9 שאלות למשקיעים טריים: האם אתם בשלים להשקיע בבורסה? - הסולידית

"אני שומעת על מדד ת"א 100 בחדשות כל ערב — אבל אף פעם לא באמת הבנתי מה זה אומר," כותבת לי קוראת נלהבת, רגע לפני שהיא מספרת על 50,000 השקלים שבהם זכתה לאחרונה בהגרלת הפיס.

"רוב הכסף יסגור לי את המינוס," היא ממשיכה, "אבל אחרי שקראתי קצת על עצמאות כלכלית בבלוג שלך, החלטתי להשקיע את מה שיישאר. ראיתי שכתבת שאסור לך לייעץ או להמליץ (*), אבל אולי בכל זאת תוכלי להכווין אותי? אני חדשה ולא מבינה כלום בפיננסים!" 

אני מקבלת לא מעט מיילים בסגנון זה, ואם לשפוט לפיהם נראה שלא מעט אנשים "מגלים" את שוק ההון באמצעות הבלוג הזה.

אני אומרת זאת בצער, לא בגאווה. יש משהו עצוב בעובדה שהציבור זקוק לבלוגרית מסתורית כדי ללמוד שכסף יכול לעשות כסף, שהכנסה מהון שווה בדיוק כמו הכנסה מעבודה, או שהשקעה בבורסה איננה מדע טילים.

יותר מכל, זוהי תעודת עניות לפועלן הדל של המערכות האמונות, כביכול, על השכלתו הפיננסית של הציבור: החל במערכת החינוך הממלכתית, עבור בתקשורת הכלכלית וכלה בהנהלת הבורסה עצמה. במקביל, תעשיית ניהול ההשקעות מרוויחה מבורותם של ההמונים. ספק, לאור זאת, אם הדברים ישתנו בקרוב.

מנגד, ברמת הפרט, קיימת סכנה של התלהבות יתר. אדם נטול אוריינות פיננסית, אשר נחשף בבת אחת לעולם התוכן הגדוש של השקעות בשוק ההון, עלול להסיק מסקנות מוטעות. הוא עלול לחשוב שמדובר באפון פלא קסום, שנחבא עד עתה במגדלי השן של הפיננסיונרים ברמת-גן, וכעת, משמצא אותו, כל שעליו לעשות הוא לשתול אותו בערוגה ולהמתין עד שיזנק לשחקים.

שלא יהיה ספק — הבורסה היא כלי רב עוצמה לצבירת הון ולהגעה לעצמאות כלכלית. קל היום יותר מאי פעם להשקיע בזול, ללא עזרת "מומחים", ולהרכיב תיק השקעות גלובאלי ומפוזר כהלכה שיגרום לכסף שלכם לעבוד קשה ולגייס לטובתכם את הפלא המתמטי המכוּנה ריבית דריבית. רוב הפוסטים בבלוג הזה מסבירים כיצד לעשות זאת.

ויחד עם זאת, רגע לפני שאתם משליכים את יהבכם על שוק ההון ומתחילים להשקיע, חשוב לזכור: הבורסה היא זירה מסוכנת, מתעתעת וחסרת-ודאות. הסכנה חמורה פי כמה עבור אלה שנכנסים אליה "בעיניים עצומות", מבלי שווידאו שמצבם הפיננסי כלל מאפשר להם לעשות זאת.

טענתי הבסיסית היא זו: השקעה בבורסה היא הפעולה אחרונה בסדר הפעולות הפיננסיות שאדם נדרש לבצע בדרך לעצמאות כלכלית.

את הנקודה הזו חשוב לי להדגיש דווקא כעת, לאור הגידול החד בכמות הגולשים לאתר הזה.

אל תטעו: העובדה שבחרתם לקרוא את הסולידית מבטאת רצון לקחת אחריות אישית על הכסף שלכם — עובדה המציבה אתכם בקבוצת מיעוט איכותית למדי.

ובכל זאת, אם אתם עדיין "ירוקים" בכל הקשור להשקעה בשוק ההון, אל תמהרו לפתוח חשבון השקעות בבנק או בבית ההשקעות. יש כמה שאלות שחובה לשאול את עצמכם לפני כן.

