הדוד סאם התקשר - והוא רוצה את המיסים שלו! - הסולידית

אם ניתן היה לזקק את פילוסופיית ההשקעה הפסיבית לכדי מוצר פיננסי אחד בלבד, סביר להניח ש-VT – סימולה של קרן הסל Vanguard Total World Stock Market ETF — הייתה טוענת ראויה לכתר.

כזכור, תיק השקעות יעיל, מפוזר ומאוזן כולל שני אפיקי השקעה (לפחות): מצד אחד – סל מניות גלובאלי מפוזר ככל האפשר, ומצד שני – סל אגרות חוב מהאיכות הגבוהה ביותר. VT מאפשרת להיחשף לשוק המניות העולמי כולו באופן יעיל ופשוט, ומשום כך מהווה פיתרון הולם עבור הפלח המנייתי בתיק.

הקרן, הנסחרת בבורסת ארה"ב וגובה דמי ניהול שנתיים של 0.19% בלבד, שואפת להשיג ביצועים קרובים ככל האפשר לביצועי מדד המניות העולמי FTSE Global All Cap Index.

ככזו, הקרן מחזיקה בתיק השקעות הכולל למעלה מ-6,000 חברות ציבוריות הנסחרות ב-45 שווקים ברחבי העולם. כאשר אתם רוכשים יחידה ב-VT, אתם רוכשים בעלות חלקית בכל אחת מאלפי החברות הללו. נכסי הקרן מפוזרים על פני חברות בעלות שווי שוק ענק, גדול, בינוני וקטן, במגוון רחב של תעשיות וענפים כלכליים. האיזון ביניהן מתבצע באופן אוטומאטי, לפי משקלן של החברות, התעשיות והמדינות השונות במדד הייחוס של הקרן.

VT מתאימה למשקיעים שסבורים שלא ניתן לחזות את העתיד. במקום לשים את כל הצ'יפים על מניה, ענף או מדינה מסוימת, הקרן מאפשרת לרכוש את שולחן הרולטה עצמו. ה"הימור" כאן הוא על הקפיטליזם העולמי.

לכאורה – זהו "הגביע הקדוש" של המשקיע הפאסיבי.

אבל רק לכאורה.

מנקודת מבטו של המשקיע הישראלי, העובדה ש-VT היא מוצר מבית Vanguard – חברה אמריקאית הפועלת בכפוף לחוקי ממשלת ארה"ב – היא החיסרון הגדול ביותר שלה. המציאות היא שבכל הקשור לנושאי מס, בת בריתנו הגדולה היא סביבה מאוד לא ידידותית לישראלים.

כך, הגם שתעשיית קרנות האינדקס בארה"ב מתהדרת במבחר אינסופי של מוצרים, בדמי ניהול אפסיים ובבתי השקעות יציבים — מוצריה אינם מיועדים עבור משקיעים פסיביים בישראל השואפים להשקיע כמה שיותר בזול.

לדוד סם יש זרועות ארוכות במיוחד. הן חוצות גבולות, מוסדות פיננסים וחשבונות פטורים ממס, ומסוגלות לחפור עמוק – אפילו לתוך הקבר שלכם – כדי שממשלת ארה"ב תקבל את מה שבראייתה מגיע לה.

הפוסט הזה יתאר שלוש דרכים מרכזיות שבאמצעותן ארה"ב גובה מס ממשקיעים ישראלים. הפוסט הבא (מחר, אינשאללה) יתאר דרכים פרקטיות להתמודד עם האתגרים הללו.

1. ניכוי מס במקור מתשלומי דיבידנד

דיבידנד הוא תשלום עיתי שחברה מחלקת לבעלי המניות שלה, בדרך כלל בתדירות של פעם עד ארבע פעמים בשנה.

קרנות סל, המחזיקות מאות ואלפי חברות, מקבלות מהן דיבידנדים ומחלקות את התשלום למשקיעים, בדרך כלל מדי 3 חודשים.

בשונה מהנהוג בארץ, לקרנות נאמנות אמריקניות – בלי יוצא מן הכלל – אין אפשרות מעשית לצבור את הדיבידנדים חזרה לקרן. לכן הן תמיד מחלקות אותם למשקיעים.

קבלת הדיבידנד מהווה אירוע מס. לפי תקנות המס בארה"ב, כאשר נישום זר (Non-Resident Alien) מקבל דיבידנד מחברה אמריקנית, ממשלת ארה"ב מנכה במקור 30% מסכום הדיבידנד המחולק, אלא אם קיימת אמנת מס שאומרת אחרת.

לפי אמנת המס בין ישראל לארה"ב, ארה"ב זכאית לנכות במקור עד 25% מסך הדיבידנד ברוטו המחולק מחברות אמריקניות למשקיעים ישראלים.

