איך לבחור קרן השתלמות - הסולידית

קרן השתלמות היא אפיק החיסכון השני בחשיבותו אחרי החיסכון השוטף. אם אתם חוסכים אגרסיביים שחותרים להגיע לעצמאות כלכלית עשרות שנים לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק, יתכן שהוא אפילו החשוב ביותר. 

האטרקטיביות של קרנות ההשתלמות נובעות מ-3 מאפיינים ייחודיים:

1. נזילות: ראשית, כספים שהופקדו בקרן השתלמות הופכים לנזילים כעבור שש שנים בלבד מיום פתיחת הקרן. זאת אומרת שבניגוד למוצרים פנסיוניים אחרים, אין צורך להמתין עד גיל 60 כדי למשוך את הכספים ללא קנס. המשמעות היא שגם אם אתם צעירים מאד, ניתן להתייחס לקרן ההשתלמות במסגרת חישוב השווי הנקי הנזיל שלכם לצורך פרישה בטווח השנים הקרובות.

2. פטור ממס הכנסה במעמד ההפקדה: על חלק ניכר מהכספים שאתם מפקידים לקרן, בין אם כשכירים או כעצמאיים, אינכם נדרשים לשלם מס הכנסה במעמד ההפקדה. כלומר, ההפקדה לקרן ההשתלמות היא בחלקה הגדול מהברוטו.

3. פטור ממס רווח הון במעמד המשיכה: המאפיין השלישי, והחשוב ביותר לענייננו, הוא שרווחים שמקורם בהפקדות לקרן השתלמות (עד לתקרה הקבועה בחוק) פטורים לחלוטין ממס רווח הון. זאת אומרת שאם תפקידו מדי שנה את הסכום המרבי המוכר לפטור (18,480 ש"ח לעצמאיים, 18,854 ש"ח לשכירים), הרי שכל שקל שתרוויחו מההפקדה הזו, וכל שקל שתרוויחו מאותו שקל בעתיד (ריבית דריבית), יהיו מוגנים לחלוטין מטלפיו של איש המס.

כל אלה הופכים את קרן השתלמות לאפיק ההשקעה היחיד שמאפשר לכם להשקיע באופן שוטף בשוק ההון ולמשוך את הכסף בפטור ממס לפני גיל 60. עבור הפורש הצעיר, זוהי לא פחות ממתנה.

היצע קרנות ההשתלמות בישראל ענקי. פועלות כאן קצת יותר מ-200 קרנות שונות, וכולן, בלי יוצא מן הכלל, עומדות בשלוש התנאים לעיל. איך מתמודדים עם טרור הבחירה הזה? איך בכל ניתן לבחור את הקרן המתאימה ביותר?

כדי להשיב על השאלה הזו, תחילה יש להבין שקרן השתלמות, לכשעצמה, איננה נכס פיננסי כמו קרן נאמנות, למשל.

מדובר באפיק חיסכון — ממש כמו חשבון הבנק שלכם. אין לו ערך פיננסי לכשעצמו ואי אפשר לסחור בו. אם נשתמש באנלוגיית פסיכומטרי שחוקה, ההבדל בין קרן השתלמות לקרן נאמנות משול להבדל שבין ארגז הצעצועים לצעצוע עצמו.

יתרונותיה הגדולים של קרן ההשתלמות נובעים ממעמדה המיוחד בחוק כ"מעטפה" שפוטרת ממס כל מה שתכניסו לתוכה (עד לתקרה): מניות, אג"ח, תעודות סל, קרנות נאמנות וכל נייר ערך אחר. יתרונותיה אינם נובעים מניירות הערך הספציפיים שאותם בחר מנהל הקרן לתחוב למעטפה.

בתי ההשקעות השונים מציעים לכם למעשה "ארגז" זהה, אך כל אחד מהם ממלא אותו בצעצועים שונים לפי מדיניות שונה.

כל מנהל השקעות ינסה לשכנע אתכם שהצעצועים שלו הם הטובים ביותר, או ליתר דיוק, שהוא עולה על מתחריו במידת היכולת שלו לבחור את הצעצועים הטובים ביותר. בדרך כלל, המשוואה היא שככל שמנהל הקרן "איכותי" יותר, כך ראוי לשלם לו דמי ניהול גבוהים יותר.

