2014 - עדיין חיה כמו מלכה? - הסולידית

אז אחרי שבדקנו מה עשו הבלוג ותיק ההשקעות התאורטי ב-2014, הגיעה השעה לסכם את הוצאותי האישיות.

אבל תחילה, וידוי קטן.

לא תכננתי לכתוב פוסט כזה השנה, משלוש סיבות מרכזיות:

1. אני לא רוצה לחזור על עצמי

2. ככל שהבלוג נעשה פופולארי, כך גוברת הנטייה לעסוק בי באופן אישי, ולא ברעיונות שאני מנסה להציג כאן. אני לא אוהבת את זה, ולכן מנסה לצמצם את הפוסטים העוסקים בחיי האישיים.

3. שימוש במספרים אבסולוטיים נוטה לעוות את הרעיון המרכזי. זו הסיבה, בין היתר, שאנשים טוענים שהם לא יכולים לחסוך כי משכורתם נמוכה מדי ("אני מרוויח רק 6000 שקל בחודש, משמע, הבלוג הזה לא רלוונטי עבורי"). על אותו משקל, אנשים קוראים שאני חיה על סכום מסוים, ומסיקים שמטרת הבלוג הזה ללמד כיצד לחיות על סכום זה בדיוק, ולא על שקל אחד פחות.

לאף אחד, כך נדמה, אין סבלנות לחשוב במונחים יחסיים או אבסטרקטיים. לא במדינה שמאוהבת אהבה עזה בטבלאות שיאני השכר, בקווי עוני דמיוניים, או בדו"חות עוני שצצים כפטריות אדומות אחרי הגשם.

ולמרות זאת, במענה לבקשת הקוראים, החלטתי לכתוב גם השנה פוסט דומה. אלא שהפעם, כלקח מהשנה שעברה, הרשו לי לחדד את המסר עוד לפני שנצלול לנתונים: 

אדם החותר להפיק ערך מרבי מכל שקל שהוא מוציא, ומצמצם את הבזבוז למינימום, יכול לחיות חיים טובים, מלאים ומאושרים על מעט מאוד כסף. 

למותר לציין שלמסר כזה אין מקום של ממש בערוצי התקשורת המרכזיים. הרי הוא לא נמהל היטב במדליק הפחמים "החברתי" שמזין את להבות היללנות של מעמד הביניים המדומה. אי אפשר לנגח באמצעותו אף "מערכת" או "שיטה". והגרוע מכל — המסר הזה לא יכול לייצר הון פוליטי או פיננסי עבור כלי התקשורת הגדולים.

לכן יש מקום לשוב ולחשוף כיצד ניתן ליישם את הרעיון בחיי היומיום, ובמקרה זה, בחיי האישיים. הפוסט הזה מיועד למי שמעדיף ללמוד מדוגמאות קונקרטיות על פני הגיגים פילוסופיים 🙂

פילוח הוצאות

הוצאותיי ב-2014 הסתכמו ב-46,059 ש"ח, שהם בממוצע 3,838 ש"ח בחודש.

 זהו הסכום שמאפשר לי (באופן אישי!) לחיות כפי שחיים אנשי מעמד הביניים, רק בפחות כסף, פחות אילוצים, ועם הרבה יותר זמן פנוי.

זוהי ההבחנה הקריטית שמאפשרת לי  "לחיות כמו מלכה" — או לפחות כמו אצילה פיאודלית שאינה כפופה לאיש 😉

הוצאותיי השנה, כבשנה החולפת, מומנו באמצעות משיכה של שיעור מסוים מתיק ההשקעות שלי. משיכות כאלה נחשבות לבטוחות מרגע שתיק ההשקעות צומח למימדים גדולים מספיק, שהופכים את פלוני לעצמאי כלכלית. (קראו עוד כאן: איך לחיות מתיק ההשקעות – חלק 1 וחלק 2).

אם אתם משתמשים באקסולידית — קובץ מעקב ההוצאות של הבלוג — תזהו מיד שהתקציב שלי הוא מודולארי.

תקציב "העצמות היבשות" שלי, הכולל הוצאות הכרחיות (דיור, מזון, תחבורה, ביטוחים, מסים, בריאות, אינטרנט) נמוך מאוד ומסתכם ב-33,132 ש"ח בלבד, או 2,761 ש"ח בחודש. כל מה שמעבר לכך הוא בחזקת "בונוס" שנועד לשפר את איכות חיי.

כל זמן שההוצאה מוסיפה ערך מסוים, אני לא מחשיבה אותה כבזבוז. לעומת זאת, אם נדרשתי להוציא כסף מבלי שהפקתי ממנו ערך כלשהו, או במידה שהייתה אפשרות לפתור את הבעיה מבלי להוציא כסף אך שילמתי בכל  זאת — הרי שנכשלתי, פשוטו כמשמעו.

