פסיבי או אקטיבי? העיקר שלא תעשו שטויות - הסולידית

 את שוק ההון ניתן להמשיל במידה מסוימת לאוקיינוס רחב ידיים. זוהי סביבה כאוטית, מסוכנת, בלתי-צפויה וחסרת רחמים. ולמרות זאת, ימאי מיומן וממושמע, הרוחש כבוד לים, מסוגל לנווט בו כך שיגיע למחוז חפצו מהר יותר מעמיתיו שנותרו על חוף המבטחים. 

על אותו משקל, למשקיע ממושמע, הדבק באסטרטגיית השקעה המסייעת לו לצלוח את התנודות והזעזועים בשווקים, יש פוטנציאל להגיע לעצמאות כלכלית מהר יותר מעמיתו המתייבש לאטו בפקדונות בנקאיים חסרי סיכון. תרצו או לא, טבעה התנודתי של הבורסה הוא שהופך אותה למכשיר בעל פוטנציאל אדיר לצבירת הון.

כשם שיש דרכים שונות לנווט בלב ים, כך יש אין-ספור אסטרטגיות שונות לתמרן בין גליו הסוערים של שוק ההון. לכל אסטרטגיה כזו יש יתרונות וחסרונות משלה: חלקן פשוטות וברורות, אחרות מורכבות עד דמעות. יש גישות עם שבהן ניתן להרוויח (ולהפסיד) המון בטווח קצר, ויש כאלה שבהן המיקוד הוא דווקא לטווח הארוך.

בבלוג הזה אני מציגה פרשנות סובייקטיבית לממצאי הספרות הפיננסית הקיימת. דעתי האישית היא שהדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא להשתמש במוצרי השקעה עוקבי מדדים ("פסיביים"), זולים ומגוונים ככל האפשר, ולהקצותם בין נכסים עתירי סיכון (לדוגמה: מניות) לנכסים דלי-סיכון (לדוגמה: אג"ח ממשלתי) בהתאם לסיבולת הסיכון האישית של המשקיע (*).

(*) קונקרטית, אני מאמצת מודל מסוים (תיק ההשקעות של הארי בראון) של השקעה פסיבית, אשר הולם את מטרותי וצרכיי האישיים כמי שכבר הגיעה לעצמאות כלכלית, ובראשם שמירה על ערכו הריאלי של הכסף שלי. מודל זה עשוי שלא להתאים לכל אחד, ובמיוחד לא למשקיעים החותרים להגדיל את הונם באופן משמעותי (וזקוקים לחשיפה רבה יותר למניות).

אסכולת ההשקעה הפסיבית יוצאת מתוך נקודת הנחה שקשה מאוד להכות את השוק (להשיג תשואה גבוהה מהממוצע), לתזמן את השוק (לדעת מתי "לשבת על הגדר" ומתי לא), או להשיג יתרון על השוק (לדעת דבר מה שאינו ידוע למיליוני משקיעים אחרים). כמעט בלתי-אפשרי לעשות זאת בעקביות ולאורך זמן, כל שכן אם נוסיף את דמי הניהול שגובים אלה הטוענים שביכולתם לעשות זאת.

המשקיע הפסיבי, אפוא, לא מקדיש מאמץ לאיתור המניות הטובות ביותר. הוא קונה את השוק כולו, ובכך חותר להשיג את תשואת השוק הממוצעת במינימום עלות (זמן, כסף ואנרגיה). מלבד קנייה שיטתית של קרנות מחקות ואיזון פעם בשנה בהתאם לתכנית המקורית — לא נדרש ממנו דבר.

רבות הדרכים להשקיע בך

אבל  לא כולם מאמצים את הפילוסופיה הפסיבית. לעתים קרובות מאתגרים אותי דווקא כאלה שבחרו לנהל את פעילותם בשוק באופן שונה בתכלית.

קחו לדוגמה את אסף נתן, בלוגר פיננסי מצוין ומשקיע ערך (ראו להלן) בכל רמ"ח אבריו. הוא כותב:  "… במקרה של , כמעט בכל תחום בחייה היא לקחה קו מאוד שונה ומיוחד, ממש כיף ללמוד ממנה. נקודת המבט שלה חריפה, שונה והגיונית. דווקא בנושא ההשקעות היא חלשה ולקחה קו קונפורמי, אפור והמוני שמתיישב עם דעת הרוב הטיפש – בדיוק מה שהיא סולדת ממנו בתחומים אחרים."

