מעקב הוצאות: חוסם עורקים לדימום פיננסי  - הסולידית

כסף, מבחינת חלקים גדולים בציבור הישראלי, הוא לכל היותר דלק – חומר בערה שתפקידו להזין ללא לאות את כבשני "רמת החיים". כשאדם גדל בצל הרעיון הזה הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהתנהגותו הפיננסית בבגרותו. הרעיון שכסף יכול לשמש גם כחומר בניין, או שיש לאגור עוד ממנו, נתפס ככפירה בעיקר.

זהו, בעיני, הנימוק ההגיוני היחיד שמסביר מדוע ישראלים רבים כל כך מנהלים את חייהם בכאוס פיננסי מוחלט, מבלי לדעת כמה כסף נכנס, על מה בזבזו אותו וכמה מתוכו השאירו בכיס, אם בכלל.הם חיים את הרגע, מחודש לחודש, ללא אסטרטגיה ארוכת טווח וללא תמונה ברורה של תזרים המזומנים; הכסף הולך, הכסף בא, פעם הם בפלוס, רוב הזמן הם במינוס, והחיים ממשיכים. ומה רע — הרי כך חיים אנשים נורמאלים, לא?

אחרים פשוט מעדיפים שלא לדעת לאן הולך כספם. הרי מה שאתה לא יודע, לא יכול לפגוע בך. המחשבה על כסף כל כך מרתיעה אותם שהם פשוט מדחיקים את הנושא, בדרך כלל באמצעות המרה מיידית של כספם לחפצים ושירותים מיותרים.

חלקם מככבים מאוחר יותר בתכניות "מייקובר" כלכליות (א-לה אלון גל), שם הם לומדים לראשונה כי יש להם תזרים שלילי קבוע של 9,000 שקל בחודש וכי מוטב שיתעשתו במהרה (ועל הדרך, יטפסו על מתקנים משונים ביער בן-שמן) אם הם לא רוצים לגור בקרטון.

אבל לא כולם כאלה. מהיכרות אישית עם כמה אנשים שמתנהלים כך אני יכולה להעיד שהגישה הזו לא נובעת מהדחקה, עצלות או טיפשות. היא גם לא נובעת מחוסר סדר וארגון.

נראה שהשיקול הבלתי מודע הוא של עלות לעומת תועלת: מה הטעם בהשקעת מאמץ במעקב הוצאות אם תכליתו של הכסף להישרף ממילא? מה ערכו של תיעוד אם למתועד אין ערך?

אין טעות גדולה מזו.

כשהכסף "מתאדה" מדי חודש מבלי שברור על מה, למה וכמה, אדם מאבד מימד חיוני של שליטה בחייו. הדבר דומה לנהג הנוהג ברכבו כשעיניו מכוסות: במצב זה אין אפשרות לדעת בבירור מהו השווי הנקי שלו, כמה עליו לחסוך או כמה הוא צריך ומסוגל להשקיע בנכסים מניבים.

מעקב שוטף אחר תזרים המזומנים הוא תנאי הכרחי להתנהלות כלכלית נבונה. ללא בקרת הוצאות והכנסות לא ניתן לתכנן לטווח ארוך או להציב יעדים כלכליים, לא כל שכן להשיג יעד קיצוני בשאפתנותו כמו עצמאות כלכלית כ-30 שנה לפני גיל הפנסיה הנהוג.

מעקב הוצאות יסייע לכם להתגבר על הפחד מכסף, להוציא פחות ממה שאתם מכניסים, לחסוך ולהשקיע את ההפרש, לשלם חובות וחשבונות מיד (ללא ריבית פיגורים), למצוא דרכים לשלם על דברים בזול (ולהתגאות בכך!), לשקול דרכים להגדיל ולגוון את מקורות ההכנסה שלכם ולתכנן לטווח ארוך.

במילים אחרות, המעקב הוא כלי המאפשר לכם לנהל את עצמכם, את המשפחה שלכם ואת משק הבית שלכם כעסק לכל דבר.

חשבו על עצמכם כעל סמנכ"לים לענייני כספים של חברה עם התחייבויות קבועות (משכנתא, חשבונות) והכנסות קבועות (משכורת). תפקידכם פשוט: לוודא שבכל חודש סך ההכנסות עולה ככל הניתן על סך ההתחייבויות, באופן שמאפשר ל"חברה" להשיג את היעדים הכלכליים שהגדירה לעצמה. במידה שאתם מזהים מקורות דלף או דימום מזומנים – הכריזו על תכנית התייעלות רדיקאלית.  אם גיליתם, לדוגמה, שאתם מבזבזים עשרות אחוזים מהכנסתכם על מזון, יתכן שיש טעם לייעל באופן דראסטי את הרגלי הקנייה, הבישול והאכילה שלכם.

