פנסיה בכפייה: השוואת מסלולי חיסכון לטווח ארוך - הסולידית

בכל פעם שהמדינה מוצאת לנכון לקבל החלטות אישיות עבור אזרחיה, אפילו כשהדבר נעשה לכאורה כדי להציל אותם מעצמם, הליברטריאנית שבי רוצה להתפוצץ.

תסכימו איתי בוודאי שאדם אחראי נדרש לצרוך מזון בריא ולהתעמל באופן סדיר. סביר להניח שאילו כולם היו נוהגים כך, רמת התחלואה הייתה יורדת, ההוצאה הציבורית על בריאות הייתה פוחתת ואפילו מס הבריאות שכולנו משלמים היה קטן.

 ועדיין – מה היה קורה אילו כדי לממש זאת, הממשלה הייתה מחייבת כל אזרח להתעמל בפקודה מכוח "חוק אימון גופני חובה"? סביר להניח שרובנו היינו רואים בכך התערבות גסה ופולשנית באורח חיינו ומתקוממים בזעם.

משום מה, כשזה נוגע לכסף או לקניין פרטי, הגבולות אינם כל כך ברורים. אני הראשונה שתטען שאדם אחראי מוכרח לחסוך די כסף בנעוריו ובבגרותו על מנת שלא יזדקן בעוני. ולצד זאת, אני מתנגדת בתוקף לכל יוזמה ממשלתית המכתיבה לפרט מה לעשות בכספו, גם אם התכתיב הוא לחסוך לגיל פרישה.

בינואר 2008 נפל דבר בישראל. חוק פנסיה חובה, שהוּחל באותו חודש, חייב את כל העובדים השכירים במשק ומעסיקיהם להפריש כספים להסדר פנסיה לבחירתם (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים).  שיעור ההפרשה לפנסיה עומד כיום (2014) על 17.5% משכר העובד, כאשר 5.5% מתוכם על חשבון העובד ו-12% על חשבון המעסיק.

אף על פי שהעברת האחריות על החסכון הפנסיוני מהמדינה לאזרחים היא צעד חיובי, הרפורמות שהוביל האוצר בשנים האחרונות מעולם לא נשענו על ההנחה שהציבור נבון מספיק כדי לנהל את חסכונותיו בעצמו. אדרבא, הן התבססו על המציאות העגומה שהישראלי הטיפוסי פשוט לא מעוניין לא מוצא לנכון לחסוך אפילו שקל מיוזמתו בשנים שלפני צאתו לגמלאות.

הרציונאל פשוט: אלמלא יכפו על האזרח לחסוך לפנסיה — הוא ימצא את עצמו בלי גרוש אחרי 40 שנות עבודה. נראה שלא חולף שבוע מבלי שאיזו בובולינה טלוויזיונית תדגים זאת בכתבת תחקיר אחרת.

מודל הפנסיה המסורתי בישראל מנתב את החוסכים במורד הסרט הנע המוכר לכולנו: עבדו במשך רוב חייכם הבוגרים, הפרישו כספים למוסדות פיננסיים חיצוניים שישקיעו אותו עבורכם בשוק ההון, וצאו לגמלאות זמן קצר לאחר שתפסיקו להיות פרודוקטיביים. בנקודה זו תוכלו להתחיל למשוך את הכספים שצברתם לצורך מחיה, כשהציפיה היא שתסתלקו מהעולם מספר שנים לאחר מכן (ויפה שעה אחת קודם).

חוק פנסיה חובה, אשר מקטין את ההכנסה נטו ודוחה חלקים ממנה עמוק לגיל הזהב, רק מחשק את הישראלי הממוצע לאותו מסוע אכזרי. מעצם טבעו הוא אינו משרת, ואף פוגע במידה מסוימת, במי שחותר להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם ככל האפשר, על מנת שיוכל לפרוש עשרות שנים לפני שהמדינה מרשה לו לעשות זאת.

אני כמעט ולא מתייחסת בבלוג הזה למוצרים פנסיונים ארוכי-טווח, בין היתר מפני שאני סבורה שרובם אינם מהווים מרכיב חיוני בתכניתו הפיננסית  של הפורש הצעיר. ובכל זאת,  מכיוון שקוראים רבים מפרישים (כחוק!) סכומים לא מבוטלים למוצרים הללו מדי חודש, מן הראוי לעמוד על ההבדלים ביניהם מנקודת מבטו של אדם המתעתד לפרוש שנים רבות לפני שייעשה בהם שימוש.