לעצם הביקורת כבר השבתי בעבר: באופן פרדוקסלי, דווקא ה"שיעמום", ה"טיפשות" וה"שאיפה לממוצע" בבסיס הפילוסופיה הפסיבית הם שגורמים לה, במצטבר, להשיג ביצועים עדיפים על פני המשקיעים האקטיביים.

ובכל זאת, דבריו של אסף מחדדים נקודה חשובה.

עבור קוראים לא מעטים, הבלוג הזה הוא המפגש העיוני הראשון עם שוק ההון, אולי צעד ראשון לפני שיתחילו להשקיע בפועל. קוראים אלה עלולים להסיק, בטעות, שהשקעה פסיבית — או הנוסח הייחודי של הארי בראון — היא הדרך היחידה להשקיע במטרה להגיע לעצמאות כלכלית, ושאין עוד מלבדה.

זו כמובן טעות. גם אם אתם סבורים שהאסטרטגיה הפסיבית מתאימה לכם, אסור להתעלם מקיומן של אסטרטגיות חלופיות לפעולה בשוק ההון, ולו משיקולים של שלמות הידע. קוראים מסוימים עשויים להעדיף, משיקולים שונים, לאמץ אחת או יותר מהשיטות הבאות:

השקעה פונדמנטלית: משקיעים פונדמנטליים נרתעים מעצם המחשבה על קנייה "טיפשה" של השוק בכללותו. הם מקדישים את עיקר פעילותם בשוק ההון לניתוח איכותני של חברות ספציפיות הנסחרות בו, בנסיון לבחור את החברות הטובות או הזולות ביותר. טענתם היא כי באמצעות שקלול משתנים חשבונאיים כמו מכפיל ההון של החברה, מכפיל הרווח וכדומה, ניתן לחשב את ערכה המהותי של החברה, כלומר, להסיק כמה החברה שווה באמת — לעומת המחיר הנוכחי בו היא נסחרת בבורסה.

 השקעת ערך: האסטרטגיה הפונדמנטלית הפופולארית ביותר — בין היתר הודות למשקיעים אגדיים כמו בנג'מין גרהם או וורן באפט. משקיעי הערך שוללים את הטענה כי מחירי המניות בשוק משקפים בכל רגע נתון את כל המידע הזמין אודות החברות השונות (ראו היפותזת השוק היעיל). הם יוצאים מתוך הנחה שלעתים השוק "מעניש" חברות איכותיות שלא בצדק, באופן שגורם למניותיהן להיסחר מתחת לשוויין האמיתי.

משקיעי הערך מנסים לעשות כסף באמצעות איתור טעויות או "אנומליות שוק" מסוג זה וניצולן על-ידי קניית המניות בזול. הם ימכרו את המניות ברווח זמן רב לאחר שהשוק ישוב לתמחר את המניה בהתאם לערכה האמיתי. הסיכון הגדול בהשקעת ערך, מטבע הדברים, הוא שהשוק יתברר כצודק, ושמחיר החברה לעולם לא ישקף את "ערכה המהותי" כפי שחישב אותו המשקיע.

 (לקריאה נוספת אודות השקעות ערך: התנ"ך של הפילוסופיה, "המשקיע הנבון" של בנג'מין גרהם; פורטל שוקראן; עדו מרוז; אסף נתן; משקיע בערך; ערך מוחלט; פורום לונג וקהילת השקעות ערך בקפה דה מרקר).

 השקעה מוכוונת דיבידנדים / הכנסה שוטפת: זהו וריאנט נפוץ של גישת השקעות הערך. דיבידנד, כזכור, הוא סכום מסוים מסך רווחי החברה המחולק לבעלי המניות. משקיעי דיבידנד, בפשטות, מנסים לבחור מניות (או במקרים מסוימים, אג"ח זבל) שיניבו להם תזרים שוטף של הכנסה פסיבית.

חלקם ישקיעו במניות עם תשואת דיבידנד גבוהה מאוד (High Yield). אחרים יעדיפו להשקיע בחברות ענקיות ומבוססות שנוהגות להגדיל את שיעור הדיבידנד שלהן מדי שנה בשנה (Dividend growth). בכל מקרה, העקרון הוא שקונים פעם אחת – ומתעלמים לחלוטין מהתנודות במחיר השוק המניה. משקיעי הדיבידנד עושים כסף מההכנסה השוטפת שמניבות אחזקותיהם — וזה, בגדול, הדבר היחיד שמעניין אותם. הסיכון באסטרטגיה הוא שהחברות יקצצו או יבטלו את הדיבידנד מסיבות שלא ניתן לחזות מראש.

