הו, הסלע השחור - הסולידית

אז אחרי שאמאזון הודיעה על כוונתה לעלות ארצה ולצרכניסטים הייתה אורה ושמחה, הגיע תורם של הגיקים הפיננסים לקפץ מהתרגשות (בערך).

בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בתבל, הידועה בעיקר כמפעילת מותג קרנות הסל iShares, נכנסת בכוח מלא לשוק ההון הישראלי, ומצרפת כמה ממוצריה להיצע ההולך וגדל של מוצרי ההשקעה הפסיביים הזמינים להשקעה.

בשבוע שעבר, זמן קצר לאחר שרישומן אושר סופית על-ידי הרשות לניירות ערך, החלו להיסחר בבורסה בתל-אביב חמש-עשרה קרנות סל (ETF) חדשות על מגוון מדדי מניות ואג"ח בחו"ל, אותן השיקה הענקית הניו יורקית באמצעות חברת הבת האירית שלה.

ואלו לא סתם קרנות.

קרנות הסל של בלאקרוק הן קרנות איריות לכל דבר ועניין, וככאלה הן נסחרות במקביל בחו"ל, בין היתר בבורסות לונדון ושוויץ. מדובר בקרנות פיזיות, צוברות דיבידנדים, זולות מאד, והשוס הגדול – אפשר לקנות אותן בשקלים, דרך חבר הבורסה האהוב עליכם.

העניין כאן הוא לא רק היתרונות הברורים של קרנות הסל עצמן:  פתיחת האפשרות בפני משקיעים ישראלים לקנות ETF-ים זרים בשקלים, ללא המרת מט"ח, ללא דמי ניהול מנופחים (או מתנפחים), ללא סיכון מנפיק הנלווה לנגזרים פיננסיים, וללא הצורך להשקיע באמצעות  ברוקרים זרים מסובכים.

עיקר הבשורה כאן היא התחרות החדשה והחיונית כל-כך לשוק הקרנות המקומי, שזוהר לפרקים בגוון קרטליסטי משהו. התחרות הזו הייתה גולת הכותרת של רפורמת הקרנות הזרות שיזם פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות הערך הקודם: לצמצם את תלותו של ציבור המשקיעים במנהלי הקרנות המקומיים.

אני מניחה שלא תופתעו לשמוע שבלאקרוק מתקבלת על-ידי התעשייה המקומית בערך כמו שרון קובי מתקבל במופע זמר חרדי בעפולה.

מכל מקום – בעיני, הכניסה של בלאקרוק היא תנועה טקטונית חשובה בעולם המנומנם של ההשקעות הפסיביות בישראל. בעיני היא שוות ערך להשקת תעודת הסל הישראלית הראשונה ב-2008.

כדי להבין מדוע, בואו נעמוד רגע על המאפיינים החשובים של הקרנות החדשות שהיא השיקה כאן, שמייחדים אותן מהקרנות שהכרנו עד כה.

קרנות פיזיות ולא סינטתיות

למוצרי השקעה עוקבי מדד יש תכלית קיומית אחת עלי אדמות – לעקוב אחרי מדד הייחוס שלהן (OMG). קרן עוקבת מדד ת"א 125, למשל, אמורה להניב את תשואת מדד ת"א 125 אחרי דמי ניהול. וזהו.

יש, בגדול, שתי דרכים שמנהלי המוצר יכולים לחקות את ביצועי מדד הייחוס. דרך אחת היא לרכוש את ניירות הערך הכלולים במדד הייחוס, לפי משקלם היחסי במדד. זוהי עקיבה "פיזית". דרך אחרת היא לרכוש נגזרים פיננסיים על מדד הייחוס עצמו – כמו חוזים עתידיים, עסקאות החלף (Swap) ועוד הנדסות פיננסיות מורכבות. זוהי עקיבה "סינתטית".

הקרנות המחקות וקרנות הסל על מדדי מניות ואג"ח בישראל הן כולן פיזיות. לעומת זאת, הקרנת המחקות וקרנות הסל הישראליות על מדדי מניות ואג"ח בחו"ל היו עד כה כולן על טהרת הסינתטיקה. כשאתם קונים קרן מחקה ישראלית על מדד ה-S&P 500, הקרן לא באמת מחזיקה את המניות הכלולות במדד: במקום זה, היא מחזיקה (ומגלגלת) חוזה עתידי מסוג EMINI   על מדד, כשרוב הכסף מוחזק בכלל במזומנים או בשווי מזומנים.

