שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון השני (2015) - הסולידית

הרבעון השני של שנת 2015 מאחורינו, וזה אומר שהגיעה העת לבדוק מה עשה תיק ההשקעות המדגמי של הבלוג בשלושת החודשים האחרונים.

לאלו מכם שלא עוקבים אחר הבלוג באופן שוטף, "שוקולד מריר" הוא תיק השקעות וירטואלי (רוצה לומר, לא קיים במציאות) שמתנהל כאן מאז תחילת 2014.

אני כותבת את הפוסטים הללו כדי להדגים דרך (אחת מיני רבות) ליישם את פילוסופיית ההשקעה הפסיבית באמצעות המכשירים הפיננסים הזמינים למשקיעים פרטיים בישראל.

הרעיון המרכזי הוא לגבש מדיניות השקעה סדורה, להשקיע כספים על בסיס עקבי ולאורך זמן, ולפזר את ההשקעה על פני מגוון רחב של שווקים בעלות הנמוכה ביותר האפשרית.

שלוש אזהרות, בנוהל:

1. "שוקולד מריר" הוא (בהגדרה) לא תיק ההשקעות האופטימלי, מן הטעם הפשוט שאיש אינו יודע מהו תיק ההשקעות האופטימלי.
2. במונחים ישראליים (מישהו אמר קרנות 10/90?) תיק ההשקעות הזה נחשב לאגרסיבי במיוחד, משום שהוא כולל חשיפה בשיעור של 65% למניות – נכס פיננסי מסוכן מאין כמותו. זה אומר שיש כאן סיכוי משמעותי להפסד של הכספים בטווח הקצר והבינוני.
3. הפוסט הזה, כרגיל, הוא למטרות חינוכיות בלבד. שום דבר מהאמור בפוסט הזה אינו מתאים ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים של כל אדם, אינו מהווה ואינו יכול להוות משום ייעוץ השקעות אישי. אל תחקו אותי מבלי להיוועץ באנשי מקצוע.

הרבעון השני היה יחסית חלש בשווקי העולם. ברשותכם אני פוטרת את עצמי מניתוח הסיבות המאקרו-כלכליות והגאו-פוליטיות שהביאו לכך. בפרספקטיבה של עשרות שנים – אופק ההשקעה שלנו כמשקיעים פסיביים עם חשיפה מנייתית רחבה — מה שקרה ב-3 החודשים האחרונים הוא די חסר משמעות.

תיק ההשקעות רשם תשואה רבעונית שלילית של 1.72%-. זאת אומרת שמתחילת השנה השיג תשואה של 1.78%, ומראשית דרכו צמח ב-7.06%.

שוב – תשואה רבעונית היא נתון חסר משמעות בהתחשב באופק ההשקעה (עד כדי כך שאני תוהה אם עדכון של התיק אחת לשלושה חודשים הוא רעיון מוצלח).

מה קונים?

הקונספט המרכזי ב"שוקולד מריר" הוא להשקיע את הכסף שחסכנו (באגרסיביות) על בסיס קבוע.

כאן אני מזרימה סכום של 10,000 ש"ח לתיק מדי 3 חודשים. יש מי שמעדיף להשקיע מדי חודש או מדי שנה. זה לא משנה כל עוד האינטרוולים קבועים ואפשר לדבוק בהם.

הרעיון הוא להשקיע את הכסף כך שכל נכס בתיק ישוב למשקל שנקבע לו, מבלי שתהיה סטיה חדה מדי מהתכנית המקורית.

חשוב לזכור שהקצאת הנכסים האסטרטגית (מניות מול אג"ח) חשובה בהרבה מהקצאת הנכסים הטקטית (ארה"ב מול יפן מול אירופה וכו'), ולכן לפני הכל חשוב לוודא שהרכבו הבסיסי של התיק –  במקרה זה, 65% מניות, 35% אג"ח – נשמר.

