ההחלטה הגורלית ביותר עבור תיק ההשקעות שלכם - הסולידית

…אינה קשורה כהוא זה למניות, לקרנות או לתעודות הסל הספציפיות שבהן תבחרו להשקיע.

היא מתמצית בהגדרה אחת ויחידה: היחס בין סכום הכסף שיושקע בנכסים בסיכון נמוך (כסף מזומן, אג"ח ממשלתי לטווח קצר-בינוני) לבין סכום הכסף שיושקע בנכסים בסיכון גבוה (מניות, סחורות, אג"ח ממשלתי ארוך).

החלטה זו, הידועה גם בתור "התפלגות נכסים" (asset allocation), מאפשרת למשקיע להקטין את רמת הסיכון הכוללת בתיק ולהגדיל את פוטנציאל התשואה.

למעשה, מדובר בביטוי פשוט של עיקרון הפיזור: אפיקי השקעה שונים חשופים לסיכונים שונים, ולכן חשוב לוודא שכספכם לא מרוכז באפיק השקעה יחיד.

קביעת היחס בין הנכסים הדפנסיביים לנכסים התנודיים היא אינדיבידואלית, ולמשקיעים שונים יש דעות שונות. הארי מרקוביץ האמין בחלוקה של 50:50. פיטר ברנשטיין האמין ב-60:40. הארי בראון האמין ב-75:25. בנג'מין גרהאם האמין בשמירה על חשיפה מינימלית של 25% וחשיפה מירבית של 75% לכל אפיק.

מדובר אם כן באמנות, לא במדע. ולמרות זאת, בטווח הארוך, הרכב תיק ההשקעות שתגדירו יקבע אם ומתי תגיעו ליעד הכלכלי שהצבתם יותר מכל פרמטר אחר.

אז איך עושים את זה?

ראשית, ולפני הכל, חשוב להגדיר בבירור לאיזו מטרה הכסף עתיד לשמש אתכם: פרישה מוקדמת, קניית דירה, ירושה לילדים וכו'.

הרעיון כאן הוא להגדיר את החזון, את הסכום הדרוש ואת אופק ההשקעה, ולהעלות אותו על הכתב כדי שבכל רגע נתון תהיה לכם נקודת ייחוס שאליה תוכלו להשוות את ביצועי התיק באופן רציונאלי ונטול רגש.

זכרו – ללא יעד ברור, להרכב התיק אין כל משמעות.

מכיוון שהבלוג הזה עוסק בחופש כלכלי, הבה נניח שהיעד המרכזי שלכם הוא להגיע לעצמאות כלכלית שתאפשר לכם לפרוש מעבודתכם.

כזכור, בהתאם לכלל שלושת האחוזים, הסכום הנו = (סך ההוצאות שלכם לשנה * 1.25) * 33. במילים אחרות, זהו סכום הכסף לו תידרשו כדי להנות מקרן "נצחית" שממנה תוכלו למשוך מדי שנה 3% על מנת להתקיים מבלי שהכסף יאזל.

כעת תידרשו להשיב, בכנות, על שלוש השאלות הבאות:

1) כמה סיכון אתם צריכים לקחת

כמה כסף יש לכם היום? כמה אתם רחוקים מהיעד לעיל?

חשוב להבין שאם כל הכסף שצברתם עד כה מושקע באפיקים בסיכון נמוך (למשל, פק"ם, תוכנית חיסכון בבנק, מק"מ או קרן כספית), ישנה סכנה מוחשית וסבירה מאוד שלעולם לא תגיעו ליעד שהגדרתם לעצמכם. סביבת הריבית האפסית רק תורמת לסיכון הזה – קראו כאן מדוע. במקרה זה, אתם חייבים לקחת יותר סיכון כדי לעמוד ביעד.

אם, לעומת זאת, אתם קרובים מאוד לסכום היעד שלכם, יתכן שאין לכם כל צורך לקחת סיכון מיותר.

2) כמה סיכון אתם יכולים לקחת

מבחינה פיננסית נטו, עד כמה תיפגעו במידה שהתיק שלכם ירד בערכו?

התשובה לשאלה הזו תלויה בגודל תיק ההשקעות (ככל שהוא גדול יותר – כך טוב יותר), באופק ההשקעה (ככל שהמשקיע צעיר יותר, כך הוא יכול לקחת סיכון פיננסי גבוה יותר, מפני שיש לו את הזמן כדי להתמודד עם תהפוכות בשווקים), ובקיומם של מקורות הכנסה יציבים ו/או נכסים כגון בית מגורים, נכסים פנסיונים או ירושות.

במילים אחרות, אם למשקיע יש "תכנית גיבוי" למקרה שהתיק לא יניב תשואה גבוהה כמצופה, הרי שהוא יכול, מבחינה פיננסית, לקחת סיכון גבוה יותר.

