מי הפסיכי שמתחיל להשקיע עכשיו? - הסולידית

משקיעים רבים חוששים להיכנס לשוק ברמות המחירים הנוכחיות.  הזינוק במחירי הנכסים הפיננסיים מאז משבר 2008 יצר מכלול של בועות: בנדל"ן, באגרות החוב ואפילו בשוק המניות.  האם הפתרון הוא להמשיך לשבת על הגדר ולהמתין למשבר הבא?

למועד הכניסה לשוק יש משמעות גדולה לטווח הרחוק, ודאי כשמדובר במשקיעים מתחילים. תזמון נכון, בסופו של דבר, הוא אחד הדברים החשובים ביותר בחיים – מוזמן לשאול את ויליאם ואלאס או את בארני סטינסון.

כמשקיעים, אנו שואפים תמיד לקנות בזול כדי שנוכל למכור ביוקר (ברווח) בעתיד. במובן זה, התשובה חד משמעית: תמיד עדיף להמתין למשבר ורק אז להתחיל להשקיע. במצב זה ניירות הערך יהיו זולים יותר, הכסף שלכם יוכל לקנות כמות גדולה יותר של ני"ע ופוטנציאל התשואה יהיה גבוה יותר.

יש רק בעיה אחת: אף אחד – אני חוזרת, אף אחד – לא יודע לומר מתי יגיע המשבר הבא. השוק עלול לקרוס מחר, בעוד חודש, בעוד חצי שנה או בעוד שנתיים. בזמן שתמתינו  עד למפולת, השוק עשוי לנסוק מעלה בחדות. ספק רב אם תרגישו נוח יותר כשהשוק יהיה יקר ב-20% משוויו הנוכחי. למעשה, בתרחיש זה סביר להניח שהפחד רק יגבר.

חשש זה בדיוק הוא שגרם למשקיעים רבים להישאר על הקווים ולהחמיץ תשואה מצטברת של 150% ב-5 השנים שחלפו מאז משבר 2008/09 – "ראלי" שמגיע פעם בדור, אשר זכה כבר לכינוי "השוק השורי השנוא ביותר בהיסטוריה".

החשש הזה אינו מוגבל רק למצבים שבהם השוק "יקר". גם אם תקוותיכם תתגשמנה   והמשבר הבא יוביל לקריסה של 20% בשוק המניות, יתכן שהפחד ימשיך לשתק אתכם. כיצד תגיבו אם יום לאחר כניסתכם לשוק הירידות יחריפו ל-25%, 30% או 35%? מה מבטיח לכם שתדעו "לתפוס" את השוק בתחתית? איזה סיכוי יש לכם לתפוס את הסכין הנופלת מצידה הקהה?

שיאים, בועות, משברים ומפולות קל לזהות בדיעבד – אבל בלתי אפשרי לזהותם מראש. העובדה שכמעט אף בן-אנוש לא מצליח להכות את השוק באופן עקבי על פני תקופות של עשרות שנים היא עדות מובהקת לכך.

העובדה שהשוק נמצא כיום בשיא של כל הזמנים אין פירושה שהמפולת בהכרח בפתח. כפי שמעיד התרשים הבא, טבעו של שוק המניות הוא לשבור שיאים; זוהי פונקציה של גידול דמוגרפי וצמיחה כלכלית. למעשה, אם השוק לא שובר שיאים, המשמעות היא שאנחנו בצרות לטווח הארוך.

הניסיון לתזמן את מועדי הכניסה והיציאה מהשוק – בין אם על סמך תחושת בטן או על סמך מדדים פיננסיים (ויש עשרות כאלה, החל ממכפילי רווח לעשר שנים – PE10 – וכלה בתשואות דיבידנד ממוצעות) – מוביל כמעט תמיד לתשואות חסר. "הכסף החם" – כספם של משקיעים קטנים שמנסים לתזמן את השוק – תמיד נשרף. תזמון השוק הוא משחק של מפסידים.

זמן יקר מכסף

שלא תהיינה אשליות. השקעה בשוק ההון היא פעילות מסוכנת. הסיכון לא נובע מהתנודתיות היומיומית האופיינית של נכסי ההשקעה (מניות תנודתיות יותר, אגרות חוב תנודתיות פחות), שהרי טבעו של השוק להיות תנודתי. הסיכון נובע מהאפשרות לאובדן סופי ומוחלט של הכספים, כלומר, שהכסף פשוט לא יהיה שם במועד שתזדקקו לו.

החשש מהפסד ברור ומובן לחלוטין. כבני אנוש יש לנו נטייה אבולוציונית לשנוא הפסדים עד כדי כך ששנאת ההפסד גדולה מאהבת הרווח. לכן, כשהשוק קורס בעשרות אחוזים, והמשקיע מביט חסר אונים בכספו היקר מתפוגג כהרף עין, התחושה קשה מאד.