זה פוסט ארוך: אם אתם קצרים בזמן, דלגו נא לטבלה המסכמת שבסופו.

אפיקי חיסכון פנסיוני בישראל

1. קרן השתלמות

מבין כלל המוצרים הפנסיונים, קרן ההשתלמות היא אפיק החיסכון היחיד המוגדר "לטווח בינוני", כלומר, שניתן להנות מהכספים שנצברו בו גם לפני גיל הפרישה המסורתי (60+).  זהו ללא ספק אפיק החסכון הפנסיוני החשוב ביותר לאדם המתעתד לפרוש מוקדם. יצוין כי בשונה מאפיקי החיסכון האחרים, קרן השתלמות נחשבת להטבה לעובד, שכן המעביד אינו מחויב להפריש לקרן.

אפשרויות השקעה: רוב קרנות ההשתלמות מנוהלות באופן אקטיבי על ידי בתי ההשקעות השונים. המשקיע יכול לבחור בין מסלולי השקעה שונים (אג"חי, מנייתי, צמוד מדד, צמוד מט"ח, הלכתי, שריעתי ועוד), אך מידת היכולת שלו להשפיע על ניירות הערך הנכללים בקרן – קטנה.

לעומת זאת, אם חסכתם יותר מ-150,000 ש"ח בקרן ההשתלמות תוכלו להעבירה למסלול ניהול אישי (IRA). חלק גדול מבתי ההשקעות (מיטב דש, IBI, אינפיניטי, הלמן-אלדובי, מנורה-מבטחים, פסגות ועוד) מציעים היום את המוצר.

במסגרת חשבון ה-IRA, ניתן להשקיע כמעט בכל נייר ערך סחיר (מניות, אג"ח, קרנות נאמנות ועוד) ובלבד שהוא לא מהווה יותר מ-10% מהתיק. הגבלה זו אינה חלה על קרנות נאמנות מחקות או תעודות סל.  ציון: ★★★★

נזילות: ניתן למשוך כספים מקרנות ההשתלמות  בתום 6 שנים מיום פתיחת הקרן. זה לא אומר, כמובן, שאתם חייבים למשוך את הכספים, אך בהחליט ניתן לכלול את החסכונות בקרן במסגרת חישוב השווי הנקי הנזיל שלכם.  ציון: ★★★★

הטבת מס: שכירים יכולים להפקיד עד 10% משכרם ברוטו (7.5% ע"ח מעביד, 2.5% ע"ח עובד) ולהנות מפטור ממס הכנסה עד תקרת שכר של 15,712 ש"ח בחודש. עצמאיים יכולים להפקיד עד 7% מהכנסתם החייבת בפועל ועד תקרה של 264,000 ש"ח בשנה. וכמובן, בל נשכח את הטבת המס הגדולה מכולן: רווחים מניירות ערך בקרן ההשתלמות יהיו פטורים ממס רווח הון. ציון: ★★★★★

 עלויות: קרנות השתלמות רשאיות על פי חוק לגבות עד 2% מהצבירה ו-0% מההפקדות. בפועל, כתלות במיקוח, ניתן להשיג דמי ניהול נמוכים בהרבה, כולל למסלולי ה-IRA.  ציון: ★★★★

ביטוח מול חיסכון: כל הכספים המופקדים בקרן מנותבים לשוק ההון. הקרן אינה כוללת כיסוים ביטוחיים כלשהם. ציון: ★★★★★

2. קרן פנסיה מקיפה

קרן פנסיה מקיפה היא קופת חיסכון לגיל פרישה, הכוללת גם כיסוי ביטוחי.

זהו המוצר הפנסיוני הנפוץ ביותר, בין היתר מפני שחוק הפנסיה מ-2008 קבע שכברירת מחדל (כלומר, אלא אם החוסך יחליט אחרת), הסדר הפנסיה הנבחר יכלול גם כיסויים ביטוחיים.

אפשרויות השקעה: קרנות הפנסיה המקיפות מחזיקות 30% מנכסיהן באגרות חוב ממשלתיות מיועדות מסוג "ערד". אלו הן אגרות חוב שלא ניתן להשקיע בהן באף דרך אחרת, והן מבטיחות תשואה ריאלית (אחרי אינפלציה) של 4.86% בשנה — לא משנה מה קורה בשוק ההון. בסביבת הריבית הנוכחית, מדובר בנכס אטרקטיבי מאוד עבור הפלח הסולידי של תיק ההשקעות.