(אסטרטגיה זו זוכה לפופולאריות גוברת בשנים האחרונות על רקע סביבת הריבית הנמוכה. ספר טוב בנושא הוא The Dividend Playbook. ניתן גם לעיין בבלוגים כמו "קפטן דיבידנד" ועוד מאות בלוגים נוספים — היאנקיז פשוט משוגעים על הדבר.  תוכלו לקרוא גם מדוע אני לא משקיעה במניות דיבידנד.)

 השקעת צמיחה: לעומת משקיעי הערך והדיבידנד, משקיעי צמיחה לא מנסים לחשב את ערכה המהותי הנוכחי של החברה, ולא מתעניינים כלל בהכנסה השוטפת שמניבות מניותיה. למען האמת, אפילו לא משנה להם אם החברה רווחית כיום, או אם מבחינה פונדמנטלית היא נחשבת "יקרה". בעוד שמשקיעי הערך מסתכלים על ההווה, משקיעי הצמיחה מביטים על העתיד. הם בוחרים חברות שמשקיעות בעצמן כדי לפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשות, שלהערכתם יביאו לצמיחה בקצב מהיר מהממוצע (במונחים של הכנסות, רווחים או תזרים מזומנים).

בתאוריה, משקיעי צמיחה עושים כסף דרך איתור חברות צמיחה, קנייתן בשלב בוסרי ומכירתן רק לאחר שהאמירו בערכן. חברות צמיחה עשויות להיות קטנות מאוד (לדוגמה, "מניות חלום" מתחום הביומד) או גדולות מאוד (חשבו על גוגל או אמאזון). הסיכון הגדול בהשקעה בחברות צמיחה הוא שמשיקולים שלא ניתן לחזות, הצמיחה לא תתממש.

השקעה מבוססת ניתוח טכני:  משקיעים (סוחרים) המאמצים אסטרטגיה זו כמעט שלא מתייחסים לפרמטרים החשבונאיים או האיכותניים של החברה בבואם להכריע אם להשקיע בה או לא. במקום זה, הם בוחרים מניות בהסתמך על ביצועי השוק שלהן, כלומר, על היסטורית המחירים שלהם. עיקר זמנם של "הטכנאים" מוקדש למעקב, ניתוח וזיהוי תבניות גרפים של מחיר המניה. הם ינסו לזהות מהי "התמיכה" (מחיר שסביר שממנו המחירה תעלה) ומהי רמת ההתנגדות (רמת מחירים שממנה המניה צפויה לרדת). המטרה היא לחלץ מתבניות אלה "איתותים" שיאפשרו להעריך מתי יש להיכנס לפוזיציה (לקנות) ומתי יש לצאת ממנה (למכור).

(לקריאה נוספת בנושא זה, ניתן לגלוש לפורום ספונסר. בנוסף, רוב המכללות בארץ העוסקות במה שמכונה "לימודי שוק ההון" מלמדות למעשה מסחר בבורסה המבוסס על ניתוח טכני. את דעתי על האסטרטגיה תוכלו לקרוא כאן).

תכל'ס, מה באמת חשוב למשקיע?

הייתי יכולה למנות כאן עוד עשרות ואפילו מאות אסטרטגיות השקעה נוספות. הן קיימות בכל הצורות והגדלים, נעות בין תזמון השוק ועד "קנה והחזק", בין ננו-שניות לעשרות שנים, בין מניות בלבד למגוון נכסי השקעה, בין אחזקה ישירה לבין שימוש בקרנות נאמנות וכן הלאה.

אבל זה יחטיא את העיקר.

על מנת שעצם מסוים יצוף על פני הים, החלק הנמצא מתחת לקו המים צריך להיות קל מהמים שהוא מזיז הצידה. זאת אומרת שכל זמן שכלי השיט שלכם אטום, יציב, והקברניט אינו שיכור כלוט – סביר שבמוקדם או במאוחר תגיעו ליעד, לא משנה אם אתם שטים בסירת מפרשים או או בספינת טילים.

על אותו משקל, הסירה הפיננסי תשלכם — אסטרטגיית ההשקעה שתאמצו — היא לא הפקטור המרכזי שתקבע את הצלחתכם כמשקיעים בשוק ההון. כמובן שכל אסטרטגיה עדיפה על היעדר אסטרטגיה; אך בשוק ההון, ממש כמו במשחק טניס טיפוסי, המנצח הוא מי שעושה כמה שפחות טעויות.

