שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הרביעי (2014) - הסולידית

הרבעון האחרון של 2014 הגיע לסיומו — וזהו זמן טוב לבדוק מה מצבו של "שוקולד מריר", תיק ההשקעות העצל מבית הסולידית, שצפוי לחגוג אוטוטו שנה להולדתו.

כזכור, תיק ההשקעות הזה והפוסטים הנוגעים לו הנם תאורטיים בלבד ומיועדים למטרות אינפורמטיביות, קרי, להוות דוגמה אחת מיני רבות ליישום הלכה למעשה של העקרונות הקונספטואלים שנדונים באתר הזה.

אין מדובר בתיק השקעות אמיתי או במודל לחיקוי, וממילא אין לראות בו המלצה. כידוע, התיק במתכונתו הנוכחית הוא אגרסיבי למדי, מוטה צמיחה, ובשל חשיפתו הגדולה (65%) למניות עלול בהחלט להסב הפסדים כספיים ממושכים וצורבים מאוד.

בקיצור, ייזהר הקונה / Caveat emptor / דיר באלכ.

מי שעקב לאחרונה אחר השווקים בעולם כלל לא זקוק לאזהרה הזו. הרבעון הרביעי של 2014 הזכיר לכולנו שבהשקעה במניות אפשר גם להפסיד, ולא מעט.

בהלת האבולה של אוקטובר גרמה לירידות דו-ספרתיות במדדים המובילים, והורגשה במיוחד באירופה. בנובמבר השווקים טסו חזרה למעלה, ובחלק מהמקומות (ארה"ב) אף שברו שיאים חדשים. בדצמבר שבה התנודתיות לזירה, כשהרובל הרוסי והנפט נאבקים זה בזה על התואר "ההשקעה הגרועה ביותר לשנת 2014". שניהם, אגב, הפסידו בענק לביטקוין.

ואם זה לא מספיק, שוק האג"ח המקומי חטף חזק — כולל באג"ח הממשלתי — כשברקע לכך חוסר היציבות סביב הבחירות המיותרות, והעלייה המטרידה בהשפעות הבולש(ל)יביזם הממסדי על הסביבה העסקית בישראל.

ולמרות כל זה, שוקולד מריר סיים את השנה הראשונה לקיומו עם רווח שנתי נומינלי נאה יחסית של 5.3%:

במונחים אבסולוטיים, זה לא נראה יותר מדי מרשים, ודאי אם נשווה זאת לפוטנציאל הרווח (וההפסד) האסטרונומי במסחר ממונף באופציות או בפורקס או באקזיטים ספקולטיבים על מניות ביומד.

זכרו — באתר הזה אנחנו מתעשרים לאט. אנחנו עוסקים כאן בתיק השקעות פאסיבי, עצל, המבוסס על צמיחה איטית ועקבית לאורך זמן, וחשוב מכך — על מינימום התעסקות מצד המשקיע — למעט חיסכון עקבי, הפקדות סדורות ואיזון מחדש בהתאם להקצאת הנכסים המקורית בעת הצורך.

בכוחה האמיתי של האסטרטגיה ניתן יהיה להבחין רק בעוד מספר שנים של צבירת ריבית דריבית, רווח על גבי רווח, שנים על גבי שנים. סגלו לעצמכם את היכולת לחשוב במונחים מעריכיים (אקספוננציאליים), לא ליניאריים. לא לחינם המטפורה "כדור-שלג" נטחנה עד דק בספרות ההשקעות המודרנית. זוהי באמת הדינמיקה.

כן, סביר להניח שבמוקדם או במאוחר התיק יתרסק יחד עם השווקים, אבל כמשקיעים פסיביים עם אופק השקעה ארוך — זה לא משנה דבר, כי לא נעשה דבר. הזמן פועל לטובתנו כשם שהאמוציות פועלות לרעתנו.

בינתיים, זמן לצאת לקניות לקראת הרבעון הקרוב:

• ארה"ב -S&P 500 – 1,368 יחידות במחיר 1.3938 ש"ח ליחידה
• ארה"ב – Russell 2000 – 169 יחידות במחיר 1.168 ש"ח ליחידה
• אירופה – EuroStoxx 600 – 6 יח' במחיר 349 ש"ח ליחידה
• יפן – Nikkei 225 – 1 יח' במחיר 223.54 ש"ח ליחידה
• קנדה – TSX 60 – 38 יח' במחיר 9.343 ש"ח ליחידה
• שווקים מתעוררים – 991 יח' במחיר 1.0434 ש"ח ליחידה
• ממשלתי צמוד – 1993 יח' במחיר 1.1334 ש"ח ליחידה
• ממשלתי שקלי – 1561 יח' במחיר 1.27 ש"ח ליחידה

רגע, אבל מה התשואה השנתית של התיק?!

שימו לב שעד כה דיברתי על רווח שנתי, ולא על תשואה שנתית. המונחים הללו דומים, אבל לא זהים!

הרווח השנתי הוא הסכום האבסולוטי שהתווסף לתיק ההשקעות שלנו במהלך שנה נתונה. שיעור הרווח השנתי מתקבל בקלות על ידי חלוקת שווי התיק הנוכחי (84,110.74 ש"ח) בסכום הכספים שהשקענו (79,649.53 ש"ח), והתוצאה כאמור 5.3%.

שיעור התשואה השנתית, לעומת זאת, מעט מורכב יותר, ואי אפשר למצוא אותו דרך השוואה פשוטה בין ערך התיק בתחילת השנה לערכו בסוף השנה.