70% הנותרים מושקעים על ידי מנהל קרן הפנסיה בשוק החופשי. החוסך יכול לקבוע באופן כללי את מסלול החיסכון בקרן, אך היצע המסלולים מוגבל ביותר ולחוסך אין כל דרך ממשית אחרת להשפיע על הנכסים הפיננסים הספציפיים שבהם יושקעו הכספים או על הרכבם.  למיטב בדיקתי, לא קיימות קרנות פנסיה מחקות (פסיביות) השואפות להשיג את תשואת השוק, כל שכן קרנות המאפשרות ניהול אישי (IRA).

רוב קרנות הפנסיה מנסות להשיג תשואה גבוהה מזו של הקרנות המתחרות. הרעיון כאן הוא לבנות על זכרונם הקצר של עדר הכבשים הסבור שאם קרן פנסיה X השיגה תשואה של 2% מעל מתחרותיה בשנה מסוימת, מובן שהיא תעשה זאת גם בעתיד. כמה כיף להיות תינוק שנשבה בכבלי תעשיית הניהול האקטיבי.

ציון: ★★★, בזכות התשואה המובטחת של האג"ח המיועדות.

נזילות: את הכספים שנצברו בקרן הפנסיה ניתן לקבל אך ורק כקצבה חודשית לאחר 60.

 גובה הקצבה אינו ידוע מראש, ומשתנה בהתאם לתוחלת החיים של כלל העמיתים בקרן (ראו להלן להסבר).

היוון קרן הפנסיה (משיכת הכספים שנצברו באופן חד-פעמי) מותר במגבלות מסוימת, ובראשן הדרישה שלמבוטח תהיה קצבה מובטחת בסכום של כ-3,850 ש"ח.

משיכה של הכספים לפני גיל 60 תגרור קנס בגובה 35% מהסכום או בגובה שיעור המס השולי (הגבוה מביניהם), אלא במקרים של מיעוט הכנסות, מימון הוצאות רפואיות או נכות קבועה. ציון: ★★

הטבת מס:  שכירים מקבלים הטבת מס בשיעור של 35% מסכום ההפקדה החודשית (בין %5 ל-7%) עד לתקרת הכנסה של 8,700 ש"ח (לדוגמה, 35% מ-5% מ-8,700 =  152.25 ש"ח בחודש, או 1827 ש"ח בשנה).

עצמאיים יכולים להפקיד בקרן פנסיה עד 16% מהכנסתם החייבת בפועל ועד תקרה של 208,800 ש"ח בשנה ולהנות מהטבת מס (בדרך של הקטנת הכנסתם החייבת).

הקצבה המשולמת במעמד משיכת הכספים חייבת בתשלום מס הכנסה. ציון:  ★★★★

עלויות: דמי הניהול המרביים שקרנות הפנסיה רשאיות לגבות הן עד 0.5% בשנה מסך מסך הנכסים שנצברו בקרן ועד 6% מכל הפקדה חודשית. יש אפשרות להתמקח על גובה דמי הניהול. ציון: ★★★★

ביטוח מול חיסכון: קרן הפנסיה נועדה לשלם קצבת זקנה מגיל הפרישה ועד יומו האחרון של העמית בקרן. בנוסף, בעת הצורך משלמת הקרן קצבת שארים למוטבים (למקרה של מות העמית) וקצבת נכות קבועה או זמנית (במקרה של אובדן כושר עבודה).

מנגנון הביטוח בקרן מושתת על עקרון קולקטיביסטי נפלא המכונה  "ערבות הדדית": הכספים שהפרשתם לקרן מכסים לא רק אתכם, אלא גם את כל יתר העמיתים בקרן.  זאת אומרת שאם לקרן שלכם התקבלו הרבה מאוד אנשים חולים, או אם חל זינוק חד בתוחלת החיים, הרי שהקרן תהיה מחויבת לשלם לכל מבוטחיה, מה שיקטין את סך נכסיה, ובעקיפין – את הגמלה שתקבלו. נפלא הקטע הזה, לא? מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו.

קיימת אפשרות להעביר את הקרן הפנסיה למסלול "עתיר חיסכון" ועל ידי כך להקטין את התשלומים בגין הכיסויים הביטוחיים. למרות זאת, לא ניתן לבטלם כליל, ולכן הציון: ★★

3. קרן פנסיה כללית

מוצר זה זהה לקרן הפנסיה המקיפה, בהבדל שאינו כולל כיסויים ביטוחיים ומיועד אך ורק לצורך מתן פנסיית זקנה לעמית.

