קיזוז הפסדים בבורסה: כך תשלמו פחות מס רווח הון - הסולידית

כולנו משקיעים בשוק ההון מתוך מטרה ברורה: להרוויח.

אנו קונים ניירות ערך במחיר מסוים, ומקווים שבחלוף תקופה מוגדרת – שעות בודדות עבור סוחרי יום, שנים עבור משקיעים פסיביים — נמכור אותם במחיר גבוה ממחיר הקנייה.

כאשר ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה חיובי, ממומש רווח הון. בדרך כלל משמעות הדבר היא שמדינת ישראל תנגוס בחלק מהרווחים, שכן בניגוד לארה"ב, למשל, רוב המשקיעים בישראל מנהלים את החלק הארי של השקעותיהם בחשבונות החייבים במס רווחי הון.

עדכנית ל-2014, מס בשיעור 15% מוטל על כל רווח נומינאלי (לפני אינפלציה) מניירות ערך שקליים (אג"ח לא-צמוד, מק"מ ופקדונות). מס בשיעור 25% מוטל על כל רווח ריאלי (אחרי אינפלציה) מכל יתר ניירות הערך (ובכלל זה קרנות נאמנות ותעודות סל), ישראלים וזרים כאחד.

הסברתי בעבר כיצד מס רווחי הון עלול לשחוט לאורך זמן את תיק ההשקעות, ומדוע כל משקיע נדרש לפעול בכל הדרכים החוקיות על מנת להקטין את נטל המס הזה.

אחת הדרכים לעשות זאת,  היא לוודא שלפחות חלק מתיק ההשקעות שלכם מתנהל במסגרת אפיקים הנהנים על-פי חוק מפטור ממס, כגון קרנות השתלמות וקופות גמל.

דרך אחרת היא להקטין ככל האפשר את פעולות הקנייה והמכירה בחשבון ועל-ידי כך לדחות את מועד הטלת המס; שהרי מס רווח הון מוטל על רווחים ממומשים בלבד. לא מכרתם – לא הרווחתם; לא הרווחתם – לא שילמתם.

ישנה אסטרטגיה נוספת, פחות אינטואיטיבית, לדחות את תשלום המס, והיא באמצעות קיזוז הפסדי הון.

הפסד הון נוצר כאשר אנו מוכרים את נייר הערך במחיר נמוך מהמחיר שבו רכשנו אותו.

תקנות מס הכנסה (סעיף 92) מתירות לקזז הפסדי הון כנגד מס המוטל על רווחי הון, ובכלל זה רווחים ממכירת ניירות ערך ישראלים או זרים, תשלומי דיבידנדים ותשלומי ריבית.

 במילים אחרות: ניתן לנצל את הפסדי ההון כדי לחסוך תשלום מס על רווחי הון קיימים או עתידיים. 

יש להדגיש כי לא ניתן להתקזז על רווחים שנצברו באפיקי חיסכון סולידיים כמו פקדונות בנקאיים ותוכניות חיסכון, או על הכנסה פירותית כמו משכורת. כמו-כן, ניתן לקזז הפסדים רק בחשבונות חייבים במס. זאת אומרת שאם היו לכם הפסדים בהשקעות המנוהלות בחשבונות פטורים ממס, כמו קופות גמל או קרנות השתלמות, אין לכם אפשרות לקזז אותם כנגד רווחים מחשבונות חייבים במס.

קיזוז הפסדי ההון מתבצע אוטומטית, כבר בשלב ניכוי המס במקור על-ידי הבנק או בית ההשקעות בו מתנהל חשבונכם.  בכל פעם שאתם מוכרים נייר ערך בהפסד, הברוקר יוצר בחשבונכם מגן מס. זהו נכס המייצג את החיסכון בתשלומי מס עתידיים. מגן המס מחושב כשיעור המס שהיה עליכם לשלם אילו הייתם מוכרים את ההשקעה ברווח.

לדוגמה: ברכה קנתה בתחילת 2008 קרן מחקה מדד S&P 500 בסכום של 100,000 ש"ח. במהלך המשבר צנח שווי הקרן ל-60,000 ש"ח, וברכה החליטה למכור.

מכיוון שברכה מימשה הפסד ריאלי של 40,000 ש"ח, נוצר לה בחשבון מגן מס של 40,000*25% = 10,000 ש"ח.

כל רווח הון שנוצר בשנה שבה מומש הפסד הון שוטף יקוזז תחילה כנגד מגן המס הזה, בהתאם לנוסחה:

מס לתשלום = רווח הון * מס רווח הון – יתרת הפסד. 

