קופת גמל להשקעה: פרספקטיבה סולידית - הסולידית

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, היה היה מכשיר פנסיוני משובח בשם "קופת גמל לתגמולים".

הרעיון היה פשוט ואלגנטי:

• העמית היה מפקיד כספים לקופה (וזוכה בהטבת מס בעת ההפקדה, עד לתקרה מסוימת).
• הכספים היו מושקעים בשוק ההון.
• 15 שנה מיום ההפקדה הראשונה, הקופה נעשית נזילה, והעמית יכול למשוך את הכספים כסכום הוני (חד-פעמי), פטור ממס רווח הון, לא משנה מה גילו באותה עת או כמה רחוק הוא מגיל הפרישה.

 במילים אחרות, זו הייתה מעין מגה קרן השתלמות.

אלא שאז הבחין האוצר שאנשים רבים, שניחנו בכושר תכנון של צרצר שדה מצוי בחורף קר, מושכים את כל הבוכטה שהצטברה בקופה מיד כשאפשר, זמן רב לפני צאתם לגימלאות, ומבזבזים אותה על דברים שהם לא צריכים. כתוצאה מכך אותם אנשים נותרו ללא חיסכון פנסיוני כלשהו, ונפלו על צוואר המדינה (ומשלמי המיסים).

האוצר הסיק, בכשל לוגי אופייני, שמכיוון שישנם אנשים טיפשים, חזקה שכל האנשים טיפשים. לכן החליט שכדי למנוע מאנשים את האפשרות להזיק לעצמם, מן הראוי לבטל את קופת הגמל ההונית.

וכך היה. ב-2008, במסגרת "תיקון 3" הידוע לשמצה, נכחדו קופות הגמל ההוניות מהעולם.

כיום, הפקדה לקופות גמל עדיין אפשרית, אולם אולם את הכספים  אפשר למשוך מעתה אך ורק כקיצבה (ולא כסכום חד-פעמי) ורק אחרי גיל 60. משיכה בטרם עת תזכה את החוסך בקנס מפלצתי של 35%.

למרבה התדהמה, ההגבלות הקשיחות על הגישה לכסף ועל אופן משיכתו, לא בדיוק הוכיחו את עצמן כתמריצים משמעותיים לחיסכון –  ודאי שלא בקרב האוכלוסיה שעליה רצה האוצר להגן.

האטרקטיביות של קופות הגמל צנחה פלאים, הן באופן אבסולוטי והן ביחס לאפיקי חיסכון קצבתיים אחרים (קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים). רוב המפקידים לאפיקים אלה עושים זאת כיום לא משום שהם רוצים בכך, אלא פשוט כי הדיקטטור הפנסיוני החוק מחייב אותם.

אלה שכבר החזיקו בקופות גמל ישנות העדיפו למשוך את הכל ולהיפטר מהן מאשר להמשיך להפקיד בהן. אם מישהו תוהה לאן הלך הכסף בינתיים, ממליצה לבדוק, למשל, בכמה עלה מחיר דירת 2.5 חדרים בגבעתיים.

בניסיון לתקן במידה מה את העוול ההיסטורי, הודיע שר האוצר על השקתו של  אפיק השקעה חדש: קופת גמל להשקעה.

תזכיר חוק שעסק בנושא אושר לאחרונה על ידי הממשלה, ואפשר להניח ששיווק הקופות החדשות יחל בקרוב, בכפוף להליך חקיקה בכנסת.

קופת גמל להשקעה: מאפיינים עיקריים

אלו הם המאפיינים העיקריים של המוצר החדש, ככל שניתן ללמוד עליהם מתזכיר הצעת החוק:

תקרת הפקדה: לקופת החדשה  אפשר יהיה להפקיד עד לתקרה של 100,000 ש"ח בשנה (פועל יוצא של לחצים שהפעילה המערכת הפיננסית וחשש מאובדן הכנסות מדינה ממיסים).