אפשרויות השקעה: מוגבלות. קרנות הפנסיה הכלליות אינן כוללות אג"ח מיועדות מסוג "ערד", ו-100% מהכספים מושקעים בשוק ההון לפי גחמותיו של מנהל הקרן, תהיינה אשר תהיינה. לחוסך אין בפועל אפשרות להשפיע על הנכסים בהם יושקע כספו. ציון: ★★

נזילות: זהה לקרן פנסיה מקיפה.  ציון: ★★

הטבת מס: זהה לקרן פנסיה מקיפה. יצוין כי קיימת אפשרות להפקיד סכומים גדולים יותר לקרן הפנסיה הכללית. ציון: ★★★★

עלויות: דמי ניהול של עד 4% מההפקדה החודשית, עד 1.05% מהצבירה השנתית.  ציון: ★★★

ביטוח מול חיסכון: המוצר נועד לשלם קצבת זקנה בלבד, ללא כיסוים ביטוחיים נוספים. ציון:  ★★★★★

4. ביטוח מנהלים

"ביטוח מנהלים" הוא הכלאה מצחיקה בין ביטוח חיים (ריסק) לחיסכון לגיל פרישה (קצבת זקנה) לכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה (ברוב המקרים).

אפשרויות השקעה: חברות הביטוח מציעות מגוון רחב יחסית של מסלולי השקעה בביטוחי המנהלים, אם כי לא קיימים מוצרים מחקי מדד או מוצרים המאפשרים ניהול אישי של ההשקעה, והמבוטח תלוי בחסדיה של חברת הביטוח ומנהלי ההשקעות האקטיביים שלה. ציון:  ★★★

נזילות: כספים שנצברו בביטוח מנהלים עד שנת 2008 ניתן למשוך באופן הוני (תשלום חד-פעמי) לאחר גיל הפרישה. כספים שנצברו לאחר 2008 ניתן לקבל אך ורק כתשלום קצבה לעמיתים. יצוין כי  בעבר, לביטוח מנהלים היה יתרון משמעותי על פני קרן הפנסיה במובן זה שהמבוטח יכול היה לדעת בוודאות מה יהיה הסכום שיקבל כקצבה לאחר גיל הפרישה. ב-2012 הורה המפקח על הביטוח על ביטול "מקדם הקצבה" בביטוחי המנהלים שישווקו החל מ-2013, מה שהוריד באופן דרמטי מהאטרקטיביות של המוצר והפך אותו לדעת רבים לנחות אפילו יותר מקרנות הפנסיה.

תנאי משיכה הונית או משיכה שלא כדין זהים לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ציון: ★★

הטבת מס: זהה לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ציון: ★★★★

עלויות: ביטוח מנהלים באופן מסורתי היה מוצר יקר יחסית. לאחר הרפורמה, תקרת דמי הניהול המרביים בביטוחי המנהלים היא 1.05% מהצבירה ו-4% מכל הפקדה חודשית. בפועל, חברות הביטוח לא מהססות לגבות את דמי הניהול המקסימליים שמתיר להן החוק.  ציון: ★★

ביטוח מול חיסכון:  חלק מההפקדות מהווה פרמיה לכיסוי ביטוח החיים וביטוח (אופציונלי) לאובדן כושר עבודה. יצוין כי בשונה מקרן פנסיה, שם הביטוח הוא קולקטיבי (כלומר, אם הרבה עמיתים בקרן ממשים את זכותם לפנסיה — סכום הגימלה קטן), ביטוח מנהלים מתנהל כפוליסה אישית בין המבוטח למבטח. ציון: ★★★

5. קופת גמל לתגמולים במעמד שכיר

קופות הגמל נבדלות מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים בכך שאינן כוללות מרכיב ביטוחי. כלומר, ההפקדות מנותבות אך ורק לחיסכון / השקעה (בניכוי דמי ניהול), בלי לשלם פרמיות על ביטוח חיים או ביטוח נכות.

אפשרויות השקעה: קופות הגמל מציעות מגוון גדול יחסית של מסלולי השקעה, אולם מלבד האפשרות לבחור את המסלול הכללי, לחוסך העצמאי אין ברוב המקרים אפשרות ממשית לקבוע באילו נכסים פיננסים יושקעו כספיו.

