שוקולד מריר: הסולידית בונה תיק השקעות מאפס - הסולידית

אחרי שורה ארוכה של פוסטים תאורטיים, ולרגל השנה האזרחית החדשה, הגיעה העת להפשיל שרוולים ולהרכיב תיק השקעות "עצל" בכוחות עצמנו, וייקרא שמו בישראל: תיק שוקולד מריר.  

קוראים ותיקים עשויים לשאול את עצמם מה מטרתו של פוסט שכזה בבלוג שכבר פיאר והילל תאוריית השקעה מסוימת (מודל ההשקעה של הארי בראון).

ובכן, לרוע המזל, היו קוראים שסברו בטעות שאני מעודדת כל אדם באשר הוא להשקיע בהתאם למודל של בראון. גרוע מכך – היו שהניחו שהמודל של בראון עצמו מהווה "פיתרון קסם" בדרך לעצמאות כלכלית,  ושאין עוד מלבדו.

מטרת הפוסט הזה, אפוא, היא להמחיש כי ישנן דרכים נוספות להשקיע באופן פסיבי בשוק ההון ולגרוף אגב כך תשואה מרבית בסיכון מזערי.

הרעיון הוא להציג כאן מפת דרכים – אחת מיני רבות – שתסייע למשקיע המיועד לתמרן בנבכי שוק ההון הישראלי, לייצר טרייד-אוף הולם בין סיכון לתשואה, ולנהל באופן עצמאי תיק השקעות מפוזר ומאוזן מבלי לשלם הון תועפות לצד שלישי כלשהו. 

אזהרה: הפוסט הזה הוא בסך הכל תרגיל. הוא לא תיק השקעות אמיתי. אל תחקו אותי. אני גיקית פיננסית שאוהבת ללמוד וללמד – לא יועצת השקעות מוסמכת. המידע להלן עלול לגרום לכם להפסד כספי, ובפרט שהוא אינו מותאם אישית לצורך שלכם. אינני אחראית — ולא ניתן לראות בי אחראית – לכל נזק שייגרם לכם כתוצאה מהחלטות שתקבלו על סמך המידע. צאו ולמדו בעצמכם והטילו ספק בכל מה שאתם קוראים. אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעצה מקצועית – פנו נא לאיש מקצוע. בנוסף, קחו בחשבון שאני עשויה להחזיק, בהווה או בעתיד, בחלק או בכל ניירות הערך הנזכרים להלן.

הנחות יסוד וניהול סיכונים

השלב הראשון בבניית התיק הוא ניסוח תכנית המביאה בחשבון את גילכם, היעד הפיננסי שלכם, אופק ההשקעה שלכם, ואת מידת הצורך, היכולת והנכונות שלכם לקחת סיכון.

מכיוון שלכל אדם מאפיינים וצרכים שונים, אניח מספר הנחות יסוד שיסייעו לקביעת הרכב הנכסים בתיק. אתם מוזמנים להתאים הנחות אלה בהתאם למצבכם האישי:

• גיל המשקיע: 35
• אופק ההשקעה: 15+ שנה
• פרופיל סיכון: בינוני-גבוה – 65% מניות, 35% אג"ח (לפי כלל האצבע של ג'ון בוגל: קבעו את שיעור האג"ח בתיק לפי גילכם)
• (כלומר, נכונות נפשית לספוג הפסד מרבי של 28% מההון)
• תשואה ריאלית צפויה מהתיק (אחרי מס, דמי ניהול ואינפלציה): 5%~ בשנה
• סכום ראשוני להשקעה: 50,000 ש"ח
• מדי רבעון יושקעו 10,000 ש"ח נוספים, כאשר הכסף יושקע בנכסים
• משלמים עמלת קנייה בגובה 0.01% לעסקה, מינימום 10 ש"ח לעסקה.

ניהול סיכונים

הבורסה מטבעה היא סביבה תזזיתית ובלתי צפויה. ככזו, היא מזמנת למשקיע הלא מנוסה סיכונים רבים. הסיכונים הללו נובעים הן מסוג הנכסים בהם אנו משקיעים (סיכון שוק), והן מהאופן שבו אנו משקיעים בהם.