היעדר הטבות מס בהפקדה: בניגוד למוצרי גמל אחרים (קרנות פנסיה, קרנות השלמות, ביטוחי מנהלים) לא יינתנו הטבות מס במעמד ההפקדה לקופת גמל להשקעה. במילים אחרות, לקופת החדשה מפקידים מהנטו, כלומר, מהכנסה שכבר שילמתם עליה מס.

ניהול השקעות: הכספים בקופה יושקעו בשוק ההון. הקופות ינוהלו על ידי חברה מנהלת, שתגבה דמי ניהול ששיעורם עדין לא נקבע. את הקופה ניתן יהיה לנייד מחברה אחת לאחרת.

נזילות גבוהה: בשונה ממוצרי גמל קיימים, הכספים יהיה נזילים וניתן יהיה למשוך אותם בכל נקודת זמן, ללא הגבלת גיל או תקופת הפקדה, וללא קנסות פירעון מוקדם – ממש כמו מכירת ניירות ערך בתיק השקעות רגיל או פוליסות חיסכון.

חבות במס: למרות הנזילות הגבוהה, משיכה של הכספים בקופה לפני גיל 60 תיצור אירוע מס. במקרה זה, תצטרכו לשלם מס בשיעור 25% על כל רווחי ההון הריאליים שהצטברו בקופה — שוב, בדיוק כמו מכירה של ניירות ערך בתיק השקעות רגיל.

היעדר כיסוי ביטוחי: בשונה מבקרנות הפנסיה ומביטוחי המנהלים, הקופה לא תכלול כיסוי ביטוחי כלשהו (ובכלל זה ביטוח אובדן כושר עבודה), וניתן יהיה לרכוש אותו בנפרד או להסתפק בכיסוי הקיים בקרן הפנסיה.

הגנה מפני עיקול: הכספים שיופקדו בקופת הגמל להשקעה יפעלו עקרונות להגנה מפני עיקול ונושים.

פטור ממס בגיל פרישה: אם תתמידו ותחזיקו בקופת הגמל להשקעה עד גיל 60, תוכלו למשוך את הכספים בפטור מלא (או חלקי) ממס רווח הון. כפי שמסביר נדב טסלר מ"פנסיוני", לאחר גיל 60 משיכה מהקופה תתאפשר באחד משני מסלולים:

1) אופציה אחת – משיכת קצבה חודשית בפטור מלא ממס (ובכלל זה פטור על כל הרווחים). זאת, להבדיל מקצבה מקרן פנסיה שחייבת במס מעל תקרה מסוימת.

2) אופציה שניה – בהנחה שהתיק הפנסיוני שלכם כבר מבטיח קצבה חודשית מינימלית (4,481 ש"ח ב-2016), תוכלו למשוך את היתרה בקופה כסכום חד פעמי (בהתאם לכללי "היוון קצבה מוכרת"). על ה"בוכטה" הזו יוטל מס בשיעור של 15% (נומינאלי), במקום 25% (ריאלי) שיוטל על מכירת קרנות נאמנות או פוליסות חיסכון. זוהי הטבת מס משמעותית, במיוחד  בסביבת אינפלציה נמוכה.

אז האם קופת הגמל להשקעה מבשרת על חזרתה לתחייה של קופת הגמל ההונית?

ובכן, רחוק מזה. המכשיר החדש הוא לכל היותר צל חיוור של העבר: הטבת המס בהפקדה (זיכוי וניכוי) בוטלה, הפטור ממס יינתן רק בגיל 60, ומסלול ברירת המחדל למשיכה הוא עדיין קצבתי, ולא משיכה הונית חד פעמית.

בנוסף, אפשר לתהות על ההגיון שבסיווג ומיתוג המוצר כ"קופת גמל", כאשר הקשר בינו לבין מוצרי הגמל האחרים בשוק רופף בהחלט. נכון יותר לסווג אותו כמכשיר השקעה נזיל (באותה קבוצה עם קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון, מוצרי השקעה מובנים וכיוצא באלה) שיש לו פוטנציאל לספק קצבה או פטור ממס בגיל פרישה. לשון אחר, זוהי קופת גמל על תנאי (כשהתנאי הוא שהחוסך יהיה סבלני מספיק כדי להחזיק בקופה אחרי גיל 60).

