האמת על הכנסה פסיבית מהאינטרנט - הסולידית

ביום חמישי האחרון פורסמה כתבה על האתר הזה בעמוד הראשי של גלובס. חשבתי שהם ירדו מהרעיון אחרי שדחיתי את בקשתם להתראיין, אבל כנראה שהמיינסטרים מוצא עניין במסרים שהבלוג מקדם.

אף שהכתבה עצמה הייתה אוהדת, התגובות, כצפוי, היו ברובן עוינות.

דמיינו את הסיטואציה: עבדי-משכורת טיפוסיים נתקלים בכתבה על מישהי שהפסיקה לעבוד שלושים שנה "לפני הזמן". התגובה הראשונית, אותה איש לא מעז לעלות על הכתב,  היא "למה היא ולא אני." מיד אחר כך מגיחים הספקות והחשדות, עטופים בשכבה עבה של שכנוע עצמי בנוסח "אני בסדר, הבעיה היא בה".

הרי משהו בה דפוק אם היא לא  צורכת את הדברים שאני משועבד למימונם. לא יתכן שהצליחה לחסוך יותר מ-70% מהמשכורת שלה ולהשקיע את הכסף בנכסים מניבים. זה לא הגיוני. חייב להיות הסבר אחר!

וההסברים רבים ומגוונים.

היו שטענו שאני בעצם נצר למשפחה עשירה (אני לא). אחרים קבעו שאני סתם מפונקת ועצלנית (כנראה בגלל תמונת הסטוק שמעטרת את הכתבה). אבל אם לשפוט לפי כמויות ה-thumbs up, נראה שקוראי הכתבה תמימי דעים לגבי הסבר חלופי אחד:

מתברר שאני "מומחית לשיווק באינטרנט".

וכך כותב מגיב 83:

"כל פוסט בבלוג גדוש פרסומות של רשתות שותפים כאשר נשאלה לגבי זה ענתה שזה 'הכנסה שולית כדי לכסות עלויות אחזקה של האתר' אבל זה לא נכון. אחסון אתר אינטרנט עולה בערך 100 שקל בחודש – ואם היא מיליונרית שפרשה משוק העבודה אז האם אינה יכולה לשלם 100 שקל בחודש בלי להתאמץ כל כך להכניס פרסומות בכל פוסט? זה אומר שהבלוג מכניס לה יותר מ- 100 שקל בחודש ומהווה עבורה מקור הכנסה משמעותי."

ובכן, הנה מה שעשיתי כדי להפוך ל"מומחית שיווק באינטרנט":

רכשתי דומיין. קניתי חשבון אחסון. קניתי תבנית עיצוב. התקנתי וורדפרס. התחלתי לכתוב פוסטים. פתחתי חשבון באדסנס ובאמזון. קיבלתי קוד מאדסנס ואמזון. הטמעתי  את הקוד בתבנית העיצוב כך שיופיע אוטומטית בכל פוסט. אנשים אהבו את הפוסטים שלי.  טה-דם.

עם קצת תרגול, נדמה לי שגם קוף מעבדה עם מוח חשוף יוכל לבצע את סדר הפעולות הזה. אם זה מה שדרוש כדי להיות "מומחית", אני תוהה מה  מלמדים בכל אותן "מכללות SEO" ובקורסים שמכשירים אנשים להיות "מקדמי אתרים מקצועיים".

אני לא מרגישה צורך להתנצל, כל שכן להצדיק את העובדה שאני מפרסמת כאן. אני עושה זאת פשוט כי אני יכולה. זה האתר הפרטי שלי, איש לא משלם לי על התכנים שאני מעמידה לרשות הכלל ואני לא כופה על אף אחד לגלוש הנה.

מכיוון שחשוב לי בכל זאת לייצר חווית גלישה נעימה, לא תראו כאן חלונות קופצים או פרסומות מהבהבות בלב הפוסטים (בסגנון YNET וחברים).

היום, אחרי קרוב לשנה, הבלוג הזה מייצר כמה מאות שקלים בחודש ברוטו לפני מס (כולל 18% מע"מ, תודה רבה).  מטבע הדברים, הסכום שולי ביחס להכנסה הפסיבית מתיק ההשקעות שלי.

 הנתון הזה דינאמי ומושפע בחדות מהתנועה לאתר. ככל שהיא עולה, ההכנסה עולה, ככל שהיא יורדת – ההכנסה יורדת.

האם זו הכנסה חלופית לעבודה בשכר? בהחלט! האם פיתוח מקורות הכנסה חלופיים הוא משהו שמנוגד לסגנון החיים שלי? בדיוק להיפך! האם מגיב 83 הוא טרול כפייתי, ככל הנראה "מקדם אתרים" מתוסכל, שלא הצליח להפנים את המסר הזה? ישפוט הקורא הנבון בהתאם לראיות שבידיו.

כך או כך, מאחר שאני "מומחית" לעניין, אך טבעי שאחלוק עמכם לפחות 3 "סודות" מעולמם אפוף המסתורין של משווקי האינטרנט.