 השקעה נבונה פירושה ניהול נכון של הסיכונים הללו מבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה. על בסיס זה, תיק "שוקולד מריר" נצמד לעקרונות הבאים:

מה עושים…	ולמה?
מפזרים את הפלח המנייתי באופן גלובלי על כל שווקי העולם	כדי להגן על התיק מפני קריסה של מניה, תעשייה, מדינה או יבשת ספציפית
מגבילים את הפלח האג"חי לסוג האג"ח האיכותי ביותר (בדירוג אשראי A+ לפחות)	כדי להגן על התיק מפני סיכון אשראי, קרי, חוסר היכולת של חברה זו או אחרת לעמוד בהתחייבויותיה (ראו מקרה IDB), משקיעים בחוב שהונפק על ידי ממשלת ישראל בלבד
הפלח האג"חי יוגבל למח"מ של 4 שנים לכל היותר	כדי להגן על התיק מפני סיכון של עליית ריבית בנק ישראל
משקיעים אך ורק במוצרים מחקי מדד הנסחרים בישראל בלבד	כדי להשיג את תשואת השוק הממוצעת לאורך שנים, במקום לנסות להכות אותו
נמנעים מקרנות נאמנות אקטיביות (מנוהלות)	כדי לנטרל את הסיכון שמנהל הקרן לא יצליח להשיג אפילו את תשואת השוק אחרי דמי הניהול
משקיעים אך ורק במוצרים מנוטרלי מט"ח	כדי להימנע מסיכון מט"ח
משקיעים אך ורק במוצרים הצוברים מחדש את הריבית / דיבידנד, ולא מחלקים אותו	כדי להימנע מתשלום מס דיבידנדים בשיעור 25%, ועל ידי כך לצבור ריבית דריבית
מנהלים לפחות חלק מהתיק במסגרת ניהול אישי (IRA) – קופת גמל ו/או קרן השתלמות	כדי להימנע מתשלום מס רווחי הון בשיעור 25% בעת מימוש התיק
משקיעים במוצרים המונפקים על ידי בתי השקעות שונים (פיזור מוסדי)	כדי לצמצם סיכון מנפיק. הערה: בישראל רוב המוצרים הפסיביים מנוטרלי המטבע על מדדי חו"ל מתכסים בנגזרים, חוזים עתידיים, עסקאות SWAP ושאר מכשירים סינתטיים (ולא במניות עצמן). מסיבה זו אנו חשופים לסיכון אשראי, כלומר – הסיכון לפשיטת רגל של מוסדות כמו קסם, תכלית, פסגות וכו'. כדי לנהל את הסיכון, יש לפזר את ההשקעה בין מנפיקים שונים.
משקיעים במוצרים הגובים את דמי הניהול הנמוכים ביותר	כדי להגדיל את כמות הכסף שנשאר אצלכם ועל ידי כך לאפשר לו לצבור ריבית דריבית
בכל פעם שאחד המרכיבים בתיק (מניות/אג"ח) עולה או יורד ב-10% משיעורו המקורי – מאזנים את התיק מחדש	כדי לנעול רווחים באמצעות מכירה ביוקר וקנייה בזול.
מצמצמים את הפעולות בתיק למינימום האפשרי	על מנת להימנע מתשלום עמלות מיותרות לברוקר

שוקולד מריר?

כאן אולי המקום להסביר מדוע התיק מכונה "שוקולד מריר".

כידוע, שוקולד מריר אמיתי כולל לפחות 35% מוצקי קקאו. ככל שאחוז מוצקי הקקאו גדול יותר, כך טעמו מריר ועוצמתי יותר (הודות לאלקואידים שבקקאו). מי שלא מסוגל לסבול את המרירות הזו ממתן אותה באמצעות תוספת של סוכר וחלב במינון הרצוי.

