עד מתי: התכנית שלך לחופש כלכלי - הסולידית

מדי מספר חודשים מצטבר לו צבר של "אופוזיציונרים" בבלוג הזה. בהכללה גסה, מגיבים אלה סבורים שעצמאות כלכלית היא מעבר להישג ידו של האדם הסביר.

אני משתדלת להתייחס בהבנה לאותם מגיבים. הם, כמו רוב הישראלים, גדלים לתוך סדר חברתי המושתת על שני ערכי יסוד: תרבות הקריירה ותרבות הצריכה. האפשרות להתנתק מבחירה מהסדר החברתי הזה נחשבת בעיני רבים מהפכנית עד כדי הזויה, מופרכת ובלתי אפשרית. כמעט כשם שאני עצמי מתקשה להבין סגנון חיים צרכני המבוסס על חיסול שיטתי של תלושי משכורת בזה אחר זה.

אם נדייק, מגיבים רבים מייחסים את החופש הכלכלי שלי — שבזכותו התאפשר לי לצאת לגמלאות 30 שנה לפני גיל הפרישה המקובל — לנסיבות הייחודיות של חיי: התקופה בה למדתי ועבדתי בלונדון, בחירתי שלא להביא ילדים לעולם, העובדה שאני חולקת את חיי עם בן זוג עובד ועוד.

רק כך, הם טוענים, עלה בידי לצמצם באופן דרסטי את הוצאותיי, לחסוך באגרסיביות ולהשקיע את ההפרש כדי ליצור תיק השקעות נאה ממנו אני חיה עד היום.

אכן, הרווחתי שכר חודשי גבוה יחסית באנגליה, אבל עבדתי בסך הכל מעט מאד שנים ובסביבה יקרה מאוד. אכן, אני אלהורית מבחירה – אבל מאמינה שילדים בפני עצמם צורכים מעט מאוד כסף ושחלק גדול מהסכומים שהורים שופכים על ילדיהם אינם אלא פיצוי יקר, חולני ומיותר על היעדר קשב ותשומת לב. אכן, אני חולקת חלק מהוצאותיי עם בן-זוגי, אבל חייתי ברמת הוצאות זהה גם לפני שהכרתי אותו. איננו נשואים, התקציב שלנו נפרד, תיק ההשקעות שלי גדול בערך פי 4.5 משלו ואני לא תלויה בו לשום צורך (בניגוד לעקרת בית טיפוסית).

זה הולך להיות פוסט יומרני. אני הולכת לטעון כאן שכל אדם יכול להגיע לעצמאות כלכלית. ולא רק זאת – אני מתכוונת להדגים איך לגבש תכנית שתאפשר לכם לעשות זאת בעצמכם.

זה הולך להיות האתגר החשוב והמתגמל ביותר בחיים שלכם.

"ההכנה היא הכל. נח לא התחיל לבנות את התיבה כשהתחיל לרדת גשם." (וורן באפט)

תכנון המסע לחופש אינו מורכב במיוחד, אולם כדי להצליח במשימה, תידרשו לברר כמה נתונים פיננסיים בסיסיים. הנתון החשוב ביותר הוא ההכנסה השנתית הדרושה, או במילים אחרות: לכמה כסף אתם זקוקים כדי לחיות בלי לעבוד?

תזרים המזומנים

כדי לחשב את הנתון הזה, תחילה יש לברר כמה כסף אתם מוציאים היום.

הדרך הטובה ביותר לענות על השאלה הזו היא להתחיל לעקוב אחר ההוצאות שלכם באופן קבוע באמצעות גיליון נתונים פשוט. מעקב בן שנה אחת יאפשר לכם לקבל מושג כללי על הסכום. כך תוכלו לדעת לאן הולך הכסף, אם הוא מוסיף לכם ערך כלשהו, או שהוא דולף בחוסר שליטה.