אולם חשוב להבין שכל הפסד בשוק ההון הוא תאורטי בלבד. ההפסד מתממש רק בתרחיש שבו תיאלץ או תכפה על עצמך למכור את אחזקותיך במחיר נמוך ממה שרכשת אותן – כלומר, לנעול הפסדים לעולמי עולמים. למשקיע צעיר יש אופק ההשקעה שנפרס על פני עשרות שנים. כשאופק ההשקעה ארוך כל כך, קל יותר להתמודד עם סיכון השוק, שכן פרק הזמן הארוך מבטיח שלשוק תהיינה הזדמנויות רבות יותר להתאושש גם מהגרועות שבמפולות ולתקן כלפי מעלה.

אם הכספים צפויים לשמש אתכם ב-5 השנים הקרובות – הימנעו מלהשקיע אותם בשוק המניות. בהינתן אופק ההשקעה ארוך, ובהנחה שתיישמו פילוסופיה של קנה-החזק-אזן מהסוג הנדון כאן באתר, לביצועיו המיידיים של השוק אין כל משמעות או רלוונטיות. הדבר היחיד שצריך להשפיע על החלטותיכם כמשקיעים הוא מצב השוק בנקודת הסיום, לא בנקודת המוצא. בעוד 30 שנה מהיום ספק אם תזכרו עד כמה יקר או זול היה השוק בשנת 2014.

זמן, לא כסף, הוא הנכס היקר ביותר של המשקיע הצעיר. כשם שצמח לא יכול לבצע פוטוסינתזה ללא אור שמש, תיק ההשקעות שלכם לא יכול לצמוח ללא זמן.  משקיע שממתין בחוסר מעש בציפיה לנקודת כניסה טובה – זורק זמן יקר לפח. כל יום שבו אינכם משקיעים הוא יום אחד פחות מהזמן שנותר לכסף שלך לעבוד בשבילך. רווח אבוד כמוהו כהפסד.

כשאופק ההשקעה שלכם נמדד בעשורים, אינכם יכולים להרשות לעצמכם להחמיץ ראלי אחר ראלי רק בגלל החשש שמא השוק יקר מדי.

נהלו את הסיכון — ללא תזמון

במקום לייסר את עצמכם בלבטים והיסוסים, שאלו את עצמכם שתי שאלות:

1) מתי תזדקקו לכסף?
2) בהסתמך על תשובתך לשאלה 1, ותוך התעלמות בוטה מהאפשרות שהשוק נמצא כעת בשיאו – איזה שיעור מנכסיכם תהיו מוכנים לחשוף לשוק המניות? (כלל האצבע הנו: הפסד נסבל מקסימלי * 2 = שיעור החשיפה למניות).

ברגע שתשיבו על שתי השאלות הללו, יווצר בסיס לתכנית השקעות סדורה. תהיה לכם מטרה ברורה ושיטה כדי להשיג את המטרה, קרי: תיק השקעות שהרכבו משקף שקלול של הצורך, היכולת והנכונות הפסיכולוגית ליטול סיכונים.

הנקודה האחרונה קריטית בחשיבותה. חובה שתיק ההשקעות יבטא בכנות מירבית את פרופיל הסיכון הפסיכולוגי שלכם, שאם לא כן הפחד ישתק אתכם וסביר שתתקשו להירדם בלילה. במילים אחרות — אם אתם מוטרדים שמא השוק יקר מדי – הפחיתו מראש את רמת הסיכון בתיק על ידי הקטנת החשיפה למניות בתכנית ההשקעה.

השקעה בבורסה, במובן זה, היא כמו רכבת הרים: אנשים שיש להם סיבולת סיכון אדירה יכולים להקצות 100% משווי נכסיהם למניות ולהחזיק חזק חזק בזמן שהרכבת צוללת מטה, מבלי שהם עפים מהקרון. רוב המשקיעים לא מסוגלים לספוג טלטלות כאלה ולכן זקוקים לחשיפה נמוכה יותר. תפקידכם כמשקיעים הוא לקבוע את רף החשיפה שאתם חשים עמו בנוח, להדק את חגורות המושב ולהגיע ליעד מבלי לעוף מהרכבת בירידות.