התועלת הגדולה ביותר של ניהול המעקב איננה פיננסית, אלא פסיכולוגית. יש סיבה שרצי מרתון, שומרי משקל ואנשים הנגמלים מעישון נוהגים לתעד את ביצועיהם לאורך זמן. למעקב יש תרומה פסיכולוגית מכרעת הן למשמעת עצמית והן למוטיבציה: כשאדם יודע שבסוף כל חודש עליו להזין כל הוצאה בגיליון ייעודי, הרגלי הצריכה שלו משתנים.

תיעוד ההוצאות מחייב את הפרט להעמיד את עצמו במבחן, להיות מודע לבחירות הכלכליות שבחר ולהשלכותיהן, ומעל לכל – לגלות אחריות אישית כלפי עצמו. זהו זרז אדיר לפיתוח תחושות של סוכנות, אינדיבידואליזם והישענות-עצמית. אדם ששולט בכסף שלו הוא אדם שיכול להשפיע במו ידיו על עתידו הכלכלי, מבלי להקריב אותו על מזבח המזל, הלוטו, הטוטו והירושות.

איך לעקוב אחר ההכנסות וההוצאות?

אני מנהלת מעקב קפדני אחר ההוצאות וההכנסות שלי כבר יותר מ-8 שנים ברציפות. (*)

כמה קפדני?

ובכן, אני יכולה לומר לכם, למשל, מה היה חשבון החשמל שלי במאי 2008, או כמה שילמתי על מוצרי קוסמטיקה שנתיים לפני כן. אין לי ספק שאלמלא הייתי נוהגת כך לא הייתי מצליחה להגיע לעצמאות כלכלית.

(*) מעקב ההוצאות אין פירושו שאני מגבילה עצמית לתקציב נוקשה. יש הבדל גדול בין השניים. בניגוד למה שרבים סבורים, אני לא לא מתכננת כל שקל שאני מוציאה. היפך הוא הנכון: כשלאדם יש שליטה מצוינת על תזרים המזומנים שלו לאחר שנים של בקרה, חיסכון וצמצום דראסטי של הוצאותיו הכבדות ביותר (בדרך כלל דיור, מזון ותחבורה), הוא יכול לבזבז את הכסף שנותר בחופשיות רבה יותר מכפי שניתן להעלות על הדעת.

חבורת הברנשים הממושקפים שנהגה למסור ללקוחותיו של אלון גל בשורות איוב על תזרים המזומנים שלהם לא הייתה חמושה במחשבון על או תוכנה מתוחכמת. על מסכי הלפטופ שלהם הופיעו לכל היותר חישוב שהתבסס על נתונים מאומתים של סך כל ההכנסות פחות סך כל הוצאות לתקופת זמן נתונה.

זה, בתמצית, כל מה שצריך כדי לנהל מעקב פיננסי ראוי.

ברחבי האינטרנט פזורות אין ספור תבניות ניהול פיננסי לכל תכנית גיליונות נתונים שניתן להעלות על הדעת. ואם לא די בכך, בשנים האחרונות יש פיצוץ אוכלוסין של אפליקציות שמאפשרות לעשות בדיוק את אותו הדבר – רק  בסמראטפון שלכם.

האופן שבו תבחרו לנהל את המעקב אחר הנתונים הפיננסים שלכם כלל אינו משנה. יש שיעדיפו אקסל, אחרים יעדיפו אפליקציה, ויהיו מי שיעדיפו להשתמש בפנקס יוד'לה מאסקימו לימון. עשו מה שנוח לכם – העיקר שבסוף כל חודש תהיה לכם תמונה ברורה המשקפת כמה הרווחתם, על מה בזבזתם וכמה נשאר לכם.

באופן אישי, אני מעדיפה לשלב בין האמצעים השונים. כדי לתעד הוצאות ברגע התרחשותן, אני משתמשת ב- MyBudgetBook. מבין כל האפליקציות הפיננסיות שניסיתי, זו ללא ספק הטובה ביותר. היא מאפשרת להזין הוצאות ישירות לסמארטפון,  ליצור פילוח גרפי אלגנטי של כלל ההוצאות וההכנסות ואף לייצא פלט של הנתונים כקובץ נתונים (CSV) שאותו אפשר לטעון מאוחר יותר לתוכנות כמו אקסל ומקבילותיה. התוכנה אמנם לא חינמית (המחיר האחרון שבדקתי נע סביב 12 ש"ח), אך היא שווה כל גרוש ומומלצת בחום.