הפתרון האופטימלי: קחו רק את הארגז

עכשיו כשההבדל ברור, תוכלו בוודאי לתאר לעצמכם מהו הפיתרון האופטימלי מבחינתו של המשקיע הפסיבי העצמאי — זה שלא מעוניין שמישהו אחר, מוכשר ונבואי ככל שהוא מתיימר להיות, ישחק לו בכסף ועוד יגבה על כך צ'ק שמן.

קרן ההשתלמות הטובה ביותר שתוכלו לבחור היא זו שמאפשרת לכם לנהל את הכסף בעצמכם בעלות הנמוכה ביותר, לפי מודל ניהול אישי (IRA).

כאן אתם מקבלים אך ורק את הארגז — כשהוא ריק מצעצועים.

לאחר שתצטרפו לקרן ותעבירו כספים, יוקם עבורכם חשבון השקעות עם גישה ישירה לבורסות בארץ ובחו"ל. במסגרת החשבון תוכלו לרכוש באופן עצמאי כל קרן נאמנות, תעודת סל או ETF העולה על רוחכם, בהתאם להרכבו האסטרטגי של תיק ההשקעות שלכם, וזאת מבלי להיות כפופים לגחמותיו של מנהל השקעות זה או אחר או למדיניות ההשקעה שלו.

ההבדל המשמעותי כאן הוא שבשונה מחשבונכם בבנק או בבית ההשקעות, כל פעילות שתבצעו במסגרת ה-IRA תהנה ממכלול הפטורים והטבות המס הנלוות לקרן השתלמות.

דמי הניהול בקרנות השתלמות בניהול אישי (IRA) יהיו נמוכים מאוד (בין 0.3% ל-0.4% בשנה), מפני שלהוציא פלטפורמת המסחר ומנגנון בקרה ודיווח, בית ההשקעות לא מספק כל שירות ניהול השקעות אקטיבי.

אם זה כל כך מושלם, למה לא כולם עושים את זה? למה לא כולם פותחים קרן IRA, ממלאים אותה בשניים-שלושה ETFים של Vanguard או iShares או קרנות אינדקס מקומיות, והולכים לעשות דברים מעניינים יותר?

סיבה אחת היא שכמו הרבה דברים אחרים הנוגעים לתחום הפיננסי, יש אנשים שמעדיפים שלא להעדיף, לומדים שלא ללמוד ובוחרים שלא לבחור. הם "זורמים" עם קרן ההשתלמות שבחר עבורם המעסיק שלהם, או עם מה שהמליץ להם החבר ה"מבין" מהעבודה, או עם מה שהמשווק הפנסיוני שעובד עם המעסיק ממליץ, או עם מה שהניב תשואה "פנומנלית" בשנה וחצי האחרונות ומכאן ברור שכך יהיה גם בעשור הקרוב.

אבל לא כולם כאלה. יש אנשים שמאוד היו מעוניינים להעביר את קרן ההשתלמות שלהם למסלול IRA, אך אינם יכולים לעשות זאת פשוט מפני שבתי ההשקעות המציעים את השירות הגדירו ספי מינימום גבוהים יחסית לפתיחת חשבון.

נכון לבדיקה אחרונה, הסכום הנמוך ביותר  לפתיחת / העברת קרן השתלמות IRA הוא 150,000 ש"ח  50,000 ש"ח אצל מיטב-דש (ותודה לקוראים שעדכנו!). IBI, אינפיניטי, מנורה-מבטחים, הלמן-אלדובי, IRA ישראל, הפניקס, אקסלנס ופסגות — כולם דורשים מינימום גבוה יותר, שנע סביב 200,000 ש"ח ומעלה.

מה זה אומר לגביכם?

אם כבר צברתם 50,000 ש"ח או יותר בקרן ההשתלמות שלכם — בהחלט יש טעם לשקול להעבירה לניהול אישי. ההעברה אינה מהווה אירוע מס ולא פוגעת בוותק שצברתם.

אם אין לכם קרן השתלמות, או שיש לכם אחת אך עדיין לא צברתם בה 50,000 ש"ח, ואתם עומדים בתנאים הבאים:

1) אתם עצמאיים ועסקכם רשום כדין במע"מ

2) יש לכם לפחות 50,000 ש"ח בחשבון הבנק

במקרה כזה, תוכלו להעביר את כל הכסף בבת אחת לניהול IRA (על פי חוק, עצמאיים רשאים להפקיד עד 264,000 ש"ח בשנה לקרן השתלמות, אפילו אם העסק שלהם מניב בפני עצמו גרושים). שימו לב שהפטור ממס יחול רק על 18,480 השקלים הראשונים, אך בשנה שלאחר מכן תוכלו להפקיד ישירות ל-IRA.