תיק ההשקעות שלנו בנוי בדיוק לפי אותו עיקרון. X אחוזים ממנו כוללים מרכיב "נפיץ", Y אחוזים כוללים מרכיב "ממתן". בדיוק כמו קפה שחור וחלב, ויסקי ומים, דלק ונוזל קירור.  זוהי הדרך האידיאלית להשיג "יעילות" במונחים של סיכון ותשואה לפי התאוריה המודרנית של תיקי השקעות. 

אז מה קונים?

מוצקי קקאו (נכסים בסיכון גבוה) – 65% מהתיק

תפקידו של "הקקאו" הוא לייצר עבורנו תשואה ריאלית לאורך זמן.  כדי לממש את ייעודו אנו משקיעים במניות – אפיק ההשקעה בעל פוטנציאל הסיכון/תשואה הגבוה ביותר.

מילת המפתח כאן, כאמור, היא פיזור גלובאלי. במקום להשקיע בחברות בודדות , בענף כלכלי מסוים או במדינה ספציפית, אנו משקיעים בשוק העולמי כולו, מתוך שאיפה לקצור את פירות הקפיטליזם העולמי.

את "מוצקי הקקאו" אנו מחלקים אפוא לשני מרכיבים מרכזיים:

85% – שווקים מפותחים (55.25% מהתיק)

המטרה היא להרוויח מביצועי מניות הנסחרות ב-23 הבורסות במדינות המפותחות, לפי שווי השוק היחסי של החברות הנסחרות בהן: ארה"ב (54%), בריטניה (10%), יפן, (9%), קנדה (4%), צרפת (4%), שוויץ (4%), גרמניה (3%) וכל השאר: אוסטרליה, הולנד, אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, ישראל, איטליה, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שבדיה, הונג קונג, ניו זילנד וסינגפור.

54% – מניות ארה"ב (30% מהתיק) כלכלת ארה"ב היא עדיין הכלכלה הגדולה בתבל עם ההשפעה הרבה ביותר על הנעשה בשווקים העולמיים. עובדה זו לבדה מצדיקה חשיפה של שליש מכספנו למניות הנסחרות במדינה זו. הפתרון הקל ביותר הוא להשקיע במדד המניות האמריקני המוכר והדומיננטי ביותר: S&P 500. במדד זה נסחרות החברות הגדולות הסחירות ביותר בשוק האמריקני: אפל, אקסון מוביל, גוגל, מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד. יחד עם זאת, על מנת לא להגביל את עצמנו לחברות גדולות בלבד בארה"ב ולקצור את פירות השוק האמריקני כולו, נשקיע גם במדד Russell 2000, הכולל 2000 של מניות אמריקניות בעלות שווי השוק הקטן ביותר. בשורה התחתונה:

• 25.5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד S&P 500 בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל.
• 4.5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד Russell 2000 בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל. 

31% – אירופה (17% מהתיק) במקום להשקיע בכל אחת מהמדינות האירופיות בנפרד, נשקיע במדד Europe STOXX 600, הכולל 200 מניות בעלות שווי שוק גדול, 200 מניות בעלות שווי שוק בינוני ו-200 מניות בעלות שווי שוק קטן מכל המדינות המפותחות באירופה שצוינו לעיל. המניות בעלות המשקל הגדול ביותר במדד זה: נסטלה, נובארטיס, וודאפון, בריטיש פטרולום, של, סאנופי ועוד

• 17% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד Euro STOXX 600 בנטרול חשיפה לשער האירו-שקל. 

9% – יפן (5% מהתיק)

בשנת 2013 השיג מדד הניקיי-225, הכולל את 225 המניות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה היפנית (כגון טויוטה, הונדה וחברים), תשואה פנומנלית של 53%. מדובר באחת הבורסות הגדולות בעולם, ולכן יש לה מקום בתיק ההשקעות שלנו.

• 5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-Nikkei 225 בנטרול חשיפה לשער הין-שקל. 

4% – קנדה (3.25% מהתיק) מדד המניות המרכזי בקנדה הוא S&P TSX 60, והוא כולל את 60 החברות הציבוריות הגדולות ביותר במדינה זו.