זאת אומרת שאם VT מחלקת דיבידנד בגובה של 1.00$ למניה, הרי שנטו לחשבון הבנק שלכם תקבלו רק 0.75$ למניה. (הערה: ניכוי המס במקור יכול לשמש כזיכוי מול מס הכנסה הישראלי, שכידוע גובה אף הוא מס דיבידנדים בשיעור 25%).

ארה"ב תנכה את הדיבידנדים במקור גם אם תחזיקו את הקרן האמריקאית בחשבון פטור ממס לפי החוק הישראלי. את האמריקאים לא מעניין שרכשתם את VT בקרן ההשתלמות או בקופת הגמל שלכם – מבחינתם, קיבלתם דיבידנד מחברה אמריקאית, ולכן ינוכה מס במקור.

גם אם הקרן מחזיקה מניות של חברות שאינן אמריקאיות – כמו למשל קרן הסל הבינלאומית של ואנגארד (VXUS) המחזיקה 5667 חברות שהתאגדו מחוץ לארה"ב — עדיין ינוכה מס במקור, ולו מפני שלפי החוק האמריקאי הקרן עצמה התאגדה בארה"ב. במקרה זה, אגב, המס הוא כפול: ראשית הקרן עצמה "חוטפת" ניכוי מס במקור מממשלות זרות (ממשלת שוויץ, לדוגמה, תנכה מס במקור מקרן אמריקאית שמקבלת דיבידנדים מחברות שוויצריות). לאחר מכן, מהדיבידנד שנותר ברשותה, הקרן מנכה מס במקור בעצמה עבור משקיעים זרים – שוב, בגלל תקנות המס האמריקאיות.

משקיעים נהנים לקבל דיבידנדים. הם שואבים עידוד פסיכולוגי מתזרים המזומנים שמייצרות המניות שרכשו. מבחינתם, זוהי הכנסה פסיבית לכל דבר. אבל חשוב לזכור, כי לפחות בכל האמור לדיבידנדים המתקבלים מחברות אמריקאיות, מיסוי הדיבידנדים עלול להסב נזק מהותי וממושך לתשואה הכוללת שלכם.

נכון להיום, תשואת הדיבידנד של VT עומדת על 2.36% בשנה. ניכוי מס במקור בשיעור של 25% שווה ל-0.59% בשנה. הוסיפו זאת לדמי הניהול של הקרן: 0.19% – ופתאום VT לא זולה כל כך: עלותה הכוללת בפועל עבור המשקיע הישראלי היא 0.78% בשנה.

היסטורית הדיבידנדים נוטים לצמוח לאורך זמן, ככל שהחברות מרוויחות יותר. אם נניח שהדיבידנדים גדלים ב-3%-4% בשנה, הרי שתוך פחות משני עשורים הם יכפילו את עצמם – מה שיעלה לכם כסף רב.

וזה לא הכל. תשלום הדיבידנד מתקבל כמזומן לחשבון. משקיע שיבחר להשקיע מחדש את הדיבידנד בקרן שחילקה אותם יידרש לשלם עמלות קנייה, ובנוסף יהיה עליו לספוג את המרווח שבין מחיר הקנייה למחיר המכירה של הקרן. מאחר שהסכום המחולק קטן בדרך כלל, העמלה עשויה להוות חלק גדול מאד מסכום הקנייה. בזמן שיחלוף עד שיצטבר סכום גדול מספיק שיהפוך את הרכישה לקוסט-אפקטיבית, הכסף "יירקב" לו בתור מזומן – מה שיגרור הפסד מסוג אחר (עלות הזדמנות).

קיצורו של דבר – דיבידנדים המחולקים על ידי חברות אמריקאיות הם עסק יקר מאוד. דמי הניהול הנמוכים של הקרנות האמריקניות אינם מפצים על העלות הכרוכה בתשלום הדיבידנדים. קחו זאת בחשבון בכל פעם שאתם קוראים על אסטרטגיות השקעה מבוססות דיבידנד – שהפכו לפופולאריות מאוד בשנים האחרונות, על רקע התשואה האפסית משוק אגרות החוב.

2. מס עיזבון

תקנות המס בארה"ב מתייחסות באופן מפורש לנכסים אמריקניים (נדל"ן, רכוש וניירות ערך אמריקניים, ובכלל זה קרנות סל אמריקאיות) המצויים ברשות נישומים זרים. לצורך העניין, תושב ישראל המשקיע בקרנות סל אמריקאיות נחשב למי שמחזיק נכסים אמריקאים.

נישום זר שטעה בשיקול הדעת ומת לפני שנפטר מכל נכסיו האמריקניים — יורשיו יהיו חייבים בתשלום מס עיזבון לממשלת ארה"ב בשיעור של 35% על כל דולר מעל 60,000$.