אם המשקיע חושף את עצמו לטעויות גסות, כל אסטרטגיית השקעה שיאמץ — פסיבית או אקטיבית — תהיה חסרת ערך. מכאן שהדבר החשוב ביותר עבור המשקיע הוא לדבוק במספר מצומצם של עקרונות השקעה אוניברסליים ולא לסטות מהם לעולם, כדי להקטין ככל האפשר את הסבירות לטעויות.

הרשימה להלן כוללת את מה שאני מחשיבה בתור העקרונות החיוניים ביותר בהקשר זה.

★ לעולם אל תשקיעו ללא מטרה. משקיע שנכנס לשוק ללא יעד פיננסי ברור, המנוסח כסכום מספרי מסוים, אינו מסוגל לגבש תכנית השקעה סדורה, וכידוע, משקיע ללא תכנית שקול למהמר.  אם אתם מתקשים לחשוב על יעד כזה, כפלו את סך ההוצאות שלכם לשנה פי 25. זהו הסכום הדרוש לכם כדי להגיע לעצמאות כלכלית.

★ לעולם אל תיקחו סיכון גבוה מדי או נמוך מדי. אם תיקחו סיכון קטן מדי, כספכם לא יגדל בשיעור הדרוש ואף עלול להישחק מכוח האינפלציה. אם תיקחו סיכון גדול מדי, ספק אם תוכלו להתמודד (פסיכולוגית) עם המפולת הבאה בשווקים מבלי למכור בהיסטריה.

★ לעולם אל תדחו את ההשקעה עד לגיל מבוגר.  זמן עבור תיק ההשקעות שלכם הוא כמו אור שמש לצמח. ככל שאתם דוחים את ההשקעה לגיל מבוגר יותר, אופק ההשקעה מתקצר, סיבולת הסיכון קטנה והאפשרות לצבור ריבית דריבית פוחתת.

★ לעולם אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. לא משנה כמה אתם משוכנעים בפוטנציאל הטמון בהשקעה בחברה X, בתעשיית ה-Y, או במדינה Z. הדרך היחידה להגן על עצמכם ממה שאינכם יודעים ואינכם יכולים לדעת היא לפזר את אחזקותיכם בין נכסים שונים.

★ לעולם אל תזלזלו בעלויות ההשקעה. עמלות מסחר בבורסה, דמי ניהול, מרווחי קנייה ומכירה, עלויות גידור, עלויות ניהול תיקים, עלויות פלטפורמת מסחר, עלויות ייעוץ השקעות – לאורך זמן, הסכומים הללו מצטברים אקספוננציאלית נגדכם ככדור שלג שמחריב את התשואה.

★ לעולם אל תתעלמו משיקולי מס. מסים חובה לשלם, והשפעתם על התשואה עלולה להיות רצחנית. עם זאת, שימוש יעיל בקרנות נאמנות צוברות, חשבונות פטורים ממס (קרנות השתלמות) וקיזוז הפסדי הון כנגד רווחים עשוי להקטין את חבות המס באופן משמעותי.

★ לעולם אל תסטו מהתכנית המקורית. אם הגדרתם מטרה, והתנעתם תכנית ברורה בדרך לכיבושה, הדבר היחיד שיבטיח כישלון הוא סטייה מהתכנית כתגובה רגשית לאירועים שאינם בשליטתכם. נטרלו את הרגש – הן את יצר הפחד והן את יצר החמדנות. אלו הם האויבים המרים ביותר שלכם.

סיכום (אמ; לק)

ישנן אסטרטגיות שונות ומגוונות להשקעה בשוק ההון. אני, למשל, משקיעה פסיבית, וזו הגישה שאני מציגה כאן. אחרים משקיעים באופן אקטיבי, בין אם כמשקיעי ערך, צמיחה, דיבידנד או מנתחים טכניים.

אסטרטגיות השקעה הן חשובות, אך הן אינן הפקטור המרכזי שיכריע את גורלכם כמשקיעים. אם המשקיע מבצע טעויות בסיסיות, לאסטרטגיית ההשקעה שלו אין כל ערך, ולכן הדבר החיוני ביותר עבור הצלחתו ארוכת הטווח הוא להימנע מאותן טעויות מכלתחילה.

אדם שיחסוך בקפידה וישקיע את רוב הכנסתו מגיל צעיר, ייקח סיכונים התואמים את יעדיו הכלכליים, ינצל עד תום את חשבונותיו הפטורים ממס רווח הון וירסן את רגשותיו בשעה שהשווקים סוערים — צפוי להגיע לעצמאות כלכלית עשרות שנים לפני גיל  הפרישה המקובל, בין אם הוא משקיע פסיבי או אקטיבי.