נניח שבאותה שנה בה נרשם ההפסד מכרה ברכה קרן אג"חית ברווח של 60,000 ש"ח. הרווח יתקזז עם יתרת ההפסד (=מגן המס) בחשבונה, כך שהיא תשלם מס רווח הון בשיעור של

10,000 ש"ח – (25% * 60,000 ש"ח ) = 5,000 ש"ח בלבד.

הפסד הון שוטף לעומת הפסד הון מועבר

הפסד הון שוטף הוא יתרת ההפסד שנוצרה במהלך שנת מס קלנדרית אחת (1 בינואר – 31 בדצמבר). יתרה זו מחושבת כאמור על ידי הברוקר ברמה שנתית, כך שהפסד שנוצר בתחילת השנה, יאפשר קיזוז מס אוטומטי עד סוף השנה (החל משנת 2012 קיזוז מס מתבצע אוטומטית גם אם הרווח קדם להפסד במהלך אותה שנת מס).

מנגד, אם הרווחים באותה שנה היו קטנים מיתרת ההפסד, או שלא היו לכם רווחים כלל, ניתן להעביר את יתרת ההפסד לשנים עוקבות (ללא הגבלת זמן) ועל ידי כך לדחות את תשלומי המס לעתיד.  זהו הפסד הון מועבר. הפסד הון מועבר נבדל מהפסד הון שוטף בכך שאיננו בר-קיזוז כנגד הכנסה מדיבידנדים וריבית.

חשוב להדגיש כי אם קיימת יתרת הפסד לא מנוצלת בחשבון הבנק שלכם בסוף שנת המס ולא דווח עליה לרשויות – היתרה מתאפסת.

במילים אחרות — הפסד הון מועבר אינו מוכר על ידי מס הכנסה באופן אוטומטי. מס הכנסה, כידוע, לא ירדוף אחריכם עם צ'ק החזר מס, גם אם הוא יודע שהוא חייב לכם.

זאת אומרת שהאחריות להצהרה על ההפסד מוטלת על הנישומים (זה אתם). הדבר נעשה באמצעות הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה (טופס 1301)  (שימו לב – הטופס המקוצר להחזרי מס לשכירים (135) אינו מתאים לעניין זה).

בחודש מרץ ישלח לכם הבנק או בית ההשקעות טופס ייעודי (טופס 867) המסכם את מכלול ההכנסות (או ההפסדים) שהיו לכם במהלך השנה החולפת כתוצאה ממכירת ניירות ערך, ריבית ודיבידנדים, וכן את המס שניכו במקור מאותן הכנסות. הטופס מהווה ראייה לכך שהיה לכם הפסד הון באותה שנה, ומקנה לכם את היכולת לתבוע מרשויות המס את לקזז את ההפסד כנגד רווחים עתידיים.

את הנתונים המופיעים בטופס 867 יש להעתיק לנספח ג' בדו"ח השנתי המוגש למס הכנסה (מוכר גם בתור טופס 1322 – רווחי הון מניירות ערך סחירים).   לבסוף, כדי להעביר את הפסד ההון לשנים הבאות, יש למלא ולצרף לדו"ח השנתי טופס 1344 (הפסדים מועברים).

האינטרקציה מול רשויות המס עלולה להיות מעט מאיימת, במיוחד עבור שכירים שמרביתם פטורים מהגשת דין וחשבון על הכנסתם. ניתן להיעזר כמובן ביועץ מס או ברואה חשבון שיעשה זאת במקומכם, אך אפשר גם לחסוך אלף שקל ולעשות את זה לבד. הנה סרטון מצוין שמסביר על התהליך (קרדיט: תמיר כורם מהאתר עיגול).

למכור בהפסד? נפלת על הראש?! 

אלה מכם ששרדו עד כאן תוהים ודאי מדוע הסולידית, מזכ"לית החזית העממית למאבק בתזמון השוק ואבירת מסדר ה-"קנה-החזק-אזן", מדברת לפתע בעד מכירת ניירות ערך בהפסד.

מה קרה להשקעה עצלה?ל-"לקנות בזול, למכור ביוקר"? ל-"לקשור עצמנו לתורן"? ל-"עשרת הדיברות למשקיע בשוק דובי"?

אפשר להירגע.

אינני מדברת על מכירה מתוך פאניקה. כוונתי איננה למשוך את הכספים בבהלה ולשבת על הגדר בציפיה להזדמנות כניסה טובה יותר.

במקום זה, הרעיון הוא לפעול באופן שיטתי ומוכוון מטרה: לנעול הפסד הון, ליצור מגן מס, ומיד לאחר מכן להשקיע את הכספים מחדש בשוק.