קופת גמל להשקעה ותיק ההשקעות שלך

ועדיין, בניגוד לדעות אחרות, אני לא חושבת שהמוצר החדש מיותר, וכתלות בהתקיימותם של תנאים מסוימים, אני מתכוונת באופן אישי להעביר חלק גדול מהתיק שלי לקופה מרגע שזה יתאפשר .

בסופו של יום, יש לנו רק תיק השקעות אחד, המחולק בין מספר רב של אפיקי חיסכון בעלי מאפייני נזילות ומיסוי שונים. לקופת הגמל להשקעה יש יתרונות מובהקים שמעמידים אותה כ"תיבה" מתאימה לניהול חלק מהתיק.

בהקשר זה, הבשורה הגדולה ביותר שנושאת איתה הקופה החדשה כמרכיב בתיק היא דחיית המס למועד פדיון החיסכון.

במילים פשוטות: גם אם נרצה למשוך את הכספים בקופה לפני גיל 60, את המס נשלם רק במעמד המשיכה. פעילות פיננסית בתוך הקופה – ובכלל זה קנייה ומכירה של ניירות ערך — לא תהיה חייבת במס. את המס נשלם רק כאשר נמשוך את הכספים, ואם נמתין עד גיל 60 – לא נשלם בכלל.

במובן זה, דעתי היא שהקופה החדשה היא מועמדת אידיאלית למרחב בו יתבצע האיזון בתיק ההשקעות.

הקופה החדשה מוסיפה לנו למעשה 3 רמות שונות של הגנת מס:

1. תיק השקעות רגיל (חייב במס) – ללא הגנת מס
2. קרן השתלמות – הגנת מס ודאית בטווח קצר
3. קופת גמל להשקעה – פוטנציאל הגנת מס בטווח ארוך + דחיית מס בטווח קצר

אנסה להסביר באמצעות דוגמה.

נניח שיש לי 300,000 ש"ח להשקעה, מתוכם 200,000 ש"ח בבנק ועוד 100,000 בקרן השתלמות. אני מעוניינת בהקצאת נכסים בסגנון הארי מרקוביץ', קרי, 50% במניות, 50% אג"ח.

פיזור נכון של הכספים, לדעתי, יהיה כך:

	מניות	אג"ח
קרן השתלמות	100,000 ש"ח	0 ש"ח
תיק השקעות בבנק	0 ש"ח	100,000 ש"ח
קופת גמל להשקעה	50,000 ש"ח	50,000 ש"ח
סה"כ	150,000 ש"ח	150,000 ש"ח
יחס מניות / אג"ח	50%	50%

ההגיון הוא כדלהלן.

קרן השתלמות מספקת שילוב אולטימטיבי של הגנת מס ונזילות: אפשר למשוך את הכספים כסכום חד פעמי, בפטור מלא ממס רווח הון (עד תקרת ההפקדה המותרת), 6 שנים בלבד מיום ההפקדה הראשונה (יכול להיות הרבה לפני גיל 60). לאור המאפיינים האלה, אני בדעה שכל שקל שלא מושקע בנכסים עתירי סיכון (=מניות) בקרן ההשתלמות הוא בזבוז.

תיק ההשקעות בבנק נהנה אמנם מנזילות גבוהה, אבל כל פעולה בתוכו עלולה להיות חייבת בתשלום מס. לכן, איזון תיק ההשקעות במסגרתו (=מכירת נכסים שעלו בערכם וקניית נכסים שירדו בערכם) יהיה כרוך בתשלום מס מלא על הרווחים, באופן שיפגע בתשואה הכוללת.

קופת הגמל להשקעה נהנית כאמור מנזילות גבוהה ומיתרון של דחיית מס: משלמים מס רק על משיכת הכספים, ולא על פעולות שמתבצעות בתוך הקופה. בנוסף, כבונוס למתמידים לטווח הרחוק, יש אפשרות לקבל פטור ממס (פטור מלא במקרה של קיצבה, פטור חלקי במקרה של משיכה חד-פעמית). אלו הם תנאים אידיאליים לביצוע איזון בתיק ההשקעות.