יוצאות מן הכלל בהקשר זה הן קופות הגמל הפסיביות (עוקבות המדדים) שמציעים חלק מבתי ההשקעות. ב-IBI, למשל, מציעים קופת גמל המחקה את מדד ה-S&P 500, וכמותן יש גם באינפינטי ובאקסלנס. היצע הקופות המחקות עדיין מוגבל מאוד ביחס לקופות המנוהלות, ויש לקוות שמגמה זו תשתפר בעתיד.

נכון להיום, שכירים במדינת ישראל אינם יכולים לנהל את כספי הגמל שלהם בעצמם לפי מודל ה-IRA (ניהול אישי). זאת אומרת שהעובד השכיר אינו יכול לפתוח את "המזוודה" של קופת הגמל, לקנות ולמכור במסגרתה ניירות ערך כראות עיניו ועדיין להנות מהטבות המס הנלוות לחיסכון. ישנו מאבק ציבורי חשוב לתיקון האיוולת הזו, ואם אתם שכירים השואפים לקחת אחריות על גורלכם הפיננסי מוטב שתצטרפו אליו.

ציון: ★★★ וחצי

הערה: קופות גמל במעמד עצמאי, או קופות גמל נזילות, ניתן לנייד למסלול IRA בבתי ההשקעות המאפשרים זאת. מדיניות ההשקעה זהה לתנאים בקרנות ההשתלמות IRA (ראו לעיל).  

נזילות: קופות גמל שהופקדו בהן כספים עד 2006 הן נזילות וניתן למשוך את הכספים בהן לכל מטרה, ובלבד שחלפו 15 שנה מיום ההפקדה הראשונה. כספים שהופקדו בקופת הגמל מ-2006 ואילך ניתנים למשיכה מגיל 60 בלבד.

לפני 2008 ניתן היה למשוך את כל הכספים שהצטברו בקופות הגמל כסכום חד-פעמי. באה המדינה והתערבה, ביטלה את האפשרות למשוך כספים באופן הוני, והחליטה שכל שקל שהופקד מ-2008 ואילך יהיה ניתן למשיכה אך ורק בדרך של קצבה חודשית.

למה זה קרה? ובכן, ככל הנראה משום שיותר מדי אנשים משכו את כל הכסף בבת אחת כדי לממן את החתונה של הנכד או תאוות צרכניות אחרות שדחו לגיל 60 ואילך, וכתוצאה מכך נשארו בלי כלום. עונש קולקטיבי, אם תרצו.  ציון: ★★

הטבת מס: זהה לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ציון: ★★★★

עלויות: עד לאחרונה, בקופות הגמל דמי הניהול נגבו אך ורק מהסכום שנצבר בקופה, ולא על הפקדות חדשות. כיום, דמי הניהול המקסימליים בקופות הגמל הן 4% מההפקדה ו-1.05% מהצבירה. למיטב בדיקתי, בקופות הגמל המחקות דמי הניהול העדכניים הם 0.5% מהצבירה ו-0% מההפקדה, ובקופות הגמל העצמאיות במסלול IRA דמי הניהול הם 0.4% מהצבירה (לא ניתן להפקיד אליהן). ציון: ★★★

חיסכון מול ביטוח: חיסכון בלבד. ציון:  ★★★★★

6. חשבון חייב במס

אפשרויות השקעה: חשבון ההשקעות הגמיש מכולם. מאופציות ועד שנהב פילים מזימבבווה. מניות, נדל"ן, אגרות חוב, קרנות נאמנות, מתכות יקרות ועוד.  ★★★★★

נזילות: כספים המושקעים בחשבונות חייבים במס ניתנים למשיכה מיידית בכל עת, אם כי במידה שעליכם לשלם מס גבוה, מומלץ לחשוב פעמיים לפני המכירה. ★★★★★

הטבות מס:  על פניו הייתי אמורה לתת כאן 0 כוכבים, מפני שכל רווח שתפיקו מהשקעה בחשבון חייב במס תהיה, כמובן, חייבת במס. מצד שני, רק בחשבון חייב במס ניתן לבצע קיזוז הפסדי הון ושאר תעלולים שידחו ככל הניתן את חבות המס.  ★★

עלויות: אם אתם קוראים ותיקים של הבלוג הזה, אתם יודעים כבר על יותר מדרך אחת להקטין את עלויות תיק ההשקעות שלכם  למינימום האפשרי – הן ברמת הברוקר והן ברמת ניירות הערך שאתם רוכשים.  ★★★★★