אם ישנה חובה לשלם מס רווחי הון על השקעה מסוימת, ובמקביל קיימת השקעה נוספת שרשמה הפסד גדול על הנייר, אזי יש סיבה טובה מאוד לממש את ההשקעה הכושלת בהפסד על מנת לקזז אותו כנגד הרווח, למרות עלויות העסקה.  זכרו: אי אפשר לגרום למס הכנסה להכיר בהפסד ההון ללא מכירת נייר הערך.

משה קנה תעודת סל של תכלית על מדד ניקיי 225 היפני תמורת 100,000 ש"ח. חלפו מספר חודשים, והמדד התרסק ב-30%. שווי התיק של משה שווה כעת 70,000 ש"ח. כדי לייצר לעצמו מגן מס (=30,000*25%), משה החליט למכור את התעודה תמורת 70,000 ש"ח. מספר ימים לאחר מכן, הוא רכש ב-70,000 השקלים הללו תעודת סל דומה, אך לא זהה – קסם MSCI יפן. (*)

על פניו, לא הרבה השתנה. משה שמר על חשיפה קבועה לשוק המניות היפני. שווי תיק ההשקעות שלו נותר זהה (פחות עמלות קנייה ומכירה זניחות) כפי שהיה לפני ביצוע הקיזוז. אבל כעת יש לו נכס ממשי ביד: מגן מס בשווי 7500 ש"ח, שבו יוכל להשתמש כדי לקזז מס על רווחי הון באותה שנה קלנדרית, ובהיעדר רווחים כאלה – להעבירו לשנים הבאות.

כך, בתאוריה, משה עשוי להרוויח פעמיים: פעם אחת על כך שנחסך לו הצורך לשלם מס רווחי הון הודות לקיזוז המס, ופעם שניה מאחר שערך ההשקעה החלופית עשוי לעלות.

מובן שבסופו של דבר, כשמשה ימכור את התעודה החלופית שקנה, הוא יצטרך לשלם מס רווח הון גדול יותר, שכן את התעודה החלופית הוא קנה במחיר זול יותר (70,000) מהתעודה המקורית (100,000). בהנחה שכעבור שנה שווי אחזקתו יהיה 120,000 ש"ח, הוא יידרש לשלם מס על רווח של 58%, בעוד שללא הקיזוז היה נדרש לשלם מס על רווח של 20% בלבד.

ואף על פי כן, הגם שקיזוז המס אינו מבטל את החובה לשלם מס רווח הון, הוא יכול לדחות אותה במספר בלתי מוגבל של שנים. זוהי פונקציה של ערך הזמן של הכסף: כסף בהווה שווה הרבה יותר מכסף בעתיד, ולכן דחיית תשלום מס בהווה חשובה כל כך. במילים אחרות, קיזוז המס מאפשר למשה לקבל הלוואה ללא ריבית ממס הכנסה – כסף חינם.

(*) יש לציין כי הסיבה שמשה לא רכש בדיוק את אותה התעודה שמכר היא שקיימת אי-בהירות סביב הנושא בפקודת מס הכנסה. בארה"ב יש תקנה מפורשת (Wash Sale) האוסרת על מכירת נייר ערך וקנייתו מחדש תוך פרק זמן קצר. קוד המס שם מחייב "תקופת צינון" של 31 יום בין פעולת הקנייה לפעולת המכירה.  בישראל לא קיימת תקנה מקבילה לתקנת ה-Wash Sale, אם כי סעיף 86 בפקודת מס הכנסה שולל "עסקאות מלאכותיות" שנועדו להפחית מס באופן בלתי נאות. האם קניית ני"ע דומה, אך לא זהה, כעבור מספר ימים לאחר המכירה, נחשבת לעסקה מלאכותית? אין תשובה חד-משמעית, ולכן משה העדיף להיזהר. ישנו דיון משפטי מעניין בסוגיה כאן.

בשורה התחתונה, קיזוז הזדמנותי של הפסדי הון כנגד רווחי הון הוא כלי מועיל אשר עשוי להגדיל את תשואת תיק ההשקעות לאורך זמן, במיוחד בראשית הדרך וכששווי התיק עוד קטן. ספציפית, קיזוז מס  בשלב מוקדם עשוי להקטין משמעותית את נטל המס על משקיעים המושכים אחוז קבוע מתיק ההשקעות שלהם בשלב שלאחר הפרישה מעבודה.

הכותבת איננה משפטנית, רואת חשבון או יועצת מס. המידע משקף את הבנתי האישית את הוראות החוק ופקודות מס הכנסה. הפוסט אינו מקיף את כלל נושא מיסוי שוק ההון ואין להסתמך עליו כפרשנות מחייבת. כמו-כן, הפוסט אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ מס. מחובתך להתייעץ עם איש מקצוע בהתאם לנתוניך המיוחדים.