בכל הזדמנות שאני נוחלת כישלון שמחייב אותי להסתמך על הארנק שלי במקום על מיומנויות שצברתי, אני מזינה את ההוצאה באפליקציה. בסוף החודש אני משווה את כלל ההוצאות שהזנתי לפירוט הרשמי שנשלח מחברת האשראי. כן – זה אולי יפתיע אתכם, אבל אני כמעט לא משתמשת במזומן לביצוע עסקאות, מפני שאני מוצאת שהשימוש במזומן מסורבל יותר וקשה יותר לתיעוד. אין ספק, משרד האוצר אוהב אותי.

את כלל ההוצאות וההכנסות לאותו חודש אני מעדכנת בגיליון נתונים ייעודי שאני מנהלת על גבי הפלטפורמה המצוינת והחינמית של גוגל דרייב. אחרי קצת פחות מחצי שעת עבודה ופיזוזים לצלילים קסומים, הכנתי עותק גנרי של הגיליון לשימושכם הפורה.

הגיליון זמין כאן לשמירה בגוגל דרייב או לייצוא כקובץ xlsx לאקסל.

אם מעולם לא השתמשתם בגיליון נתונים — אל חשש. הגיליון הזה מאד בסיסי, ברור ואינטואיטיבי. שימוש עקבי בגיליון יסייע לכם להשיב על חמש שאלות שכל אדם שחירות כלכלית בראש מעייניו נדרש להיות מסוגל להשיב עליהן

1. תזרים חיובי: כמה כסף אתם מכניסים (נטו) מדי חודש מכלל מקורות ההכנסה (כולל ממוצע שנתי)

2. תזרים שלילי – חובה: כמה כסף אתם מוציאים מדי חודש על הוצאות חיוניות (צרכים), בחלוקה להוצאות קבועות והוצאות משתנות (כולל ממוצע שנתי)

3. תזרים שלילי – רשות: כמה כסף אתם מוציאים מדי חודש על הוצאות שאינן חיוניות (מותרויות), בחלוקה להוצאות קבועות והוצאות משתנות

4. שיעור החיסכון: כמה כסף אתם חוסכים מדי חודש — השאלה האולטימטיבית והגורלית ביותר לעתיד הכלכלי שלכם. נקודה. אם שיעור החיסכון הוא 0%, הרי שישנם שני תרחישים. בתרחיש האופטימי, אתם מוציאים בדיוק כפי שאתם מרוויחים. בתרחיש הפסימי, אתם מוציאים יותר ממה שאתם מכניסים. אתם מייצרים הון שלילי על בסיס קבוע. אילו משק הבית שלכם היה עסק עסק — הייתם קורסים. מזל טוב, אלון גל בדרך אליכם.

5. מה המספר שלכם: על בסיס רמת ההוצאות הממוצעת השנתית שלכם, כמה כסף עליכם לחסוך בטרם תוכלו להפסיק לעבוד ולחיות על בסיס משיכה שנתית של 4% (או 3% לשמרנים) מחסכונותי המושקעים?

אם תשחקו קצת עם הגיליון, תגלו תופעה מתמטית מעניינת: ככל שההוצאות שלכם (בדגש לקבועות מביניהן) קטנות יותר (שאלות 2+3) ושיעור החיסכון שלכם (4) גדול יותר, כך יקטן הסכום הדרוש להכרזה על עצמאות כלכלית, או במילים אחרות, תוכלו לפרוש מוקדם יותר. הסכום שאתם מכניסים (1) חשוב, אבל חשיבותו קטנה ביחס לכל שאר המשתנים!

כדי למלא את הגיליון כהלכה, תידרשו לאסוף את כל החשבונות, הקבלות, המשכורות, פירוטי האשראי ופנקס הצ'קים שלכם, ולהזין אותם בתאים הוורודים (בלבד). אם אינכם אוספים אותם — התחילו היום.

מעל לכל, חשוב שתהיו כנים עם עצמכם בשעה שאתם מתעדים את ההוצאות שלכם. חוסר כנות יעוות את הנתונים ויקשה עליכם לגבש הבנה ראויה של מקור דלף המזומנים. אל תסתירו הוצאות – מביכות ככל שיהיו.

אגב, לפני שמישהו ישאל, המספרים בגיליון הם מספרי דמה והם נמצאים שם כ-placeholder בלבד. הם לא משקפים כידוע את התקציב האישי שלי 🙂

כעת, כל שנותר הוא למלא את הגיליון. אני ממליצה להקצות לפחות שעה אחת בסוף כל חודש לטובת העניין. אתם מוזמנים לשתף במסקנותיכם כאן בתגובות, וכמובן להציע הצעות לשיפור.