יתרונה של הגישה המודולארית הוא בכך שבמקרה חירום (כיווץ דרסטי בתיק ההשקעות שלי) יש לי אפשרות להצטמצם באופן משמעותי ועדיין לחיות היטב כבת חורין, מבלי להרע משמעותית את איכות חיי ומבלי שאאבד את עצמאותי.

מובן לי שבמצב זה מיד אהפוך בעל כורחי לעוד מספר בדו"ח העוני הבא, והסוציאליסטים יצאו מגדרם כדי להוכיח כמה אומללה אני. זה, כמובן, לא ישנה דבר, כל זמן שעדיין אהיה אדונית לזמני.

כידוע, אני חיה עם בן זוגי, ומשיקולים תועלתניים אנו מתחלקים בהוצאות ה-"כבדות" (דיור, חשבונות, מזון וכלב). בכל שאר ההיבטים אנו מתנהלים בנפרד מבחינה פיננסית. אילו הייתי חיה בגפי, אני מעריכה שהוצאותיי הכוללות לא היו גבוהות בהרבה — במקרה זה הייתי שוכרת דירה קטנה יותר, וחשבונותיי היו מתכווצים.

להלן הפילוח השנתי:

דיור

שכר דירה: ממגוון סיבות פרוזאיות,  שכר הדירה שלנו התייקר בתחילת השנה החולפת השנה ב-15% וכעת עומד על 3,250 ש"ח בחודש.

חלקי בשכר הדירה הוא 1,625 ש"ח, כך שבסך הכל שילמתי השנה 19,500 ש"ח עבור הזכות להתגורר בדירת 3 חדרים במרכז הארץ הנמצאת בסמוך לכל מוקדי הפעילות העיקריים שלי. מבחינתי זהו מחיר הוגן שמשקף ערך.

ארנונה: 2,072 ש"ח בשנה כדי שעיריית הרצליה תואיל לפנות לנו את הזבל. לא בדיוק משקף ערך, אבל אין לי הרבה ברירות בעניין. חלקי בהוצאה: 1,036 ש"ח.

ועד בית: 50 ש"ח בחודש, או 600 ש"ח בשנה. חלקי בהוצאה: 300 ש"ח.

חשמל: שחטנו השנה כמה ערפדי חשמל רציניים (בראשם המחשב הנייח של בן-זוגי ומסך הפלזמה הנלווה, שהומרו בלאפטופ). חשבון החשמל הכולל הסתכם ב-1,860 ש"ח. חלקי בהוצאה: 930 ש"ח. 

מים: חשבון המים עומד על ממוצע של 63 ש"ח בחודשיים, או 378 ש"ח בשנה. חלקי בהוצאה: 189 ש"ח

גז: קנינו בלון גז (12 ק"ג) בתחילת 2014 ב-166 ש"ח. אני מבשלת כמויות גדולות, אבל באינטרוולים גדולים, כך שאנו משתמשים בו במשורה. אני משערת שנותרה בו מספיק גז לחצי שנה לפחות. חלקי בהוצאה: 83 ש"ח.

מזון

638 ש"ח — זהו הסכום החודשי הממוצע בו קנינו מזון השנה (כמות לשני אנשים). ולא, אנחנו לא בתת תזונה.

העקרונות כאן די פשוטים:

1. אני אוכלת כדי לחיות, לא ההיפך.
2. אני קונה רק מה שאני צריכה.
3. אני לא קונה כמויות מופרזות של פגי תוקף.
4. אין שום חוק שקובע שאני צריכה לאכול ארוחה שונה מדי יום.
5. אני לא קונה רעל (ממתקים, קולה, חלב, בשר אדום, מזון מעובד)
6. אני לא קונה גימיקים ניו-אייג'ים (ע"ע מזון אורגני)
7. אני קונה רק מה שזול (ע"ע מבצעים, מכירות חיסול ומחירי הפסד).
8. אני לא מוכנה לשלם לאחרים שיבשלו בשבילי. נקודה.
9. אני לא זורקת אוכל. אף פעם.

כמעט כל המזון היבש נרכש במהלך השנה מספקים סיטונאיים ב-3-2 נגלות. זה מקצר משמעותית ומוזיל את העלות של הביקורים החודשיים בסופר, שמיועדים בעיקר לרכישת פגי תוקף למיניהם (ביצים, עוף, דגים, לחם, רטבים, ירקות ופירות) וכן למילוי מחדש של המזווה דרך ההצטיידות יתר בפריטים המוצעים בהנחה.