• 3.25% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-S&P TSX 60, בנטרול חשיפה לשער הדולר הקנדי-שקל. 

אבל מה עם כל השאר?!

כן, חלק מהמדינות המפותחות נשארו בחוץ: אוסטרליה, ניו-זילנד, הונג-קונג, סינגפור ו…ישראל.

ראשית, למעט אוסטרליה (3%), משקלן של מדינות אלה בכלכלה העולמית זניח יחסית. לכן, להקצאה של 0.5% מהתיק לכאן או לשם אין משמעות של ממש.

שנית, נכון להיום, לא קיימים מוצרים בשוק ההון הישראלי המחקים את המדדים הללו בנטרול חשיפה למט"ח ו/או תוך צבירה של הדיבידנד למחיר התעודה / הקרן.

באשר לאי ההשקעה בבורסה המקומית: בהינתן שאנו מגדרים את החשיפה למט"ח, ומשקיעים באג"ח של ממשלת ישראל, אין סיבה משמעותית להיחשף לשוק המניות המקומי.

15% – שווקים מתעוררים (9.75% מהתיק)

"שווקים מתעוררים" הוא כינוי תקין פוליטית למדינות הנמצאות בשלב מעבר מכלכלה חקלאית לכלכלה תעשייתית.

ההשקעה בשווקים הללו מסוכנת יותר מבחינות רבות: שקיפות תאגידית נמוכה, הגנה משפטית בעייתית על בעלי המניות (וזרים במיוחד), שחיתות פוליטית, וכן הלאה.

ה"פיצוי" למשקיעים הוא בדמות פוטנציאל תשואה גבוהה יותר (נוכח פוטנציאל הצמיחה העתידי בשווקים אלה), וכן פיזור גאוגרפי משופר.

המדד המרכזי העוקב אחר ביצועי מניות הנסחרות בשווקים המתעוררים הוא MSCI Emerging Markets. מדד זה כולל את 24 השווקים הבאים: סין (19%), דרום קוריאה (16%), טיוואן (12%), ברזיל (10%), דרום אפריקה (7%), הודו (7%), רוסיה (6%), מקסיקו (5%), מלזיה (4%), אינדונזיה (3%) וכן:  מצרים, יוון (החל מנובמבר 2013), צ'ילה, קולומביה, צ'כיה, הונגריה, פרו, הפיליפינים, פולין, תאילנד ותורכיה.

• 9.75% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-MSCI Emerging Markets בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל. 

(*) יש להביא בחשבון שביוני 2014 יוחלט אם להעביר את טיוואן ודרום קוריאה למדד המדינות המפותחות.

(**) יש להבחין בין שווקים מתעוררים ל"שווקי ספר" (Frontier Markets). שווקים אלו – ארגנטינה, בחרין, בנגלדש, קרואטיה, בולגריה, אסטוניה, ירדן, קזחסטן, קניה, כווית, לבנון, ליטא, מאוריציוס, מרוקו, ניגריה, עומאן, פקיסטן, רומניה, סרביה, סלובניה, סרי לנקה, טרינידד, תוניסיה, אוקראינה וויאטנאם — מתוארים כיום בתור "הלהיט הבא", אם כי פוטנציאל הסיכון בהשקעה בהן עצום (קחו את הסיכונים בשווקים מתעוררים וכפלו אותם פי 4). נכון להיום אין אפשרות להשקיע במדדים אלו בישראל – ואולי מוטב שכך.

חלב וסוכר – נכסים בסיכון נמוך (35% מהתיק)

החלב והסוכר כאמור מאפשרים לנו למתן את רמות התנודתיות והסיכון הכולל בתיק, ובתמצית לשמור על ערך הקרן.  

המרכיב הדומיננטי לצורך העניין הנו אגרות חוב.