אם אתם לא נכללים בשתי הקבוצות הללו, נראה שאופציית ה-IRA איננה רלוונטית עבורכם בשלב זה. במקרה זה, יהיה עליכם לבחור בפתרון פחות אופטימלי, ולברור את המוץ מן התבן.

לסנן קרנות השתלמות עם מאצ'טה

כאמור, יש יותר מ-200 קרנות השתלמות שונות, ואנחנו אמורים לבחור את המתאימות ביותר מנקודת מבטו של הפורש הצעיר.

להלן תתואר הדרך בה בחרתי אני את קרן ההשתלמות שלי. מה שמתאים עבורי ומשרת את מטרותי עלול שלא להתאים עבורכם. לעולם אל תחקו בלוגרים רנדומליים מבלי להתייעץ עם בעל מקצוע.

אני מציעה לסנן את קרנות הנאמנות באופן אגרסיבי בהתאם לשלושה כללים נוקשים.

כלל 1: מה שלא מנייתי – עף

בדרך כלל מלמדים אותנו לבחור קרן השתלמות בהתאם לפרופיל הסיכון שלנו.

אם אנחנו צעירים ותאבי סיכון — נלך על קרן השתלמות עם חשיפה גבוהה למניות. אם אנחנו מבוגרים יותר ואופק ההשקעה שלנו קצר יחסית, הרי שנעדיף קרן השתלמות סולידית יותר.

זוהי עצה הגיונית לכל דבר, אך כזו שבעיני מחמיצה נקודה מהותית.

מכיוון שקרן השתלמות נהנית כאמור מהטבת מס אדירה, יש הגיון לשלב בתוכה כמה שיותר נכסים עם תוחלת תשואה גבוהה, כדי להשאיר בכיסנו כמה שיותר מהרווח – אם יתממש.

(תזכורת: תוחלת התשואה של נכסי ההשקעה שונים נראית כך: מזומן < אג"ח ממשלתי < אג"ח קונצרני < סחורות <  נדל"ן < אג"ח זבל < מניות. )

במילים אחרות, בבואכם לבחור קרן השתלמות חשבו עליה כעל חלק בלתי-נפרד מהפלח המנייתי בהקצאת הנכסים הכוללת בתיק ההשקעות שלכם.

נכון, זה לא אינטואיטיבי. הרי הקרן מנוהלת בחשבון נפרד, על-ידי חברה אחרת, ונהנית מתנאי מיסוי שונים לחלוטין. ועדיין, במונחים של תכנון מס זוהי הדרך היעילה ביותר להשקיע במניות ולשמור על כמה שיותר מהרווחים בכיסכם (במקום להעשיר את כיסי הממשלה).

על אותו משקל, משקיע שדוחף נכסים סופר-סולידיים כמו אג"ח ומזומן בקרן ההשתלמות שלו "מבזבז" מקום יקר של מרחב מוגן במס, שבו יכול היה לרכז נכסים מסוכנים יותר.

כמובן שככל שתקחו סיכון רב יותר בקרן ההשתלמות, תוכלו להקטין באופן פרופורציונאלי את הסיכון שאתם לוקחים בחשבון החייב במס (החשבון ה"רגיל" המתנהל בבנק או בבית ההשקעות).

יש שכירים שעשויים להרגיש נוח יותר לסכן את הסכומים ה"בלתי נראים" שהבוס מפריש מדי חודש לקרן ההשתלמות, ולא את הנטו שנוחת בעו"ש כל חודש. זה כמובן פסיכולוגי לחלוטין, אבל אין לזלזל בעניין.

הנה דוגמה. בתיה היא משקיעה עצמאית שהחליטה על הקצאת נכסים אסטרטגית לפי מודל 50-50: 50% לאג"ח, 50% למניות. היא חילקה את חשבון הבנק שלה, על סך 100,000 ש"ח, שווה בשווה בין שני הנכסים. אך לבתיה בנוסף קרן השתלמות על סך 50,000 ש"ח, המושקעת כולה במסלול סולידי (100% אג"ח).

