף עונה כדי להצטייד מראש בבגדים לקראת העונה הבאה. בקרי בחנויות יד שניה ווינטאג'.

קנו מידה אחת גדולה יותר ממידתו הנוכחית של הילד; קנו במבצעים; קנו בגדים משומשים, או יותר טוב – קבלו אותם בחינם; קנו בגדים ביישובים ערביים או חרדים; תינוקות ופעוטות ילבשו כל מה שתקנו להם; אם הילדים גדולים יותר, בקשו מהם להשתתף בהוצאות על הבגדים שלהם (דמי כיס).

אדם צריך 13 זוגות לבנים (גרביים, תחתונים וחזיות) כדי להשלים מחזור כביסה של 12 יום. לא יותר, לא פחות. זה לא אמור לעלות יותר מ-300 ש"ח בשנה.

אדם צריך זוג נעלי הליכה, זוג נעלי ספורט וזוג נעליים לאירועים. לא יותר. ודאי שלא צריך להחליף כל שנה. איכות > כמות.

צחצחו שיניים על בסיס קבוע כדי להימנע מביקורים מיותרים אצל הרופא. 

ותרו על הרכב, אכלו ושתו כמו שצריך, שנו היטב בלילה, בצעו פעילות גופנית מאומצת, מזערו לחץ ומתח נפשי, אל תשבו יותר מדי ונהלו אורח חיים בריא. זה יחסוך לכם כסף בטווח הארוך. 

שירותי חינוך חובה עולים בממוצע 1,000 ש"ח לשנה לילד. ותרו על "חוויות ההעשרה" שמספקת מערכת החינוך בישראל. במקום לנסות להכשיר את הילד להתקבל לטכניון כשהוא בן 7-8 באמצעות חוגים יקרים, השקיעו בו מזמנכם. למדו אותו בעצמכם. בכל הקשור להשכלה גבוהה ושכר לימוד, יש לא מעט דרכים להקטין את התשלום באמצעות מלגות. נסו את מזלכם. 

ותרו על מנויים לעיתונים ומגזינים. הכל נמצא באינטרנט – ובספריה העירונית. 

מרגישים צורך לשלם לאחרים כדי שתוכלו להנות מהחיים? עשו זאת באופן מידתי. שום הופעה לא מצדיקה כרטיס שעולה 300 ש"ח ומעלה.

מקל, תרמיל, אוהל ולינה בשטח. זול יותר ומהנה יותר מחוויות תיירותיות סינטטיות במלונות סינטטיים וטיולים מודרכים סינטטיים עם המון תיירים סינטטיים שעושים בדיוק אותו דבר. 

טלוויזיה בכבלים, פלייסטיישן, אקסבוקס, אייפאד ומסכים זוהרים למיניהם – מנוונים את הגוף והנפש. לעומת זאת, לוח שחמט, קורא ספרים אלקטרוני ומשחקי לוח נוספים יכולים דווקא לתרום לכם בעלות נמוכה משמעותית.

במקום לשפוך כסף על התחביב שלכם, נסו לאמץ תחביבים זולים עם פוטנציאל רווח.

לנסיעות בין עירוניות בלבד

לבזבז הון תועפות על חוויה תיירותית קצרה ומלאכותית במדינה זרה? בעיני זה פשוט לא משתלם. בעידן הגלובלזציה, אין הבדלים משמעותיים בין ישראל לשאר מדינות העולם. אני לא מרגישה חובה "לצרוך" יעדי תיירות רק מפני שהשכנים שלי טסו לחו"ל, או מפני שאני עובדת 10 שעות בשבוע וחייבת לפנק את עצמי פעם בשנה. נסיעה לחו"ל מוצדקת רק אם היא ליעד אקזוטי באמת ואורכת זמן רב. ובכל זאת, אם אתם מוכרחים לנסוע לחו"ל – סעו ליעדים לא פופולאריים במועדים לא פופולאריים, השוו חברות תעופה, צמצמו את המטען שלכם ככל האפשר, הזמינו מלון דרך האינטרנט, בשלו בעצמכם, בדקו מהן מלכודות התיירים הנפוצות והתרחקו מהן, העדיפו הפלגה על פני טיסה והשתמשו בנקודות "נוסע מתמיד" למיניהן כדי לממן כרטיסי טיסה בזול. 

הרכב הפרטי שלכם הוא אחד המכשולים הגדולים הניצבים ביניכם לבין עצמאות כלכלית. הפנימו את האמירה הזו והיפטרו ממנו. 

ותרו על טלפון קווי. ותרו על טלוויזיה בלווין ו/או בכבלים. השתמשו בסקייפ כדי לשוחח עם קרובים מחו"ל. שוק הסלולאר נפתח לתחרות – השיגו את העיסקה המשתלמת ביותר עבורכם. המפתח צריך להיות סמארטפון אחד לכל בן משפחה. משדרגים רק אחת ל-5 שנים.  

פשוט תפסיקו, תודה.  

גבות? שפם? מפשעה? מניקור? פדיקור? עשי זאת בעצמך. גברים – ספרו את עצמכם. 

ערכת איפור בסיסית, מברשת שיער וגומיות זה כל מה שצריך. יש שיוסיפו פנס כיס וגז מדמיע / שוקר. לשאר המוצרים האישיים – ראו "תחביבים". זה כולל את המצלמה המדליקה שאתם רוצים לקנות.

בכל הנוגע לספקי שירותים, השאיפה צריכה להיות מיקור-פנים, לא מיקור-חוץ. באשר לשירותים משפטיים – כבדו את החוק, חיו ותנו לחיות, ומי ייתן ולעולם לא תזדקקו לעורך דין. 

סמלי סטאטוס חסרי משמעות. זהב טוב רק בתור מוצר להשקעה – בעיני הוא יחסית מכוער כתכשיט. אני מעדיפה לענוד פיצ'פקס זולים מדוכנים בשוק. שעוני יד פחות חיוניים בעידן הטלפון הנייד. השעון הנוכחי שלי עלה לי 19$ באמזון והוא מחזיק מעמד יפה כבר 4 שנים.

איכות > כמות. 

בטלו דמי חבר בעמותות ותרומות קבועות. במקום זה – התנדבו. תרמו מזמנכם, לא מכספכם. זה משמעותי יותר למטרה שאתם רוצים לקדם.