כעת, נסו לדמיין כיצד ישתנה הסכום ביום שבו תפסיקו לעבוד: חסרו מהסכום שחישבתםאת כל ההוצאות הנלוות למקום העבודה שלכם: נסיעות, ביגוד עסקי, צהרון לילדים, ארוחות צהריים יקרות. בנוסף – חסרו מהסכום הוצאות שאינן רלוונטיות לאנשים חופשיים כלכלית: משכנתא, הלוואה בנקאית ועוד. נקודת המוצא היא שלא תוכלו להגיע לעצמאות כלכלית כל עוד אתם בחובות.

השלב הבא הוא להוסיף הוצאות חדשות שתרצו לשלב בחייכם כפנסיונרים,  למשל: ביטוח בריאות פרטי / סיעודי, חופשות בחו"ל, תחביבים וכן הלאה.

שלב זה מעט מורכב. מנסיוני, מרגע שאדם מתרגל לחסוך בקפדנות, הוא כבר לא מרגיש צורך להוציא סכומים גדולים, מפני שהוא מכיר בעובדה  שאיכות חיים איננה נמדדת ברמת חיים. רמת חיים היא נתון סטטיסטי מעוות למדי שמודד כמה כסף אדם מבזבז, למשל, על פלזמות וטיסות לחו"ל. בזבוז כסף לא הופך אדם למאושר יותר. מסע רגלי למנזר שבפסגת התבור או טיול אופניים במצוקי ואדי קלט – זה כן.  ואם אתם לא אוהבים לצאת לטייל, יתכן שתמצאו תועלת (ואף רווח כלכלי) בתחביבים אחרים.

כמובן שאם אתם מתכוונים לחיות מהשקעות בשוק ההון, תידרשו לשלם מס רווחי הון ברגע שתמכרו נכסים ברווח. על רוב הנכסים יש לשלם מס רווחי הון בשיעור של 25%. המשמעות היא שאת הסכום שחישבתם עד כה תידרשו להכפיל ב-1.25 כדי לקבל את סה"כ ההכנסה השנתית הדרושה ברוטו.  (זכרו שכספים שאתם מושכים מקופות גמל ומקרנות השתלמות פטורים ממס רווחי הון עד תקרה מסוימת).

לבסוף, אם אתם צפויים לקבל הכנסה ממקור נוסף – חסרו אותה מהחישוב. יתכן שלא תצטרכו לחסוך "בוכטה" ענקית שתייצר עבורכם הכנסה (ראו להלן). דוגמאות למקורות הכנסה: הכנסה פסיבית לסוגיה, תמלוגים, עבודה במשרה חלקית, פנסיה תקציבית, קיצבאות לסוגיהן.

כעת אמור להיות לכם מושג לא רע על גובה ההכנסה ברוטו שתצטרכו לייצר מדי שנה מתיק ההשקעות שלכם. ברגע שהתיק ייצמח כדי לייצר הכנסה כזו, תוכלו לגדוע את התלות הכלכלית במקום העבודה ולהכריז על עצמכם עצמאיים כלכלית.

הבוכטה

כדי שתוכלו לחיות מתיק ההשקעות, התיק צריך להיות גדול מספיק. אבל כמה גדול?

כדי לברר, יש לחלק את ההכנסה השנתית הדרושה בשיעור המשיכה השנתי של הכספים מהתיק.

 שיעור המשיכה השנתי, המוכר גם בשם "כלל ארבעת האחוזים", הוא אחוז מתיק ההשקעות שאתם מושכים מדי שנה כדי לממן את הוצאותיכם.

אם אתם זקוקים ל-65,000 ש"ח בשנה כדי לחיות, ושיעור המשיכה השנתי שלכם הוא 4%, הרי שכדי להגיע לעצמאות כלכלית תידרשו להמתין עד שתיק ההשקעות שלכם יצמח לסכום של = 65,000/0.04 = 1,625,000 ש"ח.

במקרה זה, עצמאות כלכלית = 1,625,000 ש"ח.