נסחו תכנית ההשקעה, פעלו לפיה ואל תסטו ממנה, בין אם השוק קורס ובין אם הוא מזנק. נהלו את הסיכון – לא באמצעות תזמון של השוק, אלא באמצעות "ארוחת החינם" היחידה שיש לכם כמשקיעים: היכולת לפזר את סכום ההשקעה על פני מגוון שווקים ואפיקי השקעה (מניות בשווקים מפותחים, מניות בשווקים מתעוררים, אגרות חוב צמודות, אגרות חוב בריבית קבועה, נדל"ן, זהב ועוד). תיק השקעות מגוון כהלכה יקטין את התנודתיות מבלי לפגוע בתוחלת התשואה.

אינכם חייבים להיכנס לשוק בבת אחת. אמנם, מבחינה מתמטית טהורה, פוטנציאל התשואה יהיה גדול יותר אם תשקיעו את מלוא הסכום העומד לרשותכם  בהתאם לתכנית ההשקעה שגיבשת, שהרי כך תבטיחו שכל כספכם יתחיל לעבוד קשה מהרגע הראשון. אבל חשוב לא פחות שתהיו רגועים: אם משמעות הדבר היא לפצל את סכום ההשקעה ל-12 מנות שוות ולהשקיע כל מנה מדי חודש בהתאם לאסטרטגיית המיצוע השקלי – עשו זאת. כניסתכם המדורגת לשוק תאפשר לכם להתמודד טוב יותר עם כל מפולת – אך במחיר של תשואה נמוכה יותר בתרחיש שבו השוק יעלה.

אחת לשנה אזנו את התיק חזרה להרכבו המקורי כפי שקבעתם בתכנית המקורית. אם הגדרתם חשיפה של 50% למניות ו-50% לאגרות חוב, והפלח המנייתי קורס כעבור שנה, אזנו חזרה ל-50% באמצעות העברת כסף חדש למניות. הדבר יבטיח שתקנו בזול (כך שבעתיד תוכל למכור ביוקר) תוך שמירה על רמת סיכון קבועה לאורך זמן. כשהדוב יגיע לבקר – זרקו עליו דליים של כסף עד שיברח!

מעל לכל – ודאו שאינכם פועלים מכוח הרגש. אסור שהפחד מהלא נודע ישפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלכם (במקרה זה – ההחלטה להישאר על הגדר). אחד הדברים החשובים ביותר בהשקעות הוא לנטרל כל שבב של רגש. במוקדם או במאוחר, סביר שתפסיד בבורסה (על הנייר). התגובה הרגשית שלכם להפסדים הללו היא שתחרוץ את גורלכם כמשקיעים. כדי לחסן את עצמכם, פעלו בשני מישורים:

(1) התנזרו באופן מוחלט מפורנוגרפיה פיננסית (זכרו שיש עיתונאים כלכליים שמתפרנסים מניגון על עצביהם החלשים של המשקיעים).
(2) קראו כמה שיותר על כלכלה התנהגותית — זו השקעה ששווה את ערכה בזהב. הספרים הטובים ביותר בהקשר זה:

• גארי בלסקי ותומאס גילוביץ' – Why Smart People Make Big Money Mistakes  — גרסת קינדל (אנגלית)
• ג'ייסון צוויג – Your Money and Your Brain – גרסת קינדל (אנגלית)
• דן אריאלי – לא רציונאלי ולא במקרה (הוצאת מטר)
• דניאל כהנמן – לחשוב מהר לחשוב לאט (הוצאת כינרת)

אחרית דבר

יתכן שיש טעם לקנח בדבריהם של גדולים ממני:

• "אין לי מושג קלוש מה שוק המניות צפוי לעשות בששת החודשים הקרובים, או בשנה הקרובה, או בשנתיים הקרובות" – האורקל מאומהה
• "ישנם שני סוגים של משקיעים, קטנים כגדולים: אלה שאינם יודעים לאן מועדות פני השוק, ואלה שאינם יודעים שהם אינם יודעים." (פרופ' ויליאם ברנשטיין)
• "תזמון השוק הוא רעיון איום. אל תנסו זאת – לעולם" (פרופ' צארלס אליס)
• "תזמון השוק אינו מבוסס מבחינה סטטיסטית. אינני בוטח בזה. יתכן שתינצלו מהמפולת, אבל באותה מידה יתכן שתחמיצו את העלייה. הגדירו סיבולת סיכון שאתם חשים איתה בנוח והחזיקו חזק." (פרופ' יוג'ין פאמה)
• "אם הבחנתי בדבר מה בשישים שנותיי בוול סטריט, הרי שאנשים אינם מצליחים לחזות מה עתיד להתרחש בשוק המניות." (בנג'מין גרהם).

זכרו – ההיסטוריה מתגמלת את אלה החוסכים באגרסיביות, המפליגים לראות לטווח הרחוק, והמפנימים את סוד העוצמה הטמון בצבירת ריבית דריבית.