בתיה טועה ומחשיבה את קרן ההשתלמות שלה כתיק השקעות נפרד. התוצאה היא שהקצאת הנכסים האסטרטגית שלה היא 33% (50,000 ש"ח) במניות ו-66% (100,000 ש"ח) באג"ח. זאת אומרת שלא רק שהיא מחזיקה בתיק שמרן בהרבה מכפי שנדמה לה, אלא היא עושה זאת באופן מאוד לא יעיל במונחי מס, מפני שכל הרווחים הפוטנציאלים שיניבו לה המניות ימוסו בשיעור של 25% ברגע שתמכור אותן.

גישה יעילה בהרבה הייתה לשמור על מודל 50-50 על פני כל החשבונות, ולהתייחס אל כולם כאל מקשה אחת. כך, היא הייתה יכולה להקטין את החשיפה למניות בחשבון החייב במס, ולהעביר את קרן ההשתלמות למסלול 100% מנייתי כדי לזכות במלוא הטבת המס. התוצאה הייתה נראית כך:

אם נסנן את כל קרנות ההשתלמות, נעיף את המסלולים ה"כלליים" וה"אג"חיים", ונזקק מתוכן את הקרנות המנייתיות בלבד, נישאר עם 34 קרנות בסך הכל. את הרשימה המלאה תוכלו למצוא כאן. אבל עוד לא סיימנו.

כלל 2: מה שלא מחקה מדד – עף

למרות שהם ינסו בכל כוחם להוכיח אחרת, גופים פיננסיים מוסדיים מתקשים מאוד להכות, לתזמן, לנצח או להשיג תשואה עודפת על זו של מדד הייחוס אופן עקבי.

למרות סוללות האנליסטים, החוקרים והסוחרים החדים שהם מעסיקים, או ליתר דיוק — בגלל עלותה הגבוהה של האופרציה כולה — הם מתקשים לעמוד ביעד השאפתני שלהם לאורך זמן.

אין לי שמץ של ספק שיהיו כאלה שיצליחו לעשות זאת — הבעיה היא שאין דרך לנחש מראש מי מהם. בדרך כלל ימליצו לנו לבחון את התשואות משנים עברו, להסתכל על מדדים מורכבים כמו שארפ ואלפא, ולאמץ תודעת "מה שהיה הוא שיהיה".

קוראים ותיקים מכירים את עמדתי בעניין היטב, ולכן לא ארחיב הרבה מעבר למה שכתבתי בעבר.

פילוסופיית ההשקעה האקטיבית פשטה את הרגל, אולם תעשיית המוצרים הפנסיוניים בישראל מתבצרת בעמדתה הפרדוקסלית שלא לעבור למסלולים מחקי מדד. זה מתבטא בין היתר בהיצע העלוב של קרנות ההשתלמות הפסיביות, שאת מספרן ניתן למנות על 2 ידיים:

1. הפניקס – השתלמות שיטת הפניקס סל עוקב מדד S&P500 (דמי ניהול < 1%)
2. הפניקס – השתלמות שיטת הפניקס סל עוקב מדד MSCIשווקים מתעוררים (דמי ניהול < 1%)
3. הפניקס – השתלמות שיטת הפניקס סל עוקב מדד ת"א 100  (דמי ניהול < 1%)
4. הפניקס – השתלמות שיטת הפניקס סל עוקב מדד דאו ג'ונס יורו סטוקס 50 (דמי ניהול < 1%)
5. אי.בי.אי השתלמות מחקה מדד S&P500(דמי ניהול = 0.5%)
6. אי.בי.אי השתלמות מחקה מדד ת"א 25 (דמי ניהול = 0.5%)
7. אקסלנס קסם השתלמות מחקה מדדי מניות (דמי ניהול = 0.8%)  (*)
8. אינפיניטי השתלמות סל מניות חו"ל (דמי ניהול = 0.7%)
9. אינפיניטי השתלמות סל מניות (דמי ניהול = 1%)

(*) הערה: הקרן של אקסלנס היא מה שמכונה "חצי-פסיבית". זה נושא לפוסט בפני עצמו, אבל לעת עתה די לציין שמדובר בקרן אקטיבית שמגבילה את עצמה למסחר שוטף ב-ETFים וקרנות מחקות. הרעיון הזה נעשה פופולארי יותר ויותר בעולם קרנות הנאמנות, ולצערי זהו הביטוי הראשון שלו בעולם הפנסיוני.