1. להקים בלוג זה עסק פשוט

פלטפורמות כמו בלוגר או וורדפרס מאפשרות לכל אדם להקים אתר עצמאי תוך פחות מעשר דקות, ללא שום ידע מוקדם ומבלי לשלם גרוש. הירשמו לחשבון חינם ותהיו במרחק דקות בודדות מהפוסט הראשון שלכם.

אם כוונתכם לעשות כסף או להותיר חותם, מוטב שתקימו אתר עצמאי. אם לא תעשו זאת, וורדפרס וגוגל ישלשלו את כל הרווחים מהתכנים שלכם לכיסיהם.

כדי לעשות זאת:

• קנו חבילת אחסון. מדובר למעשה בשרת שעליו יאוחסן מסד הנתונים של האתר. ניתן לרכוש חלק בשרת (שרת משותף), שרת וירטואלי ייעודי (VPS) או בשרת נפרד המשמש אך ורק לאחסון האתר שלכם (שרת ייעודי). טווח המחירים נע בין 60$ ל-1,200$ בשנה מחברות זרות. חברות ישראליות גובות מחיר יקר כמעט פי 2.

• קנו שם דומיין. שם הדומיין הוא מזהה ייחודי לשרת שקניתם בשלב הקודם. כשאדם מקליד hasolidit.com, הדפדפן שלו מנותב אוטומטית לשרת שבו מאוחסן האתר  הזה. רישום דומיין עם סיומת com עולה בין 7$-10$ בשנה, ואילו דומיין עם סיומת co.il עולה כ-70 ש"ח בשנה.

• התקינו וורדפרס. חברת האחסון מאפשרת בדרך כלל להתקין על השרת שקניתם מגוון אפליקציות רשת בלחיצת עכבר. וורדפרס היא פלטפורמת ניהול התוכן הטובה והפשוטה ביותר, ולכן היא מומלצת למתחילים.

• התקינו תוספים רלוונטיים (אבטחה, סטטיסטיקה, רשתות חברתיות) ועצבו את האתר כראות עיניכם.

• התחילו לכתוב.  אני משוכנעת שיש לכם משהו לומר לעולם גם אם לא ניחנתם בכישרון כתיבה מזהיר.

2. יש אינספור דרכים לייצר הכנסה מהבלוג

אנשים מרוויחים כסף מהבלוג שלהם במגוון דרכים. אני עושה שימוש רק בחלקן קטן מהן, ומכאן שתאורטית, פוטנציאל ההכנסה של "הסולידית" גדול הרבה יותר.

• פרסומות – אולי השיטה הקלה, הפשוטה והנפוצה ביותר לייצור הכנסה מתכנים שהעלתם לרשת. בעל הבלוג שותל קטע קוד באתר, אשר מסייע לחברת הפרסום לנתח את תוכן העמוד ולהציג פרסומות רלוונטיות. כאשר הפרסומת מעניינת את הגולש – הוא לוחץ עליהן, ובתמורה בעל האתר מקבל עמלה מסוימת. גוגל אדסנס היא הרשת הגדולה ביותר לטובת פרסום מסוג זה.

• מכירת שטחי פרסום – בעל הבלוג מעמידים את שטחי הפרסום באתרו למכירה ומשווק אותם לכל המרבה במחיר. הגם שלא עשיתי זאת בעצמי, קיבלתי פניות ממספר בתי השקעות, יועצים פרטיים ומכללות פיננסיות שביקשו לפרסם אצלי. פניותיהם נדחו בנימוס.

• תכניות שותפים (affiliate marketing) – הבלוגר מפרסם באתר קידום מוצר או שירות שמציע צד שלישי כלשהו בתמורה לעמלת מכירה. ישנן אין ספור חברות המציעות תוכניות שותפים, ויש אף חברות שמתווכות בין אותן חברות לבלוגרים. "הסולידית" לדוגמה לוקחת חלק בתכנית השותפים של חברת אמזון. מכיוון שרוב המוצרים שאני מקדמת הם ספרים זולים יחסית, אתם יכולים לתאר לעצמכם שההכנסה מאפיק זה נמוכה ביותר.

• מתן שירותים – בעל הבלוג משתמש באתרו כפלטפורמה לקידום חבילת שירותים בתשלום (כגון ייעוץ, קואצ'ינג, הרצאות). קוראים באתר הציעו לי סכומים נאים תמורת השתתפות בכנסים של חברות פרטיות, העברת סדנאות והרצאות, השתתפות בקורסים אקדמאים ואפילו מתן ייעוץ פרטי בענייני השקעות ותכנון פיננסי (הגם שאין לי שום סמכות חוקית לכך). כל ההצעות הללו הגיעו מאנשים שגלשו לאתר הזה במקרה וקראו את הגיגיי. למותר לציין כי סירבתי לכולן.