כדי להימנע מהשפעותיה השליליות של האינפלציה, יש לוודא שמדי שנה מצמידים את ההכנסה השנתית הדרושה למדד המחירים לצרכן.

זכרו — כלל ארבעת האחוזים, ובשנים האחרונות, באופן הולך וגובר,  כלל שלושת האחוזים – נועד להבטיח שתיק ההשקעות שלכם ישרוד לנצח. אם תמשכו יותר מ-4-3% בשנה, תיק ההשקעות שלכם יצטמק מהר יותר מכפי שיוכל לצמוח (בעזרת תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחי הון).

החיסכון

כדי שתצליחו להגיע לבוכטה, תידרשו לחסוך כסף – והרבה.

שיעור החיסכון החודשי הוא הנתון הפיננסי הקריטי ביותר לעתידכם הכלכלי בטווח הארוך.

למעשה, הנתון הזה חשוב מגובה המשכורת שלכם, מגובה ההכנסה השנתית הדרושה לכם כדי לחיות, ואפילו מתשואת תיק ההשקעות שלכם.

והקטע הטוב ביותר הוא, שהנתון הזה לחלוטין בידכם ומושפע ישירות מהחלטותיכם – בניגוד לגובה המשכורת שלכם, האינפלציה במשק או התשואה משוק ההון.

כפי שנטען כאן – ככל שתחסכו יותר, תקצרו את הזמן הדרוש עד שתגיעו ליעד הפיננסי המהווה מבחינתכם "עצמאות כלכלית".

סביר להניח שאתם כבר יודעים אם וכמה אתם מצליחים לחסוך מדי חודש, אבל כדי לקבל את הנתון המדויק ביותר: קחו את סה"כ הכנסתכם השנתית הנוכחית מכלל המקורות וחסרו מהסכום את סה"כ הוצאותכם השנתית. חלקו את המספר ב-12 כדי לקבל את שיעור החיסכון החודשי.

רוצים לקצר את הדרך לחופש? חסכו יותר כסף.

התשואה

החלק האחרון בשרשרת הוא התשואה מתיק ההשקעות – הנתון שגורם לכסף שלכם לעבוד בשבילכם ולצמוח.

הבעיה בתשואה, כמובן, היא שלא ניתן לחזות אותה מראש.

אף אחד לא יכול לדעת מראש אם ובאיזו מידה "מר שוק" יאיר לו פנים בשנים הבאות. מי שאומר לכם אחרת ומבטיח תשואה חלומית – משקר.

תיק ההשקעות של הארי בראון הניב תשואה ריאלית ממוצעת של 4.7% בשנה. האם כך יהיה גם בעתיד? מי יודע.

כלל האצבע הוא זה: ככל שהתיק שלכם מכיל יותר נכסים אגרסיביים (מניות) ופחות נכסים דפנסיבים (אג"ח), כך פוטנציאל התשואה (והסיכון) עולה. אין ארוחות חינם.

כדי לנסות להעריך את התשואה הצפויה, נסו לגבש הערכה הנעה בין שני מתארי קיצון לטווח של 20 שנה – התשואה השלילית ביותר לעומת התשואה החלומית ביותר. התשובה הסבירה היא אי שם באמצע.

סיכום

אתם יודעים כעת לכמה כסף בשנה אתם זקוקים כדי לחיות.

אתם יודעים לכמת באופן מספרי את "הבוכטה", הלא היא הסכום הדרוש לכם כדי להגיע לעצמאות כלכלית (ההכנסה השנתית הדרושה לחלק בשיעור המשיכה השנתי –3% או 4%, לשיקולכם)

קחו את "הבוכטה", את שיעור החיסכון החודשי שלכם ואת התשואה הריאלית (בניכוי אינפלציה) הצפויה, והזינו את כל הנתונים במחשבון הזה.

תוך כמה שנים תוכלו אתם לצאת לחופשי?