1. האם אתם חיים מתחת לרמת ההכנסה שלכם?

עיקרון בסיסי אחד ניצב ביסודם של אין-ספור בלוגים, ספרים, תכניות אימון כלכליות וסדנאות העצמה פיננסיות, ובכלל זה הבלוג שאתם קוראים כעת.

את העיקרון הזה ניתן לזקק ל-5 מילים בלבד: הוציאו פחות ממה שאתם מכניסים.

זהו המפתח האמיתי לחופש כלכלי. לא השקעה בבורסה. לא זכייה בפיס. לא אקזיט בהיי-טק.

כשאדם מוציא פחות ממה שהוא מכניס, נצבר לו כסף בחשבון. זהו חיסכון. בתרבות ה-רוצה-את-זה-עכשיו-אז-אשלם-על-זה-אחר-כך, זה לא סקסי ולא מגניב. ביסודו של דבר, חיסכון פירושו דחיית סיפוקים, או גלגול צריכה נוכחית לעתיד. ומי רוצה לדחות סיפוקים?!

המציאות היא שלא ניתן להיות קפיטליסט ללא קפיטל (הון), ולא ניתן לצבור הון מבלי לחסוך. ללא הון זמין אין משמעות לתשואה ולסיכון. אין משמעות לריבית דריבית. אין משמעות לערך הזמן של הכסף. אין יכולת להגדיל את ההשקעה לאורך זמן.

ככל ששיעור החיסכון שלכם יהיה גבוה יותר, התשואה שתידרשו להשיג משוק ההון תהיה נמוכה יותר. הזמן שתידרשו להשקיע בעבודה יהיה קצר יותר, ומועד ההגעה לעצמאות כלכלית יהיה קרוב יותר.

קחו את זה כאתגר: אילו מיומנויות תידרשו לפתח כדי לחסוך יותר? על מה תצטרכו לוותר? עד כמה הויתור הזה כואב? איזו משמעות / ערך מוסיף הפריט המקוצץ לחיים שלכם? כיצד יראו החיים שלכם בלעדיו? האם באמת שווה להקריב עוד שנים בעבודה כדי לממן את התענוג?

יהיה שיעור החיסכון אשר יהיה – אל תתקרבו לבורסה מבלי שסיגלתם לעצמכם הרגלי חסכנות בריאים. לצטט את בנג'מין פרנקלין: "פרוטה שחסכתם היא פרוטה שהרווחתם."

2. האם אתם יודעים כמה אתם שווים?

אל תתחילו להשקיע מבלי שיש לכם תמונה ברורה, מסודרת ומתועדת של השווי הנקי שלכם.

שווי נקי הוא הנתון המתקבל בעקבות חישוב סך הנכסים שברשותכם (פקדונות, מזומנים, נדל"ן, ניירות ערך, פנסיות, עסקים ושאר דברי ערך) פחות סך ההתחייבויות (משכנתא, כרטיס אשראי, ליסינג, הוראות קבע וחובות אחרים). הפוסט הזה יסייע לכם לחשב אותו (זה לא קשה, ויעשה לכם סדר!).

בעיני, שווי נקי הוא מדד כלכלי חשוב הרבה יותר מגובה המשכורת. אדם שמרוויח 25,000 ש"ח נחשב בישראל לאדם עשיר; אבל אם הוא מבזבז 27,000 ש"ח מדי חודש, התוצאה היא הפסד חודשי של 2,000 ש"ח. זאת אומרת שאותו בחור עשיר בונה למעשה הון שלילי (חוב, מינוס, אוברדראפט).

לעומתו, אדם שמרוויח 8,000 ש"ח, אבל חוסך 4,000 מתוכם, יהנה לאורך זמן משווי נקי גבוה יותר.

זה משהו שהרבה מאוד אנשים מפספסים: בקונטקסט של עצמאות כלכלית, למשכורת שלכם יש חשיבות משנית — מה שחשוב באמת זה כמה מתוכה אתם חוסכים.

