איך לקנות מניות, קרנות סל וקרנות נאמנות - הסולידית

"איך תכל'ס קונים את זה", שואל יואב בתגובה לאחד הפוסטים האחרונים.

68 קוראים מסמנים לייק להצעתי הלקונית לכתוב מדריך בנושא. כעשרים נוספים טורחים להגיב ולציין שיש ביקוש ער לעניין.

זה גרם לי לתהות — היש טעם לצלול למעמקים, כשרבים כל כך לא יודעים לשחות?

איזה ערך יש בפוסטים על בניית תיקי השקעות וניתוח סוגים שונים של קרנות סל, מניות וניירות ערך אחרים, כשהישראלי הממוצע מסיים 12 שנות לימוד מבלי שאיש לימד אותו איך (ולמה) בכלל לרכוש אותם?

בסופו של יום, אנשים "נתקעים" לא רק בגלל פערי ידע תאורטיים, אלא גם – ואולי בעיקר – בגלל מחסור בחינוך פיננסי מעשי: איך לנהל תקציב, איך לפתוח עסק, איך להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה, או איך להשקיע עצמאית בשוק ההון.

אמנם, על חלק מהדברים כתבתי בבלוג הזה בעבר.

אבל אני לא יכולה לשבת רגל על רגל ולצפות ש-100% מהקוראים יקראו 100% מהפוסטים שנכתבו כאן.

אחרי הכל, מושכלות יסוד הן שהמקום הטוב ביותר לטמון בו גופה הוא העמוד השני בתוצאות החיפוש של גוגל.

אשלייה עצמית של בלוגרית שכתבה כמעט 400 פוסטים: "אה, כבר כתבתי על זה, אין טעם לחזור על עצמי כי הם בטוח ילכו אחורה ויקראו"

— הסולידית (@hasolidit) January 11, 2021

הפוסט הזה מיועד לקוראים מתחילים, ללא ידע מוקדם בשוק ההון, ששוקלים את צעדיהם הראשונים בניהול עצמאי של חסכונותיהם.

המטרה כאן היא להסביר, בפשטות, איך לקנות ולמכור ניירות ערך, ובאופן ספציפי – בפרפרזה על שאלה שנשאלתי פעם – איך עוברים "ממצב שבו אין לך את זה למצב שבו יש לך את זה".

שוק המניות – מי מה מו

תחילת המילניום. חדר מעונות אפלולי בקמפוס אוניברסיטאי יוקרתי בארה"ב. אתם ושותפכם הרפטיליאני לחדר שוקדים במרץ על רעיון מבריק: רשת חברתית שתשנה את האופן שבו בני אנוש מתקשרים אלה עם אלה.

את המיזם השאפתני אתם בוחרים לנהל במסגרת של חברה בע"מ.

ככל חברה, גם החברה שלכם "מחולקת" למניות  – מכשיר פיננסי-משפטי שמבטא בעלות יחסית בחברה.

מניות מקנות לבעליהן שורה של זכויות, כגון: הזכות להצביע באסיפותיה, להשתתף ברווחיה ולתבוע בעלות על נכסיה כאשר היא מתפרקת.

האופן שבו הון המניות של החברה מחולק מאפשר לזהות בבירור את בעלי החברה. ככל שאדם מחזיק יותר מהון המניות של החברה, כך ניתן לומר שהוא מחזיק ב"פרוסה" גדולה יותר מהחברה עצמה. למשל – אדם שמחזיק 100,000 מניות בחברה שהנפיקה והקצתה 1,000,000 מניות נחשב למי שמחזיק ב-10% מהחברה.

חזרה למעונות.

החודשים חולפים, העבודה על הסטארט-אפ מתקדמת, ואט אט מתברר שהמיזם זקוק לכמויות הולכות וגדלות של הון כדי להתפתח. בין היתר, צריך לשכור משרד, לקנות שרתים ותוכנות, להעסיק מהנדסים מוכשרים, יועצים משפטיים, מתרגמים משפת-לטאה ועוד.

חברות יכולות לגייס הון בשתי דרכים עיקריות. דרך אחת היא ליטול הלוואה ("גיוס חוב") ולהחזיר אותה למלווים, בחלוף תקופה מסוימת, בתוספת תשלומי ריבית.

דרך אחרת היא להעניק "חתיכה" מהבעלות בחברה למשקיעים החדשים על-ידי הקצאת מניות של החברה תמורת כסף.

על פניו, יש יתרון לגיוס חוב, משום שבצורת המימון הזו היזמים לא צריכים "לדלל" את אחזקותיהם בחברה דרך צירוף בעלי מניות חדשים.