קרנות הסל של בלאקרוק הן פיזיות. זאת אומרת שהמשקיעים בהן נחשפים למדד הייחוס באופן ישיר באמצעות סל ניירות הערך שמרכיבות את כולו או רובו, ולא באופן "עקיף". ל"פיזיות" יש יתרון, במובן שהיא מפחיתה את מספר השכבות ביניכם לבין הכסף שלכם, ומקטינה את "סיכון הצד שכנגד" המאפיין את המוצרים הסינתטיים (אם כי יש לומר ביושר: הסיכון הזה היה משמעותי  יותר בתעודות סל ז"ל). בנוסף, קרנות הסל הפיזיות חשופות פחות לעלות "גלגול" החוזים ולהבדלים במחיר בין החוזה לבין המדד בהתאם לציפיות העתידיות (בעיקר בתקופות שפל). מנגד, היתרון של המוצרים הסינתטיים הוא שהעקיבה אחר ביצועי המדד נוטה להיות מדויקת יותר.

נסחרות בשקל, אך לא מגודרות לשקל

לקרנות נאמנות זרות הותר לפעול בישראל כבר ב-2016 (תיקון 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות). הבעיה היא שכדי למנוע מהן לאיים על תעשיית הקרנות המקומית, רשות ניירות ערך הטילה הגבלה המונעת מהן להציע ניירות ערך הנקובים בשקל.

ההגבלה הזו עיקרה חלק משמעותי מהרפורמה. הרי התהליך כולו – פתיחת חשבון מט"ח והמרת שקלים לדולרים  על בסיס קבוע לצורך ביצוע ההשקעה – הוא לא רק מסורבל מאד אלא גם יקר מאד במחוזותינו, ומהווה כמובן תמריץ שלילי חריף להשקיע בכל נייר שאינו נקוב בשקל.

בלאקרוק הצליחה לעקוף את הבעיה הזו בדרך של רישום כפול של קרנות הסל שלה, הן בבורסה הישראלית והן בבורסות זרות. הרישום הכפול מאפשר למשקיעים הישראלים לקנות את מוצריה – קרנות זרות לכל דבר ועניין – במטבע המקומי, מבלי להידרש להמיר מט"ח ומבלי לשלם על כך הון תועפות בכל המרה (בגלל עמלות המרה והפרשי שער).

לכך יש להוסיף, שברוקרים ישראלים גובים עמלות קנייה גבוהות מאד עבור רכישת ניירות ערך הנסחרים בבורסות אירופה. מרגע שנוצרו "מקבילות" לניירות הללו בבורסה הישראלית, גם עמלות הקנייה והמחירה צונחות פלאים.

זה נכון שאפשר לפתור את עניין עמלות הקנייה והמכירה והמרת המט"ח הגבוהות באמצעות פעולה דרך ברוקר זר. Interactive Brokers למשל הוא ברוקר זר פופולארי ביותר בקרב האובר-גיקים בפורום שלי.  אבל הפתרון הזה יוצר מורכבות  שמרתיעה משקיעים מתחילים, בעיקר מול רשויות המס. גם כאן, העובדה שניתן לקנות קרן זרה בשקלים מייתרת את הסיבוך.

חשוב להדגיש שאף על פי שהקרנות הללו נסחרות בשקלים, הן אינן מגודרות לשקל. זאת אומרת ששינויים בשער הדולר/שקל או האירו/שקל (לפי העניין) ישפיעו על מחיר הקרן, בנוסף לשינויים במחיר נכס הבסיס. את ההשפעה אפשר לסכם במטריצה הבאה:

	הדולר/אירו מתחזק מול השקל	הדולר/אירו נחלש מול השקל
המדד הנעקב עולה	עליה חזקה	קיזוז
המדד הנעקב יורד	קיזוז	ירידה חריפה

מיסוי ומדיניות חלוקת דיבידנדים

מדובר אם כן בקרנות סל שבסיסן באירלנד, מחזיקות פיזית בניירות הערך הכלולים במדדים שאותן הן מחקות, נסחרות בבורסה הישראלית וניתן לרוכשן בשקלים. נשאלת השאלה: איך "יצור" כזה ממוסה?