ברגע שתדעו את השווי הנקי העדכני שלכם ותתחילו לעקוב אחריו ולעדכן אותו באופן מסודר, תוכלו להגדיר טוב יותר את המטרות הכלכליות שלכם ולהעריך עד כמה אתם רחוקים ממימושן.

3. האם אתם בחובות?

אם גיליתם בעקבות התרגיל לעיל שהשווי הנקי שלכם שלילי, אתם לא לבד. משק בית ממוצע בישראל חייב 178,000 ש"ח לאחרים. מתוכם, 64,258 ש"ח הם חובות צרכניים (שאינם קשורים לדיור), כמו לחברות האשראי.

מינוס, כפי שכתבתי לא פעם, הוא מצב חירום. העובדה שהתרגלנו להתייחס אליו כעניין של מה בכך — ברמה הפרטית וברמה הלאומית — היא לא פחות מטרגדיה.

אנשים נקלעים למינוס בגלל רצף של טעויות כלכליות, שהן פועל יוצא של בחירות והחלטות גרועות. חלקן הגדול נובע מכניעה לדחפים חייתיים כמו לחץ חברתי או סיפוק מיידי. משווקים לנו מכל עבר צעצועים חדשים – מאזדה 3, פלייסטישן 4, נקסוס 5, אייפון 6. כולם קונים אותם. כולם כביכול נהנים מהם. כולם מסתכלים בעין עקומה על מי שלא קונה אותם.

התוצאה היא מסע של שכנוע עצמי, במהלכו אנחנו מסבירים לעצמנו שאנחנו לא רק רוצים את הגאדג'טים הללו, אלא צריכים אותם, עכשיו ומיד. העובדה שעדיין לא הרווחנו את הכסף הדרוש כדי לקנות אותם לא עוצרת בעדנו. אנחנו קונים אותם למרות זאת — בכסף של אחרים.

אז מה אם נשלם הרבה יותר בגלל הריבית. אז מה אם ניכנס למינוס. אז מה אם הצרכנות הבהמית באה באופן ישיר על חשבון העתיד שלנו. זה כאילו כולנו נוהגים כמו פרודו הרשע, וצועקים בקול גדול: F*CK FUTURE ME! 

אל תעזו לחשוב על הרפתקאות בבורסה כל זמן שאתם חייבים כסף לאחרים. סביר להניח שהריבית על המינוס שאתם משלמים לבנק או לחברת האשראי שלכם תהיה גבוהה מהתשואה הריאלית שיניב תיק ההשקעות שלכם. אם אתם בחובות, כל שקל שנכנס חייב למלא את הבור (הסייג היחיד לעניין זה הוא חוב על משכנתא). מנגד, כל שקל שאתם חייבים בריבית של 10% לחברת האשראי מגדיל את השווי הנקי שלה ומקטין את זה שלכם.

4. האם למדתם מספיק?

אף אחד לא נולד עם השכלה פיננסית. לכן, הרבה לפני שמתחילים להשקיע בשוק ההון, חשוב להשקיע בידע.

כן — הגם שאפשר למצוא היום כמעט את כל המידע בחינם ברחבי הרשת, מוטב לפתח בסיס ידע שיטתי ומוצק שיאפשר לכם להבין ולהעריך באופן ביקורתי את העצות שאתם מקבלים מזרים ברחבי האינטרנט.

זה לא אומר שאתם צריכים לרוץ ולהירשם לאחת מעשרות המכללות הפיננסיות הפרטיות הפועלות בארץ ולשלם אלפי שקלים עבור מה שהן מכנות "קורס שוק ההון". הידע שתקבלו בקורסים כאלה יכשיר אתכם לסחור לטווח קצר בנכסים מסוכנים (מתכון לאסון, אם תשאלו אותי); הוא לא ילמד אתכם כיצד להשקיע לטווח ארוך.