• מכירת מוצרים פרי עטכם – בעל הבלוג מתבסס כאוטוריטה בתחום ומנצל את המוניטין ואת קהל הקוראים שצבר כדי לשווק מוצר דיגיטלי פרי עטו – כמו ספר, קורס וידאו וכו'. בהנחה שהמוצר פופולארי ומקודם היטב, יחס ההכנסה פר מבקר גבוה מאוד, שכן בעל הבלוג שומר על 100% מהרווחים.

• אתר לחברים בלבד – בעל הבלוג סוגר חלק מהאתר ומעמיד אותו לצפייה עבור חברים בלבד, מהם הוא גובה דמי חבר חודשיים.

• פוסטים בתשלום – בעל הבלוג מקבל כסף כדי לפרסם סקירות על מוצרים ושירותים.

• מכירת האתר – בעל הבלוג מוכר את האתר בשלמותו תמורת סכום חד-פעמי, המביא בחשבון את גובה ההכנסה החודשית שהוא מייצר ואת כמות המבקרים באתר (אפשרי דרך אתרים כגון flippa.com).

חשוב: כל הכנסה שתרוויחו חייבת בתשלום מס הכנסה, מע"מ (אם האתר פונה לקהל ישראלי), וביטוח לאומי.

3. לכתוב בלוג בשביל כסף זה רעיון גרוע

"רגע, מה?! כבר כמעט שכנעת אותי לרוץ לקנות חבילת אחסון!"

אל תרוץ.

קל מאוד לפתוח בלוג – הרבה יותר קשה להפוך אותו למקור הכנסה מניב לאורך זמן.  הסיבה לכך היא ש"המודל העסקי" (אם אפשר לכנותו כך) שעליו מבוססים רוב הבלוגים הפרטיים – רעוע במיוחד.

בעל הבלוג הממוצע נדרש להתמודד עם תנודות קיצוניות בתעבורה לאתר, שגעונות של מנועי חיפוש ועם שינויים מהותיים במדיניות של שירותי הפרסום שבהם הוא משתמש. לכל אלה יש השפעה דרמטית על גובה ההכנסה  בפועל.

מעבר לכל אלה – הבלוגר הטרי נדרש להשתתף בתחרות לא הוגנת על תשומת ליבם של הקוראים, כשמולו ניצבים מאות אתרים ותיקים, מבוססים ועשירים פי כמה ממנו. כולם – גדולים כקטנים – פועלים בזירה שטוחה, גדושה, רוויה עד העצם,  ומחפשים רלוונטיות בעידן שבו רוב האנשים מעדיפים בכלל לגלוש בפייסבוק.

כדי לצלוח את האתגרים הללו, בעל הבלוג צריך לחדש על בסיס קבוע, להעלות את רעיונותיו על הכתב באופן קריא וקולח,  ולוודא שמספיק אנשים ייחשפו למידע החדש. כל זה מחייב השקעת משאבים ומאמץ.

אם זה בגדר תחביב, ובעל הבלוג נהנה מהאתגר האינטלקטואלי ומייחס משמעות מיוחדת לפועלו, הרי שאין עם זה כל בעיה. אבל אם כל מטרת הבלוג, כפי שרמז מגיב 83 לעיל, היא לייצר הכנסה כספית, הרי שמדובר בשכר עלוב במיוחד ביחס למאמץ שהושקע.

כתיבת בלוג זו עבודה פעילה, בדיוק כמו עבודה במשרה חלקית, רק שמשלמים חרא.  במונחי ערך הזמן של הכסף, הרבה יותר יעיל להעביר שיעורים פרטיים במתמטיקה או למכור בייגלה בצמתים.

במילים אחרות, שיווק באינטרנט ≠ הכנסה פסיבית. 

אם אפסיק לכתוב כאן במשך חודש ימים, סביר שההכנסה מהבלוג תימדד בעשרות שקלים בודדים.

אני מאמינה שכל אדם צריך לייצר לעצמו יותר ממקור הכנסה אחד, כדי לצמצם את תלותו המוחלטת בתלוש המשכורת מהעבודה. אולם מבחינתי, ההכנסה מ"הסולידית" היא לא הכנסה שאפשר לסמוך עליה לטווח הארוך.   אלו דמי כיס – כסף בונוס שאני לא באמת צריכה, בדיוק כמו קיצבת הזיקנה שאקבל ביום מן הימים או קופת הגמל שתשתחרר לי אי שם בגיל 60+.

אז מה הטעם? למה בכל זאת אני טורחת להשקיע שעות באתר הזה תמורת "שכר" של שוטף כלים?

ובכן, אני כותבת כי אני נהנית לכתוב. אני נהנית מהמחשבה שהפוסטים שלי גורמים לאנשים לחשוב מחדש על הרגלי הצריכה שלהם, על הכסף שלהם, על העתיד שלהם ומעל לכל – על החירות הכלכלית שלהם. אני לא מיסיונרית – אבל רוצה להאמין שביסודו, הבלוג הזה תורם לאחרים.

מי שיפתח בלוג רק בשביל הכסף צפוי להתאכזב. יש מעט מאוד אנשים שהצליחו בענק.  רוצים לעשות כסף? חסכו והשקיעו.