הבעיה היא שבדרך כלל, לסטארט-אפים צעירים אין מספיק נכסים שישמשו כערובה להלוואה, מה שהופך אותם ללווים מסוכנים מנקודת המבט של המלווה. הכלל הבסיסי בתורת המימון הוא שסיכון ותשואה הולכים יד ביד. לכן, ככל שהלווה מסוכן יותר, כך המלווה ידרוש ממנו ריבית גבוהה יותר כפיצוי בעד הסיכון.

הריבית הזו תכביד מאוד על סטארט-אפ בתחילת דרכו, כשהוא נטול הכנסות ורווחים.

לכן, חברות שזקוקות להון לא פעם יקצו מניות תמורתו.

ככל שהסטארט-אפ מתפתח, מעגל בעלי המניות מתרחב דרך שורה של סבבי גיוס: תחילה אתם מקצים מניות לחברים ומשפחה; אחר כך, מנסים לעורר את עניינם של אנג'לים (משקיעים פרטיים אמידים עם כסף פנוי); ולבסוף, מנסים לפתות "כסף גדול" של קרנות הון סיכון.

בנקודה מסוימת, ההון שהחברה מגייסת דרך סבבי הגיוס הללו, דרך פעילותה העסקית או דרך הלוואות פשוט לא מספיק לצורך הרחבת פעילותה. כשנדרשות כמויות מסיביות של הון, הפתרון הוא לגייס כספים מהציבור.

כדי לעשות זאת, אתם רושמים את מניות החברה למסחר בבורסה לניירות ערך, בתהליך המכונה הנפקה ראשונית לציבור (IPO בלעז).

את תמורת ההנפקה – הכסף שחברתכם מגייסת דרך מכירה ראשונית של מניותיה לציבור  – אתם משקיעים חזרה בפרויקטים שיסייעו לחברה לצמוח ולהתרחב בעתיד.

להנפקה יש יתרונות רבים נוספים. היא מאפשרת לבעלי המניות הקיימים (כלומר, ליזמים ובני משפחותיהם, לאנג'לים ולקרנות ההון סיכון) לממש את אחזקותיהם בקלות רבה יותר; היא משפרת את היכולת לחלק אופציות לעובדים מוכשרים; וכמובן, היא מושכת כיסוי תקשורתי שמגדיל את העניין בחברה.

מנקודה זו ואילך, החברה הופכת מחברה פרטית, שמניותיה מוחזקות על ידי קומץ בעלי מניות וסבתם,  לחברה ציבורית, שמניותיה מוחזקות על ידי אלפי משקיעים מקרב הציבור ונסחרות בינם לבין עצמם בבורסה, במה שמכונה "השוק המשני".

במובן הבסיסי ביותר, הבורסה היא שוק שמפגיש בין מוכרים (בעלי המניות הקיימים) לקונים פוטנציאליים (ששוקלים לקשור את גורלם בגורל החברה).

בשוק הזה פועלים מיליוני משקיעים – החל מאנשים פרטיים כמוני וכמוכם, עבור בגופי הפנסיה השונים ("משקיעים מוסדיים") וכלה במחשבים שסוחרים לפי אלגוריתמים מתוחכמים יותר או פחות.

לכל אחד מהמשקיעים הללו ידיעות, תחושות ותחזיות לגבי פוטנציאל הרווח הטמון בחברות השונות שרשמו את מניותיהן למסחר בבורסה. בנוסף, לכל משקיע כזה יש הנחות שונות לגבי ערכה "הנכון" של המניה, מחיר המניה, ופרק הזמן שהוא מתכוון להחזיק אותה – החל משניות ספורות ועד… לנצח.

את ההנחות והתחושות הללו המשקיעים בשוק מתרגמים להוראות קנייה ומכירה, שאותן הן שולחים לבורסה.

כך, משקיע שסבור שחברה מסוימת צפויה להצליח מאד, משום שהיא מפתחת אבטיפוס לרכב חשמלי כורה ביטקוין,  ישלח פקודה לרכישת מניותיה.

להבדיל, משקיע שסבור שעתיד החברה קודר, משום שהיא מפתחת אבטיפוס לרכב חשמלי כורה ביטקוין, יעדיף להיפטר מאחזקותיו דרך שליחת פקודת מכירה.

הבורסה, בתורה,  מנסה "להפגיש" כל פקודה כזו עם הפקודה ההפוכה לה, על מנת שהעסקה תתבצע והמניות יחליפו ידיים.

בעבר, ההפגשה הזו נעשתה באופן ידני – דרך צעקות ואיתותי ידיים של ברוקרים מיוזעים ומשופמים בקומת המסחר בבורסה. התופעה הזו חלפה ברובה מהעולם והיום הפעילות כולה נעשית באופן אלקטרוני.

