שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון השני (2014) - הסולידית

מדי רבעון אני מפרסמת כאן את ביצועי תיק ההשקעות העצל של "הסולידית", המכונה "שוקולד מריר".

מטרתו של "שוקולד מריר" היא להדגים כיצד יכול כל אדם להרכיב ולנהל עצמאית תיק השקעות גלובאלי בעלות מזערית, תוך יישום הלכה למעשה של עקרונות ההשקעה הפסיבית הנדונים כאן בבלוג.

התיק מעט חריג בנוף המקומי; תעשיית ההשקעות בישראל, ככלות הכל, מבוססת על הרעיון שידע מומחה, מחקר וניתוח מאפשרים להשיג תשואה גבוהה מהממוצע. במילים אחרות: "שלמו דמי ניהול שערורייתים לצוות המומחים שלנו, ובתמורה נכה עבורכם את השוק."

"שוקולד מריר", בהיותו תיק השקעות פסיבי המיועד למשקיעים עצמאיים, קורא תיגר על הרעיון הזה. ההנחה שביסוד התיק היא שאף אדם, מקצוען ככל שיהיה, אינו מסוגל להכות את השוק באופן עקבי ולאורך זמן. לכן, במקום מוצרים פיננסיים יקרים שמבטיחים להכות את השוק, "שוקולד מריר" מורכב ממוצרים פיננסים זולים שמתחייבים לחקות את השוק בעלות נמוכה ככל האפשר.

התיק מבוסס על יחס קבוע (במקרה הנוכחי: 35%/65%) בין נכסים דלי סיכון (מזומן ואגרות חוב) לבין נכסים בסיכון גבוה (מניות).

הפלח המנייתי בתיק מורכב ממוצרים העוקבים אחר מדדי מניות במספר שווקים ברחבי העולם. השאיפה היא להשיג פיזור מקסימלי בעלות מינימלית, מתוך הבנה שפיזור מהווה הדרך היעילה ביותר להקטין (אך לא להעלים כליל) את הסיכון האינהרנטי הכרוך בהשקעה במניות.

הפלח דל הסיכון בתיק מורכב מאגרות חוב ממשלתיות, לרבות כאלה הצמודות למדד המחירים לצרכן (להגנה מפני אינפלציה) וכאלה שאינן צמודות (להגנה מפני דפלציה). טווח פדיונן של אגרות החוב בתיק הוא בין שנתיים לחמש שנים, כדי להקטין את הסיכון הנובע כתוצאה מעליית ריבית. אג"ח ממשלתי נהנה מהאיכות הגבוהה ביותר, ושלא כמו אג"ח קונצרני, הסיכוי ל"תספורות" חוב אינו קיים.

כל משקיע יכול לשנות את היחס בין אגרות חוב למניות בהתאם לפרופיל הסיכון האינדיבידואלי שלו, כלומר, כתלות בצורך, ביכולת הפיננסית ובנכונות הפסיכולוגית ליטול סיכונים. קביעת היחס בין האפיקים היא ההחלטה החשובה והגורלית ביותר למשקיע.

ביצועי התיק ברבעון השני:

שווקי המניות הגדולים בעולם ממשיכים להשיג תשואה חיובית, ובראשם השוק האמריקאי – שמוסיף לשבור שיאים חדשים (זהו הרבעון השישי ברציפות שהוא סוגר בעלייה – רצף שלא נראה כמותו מאז משבר הדוט.קום בשנת 2000).

בשורה התחתונה, התיק רשם בחצי השנה החולפת רווח נומינלי של 3.84%, שהם 2,387 ש"ח לפני מס.

שינוי ראשון בתיק

כמשקיעים פסיביים מטרתנו המוצהרת היא להשאיר כמה שפחות כסף בידי שלושת "שותפינו" הסמויים – מדינת ישראל, הברוקר שבאמצעותו אנו פועלים (בנק / בית השקעות) ומנהלי המוצרים הפיננסיים שאותם אנו רוכשים. קוראים חדי אבחנה ישימו לב לכך ש"שוקולד מריר" מורכב ממוצרים שאינם בהכרח הזולים ביותר, מה שלא עולה בקנה אחד עם המטרה הזו.

את המצב הזה צריך לתקן. אין שום סיבה לשלם יותר עבור מוצר פיננסי זהה.  כל שבריר אחוז שאנו מפסידים בדמי ניהול שוחק את התשואה לאורך זמן.

לכן נמכור חלק מתעודות הסל היקרות, ונרכוש במקומן קרנות מחקות זולות משמעותית על אותם המדדים:

– את תעודת הסל הראל S&P 500 מגודרת מט"ח, הגובה דמי ניהול של 0.6% בשנה, נחליף בקרן הנאמנות מגדל MTF מחקה S&P 500 מגודרת מט"ח, הגובה דמי ניהול של 0.04%.
– את תעודת הסל קסם שווקים מתעוררים מגודרת מט"ח, הגובה דמי ניהול של 1% בשנה, נחליף בקרן הנאמנות אי.בי.אי מחקה מדד MSCI שווקים מתעוררים, הגובה דמי ניהול של 0.6%.

