האם כדאי להשקיע דרך ברוקר זר? - הסולידית

הבורסה לניירות ערך היא קצת כמו שוק מחנה יהודה. אף שהיא מתפקדת כשוק, במהותה היא מוסד סגור לחברים בלבד. כדי להבין את כוונתי, גשו לשוק ביום שישי, פתחו באסטה ספונטנית לצד הסוחרים הוותיקים, וחזרו לכאן כדי לדווח מה עלה בגורלכם.  

הנקודה היא שמשקיעים פרטיים אינם רשאיים לסחור ישירות בבורסה. אם, לדוגמה, יש לי ניירות ערך שאני מעוניינת למכור, אני לא יכולה לשעוט למשרדי הבורסה סתם כך ולנופף בהם בידי עד שאמצא קונה — בדיוק כשם שלא כל אדם שמגדל פלפלים בגינה רשאי למכור את מרכולתו בשוק למרבה במחיר.

כדי שאוכל למכור את ניירות הערך שלי, עלי להעביר את הוראת המכירה  ל"חבר בורסה" – מוסד פיננסי שעומד בתנאי סף נוקשים, אשר קיבל הרשאה מפורשת לבצע פעולות מסחר בבורסה. אלה הם הבאסטיונרים של שוק ההון.

חבר הבורסה קולט את ההוראה מהמשקיע הפרטי, מעביר אותה בשמכם לבורסה, מבצע אותה (במידת האפשר) ומאשר את ביצוע העסקה, לא לפני שהוא גובה עמלת מכירה מהמוכר (או עמלת קנייה מהקונה).

שירות התיווך הזה, המוצע על ידי רוב חברי הבורסה, מכונה ברוקראז'.  כל משקיע עצמאי, בין אם הוא סוחר יום אקטיבי או משקיע פסיבי לטווח ארוך, חייב לפתוח חשבון דרך ברוקר על מנת לבצע פעולות בשוק ההון. אין דרך לעקוף את זה.

עבור חלק גדול מקוראי האתר הזה — משקיעים פסיביים בישראל שמחזיקים בעיקר קרנות מחקות מקומיות (כולל קרנות מקומיות על מדדי חו"ל) — בחירת הברוקר לא אמורה להיות משימה מורכבת במיוחד.

בישראל פועלים נכון להיום 25 חברי בורסה. הרשימה כוללת את כל הבנקים המסחריים בארץ ואת רוב בתי ההשקעות הגדולים. כמשקיעים פסיביים אתם מעוניינים בתכל'ס, כלומר, ביכולת לשלוח פקודות לבורסה ולשלם כמה שפחות כסף עבור התענוג; אין לכם צורך בתוכנות מסחר סופר-מתקדמות, שירותי ייעוץ, ליווי פיננסי, ניהול השקעות ואפילו לא בתמיכה טכנית מורכבת.

כל שנדרש מכם הוא לבחור בבנק או בבית ההשקעות שגובה את העמלות הנמוכות ביותר, לפתוח חשבון ולהתחיל ליישם את תכנית ההשקעות שלכם מהתאוריה לפרקטיקה.

זה לא אומר, כמובן, שאתם מוכרחים להגביל את עצמכם אך ורק לברוקר ישראלי.

אם אתם לא מרוצים מהיצע מוצרי ההשקעה הנסחרים בבורסה בישראל, או מעדיפים מכל סיבה אחרת להשקיע את כספכם דווקא בקרנות סל הנסחרות בבורסות בחו"ל (לרבות ETFים מבית Vanguard, iShares וחברות ענק נוספות), יתכן שיש טעם לשקול אפשרות נוספת, והיא לפתוח חשבון אצל ברוקר זר מקוון.

ברוקר זר לצורך הדיון הוא כל הוא גוף פיננסי שבסיסו מחוץ למדינת ישראל, המאפשר למשקיעים ישראלים לפתוח חשבון מקוון, לטעון אותו בכספים (בהעברה בנקאית או בכל דרך אחרת) ולשלוח הוראות קנייה ומכירה לבורסות זרות ברחבי העולם.

ישנם לפחות שני ברוקרים זרים שמוכנים בוודאות לעשות עסקים עם משקיעים ישראלים שמתגוררים בישראל ללא אזרחות אמריקאית או מספר Social Security:

אינטרקטיב ברוקרס: Interactive Brokers הוא ברוקראז' אמריקני מקוון המציע ללקוחותיו אפשרות לסחור במגוון בורסות ברחבי העולם. החברה מיוצגת בארץ על ידי חברות כמו "קוונטום שוקי הון" ו-"Be Trader", אבל אין חובה לפעול דרכם בהכרח (אלא אם חשובה לכם תמיכה בעברית) – אפשר לפתוח חשבון באופן ישיר באתר של IB.