לפני הכל, מושכלות ראשונים: חברות נוהגות לחלק תשלומים מתוך הרווחים שלהן לבעלי המניות. התשלום הזה מכונה  "דיבידנד".  באופן דומה, חברות וממשלות נוהגות לחלק תשלומים קבועים למי שהלוו להן כסף. התשלום הזה מכונה "ריבית". המס על דיבידנדים בישראל הוא 25%. המס על ריבית נע בין 15% ל-25%.

בנוסף, חשוב להבחין בין שני מועדי חלוקה. מועד אחד הוא חלוקה במעמד הקרן, שבמסגרתו  החברה הכלולה במדד מחלקת תשלומים לקרן. המועד השני הוא חלוקה במעמד המשקיע: הקרן מחלקת את התשלום עבור המחזיקים ביחידות הקרן.

חמושים בידע הזה, הבה נבחן מה קורה לשלושת סוגי הקרנות:

	קרן סל ישראלית	קרן סל אמריקנית	קרן סל אירית
חלוקה מהחברות לקרן	מלכתחילה עוקבת אחר המדד בניכוי מס מרבי. לגבי מדדים אמריקנים – בפועל ניכוי של 25%.	אין מס על דיבידנד ממניות אמריקניות; לגבי מניות לא-אמריקניות המס המנוכה תלוי באמנת המס בין ארה"ב לבין המדינה	ניכוי של 15% על דיבידנד ממניות אמריקניות (ו-0% על ריבית מאג"ח אמריקניות), כ-12% (בממוצע) על דיבידנד ממניות לא-אמריקניות (כתלות באמנת המס בין ארה"ב לבין המדינה)
חלוקה מהקרן למשקיע	צוברת אוטומטית – מס רווח הון ישראלי יוטל על המשקיע רק במכירה	מחלקות אוטומטית – מס דיבידנדים לארה"ב בשיעור 25% יוטל על המשקיע עם קבלת התשלום	צוברת אוטומטית – מס רווח הון ישראלי יוטל על המשקיע רק במכירה
חשיפה למס עיזבון אמריקני	אין	יש	אין

הודות לאמנת המס בין ארה"ב לאירלנד, מדיבידנד המתקבל מחברה אמריקנית מנוכה מס של 15% בלבד. בנוסף, מכיוון שבקרנות איריות עסקינן, הן אינן מחויבות לחלק את הריבית והדיבידנדים שהן מקבלות מהמניות ואגרות החוב המוחזקות על-ידן (בניגוד לקרנות סל אמריקניות, למשל). במקום זה, הן צוברות את הדיבידנד למחיר הקרן (*),  ובכך חוסכות למשקיע הישראלי אירוע מס ברמת הקרן, וכן חוסכת עמלות עקב הצורך להשקיע מחדש את הדיבידנדים באופן "ידני". דחיית המס הזו צפויה להשתלם בטווח הארוך מאחר שהיא מסייעת לאפקט הריבית דריבית.

 (*) מכאן הקיצור Acc (Accumulating) הנלווה לשמותיהן של כל 15 הקרנות שהושקו כאן, אשר נועד להבחין אותן מהמודל המחלק (Dist או Distributing).

כך לגבי דיבידנדים. ומה לגבי מס רווח הון?

כידוע, קרנות נאמנות וקרנות סל בישראל חייבות במס רווח הון ריאלי. כיום, המס הוא 25% על הרווח שאחרי האינפלציה. אף על פי שקרנות הסל החדשות של בלאקרוק נקובות בשקלים, המיסוי (ליחידים) לא יהיה "ריאלי" במובנו הטיפוסי (רווח הון בניכוי אינפלציה), אלא, בהתאם לפרשנות רשות המיסים ופסיקת בית המשפט העליון, רווח ההון יחושב על פי שינויים ב"שער המטבע העיקרי" בקרן – דולר או אירו, לפי העניין.  כלומר, המיסוי יהיה ריאלי כשבסיס ההצמדה הוא שער החליפין  של הדולר או האירו.