חלופה טובה יותר – וזולה משמעותית – היא לקרוא ספרים. יש הרבה מאוד ספרי העוסקים בהשקעות. רובם איומים ונוראיים. חלקם מעולים. ככלל, אני מאמינה שכל משקיע מתחיל צריך לקרוא לפחות ספר אחד מכל אחת משלוש הקטגוריות הבאות:

א. מבוא להשקעה פסיבית – ספר המסביר באופן בהיר, הגיוני ועקבי כיצד לגבש תכנית השקעה ולדבוק בה לאורך זמן. דוגמאות מומלצות הן Smarter Investing של טים הייל, הכתוב באנגלית פשוטה וקלה ומיועד לאנשים שמעולם לא השקיעו. חלופות אפשריות הן The New Coffeehouse Investor של ביל שולטהייס וכמובן The Bogleheads' Guide to Investing של טיילור לרימור ואחרים. לצערי, אף לא אחד מהספרים תורגם לעברית. אם אינכם קוראים אנגלית, ממליצה על סדרת המאמרים המופלאה בנושא בניית תיק השקעות של מאיר אתזור באתר "התמונה הגדולה".

ב. כלכלה התנהגותית – רבים חוששים להיכנס לבורסה, מבלי שהם מבינים שהאויב האמיתי ניבט אליהם מהמראה. הסיכון בבורסה לא נובע מהתנודתיות שלה, אלא מהאופן שבו משקיעים בני-תמותה מגיבים אליה. כדי ללמוד על התופעה ולהתחסן מפניה (עד כמה שניתן), ממליצה מאד על Your Money and Your Brain של ג'ייסון צוויג או Why Smart People Make Big Money Mistakes של בלסקי וגילוביץ'. קוראי עברית בלבד יכולים להפיק תועלת מ-"לא רציונאלי ולא במקרה" של דן אריאלי, הגם שאינו עוסק רק בהשקעות.

3. מבוא להיסטוריה פיננסית – חובה ללמוד איך השווקים התנהגו בעבר, שכן אין מורה טובה יותר מההיסטוריה. "הליכת אקראי בוול סטריט" של ברטון מלכיאל הוא מבוא מצוין לנושא (תורגם לעברית) וכמוהו "נגד האלים" של פיטר ברנשטיין (גם כן תורגם).

אם אתם מחפשים המלצה לספר אחד בלבד שכולל תאוריה, היסטוריה, פסיכולוגיה ופרקטיקה (בסדר הזה) – קשה למצוא מתחרה ל-The Four Pillars of Investing של ויליאם ברנשטיין. אפשר לקנות את הספר, או לשאול את העותק הקיים בספריית הטכניון.

5. האם חסכתם מספיק כסף בצד?

רק שליש מהציבור יכול לגייס 8,000 שקל בתוך חודש, זועקת הכותרת המזעזעת בכלכליסט.

אם אתם נכללים במניין המפוקפק של אלה שאינם מסוגלים לעשות זאת, כנראה שעדיף לחסוך עוד קצת לפני שאתם נכנסים לבורסה.

ההמלצה המקובלת בספרות היא לחסוך וללהחזיק בכל רגע נתון עתודת מזומנים המספיקה למימון 6 חודשי מחייה לפחות באפיק נזיל וחסר סיכון.

אפיקים אפשריים עשויים להיות פיקדון בנקאי (פק"מ / פר"מ), קרן נאמנות כספית או מק"מ. הכספים הללו לא יושקעו בבורסה בשום מצב, ויוחזקו בחשבון חייב במס (זו תהיה טעות פטאלית לבזבז מקום יקר בקרן השתלמות על נכסים כאלה).

המשמעות היא שאם, נניח, השווי הנקי הנזיל שלכם נאמד ב-100,000 ש"ח, ואתם זקוקים ל-5,000 ש"ח בחודש כדי לממן את הוצאותיכם, אזי 6 * 5,000 = 30,000 ש"ח יוחזקו באופן נזיל מחוץ לבורסה כקרן לשעת חירום, ותיק ההשקעות שלכם ימנה 70,000 ש"ח.

הרעיון הוא ליצור רשת ביטחון בסיסית שתגן עליכם מפני מקרה חירום פיננסיים כגון פציעה, מחלה, גירושין, מלחמות, אובדן מקום עבודה ושאר אירועים בלתי צפויים. אתם לא רוצים למכור מניות בהפסד רק מכיוון שישנו אילוץ פיננסי בוער שמחייב נזילות מיידית.