כאמור בטבלה לעיל, נקפיד על שני כללים בבחירת אגרות החוב לתיק שלנו:

צמצום סיכון אשראי – נבחר להשקיע באגרות חוב שהונפקו על ידי ישות שהסיכוי שתפשוט רגל קטנה מאוד. את הסיכון הזה ניתן להעריך באמצעות דירוג האשראי שקיבלה אותה ישות, המעריך את יכולתה לעמוד בהחזר החוב.  לענייננו, אגרות החוב ה"איכותיות" ביותר הן אלה שהונפקו על ידי מדינת ישראל.

צמצום סיכון ריבית – אגרות חוב, מטבען, רגישות מאוד להעלאת ריבית. כאשר הריבית במשק עולה, תשואת האג"ח עולה, ומכאן שמחיר האג"ח בבורסה- יורד. כאשר הריבית במשק יורדת, קורה התהליך ההפוך.

כדי למדוד את רגישות האג"ח לירידת/העלאת ריבית, אנו בוחנים את משך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"ח. מח"מ של 4 שנים פירושו שמחיר האג"ח ירד (יעלה) ב-4% כאשר הריבית תעלה (תרד).  במילים אחרות, ככל שהאג"ח ארוך יותר – כך הוא תנודתי יותר. זכרו – אנו שואפים לתנודתיות מינימלית בפלח זה של התיק. מטרתו היא לייצב.  

50% – אגרות חוב ממשלתיות צמודות  (17.5% מהתיק)

אגרות חוב אלה מייצגות התחייבות מטעם ממשלת ישראל לשלם למשקיע ריבית וקרן הצמודים למדד המחירים לצרכן, המשמש לקביעת האינפלציה בישראל. נשקיע באגרות שמועד פדיונן הוא בין שנתיים ל-5 שנים.

אפיק זה יסייע בהגנה על חלק מהתיק בתרחיש של התפרצות אינפלציונית בישראל.

• 17.5% מהתיק יושקעו בקרן נאמנות המחקה את מדד אג"ח ממשלתי צמוד  5-2 שנים.  מח"מ ממוצע של האג"ח בקרן: 3.94 שנים

50% – אגרות חוב ממשלתיות לא צמודות (17.5% מהתיק)

אגרות חוב אלה זהות לאגרות הצמודות, למעט העובדה שהקרן והריבית שישולמו למשקיע לא יוצמדו למדד המחירים לצרכן. גם כאן, על מנת להקטין את המח"מ, נשקיע באגרות שמועד פדיונן הוא בין שנתיים ל-5 שנים.

אפיק זה יסייע בהגנה על חלק מהתיק בתרחיש של דפלציה במשק.

• 17.5% מהתיק יושקעו בקרן נאמנות המחקה את מדד אג"ח ממשלתי שקלי בריבית קבועה 5-2 שנים.   מח"מ ממוצע של האג"ח בקרן: 2.92 שנים

מרכיבים את הפאזל

מה שנותר לעשות כעת הוא לקנות את ניירות הערך הרלונטיים. אם אינכם יודעים איך לקנות ניירות ערך, יתכן שתמצאו תועלת בפוסט הזה.

 גרסא אפשרית של תיק ההשקעות שלנו  (50,000 ש"ח) עשויה להיראות כך: (לחצו להגדלה):

הנ"ל מהווה דוגמה בלבד, לא המלצה. באחריותכם להשוות את ניירות הערך של המנפיקים השונים ולקרוא לעומק את התשקיפים. אל תשקיעו באף מוצר מבלי להבין איך הוא עובד.

סיכום (במספרים):

49,892.55 ש"ח הושקעו ב-8 ניירות ערך שונים שהונפקו על ידי 6 מוסדות פיננסיים שונים.

8 ניירות הערך הללו מאפשרים לנו להיחשף לשינויים במחיריהן של 4,227 מניות ועוד 7 אגרות חוב ממשלתיות (מאיכות גבוהה), וכל זה בדמי ניהול אפסיים במונחים של שוק ההון הישראלי (0.41% בשנה).

82.7 ש"ח שולמו כעמלות קניה. כעת נניח את התיק לנפשו לפחות עד הרבעון הבא (22 באפריל), ונלך לעשות דברים מהנים יותר, כמו להאזין למוזיקה שמימית ביוטוב.