עיינתי בתשקיפי הקרנות באתר הבורסה, ובעוד שרובם טורחים לנקוב במטבע עיקרי שלפיו יחושב רווח ההון, בתשקיפים אחרים (על קרנות המחקות מדדי שווקים מתעוררים וכלל העולם) אין אזכור למטבע עיקרי. זה לא אומר, להבנתי, שבקרנות אלה יהיה מיסוי ריאלי-שקלי, מכיוון שתשקיפיהן מצטטים במפורש את הלכת מוזס:

"בהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין מוזס (ע"א 3555/15 מוזס נגד פקיד שומה מפעלים גדולים)  בעת מכירת היחידות המוצעות בידי יחיד, וככל שנייר הערך נקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ ובחישוב רווח ההון נלקח שער המטבע כמדד ובתקופה שממועד הרכישה ועד מועד המכירה ירד שער החליפין של מטבע החוץ ואותו נייר ערך נמכר בהפסד, ינוטרל מההפסד סכום בגובה ההפסד שנוצר מירידת ערך החליפין".

כדי לפשט את הדברים, אין לי אלא לצטט את דבריו של גולש הפורום FIYaacov:

"את התמורה השקלית (המחיר שמכרת בו) מחשבים תמיד לפי השער היציג ביום המכירה.
את העלות השקלית (המחיר שקנית בו) מחשבים גם לפי השער היציג ביום המכירה, וגם לפי השער היציג ביום הקנייה.
כלומר אפשר לחשב את העלות בשתי דרכים שונות, ולכן גם את הרווח (תמורה מינוס עלות) בשתי דרכים שונות.
אם יש רווח חיובי בשתיהן, הרווח הקטן מביניהן הוא זה שיש לשלם עליו מס.
אם יש הפסד בשתיהן, ההפסד הקטן מבינהן הוא זה שיזכה במגן מס.
אם באחת הפסדת ובשנייה הרווחת, אין חובת מס ואין מגן מס."

דמי ניהול זולים – אבל עדיין יקרות יותר בהשוואה למתחרים "הישראלים"  

ככלל, דמי הניהול בקרנות הסל של בלקרוק זולים באופן יחסי. לאור העובדה שמדובר בגוף פיננסי עצום, קטן גם הסיכוי ל"מלכודת" הנפוצה בקרנות הישראליות (במסגרתה קרן מושקת עם דמי ניהול אפסיים, לאחר מכן מעלה אותם בחדות, ולמשקיעים לא משתלם לעבור קרן אחרת משום שהחיסכון בדמי הניהול קטן מחבות המס פוטנציאלית הכרוכה במכירת הקרן היקרה).

לכך יש להוסיף את העובדה, כאמור, שרכישת ניירות ערך אירופיים (קרנות איריות בפני עצמן, כמו IWDA, EIMI ועוד) היא עסק יקר למדי ברוב הברוקרים הישראלים. 

כפיפות למשטר UCITS

מלבד העובדה שהושקו על ידי מנהל הנכסים הגדול עלי אדמות,  קרנות הסל של בלקרוק מפוקחות בהתאם לתקנות UCITS- Undertaking for Collective Investment in Transferable Securities, או "התקשרות להשקעה משותפת בניירות ערך ניתנים להעברה". מדובר במסגרת רגולטורית שכוננה הנציבות האירופית לעניין ניהול ומכירה של קרנת נאמנות. קרנות שעומדות בסטנדרטים שקבע ה-UCITS נתפסות  לפיכך כבעלות מסגרת פיקוח חזקה. כיום, 75% מקרנות נאמנות באירופה כפופות למשטר ה-UCITS.

מרווחי מחיר גדולים בין מחיר הקניה למחיר המכירה

בשונה מקרנות מחקות, כאן מדובר בקרנות סל הנסחרות בבורסה ממש כמו כל מניה. זאת אומרת שכדי לקנות אותן יש לשלוח פקודות קנייה לשוק, וכדי למכור אותן יש לשלוח פקודת מכירה לשוק.

בלארקוק התקשרה עם חברה הולנדית בשם Flow Traders שתפקידה לשמש בתור "עושה השוק" של הקרנות. בפשטות, זה אומר שאם ברגע נתון אין מספיק ביקוש (או היצע) עבור הקרנות הללו מקרב ציבור המשקיעים, Flow Traders תזרים פקודות קנייה ומכירה, וכך תבטיח שתמיד אפשר יהיה לקנות ולמכור את הקרנות הללו.

עושה השוק כמובן לא עובד בחינם. את הכסף שלו הוא עושה מהמרווח – ה-Spread – שבין מחיר הקניה למחיר המכירה. המרווח הוא הפער בין המחיר הגבוה ביותר שקונה מסוים מוכן לשלם תמורת הקרן (ask), לבין המחיר הנמוך ביותר שהמוכר מוכן למכור בו (bid). מי שמעוניין למכור יקבל את מחיר ה-bid ואילו מישהו שמעוניין לקנות ישלם את מחיר ה-ask.