כלל 3: מה שלא זול – עף

ירדנו מ-200 ל-9, שזה די מרשים, אבל מלאכתנו עדיין לא תמה.

דמי הניהול הם מאפיין התשואה היחיד שניתן לדעת מראש. במסלול שמחקה מדד מניות, ככל שדמי הניהול גבוהים יותר, התשואה תהיה נמוכה יותר. זו מתמטיקה פשוטה.

אחת התופעות המדאיגות ביותר, שהחלה בשוק תעודות הסל ולאחרונה נותנת את אותותיה גם בשוק הקרנות המחקות, היא מוצרים פסיביים שגובים דמי ניהול גבוהים מאוד.

מה זה גבוה מאוד?   ובכן,  לא אגזים אם אומר שלשלם יותר מ-0.5% על תעודת סל, קרן מחקה או כל מוצר עוקב מדד אחר זו עסקה לא טובה.

אני יכולה להבין ש-0.2% הראשונים משמשים רק כדי לכסות את העלויות התפעוליות הבסיסיות: מנגנוני גיוס הכספים, רישום העמיתים, דיווח, פדיונות וכדומה. אבל אין שום סיבה הגיונית לשלם יותר מ-1% בשנה בשנה כדי שמישהו ינסה לחקות מדד טיפש.

לא רק שאין שום ערך בעסקה הזו — מחיר כזה חוטא לעצם הקונספט של מוצרי ההשקעה הפסיבית א לה ג'ון בוגל — להשיג את תשואת השוק בעלות הנמוכה ביותר. לתשומת לבם של החברים ב"הפניקס".

זה מצמצם אותנו, מעשית, לשתי קרנות – שתיהן מבית IBI, האחת מחקה ת"א 25 (דרך החזקה פיזית במניות) והשניה מחקה מדד S&P 500 האמריקני (דרך מסחר בחוזים עתידים על המדד).  את הקרן הראשונה הייתי פוסלת משיקולים של היעדר פיזור — 20% ממנה (!) מושקעים רק בשתי מניות (טבע ופריגו).

זה אומר שנשארנו עם הסנופי. לא מספיק מגוון, לא מספיק זול, רחוק מאידיאלי, אבל עד שהתעשייה הפיננסית בארץ תתעשת ותרווה את השוק במוצרים נוספים — זה מה יש. ביום שזה יקרה, אעדכן את הפוסט הזה.

גילוי נאות: אני מחזיקה חלק זניח מהוני (לרבות ההכנסה השוטפת מהבלוג הזה) בקרן ההשתלמות מחקה S&P 500 של IBI. אין לי יחסים עסקיים עם בית השקעות זה. הדיון לעיל מתאר את הסיבות והתהליך המחשבתי שהובילו אותי להפנות לשם חלק מכספי. מה שמתאים עבורי – עלול שלא להתאים לכם!

רגע, מה עם הקרן המקצועית שלי?

אלה מכם שכספם מושקע בקרן השתלמות של איגודים מקצועיים (למשל, קרן החיסכון לצבא הקבע, קרן ההשתלמות למשפטנים, מורים, תעשייה אווירית וכן הלאה) עשויים למצוא עצמם בדילמה.

מצד אחד, קרנות ההשתלמות הללו מנוהלות (אקטיבית). מצד שני, דמי הניהול נמוכים במיוחד. האם עליהם לעבור?

באופן כללי, אם דמי הניהול נמוכים עד אפסיים (לדוגמה, כמו בקרן הצה"לית שדי "טוחנת" את הראל עם דמי ניהול של כ-0.2%), יש טעם להנות מההטבה ולא לעבור למסלול יקר יותר בבית השקעות חיצוני. יחד עם זאת, הייתי בודקת אפשרות להעביר את הקרן למסלול מנייתי, במידה שמנהל הקרן המקצועית מאפשר זאת. 

אין לראות באמור ייעוץ פיננסי או פנסיוני כהגדרתם בחוק. כאמור, יש לי עניין אישי בקרן ההשתלמות הנדונה. לעולם אל תקבלו החלטה על סמך דברים שנכתבים באתר הזה מבלי להיוועץ עם איש מקצוע בעל רישיון. לצערי, עקב תקנות הייעוץ הכללי של הרשות לניירות ערך נאסר עלי להתייחס לתגובותיכם בפוסט זה.