אם עדיין לא חסכתם מספיק כדי לבסס קרן לשעת חירום – התחילו היום. תוכלו להקטין את גודל הקרן באמצעות הקטנת ההוצאות החודשיות שלכם.

6. האם אתם מבוטחים כנגד קטסטרופות?

אני חושבת שהרבה מאוד אנשים מבטחים את עצמם לדעת, ובכלל, לא ניתן לחשוד בי בחיבה יתרה לתעשיית הביטוח.

ויחד עם זאת, בעיני זו טעות חמורה להיכנס לבורסה מבלי שאתם מכוסים כנגד קטסטרופות ממשיות שאין לכם יכולת כלכלית לממן.

באופן אישי, אני מחזיקה ביטוח רפואי פרטי כדי לכסות עלויות של ניתוחים פתאומיים, תרופות מחוץ לסל הבריאות או השתלות בחו"ל. בנוסף אני משלמת פרמיה קטנה על ביטוח סיעודי וביטוח כנגד תאונות אישיות (רכיבת אופניים בישראל היא תחביב מסוכן).

הביטוח צריך להיות תפור לצרכים האישיים שלכם. לי, למשל, אין דירה או רכב, מה שחוסך לי את הצורך לבטחם. בנוסף, תיק ההשקעות שלי גדול מספיק כך שאין לי שום צורך לשלם על ביטוח חיים.

ההגיון כאן זהה: למנוע מצב שבו משבר קטסטרופלי ייאלץ אתכם למכור את תיק ההשקעות בתזמון שאינו אופטימלי מבחינתכם.

7. האם יש לכם חשבונות פטורים ממס?

בישראל מוטל מס אחיד בשיעור 25% על כל רווח הון ריאלי מהשקעות בבורסה (למעט נכסים שקליים). זוהי אחת ה"סוכריות" (שלא לומר – יריה ברגל) שקיבלו המשקיעים הקטנים בעקבות המחאה החברתית. לאורך זמן, מס רווחי הון עלול להסב נזק חמור וממושך לביצועי תיק ההשקעות שלכם.

מיסים, מה לעשות, צריך לשלם, אבל אפילו בית המשפט קבע כי כשהחוק מאפשר להימנע מתשלומם – חובה לעשות זאת.

רגע לפני שאתם מתחילים להשקיע בבורסה, כדאי מאוד לבדוק אם המעסיק שלכם מפריש עבורכם כספים לקרן השתלמות.

קרן השתלמות היא אפיק החיסכון היחיד בישראל הניתן למשיכה לפני גיל 60 המקנה פטור מלא ממס רווחי הון (עד לתקרה מוכרת). בשונה מקופות גמל, מהן ניתן למשוך כספים רק כקצבה בגיל 60, מקרנות השתלמות ניתן למשוך כספים כעבור 6 שנים בלבד מהיום בו נפתחו, כאמור בפטור ממס.

על פי חוק, המעסיק יכול להפקיד לקרן ההשתלמות של העובד עד 7.5% משכרו (עד תקרה של 14,141 שקל בשנה). העובד יכול להפריש עד 2.5% מהשכר (עד תקרה של של 4,714 שקל בשנה).

אם אתם מרוויחים פחות מ-15,712 ש"ח בחודש, והמעסיק מפקיד פחות מ-7.5%, בקשו להגדיל את ההפרשה עד לתקרה המקסימלית. זה כסף חינם – אל תוותרו על זה!

רוב קרנות ההשתלמות מנוהלות באופן אקטיבי על ידי הגופים המוסדיים. אם, הצטברו בקרן שלכם למעלה מ-50,000 ש"ח, תוכלו להעבירה לניהול אישי (IRA) באחד מבתי ההשקעות המציעים את השירות (מיטב-דש, IBI או אינפיניטי). המשמעות היא שלצד תיק ההשקעות הראשי, החייב במס, המנוהל בבנק שלכם, תנהלו תיק השקעות נוסף, פטור ממס, תחת ה"מעטפת" של קרן ההשתלמות.

8. האם ברור לכם לשם מה אתם משקיעים?