לפי דיווחים של גולשי הפורום, בשלב זה נראה שהמרווחים גדולים למדי, ונעים  בין 0.1% ל-0.3%. המרווח הזה מגלם את הוצאותיו של עושה השוק וכן את הרווח שהוא גובה בגין הפעולה. יש להניח שככל שהמסחר בניירות הללו יגבר המרווחים יקטנו, אך בינתיים יש להיות ערים ל"עלות" הזו הכרוכה ברכישת הקרנות, בנוסף כמובן לעמלות הקנייה והמכירה.

הקרנות המוצעות: מבט עומק

קרנות מנייתיות

iShares Core MSCI Europe UCITS ETF EUR

סימול: אשס.חוץMSCIEURO,  מספר נייר:  1159094

הקרן מנהלת כ-1.6 מיליארד דולר ודמי הניהול הם 0.12%. סימולה בבורסת לונדון: IMEA. מחירה מושפע משינויים בשער האירו-שקל. כשמה כן היא, הקרן עוקבת אחר מדד MSCI Europe, מדד שווי שוק אשר מודד את ביצועי המניות של חברות גדולות ובינוניות במדינות אירופיות מפותחות,

האחזקות הגדולות במדד ובקרן: נסטלה, נובארטיס, רוש, HSBC, רויאל דאטש של, בריטיש פטרולום, SAP, טוטאל, LVMH, אסטראזנקה

החלופה הזולה ביותר בבורסה הישראלית:  MTF מחקה STOXX 600 – 0.25%

iShares Core MSCI EM IMI UCITS ETF

סימול: אשס.חוץ MSCI EM, מס' נייר: 1159169

זוהי למעשה קרן הסל EIMI הנסחרת בבורסת לונדון, המוכרת היטב לגולשים בבלוג הזה. הקרן מנהלת כ-13.3 מיליארד דולר ודמי הניהול הם 0.18%. מטבע הבסיס של הקרן הוא הדולר ומחירה יושפע משיניים בשער הדולר-שקל. הקרן עוקבת אחר ביצועי מדד MSCI Emerging Markets IMI, מדד שווי שוק המודד את ביצועי מניותיהן של חברות גדולות ובינוניות מ-24 שווקים מתעוררים ברחבי העולם.

אחזקות עיקריות של הקרן: טנסנט, עליבאבא, טיוואן סמיקונדטור, סמסונג, נספרס, קרן סל עוקבת מדד MSCI ערב הסעודית, צ'יינה קונסטרוקשן בנק, פינג אן קבוצת ביטוח, האוסינג דוולופמנט פייננס קומפני, צ'יינה מובייל

החלופה הזולה ביותר בבורסה הישראלית:  איביאי MSCI שווקים מתעוררים – 0.6%

iShares MSCI ACWI UCITS ETF

אשס.חוץ MS ACWI, מס' נייר 1159235

אז למרבה האסון IWDA הזכורה לטוב (קרן הסל העוקבת אחר מדד MSCI World, הכולל מדינות מפותחות בלבד) לא עלתה ארצה. במקום זה, משקיעים שמעוניינים להיחשף לקפיטליזם העולמי כולו דרך נייר ערך אחד יצטרכו להסתפק בנייר הזה, שסימולו בבורסת לונדון SSAC. הקרן מנהלת 694 מיליון דולר ודמי הניהול הם 0.60%. היא עוקבת אחר מדד MSCI All Country World Index, מדד מניות רחב המודד את ביצועיהן של מניות בעלות שווי שוק גדול ובינוני במגוון שווקים ברחבי העולם המפותח והמתפתח. מטבע הבסיס של הקרן הוא הדולר.

אחזקות עיקריות: מיקרוסופט, אפל, אמזון, קרן סל עוקבת MSCI ברזיל, קרן סל עוקבת MSCI הודו, פייסבוק, אלפאבת (גוגל), ג'י פי מורגן, ג'ונסון אנד ג'ונסון

החלופה הזולה ביותר בבורסה הישראלית:  קרן סל קסם MSCI ACWORLD – דמי ניהול 0.25%

iShares NASDAQ 100 UCITS ETF

אשס.חוץ NDX 100, מס' נייר 1159243

קרן זו נסחרת בלונדון תחת הסימול CNDX ומנהלת כ-3.3 מיליארד דולר. דמי הניהול עומדים על 0.33%. הקרן עוקבת אחר מדד הנאסד"ק 100, מדד המשקף את ביצועי מניותיהן של 100 החברות הלא-פיננסיות הגדולות ביותר הרשומות בבורסת הנאסד"ק בארה"ב.