זה קצת כמו לקנות מניות בשוק דובי. הסולידית מתזמנת את שוק המזון!

אנחנו עושים את הקניות בסופר בתורות, כך שאין לי רישום מדויק כמה בדיוק הוצאתי מכספי האישי (אוי לבושה). סה"כ ההוצאה השנתית שלנו על אוכל הייתה 7,656. אני מניחה שהוצאתי בערך מחצית מהסכום, או 3,828 ש"ח על מזון.

תחבורה

רוב הפעילות שלי עדיין ממוקדת באזור הרצליה, אבל יש לי כמה וכמה עיסוקים מחוץ לעיר, רובם בתל אביב ומיעוטם בירושלים.

הגם שבמהלך השנה האופניים שלי עדיין היו כלי התחבורה המרכזי שלי, שילמתי השנה לא פחות מ-2,416 ש"ח על תחבורה ציבורית, מתוכם:

• 1,324 ש"ח על נסיעות באוטובוסים (עירוניים ובין-עירוניים)
• 716 ש"ח על נסיעות ברכבת ישראל (בין-עירוני)
• 376 ש"ח על נסיעות במוניות (כשלא הייתה ברירה אחרת)

תקשורת

סלולארי: בניגוד לאנשים נורמלים, אני שונאת לדבר בטלפון וכמעט שלא עושה את זה, ולכן אין לי שום עניין בתכניות "ללא הגבלה" למיניהן שמציעות המפעילות השונות. לעומת זאת, אני בהחלט מפיקה ערך מגלישה סלולארית, ועל זה אני כן מוכנה לשלם.

בסוף השנה שעברה נפטרתי מהחבילה הגרועה שעלתה לי 800 ש"ח+, ובמקום זה עברתי לחבילה הבסיסית ביותר של 012 (10 ש"ח בחודש). הוספתי לעסקה חבילת גלישה של 1GB (עוד 19 ש"ח בחודש), שזה בערך פי 2 התעבורה שאני צורכת מדי חודש.

(הייתי מעדיפה לעשות זאת אצל מפעיל שאינו וירטואלי, אבל גולן טלקום לא מציעים את האפשרות להרחיב את החבילה הבסיסית ביותר שלהם, ושאר המפעילים יקרים מדי).

בסך הכל שילמתי השנה 364 ש"ח על הסלולארי שלי, מחיר שבעיני משקף ערך.

אינטרנט ביתי: בעל הבית, משיקוליו, הפסיק לשלם על תשתית האינטרנט בדירה. זאת אומרת שנוספה הוצאה של 80.68 ש"ח בחודש על תשתית אינטרנט ועוד 30 ש"ח בחודש לספקית עבור חבילת גלישה של 12 מגה (אחרי מקח וממכר). יש עוד מקום לשיפור בעניין הזה, אני מודה. סה"כ הוצאות אינטרנט: 1,328 ש"ח, מתוכן שילמתי חצי, או 664 ש"ח.

טלוויזיה: אין לי טלוויזיה בבית משיקולים אידיאולוגיים ומעשיים. יחד עם זאת, אני צופה בתכנים נבחרים דרך האינטרנט שבהגדרה אינם זמינים לישראליים. כדי לעשות זאת אני משתמשת ב-VPN שמאפשר לי לגלוש דרך IP זר. השירות עולה לי 270 ש"ח בשנה, אך לטעמי הוא מצדיק את עצמו.

ביטוח

שילמתי פרמיה קבועה של 94.8 ש"ח בחודש, או 1,137 ש"ח בשנה, עבור ביטוח סיעודי פרטי, שמבטיח לי הכנסה חודשית של 2,000 ש"ח לכל החיים במקרה של מצב סיעודי (מתוך הנחה ששאר העלות תכוסה על ידי תיק ההשקעות שלי). מכיוון שאין לי עניין לחיות לאורך זמן במצב כזה, אני מתלבטת אם לקצר את משך הביטוח לתקופה של 5 שנים בלבד. ביטוח סיעודי הוא תחום מורכב למדי ואקדיש לו פוסט נפרד בהמשך.

את ביטוח הבריאות הפרטי המוגזם ששילמתי ב-2014 קיצצתי, והחלפתי בתכנית בייסיק (תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו"ל והשתלות) בעלות של 34 ש"ח בחודש, או 408 ש"ח בשנה (פרמיה משתנה).

אין לי ביטוח משלים בקופת החולים או כוונה לפתוח אחד כזה משום שהוא לא מייצר לי ערך מוסף.

מנוי שנתי לכספת מבוטחת – כ-1,700 ש"ח בשנה (360 אירו).