נניח, בדוגמה לעיל, ששוק המניות זינק כעבור שנתיים ב-25%, בעוד ששוק האג"ח טיפס ב-5% בלבד. כרגע התיק שלנו נראה כך:

	מניות	אג"ח
קרן השתלמות	125,000 ש"ח	0 ש"ח
תיק השקעות בבנק	0 ש"ח	105,000 ש"ח
קופת גמל להשקעה	62,500 ש"ח	52,500 ש"ח
סה"כ	187,500 ש"ח	157,500 ש"ח
יחס מניות / אג"ח	54.3%	45.6%

כדי להבטיח שפרופיל הסיכון שלנו לא יחרוג ממה שהצבנו לעצמנו מבעוד מועד, נבצע את האיזון במסגרת קופת הגמל להשקעה, תוך שאנחנו מוכרים מניות בתוך הקופה ונהנים מדחיית המס כדי שלא לשלם מס רווח הון מיותר:

	מניות	אג"ח
קרן השתלמות	125,000 ש"ח	0 ש"ח
תיק השקעות בבנק	0 ש"ח	105,000 ש"ח
קופת גמל להשקעה	47,500 ש"ח	67,500 ש"ח
סה"כ	172,500 ש"ח	172,500 ש"ח
יחס מניות / אג"ח	50%	50%

כל זה רלוונטי רק בהינתן שיתאפשר ניהול אישי (IRA) במסגרת הקופה החדשה. אם נידרש לסמוך על ניהול השקעות אקטיבי, יקר ולא שקוף מהסוג שמאפיין את רוב מוצרי הגמל בשוק, התועלת במוצר החדש תהיה נמוכה משמעותית.  לאור התפתחויות חיוביות שנרשמו לאחרונה בתחום זה, בהובלת מאמציו העילאיים של ד"ר הראל פרימק, אפשר להעריך שמסלול ניהול אישי יתאפשר.

תנאי נוסף שצריך להתקיים לצורך התכנון לעיל הוא שדמי הניהול יהיו סבירים. אין שום סיבה לשלם 0.5% ומעלה בשנה מהצבירה על אספקת פלטפורמה לניהול השקעות אישי.

עכשיו, יש מקום לטענה שצריך להתייחס לקופת הגמל החדשה בדומה לקרן השתלמות – כאפיק השקעה לטווח ארוך הנהנה מפטור ממס,  שיש למלא אותו בנכסים עתירי סיכון (ותשואה).

ועדיין, מפרספקטיבה "סולידית" של מי שחותרים לפרוש לגמלאות הרבה לפני שהמדינה מרשה, אני חושבת שעדיף לאמץ גישה גמישה יותר ביחס למוצר הזה, הרואה בו כאמור "מרחב האיזון" של התיק. הפטור (המלא או החלקי) ממס אחרי גיל 60 הוא משמעותי, אולם בהקשר "סולידי", דחיית המס בתוך המוצר — משמעותית אף יותר.

נקודה משמעותית נוספת נוגעת למשיכה חלקית של הכספים בקופה.  לא ברור מתזכיר החוק אם משיכה כזו אפשרית. במידה שכן, אזי הפורש הצעיר יכול למשוך רק חלק קטן מהקופה – החלק הדרוש למחייה. באופן זה, חלק מהכסף ימשיך להיות מושקע לטווח ארוך ויזכה בפטור מלא ממס בבוא העת. זהו טעם נוסף להשקעה הן במניות והן באג"ח במסגרת המכשיר החדש.

גולש הפורום יבגני מעיר: אם משיכה חלקית אינה אפשרית, אפשר לפתוח מספר קופות גמל שונות עם סכומים קטנים יותר בכל אחת, ולמשוך כל פעם רק את מה שדרוש למחיה.

עדכון (29/03/16) – מסתמן כי החוק בנושא נדחה לעת עתה עקב התנגדות שהביעה הרשות לניירות ערך. 

עדכון (23/05/16) – קופת הגמל החדשה אושרה, כאשר תקרת ההפקדה השנתית הוגבלה ל-70,000 ש"ח בשנה.