עמלות המסחר מסתכמות ב- 0.5 סנט למניה ומינימום של 1$ לעסקה (דרך המתווכים הישראלים המחיר הוא 1 סנט למניה ומינימום  1.5$ לעסקה). בנוסף, החברה גובה דמי עלות מערכת בסך 10$ בחודש, כאשר הסכום מתקזז עם עמלות קנייה ומכירה (כלומר, אם עמלות המסחר עלו על 10$, לא תשלמו דמי עלות מערכת). כמו כן החברה דורשת סכום מינימום של 10,000$ לפתיחת חשבון.

MB Trading: ברוקראז' אמריקני מקוון המאפשר להשקיע בעיקר בבורסות בארה"ב. מציע שני מסלולי עמלות: האחת היא 4.95$ קבוע לעסקה, והשניה היא 0.075 סנט למניה, מינימום 4.95$ לעסקהסכום המינימום לפתיחת חשבון הוא 2,000$.

(הערה: יתכנו ברוקרים נוספים).

פרוצדוראלית, פתיחת חשבון אצל ברוקר מקוון נעשית דרך אתר האינטרנט של החברה. בשלב הראשון יידרש מכם לאמת את זהותכם (סריקת דרכון), לספק פרטי מעסיק ופרטי חשבון בנק. בהמשך תידרשו לבחור שיטה להפקדה ולמשיכת מזומנים מהחשבון. לבסוף תחויבו לחתום על טופס מסוג W8-BEN המצהיר בפני שלטונות המס האמריקנים על היותכם אזרחים זרים שאין למסותם. לאחר סיום התהליך תקבלו מסמכים למילוי בדואר, וכעבור מספר ימים תעודכנו (מיילית) על פתיחת החשבון.

החשבון שייפתח בבנק אמריקני ינוהל על שמכם בנאמנות, בנפרד מנכסיו של הברוקר עצמו.

למה להיכנס להרפתקה הזו?

ובכן, ישנם שלושה נימוקים מרכזיים שעשויים לשכנע משקיע פסיבי לפעול באמצעות ברוקר זר.

1) הוזלת עלויות מסחר

הנימוק הראשון, כפי שניתן להבין, הוא עלות המסחר. מבט חטוף על טבלת בתי השקעות בישראל מעלה כי עבור קניית נייר ערך זר בחו"ל תידרשו להיפרד מסכום הנע בין 6.5$ ל-10$ לעסקה. בבנקים המחיר כבר מטפס לגבהים חזיריים של 15$ לעסקה. במובן זה, הברוקרים האמריקנים מציעים אלטרנטיבה תחרותית ביותר.

נכון — משקיעים פסיביים, שמבצעים באופן כללי מעט פעולות מסחר, אינם מושפעים מעמלות קנייה ומכירה באותה מידה כמו משקיעים אקטיביים (ובמיוחד סוחרי יום היפר-אקטיביים, שהם קהל היעד העיקרי אליו פונים הברוקרים). ובכל זאת, אחד מעקרונות היסוד של פילוסופיית ההשקעה הפסיבית הוא לצמצם ככל הניתן את עלויות ההשקעה ההיקפיות. לאורך זמן, עמלות המסחר מצטברות נגד המשקיע ונוגסות בחלקים הולכים וגדלים מהתשואה שלו.

אם תיק ההשקעות שלכם מורכב רובו ככולו מניירות ערך זרים, ואם אתם עדיין מפקידים כספים באופן תקופתי לתיק, מעבר לברוקר זר יכול להוזיל משמעותית את עלות ההשקעה שלכם, ואגב כך לתרום לתשואה הכוללת מהתיק.

2) הקטנת חוצצים

אם שאלתם את עצמכם מדוע קניית ניירות ערך זרים דרך ברוקרים ישראלים יקרה כל כך, הרי שהתשובה פשוטה: הברוקרים היושבים בציון אינם מורשים לבצע הוראות מסחר בעצמם בבורסות בחו"ל.

כשאתם שולחים לברוקר הישראלי שלכם הוראה לקנות נייר ערך ישראלי, הוא מבצע את ההוראה בעצמו ללא קושי. אבל כשאתם שולחים לו הוראה לקניית נייר ערך הנסחר בבורסת ארה"ב, הברוקר הישראלי חייב לגלגל את ההוראה הלאה לברוקר אמריקני, המורשה לפעול בבורסה זו. כמובן שהברוקר האמריקני גובה תשלום עבור הפעולה, שעלותה מגולגלת חזרה אליכם.

מעבר לעלות הגבוהה, התהליך הזה יוצר בעיה נוספת הנלווית לרישום נייר הערך. לשם המחשה, נניח שהמשקיע דני מבקש מהברוקר הישראלי שלו "אזדרכת פיננסים"  לקנות עבורו נייר ערך אמריקני בסימול XYZ. "אזדרכת פיננסים" מעבירה את ההוראה לברוקר בארה"ב, שרוכש את נייר הערך.

