המילה החזקה ביותר בשפה העברית - הסולידית

ישנה מילה אחת, שאם הוגים אותה באינטונציה ובעוצמה הנכונה –  כל בן אנוש סביר יוצא משיווי משקל.  עוצמתה של המילה ניכרת במיוחד בכל מה שקשור בכסף שלכם וביכולת לשמור כמה שיותר ממנו בכיסכם.

"לא".

לא לחובות.

לא לאשראי צרכני מכל סוג שהוא.

לא למשכנתא. לא להלוואות רכב, שכר לימוד, שיפוצים או חתונה. לא לגיהוץ חסר אבחנה בכרטיסי אשראי. לא לעסקאות תשלומים. לא לתשלומי ריבית לאחרים, בשוק הלבן, האפור או השחור. לא לשיעבוד כלכלי לאחרים. לא למנטרות הרסניות כמו "חיה את הרגע," "חיים רק פעם אחת" ו"רוצה את זה עכשיו אז אשלם על זה אחר כך".

לא לחשיבה קצרת טווח. לא להקרבת העתיד על מזבח ההווה. לא לקבלת המינוס כמצב שניתן להשלים עמו לעד.

לא לקרייריזם. לא לאמביציה. לא להתמחות מקצועית צרת אופקים. לא לשעות נוספות. לא ל-40 שנה של עבדות. לא לתחרות מנקזת אנרגיה עם אחרים. לא לפוליטיקה משרדית. לא לערבוב בין שעות הפנאי לעבודה. לא לשיחות עבודה אחרי 17:00 בערב. לא לשעון מעורר, לחוסר שעות שינה, לזומביפיקציה, לפקקים בבוקר, לחנופה, לסכינאות  ולאיזון הנפשי שגוזלים מכם אחרים תמורת כסף.

לא לתרבות הצריכה. לא להגדלת הבזבוז ביחס ישיר לעלייה בשכר. לא לאינפלציה אישית. לא לקניית דירות שגדולות עליכם במספר או שניים – פיזית וכלכלית. לא לחללים מיותרים. לא לדחיסה של חפצים מיותרים בחללים מיותרים.

לא לקניית מוצרים שאינם בהישג ידכם המיידי. לא למוצרים חד-תכליתיים, חד-פעמיים או מאיכות ירודה. לא לשדרוגי גאדג'טים כפיתיים לפי אופנות חולפות. לא למותגים. לא לאוספים. לא לקניות אימפולסיביות. לא להתמכרות לשופינג כתחביב. לא לאגירה כפייתית של חפצים חסרי שימוש. לא ל"מרוצי שיפוץ" מול השכנים. לא לחבילות שירותים שלא ניתן להתנתק מהן.

לא לריחוק גאוגרפי בין אזור מגוריכם למרכז חייכם. לא לרכב פרטי כפיתרון תחבורתי.

לא לדיו ולא לנייר. לא לקניית ספרים, עיתונים או ירחונים. לא למנוי בחדר הכושר. לא להליכונים חשמליים. לא למספרות, מכוני יופי, קוסמטיקה, עיסויים או מוצרי טיפוח יקרים. לא לשלם לאחרים תמורת שירות שתוכלו לספק לעצמכם בכוחות עצמכם. לא לרכוש פוליסת ביטוח על סיכון שתוכלו לממן בעצמכם.

לא ל"בידור" בתשלום: הופעות, מסיבות, סרטים והצגות. לא להימורים – לוטו, טוטו ושאר מיסי טמטום המוטלים על המאותגרים מתמטית. לא לחתונות ראוותניות.

לא לחבילות תיירות ארוזות היטב. לא לעומס. לא לדחק. לא לטיסות ב"עונה". לא לטיולים מאורגנים. לא למלונות. לא לשהוּת קצרה מ-3 חודשים בחו"ל.

לא לניוון טלוויזיוני  – בכבלים, בלווין, באינטרנט או בערוץ הציבורי.

לא למימון כספי של הרס הגוף. לא לאלכוהול. לא לסיגריות. לא לסמים. לא לישיבת יתר. לא למיזוג יתר. לא לאכלנות יתר.

לא למזון מעובד. לא לחלב ומוצריו. לא לבשר אדום (למעט מספר פעמים בשנה). לא למזון מהיר ומשקאות קלים. לא לשלם כסף על מי שתיה. לא לשלם לאחרים שיבשלו בשבילכם, ינקו בשבילכם, או שיכינו לכם קפה. לא לבשל כל יום מנה אחרת.

לא לבשל כל יום, נקודה.

לא לבזבוז זמן במחיצת אנשים רעילים, משעממים או טיפשים. לא להתרועע בחברת אנשים הזקוקים לרכוש פיזי — שלהם, של בני זוגם, של הוריהם או של ילדיהם — כדי להפגין את מעמדם החברתי.  לא להשלים עם אנשים שמנופפים בסממני עושר מול פניכם.

לא לבני זוג נצלנים, בזבזנים וחסרי מודעות כלכלית. לא לכניעה לסחטנות כלכלית-רגשית של קרובים או ללחץ חברתי.  לא להחלפת קשב וחיבה הורית בכסף. לא למימון הילדים אחרי הצבא.

לא לרכז את הביצים בסל אחד. לא להתפשר על מקור הכנסה יחיד. לא להפקרת גורלכם הכלכלי בידיו של אדם אחד – ודאי שלא הבוס שלכם.

לא להשקעה אקטיבית לסוגיה. לא למנהלי תיקים, יועצי השקעות וסטוק-פיקרים. לא לאופציות בינאריות, קרקעות להפשרה, מסחר יומי, תזמון השוק והימורים בבורסה. לא לפורנוגרפיה פיננסית. לא לערבוב בין ביטוח להשקעות. לא לבדיקה יומית של התיק. לא למכירה בפאניקה. לא לקנייה באופוריה.  לא לתשלום דמי ניהול גבוהים מ-0.5%. לא לתשלום מיסים מיותרים. לא לסוציאליזם.

לא לקורבנות. לא לפטאליזם. לא לרחמים עצמיים. לא לוותרנות. לא למנטליות העדר. לא לניהול חייכם בהתאם לציפיות של אחרים או לפי "תסריט" שנכתב מראש. לא להטחת האשם באחרים. לא לצריכת תקשורת מופרזת.

לא לומר "כן" רק כי לא נעים או לא נוח לומר "לא".

הדברים הללו הם בגדר רצונות – לא צרכים. הרצונות הללו ניצבים כחומה בצורה ביניכם לבין עצמאות כלכלית.

"לא" הוא פטיש החירום לניפוץ החומה.

"לא מעוניינת", "לא אהיה שם", "לא זמינה במועד זה", "כבר יש לי כזה", "מעדיפה לא לקחת חלק", "אין לי זמן לזה", "זה כבר לא אקטואלי", "אני כבר לא עושה את זה", "מצאתי דרך טובה יותר".

איך שלא תבטאו זאת –

פשוט אמרו לא.