(שאר התעודות יוחלפו בעתיד הקרוב, בהנחה שיוקמו קרנות מחקות על מדדים זהים הגובות דמי ניהול נמוכים יותר).

החלפת תעודות הסל בקרנות המחקות לא רק שמפחיתה את דמי הניהול, אלא גם מקטינה את סיכון המנפיק (תרחיש שבו מנפיקת התעודה קורסת) ומשפרת משמעותית את השקיפות והבהירות (תעודות סל הן מוצרים פיננסיים מורכבים מאין כמותם). כמו-כן, מחיריהן של קרנות נאמנות מחקות אינם מושפעים משיקולי ביקוש והיצע (מפני שקרנות נאמנות אינן נסחרות בבורסה) ולכן אין כאן תופעה של סטייה מה"שווי ההוגן" כפי שקורה לא פעם בתעודות הסל.

ככלל, מכירת ניירות ערך יוצרת אירוע מס. אם קנינו תעודה / קרן בבורסה והרווחנו כסף במהלך התקופה שהחזקנו בה – נידרש בעת המכירה להיפרד מ-25% מהרווחים ולהשאירם בידי המדינה.

במדינת הרווחה הסוציאליסטית שלנו נותר אפיק השקעה אחד ויחיד (לטווח בינוני) שעודנו פטור ממס רווחי הון: קרן השתלמות בניהול אישי (IRA). היות ש"שוקולד מריר" מנוהל בחלקו במסגרת אפיק זה, אנו יכולים למכור את תעודות הסל האמורות מבלי שנצטרך לשלם מס על הרווחים.

נמכור, אם כן, את כלל אחזקתנו בתעודת הסל האמריקאית של הראל (762 יחידות @ 21.25 ש"ח ליחידה, כלומר 16,192.50 ש"ח) ונרכוש בסכום התמורה 12,332 יחידות בקרן המחקה של מגדל במחיר 1.313 ש"ח ליחידה.

בהמשך נמכור את אחזקתנו בתעודת הסל של קסם (שווקים מתעוררים) – 547 יחידות במחיר 11.27 ש"ח ליחידה (6164.9 ש"ח) ונרכוש בסכום התמורה 6164 יחידות בקרן הנאמנות המקבילה של אי.בי.אי במחיר של 1.0026 ש"ח ליחידה.

חידוד חשוב: הפעולות הללו מבוצעות אך ורק מתוך כוונה להקטין את דמי הניהול. אל תבינו מכאן שהמטרה היא לקנות ולמכור ניירות ערך על בסיס שוטף — ההיפך הוא הנכון. הפילוסופיה השלטת היא "קנה, החזק ואזן לאורך זמן". יש סיבה שזה תיק השקעות עצל!

כעת עלינו להשקיע את 10,000 השקלים שאנו מוסיפים לתיק מדי רבעון, ולהשתמש בכסף כדי להשיב כל נכס למשקל שהוקצה לו בתכנית המקורית. נצא לקניות:

•  קרן מחקה מדד S&P 500 האמריקני – 1683 יחידות @ 1.313 ש"ח ליחידה
• קרן מחקה מדד Russell 2000 האמריקני – 334 יחידות @ 1.1467 ש"ח ליחידה
• תעודת סל עוקבת מדד STOXX 600 האירופי – 5 יחידות @ 351.7 ש"ח ליחידה
• תעודת סל עוקבת מדד NIKKEI 225 היפני – 2 יחידות @ 148.7 ש"ח ליחידה
• תעודת סל עוקבת מדד TSX 60 הקנדי – 30 יחידות @ 9.355 ש"ח ליחידה
• קרן מחקה מדד MSCI Emerging Markets – 868 יחידות @ 1.0026 ש"ח ליחידה
• קרן מחקה אג"ח ממשלתי שקלי 5-2 שנים – 1584 יחידות @ 1.2425 ש"ח ליחידה
• קרן מחקה אג"ח ממשלתי צמוד 5-2 שנים – 1938 יחידות @ 1.1501 ש"ח ליחידה

מבט להארי בראון

לפני סיום, מבט על ביצועי תיק ההשקעות אשר נבנה לפי עקרונות המודל של הארי בראון (תוך שימוש בנכסים הנסחרים בבורסה המקומית בלבד):

הראלי בשוק האג"ח הממשלתי לא פסח על התיק של בראון, שהשיג עד כה תשואה נומינלית מרשימה של 6.3% בחצי השנה האחרונה (רווח של כ-4,000 ש"ח לפני מס).

גם הפעם, 10,000 ש"ח יושקעו בין הנכסים השונים כך שמשקל כל נכס יתאם את החלוקה המקורית (25% * 4). כדי לעשות זאת נשתמש בנוסחה: (שווי נוכחי של התיק + סכום כסף חדש) / 4.