אל תתחילו להשקיע מבלי שיש לכם מטרה המוגדרת עד לרמת היעד הכספי הדרוש.

יתכן שאתם משקיעים כדי להגיע לעצמאות כלכלית תוך 10 שנים. יתכן שאתם רוצים לקנות דירה לכם או לילדים. יתכן שאתם משקיעים כדי להקים קרן פילנתרופית. ויתכן שאתם פשוט רוצים הגנה מפני ההשפעות ההרסניות של האינפלציה, "הרוצח הפיננסי השקט" של ציבור החוסכים בישראל.

מה שבטוח — היעד צריך להיות כמותי וברור.

השוו את היעד הכספי הזה ביחס לשווי הנקי שחישבתם בתשובה לשאלה 2.

עד כמה אתם רחוקים מהיעד? מתי אתם מתכננים לממש אותו? איזו תשואה עליכם להשיג להשיג כדי להגיע לשם? כמה סיכון עליכם לקחת (באמצעות חשיפה למניות)? כמה כסף עליכם לחסוך ולהשקיע בכל שנה ? מתי בכוונתכם להתחיל למשוך כספים לצורך מחייה, ואיזה סכום אתם רוצים למשוך?

המענה לשאלות הללו יאפשר לכם לגבש תכנית השקעה מסודרת, שתסייע בתורה זה להגדיר את הרכב תיק ההשקעות שלכם. העלו אותה על הכתב. תלו אותה במקום בולט. זה יהיה המצפן שיסייע לכם לנווט את הספינה לחוף מבטחים בעת סערה בשווקים.

כשאנחנו חוסכים כסף, אנו דוחים הוצאה נוכחית לטובת הוצאה עתידית. כשאנחנו משקיעים כסף, אנו דוחים הוצאה נוכחית לטובת רווח רווח עתידי.

במילים אחרות, החיסכון הוא ברור וידוע מראש. תשקיעו היום בתכנית חיסכון בנקאית ובעוד שנה תראו שהסכום גדל ב-0.8%. לעומת זאת, התשואה מהשקעה בבורסה איננה ידועה. תשקיעו היום את אותו הסכום במדד ת"א 100, ואין לדעת כמה כסף יהיה לכם בעוד שנה.

לאורך התקופה בה תשקיעו שוק המניות עלול להיקלע לפרקי זמן ממושכים של ירידות חדות, המוכרים בעגה הפיננסית כשוק דובי. הגם שהסבירות למפולת גבוהה, איש אינו יכול לדעת מתי היא תגיע וכמה זמן היא תימשך.

חוסר הידיעה הזה הוא הבסיס לסיכון. זו גם הסיבה שתשואה וסיכון הולכים יד ביד. לא ניתן להשיג את האחד ללא השני. רוצים תשואה גבוהה? המחיר הוא הם הפסדים גדולים. רוצים ביטחון ויציבות? המחיר הוא תשואה נמוכה.

לפני הכניסה לבורסה, חשוב להחליט כמה סיכון (חשיפה למניות) אתם מוכנים לקחת. זו החלטה פסיכולוגית, לא פיננסית גרידא, המושפעת מסיבולת הסיכון האישית שלכם. זו, בתורה, מורכבת משלושה גורמים:

לעולם אל תיכנסו לבורסה עם תכנית שאינה הולמת את סיבולת הסיכון האישית שלכם. אם תרכיבו תיק השקעות אגרסיבי מדי, ברגע האמת אתם עלולים לקבל החלטות מהבטן – איבר חשיבה עם מוניטין גרוע למדי.

אם סגנון החיים שלכם חסכוני, השווי הנקי שלכם חיובי ונטול חובות (למעט משכנתא), חסכתם רזרבה לשעת חירום, ביטחתם את עצמכם מפני קטסטרופות, גיבשתם בסיס ידע תאורטי,  הגדרתם יעד כספי ברור להשקעה וביררתם כמה סיכון אתם מוכנים לקחת כדי לממש אותו — או אז, ברכותיי — אתם בשלים להתחיל להשקיע בשוק ההון!

(*) מיותר לציין כי אינני מעוניינת ואינני רשאית לעשות זאת.