אחזקות עיקריות: מיקרוסופט, אפל, אמזון, פייסבוק, אלפבת (גוגל), סיסקו, אינטל, קומקסט, פפסי

החלופה הזולה ביותר בבורסה הישראלית: הראל נאסד"ק HTF – 0% דמי ניהול

 iShares Core S&P 500 UCITS ETF

אשס.חוץ SPX 500, מס' נייר 1159250

הקרן, הנסחרת תחת השם CSPX בבורסת לונדון, מנהלת כ-34 מיליארד דולר, ודמי הניהול הם 0.07% בלבד. הקרן עוקבת אחר מדד ה-S&P 500, מדד שווי שוק המשקף את ביצועי מניותיהן של 500 חברות בעלות שווי שוק גדול-ענק הנסחרות בבורסות ארה"ב השונות – ויש הרואים בו הייצוג הטוב ביותר של שוק המניות האמריקני.  מטבע הבסיס של הקרן הוא הדולר ומחירה יושפע משיניים בשער הדולר-שקל.

אחזקות עיקריות: מיקרוסופט, אפל, אמזון, פייסבוק, ברקשייר הת'אווי, אלפאבת (גוגל), ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ויזה

החלופה הזולה ביותר בבורסה הישראלית:   קסם KTF S&P 500 – דמי ניהול 0%

iShares S&P 500 Information Technology Sector UCITS ETF

אשס.חוץ SP TECH, מס' נייר 1159193

הקרן עוקבת אחר מדד סקטוריאלי הכולל חברות  אמריקניות ממגזר טכנולוגיית המידע הכלולות ב-S&P 500 – חברות תוכנה ושירותים, חומרה וציוד ויצרני מוליכים למחצה. הקרן מנהלת כ-739 מיליון דולר, דמי הניהול הם 0.15% וסימולה בלונדון IUIT.

האחזקות הגדולות: מיקרוסופט, אפל, ויזה, מסטרקארד, סיסקו, אינטל, אדובי, אורקל, פייפאל, אי.בי.אם

iShares S&P 500 Health Care Sector UCITS ETF

אשס.חוץSP HCARE, מס' נייר 1159201

הקרן עוקבת אחר מדד סקטוריאלי הכולל חברות אמריקניות ממגזר הבריאות הכלולות ב-S&P 500 – חברות המייצרות ציוד ואספקה לטיפולי בריאות או המספקות שירותים הקשורים לטיפולי בריאות, וכן חברות המעורבות במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק מוצרים פרמצבטיים ומוצרי ביו-טכנולוגיה. הקרן מנהלת כ-1.2 מיליארד דולר, דמי הניהול הם 0.15% ונסחרת בבורסת לונדון תחת הסימול IUHC.

האחזקות הגדולות: ג'ונסון אנד ג'ונסון, יונייטד הלת' גרופ, מרק, פייזר, אבוט, מדטרוניק, אמג'ן, תרמו פישר סיינטיפיק, אלי לילי, אבווי

iShares S&P 500 Financials Sector UCITS ETF

אשס.חוץSP FINAN, מס' נייר 1159219

הקרן עוקבת אחר מדד סקטוריאלי הכולל חברות אמריקניות ממגזר הפיננסים הכלולות ב-S&P 500 – בנקאות, מימון משכנתאות, מימון צרכני, מימון מתמחה, בנקאות השמקעות, ניהול נכסים, ביטוח והשקעות פיננסיות. הקרן מנהלת כ-682 מיליון ש"ח, דמי הניהול הם 0.15% ונסחרת בבורסת לונדון תחת הסימול IUFS.