גם כאן – את האמריקאים לא מעניינת העובדה שאין לכם אזרחות אמריקאית, שהכסף שלכם יושב מחוץ לארה"ב או שמעולם לא ביקרתם בארה"ב. מבחינתם אתם מחזיקים בנכסים אמריקאים וככאלה הם חייבים במס.

למי שאיכפת ממה שיעלה בגורל כספו לאחר מותו, זהו שיקול מהותי. ההפסד הפוטנציאלי ליורשים שלכם הוא גדול מאוד.

3. FATCA – הזדהה או שכספך יילקח כבן ערובה

ישראלי שמעונין להשקיע בניירות ערך הנסחרים בארה"ב נדרש למלא טופס מסוג W8-BEN בבנק או בבית ההשקעות שם מתנהל חשבונו. הטופס הזה מעיד עליכם למעשה כזרים (Foreign Persons) ולא כ-US Persons, וככאלה פטורים מתשלום מס רווחי הון לממשלת ארה"ב.

זאת אומרת – אם אקנה היום את VT ואמכור אותה ברווח – אשלם מס על הרווחים (25%) למדינת ישראל בלבד, הגם שהקרן אמריקאית. אם ארכוש את VT במסגרת חשבון פטור ממס – לא אשלם מס רווחי הון כלל. בשני המקרים, כאמור, הדיבידנדים יתקבלו לאחר שינוכה מהם מס במקור.

על פניו – הכל טוב ויפה ואפשר להיות רגועים. אבל עדיין לא הזכרנו את FATCA (קיצורו של Foreign Account Tax Compliance Act), שנכנס לתוקפו לפני כשנה.

FATCA הוא חוק אקס-טריטוריאלי החל על כל בנק ובית השקעות מחוץ לגבולות ארה"ב, ובמשתמע – על כל בן אנוש המהלך על כדור הארץ. הווה אומר – איש אינו חסין.

מטרתו העיקרית של FATCA היא לאפשר לרשויות המס בארה"ב לאתר מידע על אזרחים אמריקנים המנהלים חשבונות בנק מחוץ לארה"ב. כדי לעשות זאת, ארה"ב מחייבת מוסדות פיננסיים ברחבי העולם להסגיר מידע על בעלי חשבונות אמריקאיים.

ה"חיוב" נעשה בשיטת "מקל וגזר" – רק בלי הגזר. האמריקאים אומרים דבר פשוט: תנו לנו את כל המידע על האמריקאים שפועלים אצלכם, או שננכה מס במקור בשיעור אחיד של 30% מכל סכום ברוטו המועבר מחברה אמריקאית ללקוחות שלכם. כשהאמריקאים מתייחסים ל"סכום מכירה ברוטו" הם לא מתייחסים רק לרווחי הון – אלא גם לחלק מהקרן!

במילים אחרות – בעלויות נושאים הבנקים הזרים בלבד. מהיתרונות נהנה אך ורק משרד האוצר האמריקני.

לבנק שבאמצעותו אתם מחזיקים ני"ע אמריקאיים נותרו ארבע אפשרויות מעשיות:

1) לציית ב-100% להוראותיו של הדוד סאם ולדווח על חשבונות של אמריקאים
2) לסגור לחלוטין חשבונות של אזרחים אמריקאיים ולמנוע מאזרחי ארה"ב להשקיע באמצעותם.
3) לספוג את ניכוי המס במקור ולגלגל אותו ללקוחותיהם.
4) להתנתק לחלוטין מהממסד הפיננסי האמריקאי.

לפני חודשיים הנחה המפקח על הבנקים את כלל הבנקים בישראל לפעול בהתאם לאפשרות מס' 1, בין היתר מכיוון שאפשרויות 2, 3 ו-4 הן בבחינת התאבדות פיננסית של כל מוסד שמכבד את עצמו.

מבירורים שערכתי עם 2 מבין 3 המוסדות שבאמצעותם אני משקיעה, מסתמן שהטופס W-8BEN מגן על המשקיע הישראלי מפני FATCA, ומכאן שלא צפוי שינוי משמעותי בסטטוס קוו. בתרחיש הגרוע ביותר, ישראלים יידרשו לפנות באופן עצמאי ל-IRS האמריקני ולבקש החזר מס בשיעור 30% על הסכום שנוכה. בכל מקרה, כדאי לוודא מול הבנק / בית ההשקעות שלכם שהוא מציית ל-FATCA.

יש דרכים להתמודד עם האתגרים שמציב ה-IRS. הפוסט הבא ימנה כמה מהן.   

הערה: אני לא יועצת מס. המידע לעיל עשוי להיות שגוי, חלקי או חסר ומובא כאן לצורכי יידוע ומחקר עצמאי. נא היוועצו באיש מקצוע מלומד בטרם תעשו בו שימוש. ג.נ: מחזיקה VT.