חיסכון מול ביטוח: חיסכון בלבד. ★★★★★

סיכום: אל תבנו על הפנסיה

אפיקי ההשקעה בישראל מנקודת מבטו של הפורש הצעיר:

	אפשרויות השקעה	הטבות מס	נזילות	דמי ניהול	חיסכון מול ביטוח	ציון סופי
קרן השתלמות IRA	4	5	4	4	5	4.4
קרן פנסיה מקיפה	3	4	2	4	3	3.2
קרן פנסיה כללית	2	4	2	3	5	3.2
ביטוח מנהלים	2	4	2	3	3	2.8
קופת גמל	3.5	4	2	3	5	3.5
חשבון חייב במס	5	2	5	5	5	4.4

אדם המתעתד לפרוש בגיל צעיר אינו יכול להסתמך על מסלולי החיסכון הפנסיוני המסורתיים (קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים). את עיקר מאמצי החיסכון שלו עליו למקד בחשבונותיו החייבים במס, מבלי להזניח כמובן את ההטבה האדירה של קרנות ההשתלמות.

אם היה עלי לבחור את "הרע במיעוטו" מבין מסלולי החיסכון הפנסיוני, הרי שקופת הגמל היא העדיפה מכל יתר המסלולים.

קופות הגמל אינן מערבבות השקעה וביטוח (שמן ומים, מבחינתי, אם נזכור שביטוח נועד להגן מפני סיכון, בעוד שהשקעות בהגדרתן מכניסות מימד של סיכון); ניתן להשקיע בהן באופן פסיבי (למרות ההיצע המוגבל); ומעל לכל, קיימת אפשרות שביום מן הימים גם בישראל גם שכירים יוכלו לנהלן כחשבונות IRA, ועל ידי כך להקטין את תלותם הכפויה בקרטל המוסדי.

הבלוגר "משקיע בערך", שנייד לאחרונה את קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שלו לקופת גמל מחקה מדד, סיכם את הנקודה היטב:

"המדינה עושה הכל כדי לבלבל את העמית החוסך. יותר מדי רגולוציה. בשיטה שבה יש חברות ביטוח, גמל ופנסיה שמערבבות ביטוח וחסכון, ושמנהלות בצורה כושלת שלא מגיעה לתשואות המדדים (שלא לדבר על להכות אותם), המדינה מראש מאלצת אותך להסתפק בתשואה נמוכה עד בינונית. המפתח לפרישה בכבוד הוא להיפטר ממנגון זה ולנהל את כספך בעצמך תחת המטרייה של  IRA. ניהול פנסיה עצמי זהו המפתח לפרישה בעושר. כשזה יקרה, אין ספק שאהיה שם. ללא קרן פנסיה וללא ביטוח מנהלים אלא רק קופת גמל במנגנון ה-IRA, אם במדדים או בבחירה אישית של מניות. מבחינת ביטוחים, ניתן יהיה לקנות בנפרד מרכיבים ביטוחיים והחסכון במסגרת הקופ"ג IRA יהיה חסכון טהור, ללא שיטת הפרימידה של קרן הפנסיה או החוזה הדרקוני מול חברת הביטוח הגרוע בד"כ מבחינת דמי ניהול."

 לטעמי, הדרך נכונה לחשוב על החסכונות הפנסיוניים היא כעל "כרית ביטחון" נוספת למצבכם הפיננסי הכולל. קראו לחסכונות הללו איך שתרצו: חסכונות  "אקסטרה", "בונוס", Nice to have. הם בשום אופן לא מרכיב חיוני בדרככם לעצמאות כלכלית.

התעלמו מהאובססיה התקשורתית סביב נושא הפנסיה. זהו תסמין של שבירות, לא של חוסן כלכלי. אל תשליכו את כל יהבכם על כך שקרטל מוסדי יוביל אתכם לרווחה כלכלית בעוד כמה עשרות שנים. כשמדובר בכסף שלכם — אל תסמכו על איש מלבדכם.

ככל שתשכילו לחסוך ולהשקיע יותר באופן עצמאי כבר היום, כספי הפנסיה ילכו ויאבדו מחשיבותם.  

כתמיד, האמור לעיל משקף את דעתי בלבד ועלול לכלול טעויות. המידע לעיל חסר ואינו מתייחס למכלול השיקולים הרלוונטים לאדם החוסך לפנסיה. נא קראו את הפוסט הזה, כמו כל פוסט אחר באתר, באופן ביקורתי, ואל תבצעו פעולות הרות גורל מבלי להתייעץ עם בעל רישיון.