 האחזקות הגדולות של הקרן: ברקשייר התאווי, ג'י. פי מורגן, בנק אוף אמריקה, וולס פרגו, סיטיגרופ, אמריקן אקספרס, יו אס בנקורפ, CME גרופ, צ'אב, גולדמן זאקס.

iShares S&P 500 Consumer Discretionary Sector UCITS ETF

אשס.חוץSP DISCR, מס' נייר 1159227

הקרן עוקבת אחר מדד סקטוריאלי הכולל חברות אמריקניות ממגזר הצריכה המחזורית הכלולות ב-S&P 500 – רכב, טקסטיל, ביגוד וציוד פנאי; מלונות, מסעדות ועסקי פנאי; חנויות כלבו ועוד כיוצא באלה. הקרן מנהלת כ-109 מיליון דולר, סימולה בבורסת לונדון IUCD, ודמי הניהול שהיא גובה עומדים על 0.15%.

האחזקות הגדולות של הקרן: אמאזון, הום דיפו, מקדונלדס, סטארבקס, נייק, בוקינג הולדינגס, לו'ס, TJX, ג'נרל מוטורס, טרגט

קרנות אג"ח

הערה מקדימה: הקרנות החדשות מגוונות באופן משמעותי את היצע קרנות האג"ח הזר בישראל. ספציפית, עד כה לא הייתה דרך נוחה לפזר את פלח האג"ח בין מגוון רחב של מנפיקי חוב ברחבי העולם (ממשלות וחברות כאחד).

אך אליה וקוץ בה – חשוב לזכור שהקרנות של בלאקרוק אינן מגודרות מט"ח, כלומר, הן חשופות לשינויים (הדרמטיים, לפרקים), בשער הדולר-שקל.

בעיני, תפקידו של פלח האג"ח בתיק ההשקעות הוא לא למקסם תשואה, אלא, לפני הכל, למתן את התנודתיות הכרוכה בהשקעה במניות. לכן אני מעדיפה ליטול סיכון בפלח  המנייתי של התיק ולא בפלח שאמור להיות בסופו של דבר דל-סיכון.

כך שכנגד היתרונות שיש לפיזור פלח האג"ח הזה אל מעבר לממשלת ישראל והחברות שפועלות כאן, חשוב לשקול את החסרונות הנלווים לנטילת סיכון מט"ח שעלול להיות בלתי-מפוצה.

בנוסף חשוב לזכור שלא כל הקרנות הללו בעלות רמת סיכון זהה. חלקן מסוכנות ביותר (אג"ח זבל בתשואה גבוהה) ובחלקן הסיכון נמוך מאד, בנטרול סיכון מט"ח (אג"ח בריבית משתנה עם טווח פירעון של חודש לכל היותר).

iShares $ High Yield Corp Bond UCITS ETF

אשס.חוץHIGH YLD מס' נייר 159078

מאפשרת חשיפה לאג"ח זבל אמריקני. הקרן עוקבת אחר מדד Markit iBoxx USD Liquid High Yield Capped Index, המשקף את ביצועיהן של אגרות חוב קונצרניות שאינן בדירוג השקעה (אג"ח זבל עם תשואה גבוהה) אשר נהנות מהנזילות הגבוהה ביותר, עם טווח לפדיון הנע בין שנה וחצי עד 15 שנה. הקרן צוברת את הריבית למחיר הקרן. הקרן מנהלת כ-4 מיליארד דולר, דמי הניהול הם 0.5% וסימולה בלונדון  IHYA.

iShares $ Floating Rate Bond UCITS ETF

אשס.חוץ FLOT FI מס' נייר 1159086

מאפשרת חשיפה לאג"ח נקוב בדולר שהונפק ברחבי העולם המפותח בריבית משתנה. עוקבת אחר מדד Bloomberg Barclays US Floating Rate Note < 5 Years Index,, המשקף את ביצועיהן של אגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה, שתקופת פדיונן היא חודש אחד או יותר. הקרן צוברת את הריבית למחיר הקרן. הקרן מנהלת כ-3 מיליארד דולר, דמי הניהול הם 0.1% וסימולה בלונדון  FLOA.

 iShares Core Global Aggregate Bond UCITS ETF

אשס.חוץGLBLBOND מס' נייר 1159102

מאפשרת חשיפה לאג"ח גלובאלי, אשר הונפק על ידי ממשלות זרות וחברות זרות כאחד. הקרן עוקבת אחר מדד Bloomberg Barclays Global Aggregate Bond Index, אשר מורכב בתורו מארבעה מדדים שונים: מדד אג"ח כלל-אמריקני, מדד פאן-אירופי, מדד אסיה-פסיפי ומדד קנדי. כל אגרות החוב במדדים הן בדירוג השקעה  הקרן צוברת את הריבית למחיר הקרן. הקרן מנהלת כ-2.5 מיליארד דולר, דמי הניהול הם 0.1% וסימולה בלונדון  AGGU.