מיסים

ביטוח לאומי – אני נדרשת לדווח על ההכנסה שלי מהבלוג. ההכנסה שלי נמוכה מאד, כך שאני מוגדרת "עצמאית שאיננה עונה על ההגדרה" ומחויבת לשלם סכום מינימלי של 166 ש"ח (ביטוח לאומי ומס בריאות) בחודש, או 1,992 ש"ח בשנה. סביר להניח שהמס הזה יעלה בשנה הבאה.

בריאות והיגיינה

– תרופות, תמרוקים ותכשירים רפואיים – סה"כ 890 ש"ח

– רופא שיניים – ניקוי אבנית: 250 ש"ח

כלב

יש לנו מנוי וטרינרי על סך 480 ש"ח לשנה, שכולל את רוב השירותים הרפואיים הדרושים. מזון לכלב עלה בשנה החולפת 978 ש"ח. סה"כ עלות שנתית של החיה: 1,358 ש"ח. החלוקה היא שבן הזוג משלם על הטיפול הווטרינרי, ואני על האוכל. הוצאה: 978 ש"ח.

הבלוג

שילמתי 1,271 ש"ח השנה כדי להחזיק את הבלוג הזה באוויר: שירות רישום דומיין, שירות אחסון אתרים  ושירותי דיוור. ההוצאות הללו צפויות לגדול בשנה הבאה, מפני שהתשתית הקיימת כבר לא מסוגלת להחזיק את התעבורה לאתר ואני צריכה לשדרג אותה.

תיקונים ודברים לבית

אין הרבה מה להרחיב כאן — אתם כבר יודעים שאני מכינה את רוב מוצרי הניקוי שלי בעצמי. מה שנותר הוא מוצרים מתכלים כמו נייר טואלט, מטליות, שקיות אשפה וכלי בית שונים. גם כאן, אלו מוצרים שנרכשים בתורות אך החלוקה די שרירותית. מעריכה שחלקי בשנה החולפת היה כ-250 ש"ח.

תיקונים: פריצת דלת פלדלת והחלפת מנעול (סיפור ארוך על כישלון צורב שיסופר ביום מן הימים) — 350 ש"ח

ביגוד

לא קניתי בגדים חדשים ב-2014, מהטעם הפשוט שלא היה לי צורך בבגדים חדשים.

תרבות 

545 ש"ח – אני טיפוס ביתי יחסית ורוב ה"בילויים" שלי, בבית או מחוצה לו, אינם מצריכים שימוש בכסף.

ככלל, אין לי עניין מיוחד "לצרוך תרבות", אך השנה רכשתי מוסיקה, ביקרתי במוזיאונים, ואפילו ישבתי פעם או פעמיים בבית קפה עם אנשים שאני אוהבת.

עמלות ושירותים פיננסיים

עמלות מסחר בבורסה – 824 ש"ח

שירותי ראיית חשבון – 450 ש"ח

הערה: אני לא מחשיבה הפקדות לקרנות השתלמות כ"הוצאה" לעניין הפוסט הזה. אתם יכולים לנחש לאילו גופים אני משאירה דמגוגיה סטטיסטית מסוג זה.

פיתוח אישי

קניתי השנה 12 ספרים – כולם לקינדל, כמובן. העלות הכוללת הסתכמה ב-514 ש"ח.

עדיין הולכת לחוג אייקידו, ומשלמת 280 ש"ח בחודש, או 3360 ש"ח בשנה.

עשיתי מנוי PRO ל-Treehouse — כדי לפתח את ידיעותיי בתכנות (כרגע מתמקדת ב-Javascript ו-jQuery… קוראי האתר הזה ישפטו בעתיד אם הצלחתי ללמוד משהו 🙂 ). זה עלה לי 1,560 ש"ח אחרי הנחה.

שיפרתי משמעותית את הצרפתית שלי השנה דרך Duolingo. מוזמנים לעקוב אחרי. התענוג כולו עלה לי 0 ש"ח. 

סיכום

ההוצאה שלי כמעט לא השתנתה בהשוואה לשנה החולפת. אף על פי שקיצצתי באופן חד במספר הוצאות, היו אחרות שתפסו את מקומן. האם זה "חוק פרקינסון?" אינפלציה אישית?

לא ברור, ולמען האמת — גם לא כל כך משנה. אני עדיין חיה כמו מלכה, ואם לשפוט לפי שוויו הנוכחי של התיק שלי, סביר שאוכל להמשיך לחיות כך עד יומי האחרון.

האתר הזה לא מדבר על קיצוץ הוצאות בכל מחיר. אני לא מקדמת אנורקסיה פיננסית או הימנעות טוטאלית, שלא לומר פתולוגית, מהוצאה כספית. לזה קוראים קמצנות אגרסיבית, וזה לא בריא.