על שם מי לדעתכם רשם הברוקר האמריקני את הבעלות על הנייר – על שם דני או "אזדרכת פיננסים"?

אם עניתם "דני", אתם מוזמנים לנסות שוב.

זו אולי סוגיה טכנית, אבל כמשקיעים פסיביים, אנו חותרים לצמצם את מספר הגופים ונותני השירות החוצצים ביננו לבין הכסף שלנו והנכסים הפיננסים שקנינו באמצעותו.

אם אתם רוכשים בעיקר ניירות ערך זרים, יש טעם לפעול דרך ברוקר הרשאי לסחור ישירות בבורסה שבה אתם מרכזים את עיקר פעילותכם.

3) פיזור גאוגרפי והגנה על כספי המשקיעים

 אני מאמינה שיש חשיבות רבה לשמירה על חלק מההון מחוץ לגבולות מדינת ישראל (כמובן בכפוף לדיווח כחוק לשלטונות המס) משיקולים של חוסן ואנטי-שבירות.

ניהול חלקי או מלא של תיק ההשקעות שלכם דרך ברוקר זר הוא דרך טובה להשיג מטרה זו.

אחת הסיבות לכך נוגעת לפיקוח הרגולטורי המחמיר שמחילות הרשויות הפדרליות בארה"ב על בתי ההשקעות וחברות הברוקראז' הפועלות בתחום המדינה. הבטוחות והאיתנות הפיננסית שברוקר אמריקני נדרש להציג למפקחיו מגמדות במידה רבה את אלה הנדרשות מברוקר ישראלי.

היבט נוסף נוגע למנגנוני הפיצוי השונים המגינים על כספי המשקיעים מפני מעילות או כשלים אחרים של הברוקר. כל ברוקר אמריקאי שמכבד את עצמו חבר ב-SIPC (או בשמו המלא: The Securities Investor Protection Corporation) – תאגיד ממשלתי הכפוף לאוצר האמריקני ושתפקידו, כשמו כן הוא, לבטח את כספי המשקיעים במקרה (הנדיר יחסית) של נפילת הברוקר.

מעשית, זאת אומרת שאם הברוקר מתפוגג יום אחד וניירות הערך שלכם נעלמים באופן מסתורי, SIPC תפצה אתכם עד לסכום של 500,000$ (חשוב להדגיש ש-SIPC לא מגינה מפני הפסדי הון!). רוב הברוקרים מבטחים עצמאית את כספי המשקיעים שלהם עד לסכומים גבוהים יותר דרך חברות ביטוח חיצוניות, וממילא מחזיקים את חשבון הלקוח בנפרד מנכסיה העצמיים של החברה.

אם נתחשב בעובדה שישראל היא אחת משתי המדינות היחידות ב-OECD בהן לא קיים מנגנון פיצוי או ביטוח ממשלתי סדור מעין זה, הרי שפתיחת חשבון ברוקר אצל זר יכולה לשמש כערוץ לקבלת ביטוח על חסכונותיכם מטעם המעצמה החזקה בתבל.

אליה וקוצים בה

רגע לפני שאתם אצים בחדווה לפתוח את החשבון – חשוב להבהיר שלא הכל ורוד, ושלפעילות דרך ברוקר זר נלווים מספר חסרונות משמעותיים.

1) מס הכנסה:

כשאתם משקיעים דרך בנק או בית השקעות בישראל, הברוקר מחויב על פי חוק לנכות מס במקור מכל ריבית, דיבידנד או רווח הון שצמח לכם מהשקעותיכם. במילים אחרות – הברוקר משלם מס בשמכם, וחוסך מכם את הצורך לדווח ולשלם בעצמכם.

החיסרון הגדול ביותר הנלווה לפעילות דרך ברוקר זר הוא שבשונה מברוקרים מקומיים, הברוקר הזר אינו מדווח ואינו מנכה מס בשמכם לשלטונות המס בישראל.

רגע אחד, אז היאנקיז לא מדווחים שום דבר למס הכנסה בארץ? איך זה בדיוק חיסרון?

ובכן, לפני שאתם מתחילים להעלים מסים, חשוב להבין שמוסדות פיננסיים נוהגים לתעד בדקדקנות יקית כל תנועה כספית. הברוקר הזר אולי לא מדווח שום דבר למדינת ישראל, אבל הוא מדווח כמו טטל'ה למס הכנסה בארה"ב – ובואו נצא מנקודת הנחה שה-IRS מדבר עם מס הכנסה אצלנו. במילים אחרות – במוקדם או במאוחר מס הכנסה בישראל יעלה על דבר קיומו של חשבון ההשקעות ויפרק אתכם לגורמים.