iShares $ Short Duration Corp Bond UCITS ETF

אשס.חוץ SHRT US מס' נייר 1159151

מאפשרת חשיפה לאג"ח קונצרני קצר מועד בדירוג השקעה. הקרן עוקבת אחר מדד Markit iBoxx USD Liquid Investment Grade 0-5 Index, המשקף את ביצועיהן של אגרות חוב קונצרניות נזילות ומדורגות בריבית קבועה שהתקופה הנותרת לפדיונן היא 0 עד 5 שנים  בדירוג השקעה. הקרן צוברת את הריבית למחיר הקרן. הקרן מנהלת כ-3 מיליארד דולר, דמי הניהול הם 0.2% וסימולה בלונדון  SDIA.

iShares $ Treasury Bond 1-3yr UCITS ETF

אשס.חוץTBOND 13 מס' נייר 1159177

מאפשרת חשיפה לאג"ח ממשלתי קצר בארה"ב. הקרן עוקבת אחר מדד ICE U.S. Treasury 1-3 Year Bond Index, המשקף את ביצועיהן של אגרות חוב (שטרי אוצר) שהנפיקה ממשלת ארה"ב שסכומם שטרם נפרע הוא 300 מיליון דולר לפחות ושטווח הפדיון שלהם הוא בין שנה לשלוש שנים. הקרן צוברת את הריבית למחיר הקרן. הקרן מנהלת כ-7 מיליארד דולר, דמי הניהול הם 0.07% וסימולה בלונדון  IBTA.

iShares $ Corp Bond UCITS ETF

אשס.חוץLQDA USD מס' נייר 1159185

מאפשרת חשיפה לאג"ח קונצרני בשווקים מפותחים הנקובות בדולרים ובעלות שווי שוק גדול (750 מיליון דולר לפחות). הקרן עוקבת אחר מדד Markit iBoxx USD Liquid Investment Grade Index, המודד את ביצועיהן של אגרות החוב הקונצרניות הנזילות ביותר בדירוג השקעה אשר הונפקו בשווקים מפותחים  על ידי חברות גדולות שהנפיקו למעלה מ-2 מיליארד דולר ומועד פדיון מינימלי של 3 שנים. הקרן צוברת את הריבית למחיר הקרן. הקרן מנהלת כ-5.5 מיליארד דולר, דמי הניהול הם 0.2% וסימולה בלונדון  LQDA.

בשורה התחתונה

טבלה מסכמת יש כאן, לשימושכם.

כניסתה של בלאקרוק היא אבן דרך חשובה בהתפתחותו של שוק ההון הישראלי ועולם ההשקעות הפסיביות בפרט. לא הכל מושלם כמובן – היצע המוצרים יכול היה להיות מגוון יותר, חלק מהקרנות יקרות יותר, כפי שראינו, בהשוואה למקבילותיהן הישראליות, עניין המרווחים מעט מטריד, ויש כמובן סימני שאלה סביב תפקידה המדויק של אטלשולר שחם בסיפור. ועדיין, יש לברך על השקתם של המוצרים הללו בבורסה הישראלית ולקוות שזו סנונית ראשונה בדרך למוצרים נוספים, ואולי גם חברות נוספות (Vanguard?), שיתכן ותגענה ארצה.

(כרגיל, הפוסט הזה, ככל פוסט באתר הזה, הוא למטרת אינפורמציה בלבד, לא מתיימר, לא מהווה ולא יכול להוות ייעוץ או שיווק השקעות המותאם באופן אישי וספציפי לצרכיו המיוחדים של כל אדם, או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור. אני משקיעה חובבת שכותבת על הדברים האלה כי זה, איך אומרים, מה שמציף את הסירה שלי. אני לא רשאית, לא מסוגלת ולא מעוניינת לייעץ לכם מה לעשות בכספכם, ולא יכולה לשאת באחריות לבחירות שלכם בעקבות המידע באתר הזה. אינני מחזיקה נכון להיום באף אחת מהקרנות הנזכרות כאן. אין לי שום קשר עסקי או אחר עם בלאקרוק או אלטשולר-שחם. קראו נא את הדיסקליימר שלי).