יש מי שעשוי להירתע מכמות הניירות בתיק הזה. חשוב להבין שזה לא בהכרח מחויב המציאות. כדי לפשט את העניין, הייתי יכולה להחליף את כל הפלח המנייתי בתיק בקרן סל (ETF) זרה אחת שעוקבת אחר מדד מניות עולמי, ובכך לחסוך ממני את הצורך לחשב כמה בדיוק להשקיע בכל נכס.

מוצר שכזה למרבה הצער עדיין לא קיים בישראל (אלא אם אתם מחשיבים תעודות סל עם דמי ניהול פסיכיים של 1%+ כחלופה ראויה), ולכן התיק נבנה בעזרת המצאי הקיים.

לצד זאת, תעשיית הקרנות בישראל מתפתחת ומתעדכנת כל הזמן, ולשמחתנו ישנם מוצרים חדשים שיכולים בקונסטלציה מסוימת להתאים ל"שוקולד מריר".

אחד מהם הוא הקרן תכלית TTF סל מניות חו"ל– קרן חדשה מבית תכלית, אשר עוקבת אחר 3 מדדים מרכזיים: 60% מנכסי הקרן מושקעים במדד האס-אנד-פי-500 האמריקני, S&P  במדד סטוקס 600 האירופי, ו-10% במדד מניות שווקים מתעוררים – פחות או יותר בהתאם למשקלים שלפיהם נבנה "שוקולד מריר".

הקרן הזו חטפה "חזק" מאז היווסדה – גם בגלל הירידות בשווקים העולמיים וגם לאור העובדה שהיא אינה מגודרת מט"ח (כלומר, ההתחזקות של השקל אל מול האירו והדולר השפיעה לרעה על מחירה).

בכל זאת, היא עשויה להיות חלופה מעניינת ל-3 ניירות אחרים בתיק (בבחינת 3 במחיר 1), מה שצפוי להוזיל הן את דמי הניהול והן את העמלות הכרוכות בקנייה שוטפת של 3 ניירות שונים בכל פעם.

קרן חדשה מעניינת אחרת היא מגדל MTF ניקיי 225. בשעה טובה, ישנה דרך להיחשף למדד המניות היפני באופן פסיבי ובדמי ניהול יחסית  נמוכים, בטח בהשוואה לטירוף של תעודות הסל המקבילות על אותו המדד (שמחיריהן נושקעים ל-2% בשנה). הקרן מגודרת מט"ח כך שהיא אינה חשופה לשינויים בין השקל לין.

לענייננו, לקראת הרבעון הקרוב, נחלק את 10,000 הש"ח שנוסיף לתיק באופן הבא:

ארה"ב סנופי 500 – 1781 יחידות ב-2,501.07 ש"ח

ארה"ב ראסל 2000 – 325 יחידות ב-397.74 ש"ח

אירופה סטוקס 600  – 4 יחידות ב-1,618 ש"ח

 יפן ניקיי 225 – 1 יחידה ב-186.3 ש"ח

קנדה טי.אס.אקס 60  – 38 יחידות ב-351.42 ש"ח

שווקים מתעוררים – 1478 יחידות ב-1,513.92 ש"ח

אג"ח צמוד – 1358 יחידות ב-1550 ש"ח

אג"ח שקלי – 1416 יחידות ב-1,808.23 ש"ח.

הארי בראון

בעקבות הירידות החדות בשוק האג"ח, מודל ההשקעה של הארי בראון הניב ברבעון האחרון תשואה שלילית של 4.67%-. מתחילת השנה התיק הניב תשואה של 0.56%.

קניות לפעם הבאה:

מניות – 607 יחידות ב-967.6 ש"ח

אג"ח – 4296 ערך נקוב ב-5722.3 ש"ח

זהב – 163 יחידות ב-1866.7 ש"ח

מק"מ – 1243 יחידות ב-1403 ש"ח.

גילוי נאות: עדכנית למועד לכתיבת הפוסט, מחזיקה פסגות מחקה מק"מ ואג"ח ממשלתי 0142.