3) כמה סיכון אתם מוכנים לקחת

בעוד שהתשובה לשאלות מס' 1 ו-2 נובעות מחישובים מתמטיים קרים, התשובה לשאלה מס' 3 היא פסיכולוגית לחלוטין.

יתכן שאתם רחוקים מאוד מיעד ההשקעה שלכם, ולכן, מתמטית, יהיה עליכם לקחת סיכון ולהשקיע את רוב כספכם בנכסים תנודתיים.

אבל אם הסיכון הזה חוצה את סף הסיכון האישי שלכם, אתם עלולים לחוות מפח נפש של ממש, וגרוע מכך – למכור בפאניקה ולנעול הפסדים בעיתוי הגרוע מכל.

סף הסיכון מתייחס, אפוא, למידת התנודתיות המקסימלית שאתם מוכנים לספוג בתיק ההשקעות שלכם.

זוהי היכולת הפסיכולוגית והרגשית שלכם לדבוק בהרכב תיק ההשקעות שהגדרתם גם כשהשוק יורד, מבלי שתתנו לרגש להשתלט עליכם.

ביטוי "פיזי" לסף הסיכון הוא "מבחן השינה": אם אתם מתקשים לישון בלילה מחשש לגורל הכסף שלכם, סביר להניח שהחשיפה שלכם לנכסים תנודתיים גדולה מדי.

סף הסיכון האישי הוא הסיבה לכך שקביעת הרכב תיק ההשקעות היא אינדיבידואלית. הסף הוא תולדה של הגנים שירשתם מהוריכם, סולם הערכים האישי שלכם, המוטיבציה שלכם והיחס הכללי שלכם לגבי סיכנים וסיכונים פיננסיים בפרט.

מהו סף הסיכון שלכם?

חשוב להדגיש שאף שמדובר בצעד קריטי לכל משקיע, קשה מאוד לדעת מראש מהו סף הסיכון שלכם, ובפרט בתקופות שבהן הבורסה עולה.

רוב האנשים שונאים סיכון יותר ממה שנדמה להם, ומשוכנעים בכך שכשהשוק יקרוס הם יהיו היחידים שיפעלו באופן רציונלי, יקנו עוד ועוד ולא ייכנעו לפאניקה.

קל לדבר. הדרך היחידה שבה באמת תוכלו לדעת מהו סף הסיכון שלכם היא לחוות מפולת על בשרכם ולצפות בתיק ההשקעות שלכם קורס יחד עם השוק.

ובכל זאת, עד שמפולת מסוג זה תגיע, ישנם מספר צעדים קונקרטיים שיוכלו לסייע לכם בנושא.

ראשית, עיינו בכללי האצבע לבניית תיק ההשקעות. מובן שהם לא מושלמים, אבל כמו שאומרים בצבא, הם "נכתבו בדם" ונותנים קריאת כיוון .

שנית, מכיוון שבסופו של יום סף הסיכון הוא מדד פסיכומטרי, יש אפשרות להעריך אותו באמצעות שאלונים אישיים. להלן מספר דוגמאות:  

שלישית, יש לנסות להעריך, באופן שכלתני לחלוטין, מהן התשואות הסבירות שתיק ההשקעות שלכם עשוי להניב, לחומרה ולשלילה, וכיצד תגיבו אליהן. מה המשמעות של קריסה של 25% משווי הפלח המנייתי בתיק שלכם? כיצד תגיבו לירידה כוללת של 35% משוויכם העצמי? 50%? 

רביעית, נסו לשחזר כיצד פעלתם / הייתם פועלים במשבר 2008, שבשיאו קרס שוק המניות בעשרות אחוזים. מכרתם? סביר להניח שסף הסיכון שלכם נמוך. לא עשיתם דבר? סף הסיכון שלכם בינוני. קניתם מניות? סף הסיכון שלכם גבוה.

חמישית, תוכלו לאמץ פילוסופיית השקעה "מן המוכן", בדומה לתיק של הארי בראון או כל אסטרטגיה אחרת. שימו לב – אם סף הסיכון שלכם נמוך, יתכן שהאסטרטגיה של בראון לא תתאים לכם כלל.

בשורה התחתונה

הגדרת היחס בין נכסים בסיכון גבוה לנכסים בסיכון נמוך היא ההחלטה הגורלית ביותר עבור תיק ההשקעות שלכם.

פיזור ההון המושקע על פני מגוון אפיקי השקעה מאפשר למשקיע להגדיל את פוטנציאל התשואה ולשמור על רמת סיכון כוללת נמוכה ככל האפשר.

קביעת יחס התפלגות הנכסים בתיק היא החלטה אינדיבידואלית הנובעת מיעדיו הכלכליים של המשקיע, וממידת הצורך, היכולת והנכונות שלו לקחת סיכון. בעוד שצורך ויכולת ניתנים לשיערוך פיננסי כמותי, סף הסיכון האישי הוא נתון פסיכולוגי שקשה מאוד לחזות מראש, ואף עשוי להשתנות לאורך זמן.