הסיבה לכך היא שאת 79,649 השקלים שהשקענו בתיק לא "זרקנו פנימה" בבת אחת. הפקדנו סכומים שונים במועדים שונים לאורך השנה. לכל הפקדה כזו יש תשואה משל עצמה; כספים שהפקדנו באפריל הספיקו לצבור תשואה גבוהה יותר מכספים שהפקדנו באוקטובר, וכן הלאה.

אז איך ניתן לדעת מהי התשואה השקלית שהשיג התיק במונחים שנתיים מתחילת השנה?

הפתרון הפשוט ביותר הוא לשלוף אקסל ולהשתמש בפונקציה פיננסית המכונה XIRR. אל תברחו — זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע.

פונקציית XIRR משמשת לחישוב את שיעור התשואה הפנימי בתיק ההשקעות. היא עושה זאת תוך שקלול סכומי ומועדי ההפקדות והמשיכות אל התיק או ממנו. כדי שהפונקציה תעבוד, כל שעליכם לדעת הוא:
1) מה היה ערכו הראשוני של התיק (סכום ההפקדה הראשוני)
2) מהו ערכו הנוכחי של התיק
3) מתי וכמה כסף הפקדתם לאורך התקופה הנבחנת.

הבה נחשב את התשואה של "שוקולד מריר" במונחים שנתיים:

בגיליון אקסל חדש, ניצור שתי עמודות, A ו-B.

1. בראש עמודה A נזין את שוויו הראשוני של תיק ההשקעות (49892 ש"ח). בעמודה B המקבילה, נזין את התאריך בו פתחנו את התיק (22 בינואר 2014). חשוב לוודא שהתא בפורמט DATE.

2. בשורות הבאות בעמודה A נציין את כל סכומי הכסף החדשים שמשכנו או הפקדנו לתיק. בשורות המקבילות בעמודה B נציין את התאריך בו ביצענו כל משיכה או הפקדה.

(שימו לב: בחישוב תשואה פנימית מתעלמים מכל פעילות שמתרחשת בתוך התיק, כמו למשל דיבידנדים, ריבית, או רווחי הון שמושקעים מחדש בתיק. החישובים היחידים הרלוונטיים הם כאלה המתייחסים להוספה של כסף חדש, או משיכה של כסף מבלי שהושקע מחדש.)

3. בסוף הרשימה, בעמודה A נציין ואת ערך השוק הנוכחי של תיק ההשקעות כמספר שלילי, ובעמודה B נציין את התאריך הנוכחי (במקרה זה, נתייחס לסוף השנה החולפת 31/12/14).

4. נבחר תא ריק בגיליון ונלחץ על "פונקציה". נבחר את הפונקציה XIRR מתוך הקטגוריה "פונקציות פיננסיות". תחת "ערכים" (Values) נבחר את טווח התאים מעמודה A. תחת "תאריכים" (Dates") נבחר את טווח התאים מעמודה B.

הפונקציה תיראה כך:

(XIRR (A1:A5,B1:B5,0.1=

במקרה שלנו, התשואה של "שוקולד מריר" במונחים שנתיים היא 10.02%.

בדרך כלל משתמשים בפונקציית XIRR כדי לחשב את שיעור הצמיחה השנתי המורכב (CAGR) שמניב תיק השקעות מסוים על פני מספר רב של שנים. פונקציית XIRR מלמדת מהי התשואה השנתית שהניב התיק פר שנה קלנדרית, בהתחשב בכל מועדי ההפקדות. 

הארי בראון

הווריאציה הישראלית של תיק ההשקעות של הארי בראון — אסטרטגיית השקעה שמתיימרת להתאים לכל סביבה מאקרו-כלכלית על ידי שימוש בנכסים בלתי קורלטיביים זה לזה — הניבה השנה רווח שנתי של 4.62%.

(ג.נ: כידוע, תיק ההשקעות האישי שלי דומה מאוד לר"מ).

מעניין לראות איך שדווקא האג"ח הממשלתי הארוך — אולי הנכס המושמץ ביותר בשנים האחרונות על ידי מי שטוען שאנו בעיצומה של בועת אג"ח מסוכנת — הניב השנה תשואה הנושקת ל-20%, וזה למרות הירידות החזקות שחווה שוק האג"ח בחודשיים האחרונים.

שלא יהיה ספק — העובדה שמדובר באג"ח ממשלתית לא הופכת אותו לנכס סולידי. אג"ח ל-30 שנה, עם מח"מ של 14 שנה ומעלה, הוא מעצם הגדרתו נכס מסוכן ביותר, שיתרסק בחדות בתרחיש של העלאת ריבית או הורדת דירוג האשראי של ממשלת ישראל (הבטחתי לעצמי שאצליח להתאפק ולא אזכיר בולשליביזם פעמיים באותו פוסט!).

את התשואה השנתית של התיק לפי פונקציית XIRR אשאיר לכם לבדוק בעצמכם 😉

השקעה לרבעון הקרוב בהתאם למודל של בראון:

• מניות: 1,807 יחידות על סך 2,575.85 ש"ח
• אג"ח: 1,513 ע.נ על סך 2,077.36 ש"ח
• זהב: 260 יחידות על סך 3,026 ש"ח
• מק"מ: 2,022 יחידות על סך 2,280.33 ש"ח.

ומה עשה תיק ההשקעות שלכם השנה? מוזמנים לשתף בתגובות.