אם אתם תושבי ישראל, החלטתם להשקיע דרך ברוקר זר, ונוצרה לכם הכנסה ממכירת ניירות ערך מבלי שנוכה ממנה מס במקור, תחול עליכם החובה לדווח בעצמכם וביוזמתכם על כל הכנסה כזו, וכמובן לשלם את המס לפי השיעור החל על הכנסה זו (עדכנית ל-2015: 25% על רווח ריאלי).

טכנית, מדובר כאן רק על רווחי הון ולא על דיבידנדים. בהתאם לחוק בארה"ב, הברוקר הזר ינכה מס במקור בשיעור של 25% מהדיבידנדים שתקבלו (ויעביר את הכסף היישר לכיסיו המדושנים של הדוד סאם). בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל וארה"ב, שלטונות המס בישראל לא ימסו את הדיבידנדים מהם כבר נוכה מס לממשלת ארה"ב, אלא רק את רווחי ההון, מהם לא נוכה מס.

פרוצדוראלית, יהיה עליכם להגיש למס הכנסה:

א. דיווח חצי-שנתי על רווחי הון כתוצאה ממכירת ניירות ערך שלא נוכה מהם מס במקור. מדובר במכתב שיש לשלוח למס הכנסה פעמיים בשנה (פעם אחת עד ה-31 ביולי, ופעם שניה עד ה-31 בינואר), ובו פירוט של סך התמורות ממכירות ניירות ערך במהלך התקופה, כמו גם את סך ההפסדים, סך הרווחים והסכום שנותר לאחר קיזוז. למכתב יש לצרף מקדמת תשלום בגין הרווחים כפי שעולים מהמכתב.

ב. עד ה-30 באפריל של השנה העוקבת יש להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. אם אינכם עוסקים עצמאיים ולא חלה עליכם חובה אחרת להגיש דו"ח שנתי מלא, ניתן להגיש דו"ח שנתי מקוצר.

פעילות דרך ברוקר זר גוררת אם כן התעסקות ישירה עם מס הכנסה, מה שיחייב אתכם למידה רבה של אחריות, זהירות ומשמעת. אם התכונות הללו אינן הפורטה שלכם, מוטב להישאר עם ברוקר מקומי.

2) מס עיזבון: 

חסרון נוסף שיש להביא בחשבון נוגע לרשויות המס בארה"ב, וספציפית, לתקנות הפדראליות החלות שם בכל האמור למס ירושה על נכסים אמריקנים.

כזכור, מס עיזבון בארה"ב הוא מהגבוהים בעולם. במקרה מות המשקיע, הרי שכל דולר מעזבונו המושקע בנכסים אמריקנים מעבר לתקרת פטור של 60,000$ ימוסה בשיעור העולה על 35% – וזה גם הוא אינו אזרח אמריקני ואף כף רגלו מעולם לא דרכה בארה"ב.

מעשית, במצב בו כספכם היקר יושב בבנק אמריקני, בתיווך ברוקר אמריקני, ומושקע על פי רוב בחברות אמריקניות שנסחרות בבורסה האמריקנית, חשיפתכם למס עיזבון משמעותית מאד. אם אתם מתכננים להוריש משהו לצאצאים, זוהי סוגיה שיש להביאה בחשבון.

3) עלויות תפעוליות:

 לבסוף, ישנם היבטים תפעוליים שמורידים מהאטרקטיביות של השקעה באמצעות ברוקרים זרים. הברוקרים בדרך כלל אינם מקבלים העברות בשקלים, מה שיחייב אתכם לספוג עמלת המרת מט"ח לפני כל הפקדת כספים לחשבון. בנוסף, עצם העברת הכספים כרוכה בתשלום עמלה שעלולה להגיע לעשרות דולרים. אלו עלויות לא מבוטלות, שעלולות לפגוע במשקיע שמעוניין לחסוך ולהפקיד באופן סדיר  לתיק ההשקעות שלו

בשורה התחתונה, השקעה דרך ברוקר זר מוסיפה מימד חשוב של פיזור גאוגרפי לתיק ההשקעות, ובנוסף מאפשרת להוזיל באופן ניכר את עלויות המסחר דרך ביטול חוצצים מיותרים בין המשקיע לבין השקעותיו. מנגד, היא כרוכה בהתעסקות שוטפת עם רשויות המס בישראל, חושפת את המשקיע לתקנות המס הדרקוניות בארה"ב וגוררת עלויות כמו המרת מט"ח והעברת כספים לחו"ל.

כמו כל דבר בעולם הפיננסי, אין פיתרון מושלם. התייחסו למכלול השיקולים הללו לפני שתקבלו החלטה.

גילוי נאות: אין לי כל קשר עסקי או אחר עם הברוקרים שצוינו לעיל.