הדינמיקה של המסחר בבורסה דומה לזו של מכירה פומבית.

הקונים מציעים את המחיר הגבוה ביותר (bid) שבו יסכימו לקנות את נייר הערך.

המוכרים מציעים את המחיר הנמוך ביותר (ask) שבו יסכימו למכור אותו.

חוקי ההיצע והביקוש מקבלים כאן ביטוי חי ומרתק.

כאשר שחקן אחד בשוק "נכנע" – כלומר, כאשר קונה אחד כל כך רוצה את המניה שהוא מעלה את מחיר הביקוש כדי "לפגוש" את ההיצע, או כשמוכר אחד כל כך רוצה להיפטר מהמניה שהוא מוריד את מחיר ההיצע כדי "לפגוש" את הביקוש — העסקה מתבצעת, המניות עוברות מהמוכר לקונה, ושער המניה מתעדכן בהתאם לשער העסקה האחרונה שבוצעה.

בפשטות, הבורסה זזה בהתאם לשאלה מי "לחוץ" יותר לקנות או למכור.

אם הביקוש עולה על ההיצע, כלומר, אם מספר הקונים עולה על מספר המוכרים עבור מניה מסוימת אזי שער המניה יעלה. תרחיש כזה עשוי לקרות, למשל, כאשר החברה מדווחת על צמיחה חדה ברווחיה – מה שעשוי להוביל משקיעים "להסתער" על המניה.

להבדיל, כאשר ההיצע עולה על הביקוש, כלומר, כשמספר המוכרים עולה על הקונים, שער המניה ירד. חקירה פלילית נגד החברה, למשל, עלולה לדחוק בעלי מניות רבים "לזרוק" את הסחורה בבורסה, גם במחירים הולכים ויורדים.

האם כדי להשקיע אני חייבת לפעול בכוחות עצמי?

תרצו או לא תרצו, הכסף שלכם מושקע בשוק המניות דרך החיסכון הפנסיוני שאתם (ומעסיקיכם) מחויבים על פי חוק להפריש.

זו הדרך שבה קופות הגמל שלכם, קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות מצליחות לייצר תשואה בעידן שבו הריבית נמוכה כל כך.

מעבר לזה, עם כמה שחשוב להשקיע את כספכם, אין שום חובה לעשות זאת דווקא בכוחות עצמכם.

יש היום שפע של מוצרים שמאפשרים לכם להשקיע בשוק המניות מבלי לנקוף אצבע. בין היתר, ניתן למנות קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, תיקי השקעות דיגיטליים או תיקי השקעות מנוהלים "קלאסיים".

המשותף לכל אלה? אתם מפקידים את חסכונותיכם היקרים בידיו הנאמנות של מנהל תיקים בעל רישיון, והוא בתורו משקיע את הכסף שלכם בשוק ההון במקומכם, תמורת דמי ניהול.

אין שום בעיה או בושה בעובדה שמישהו ינהל עבורכם את הכסף. אם עצם המחשבה על השקעה עצמית של החסכונות שלכם מעוררת בכם דחייה, שעמום או חרדה קיומית, אזי כל אחת מהאפשרויות לעיל כנראה תתאים לכם יותר. היא בוודאי עדיפה על הימנעות מהשקעה של הכספים (שהרי, יש סיכון באי-נטילת סיכון).

יכולתי לעצור כאן, אלמלא שלוש נקודות שעשויות לגרום לכם בכל זאת ליטול את המושכות, ולהשקיע את החסכונות שלכם בעצמכם.

1. עלויות: ניהול השקעות חיצוני עולה כסף (קרי: דמי הניהול שאתם משלמים). הכסף הזה בא באופן ישיר על חשבון התשואה שלכם. ככל שתרדדו את "שכבות" האנשים והמוסדות שחוצצים ביניכם לבין הכסף שלכם, תוזילו את עלויות ניהול ההשקעה, באופן שצפוי להגדיל את התשואה על החיסכון.
2. שליטה: מרגע שהפקדתם את חסכונותיכם בידי מנהל התיקים, הוא נהנה מחופש כמעט בלתי מוגבל בבחירת ניירות הערך שהכסף שלכם יקנה. זכרו שלאף אחד לא איכפת מהכסף שלכם יותר מכם. אמין ומקצועי ככל שיהיה, למנהל ההשקעות המקצועי שבחרתם יש תיקי השקעות נוספים על הראש מלבד התיק המיוחד שלכם. מסחר עצמאי בשוק ההון מאפשר לכם לקחת אחריות מלאה על כספכם ולהחליט היכן, כמה ובמה להשקיע, באופן שישקף במדויק את הצרכים והמטרות שלכם.
3. סוכנות: כידוע, הבלוג הזה מקדש אתוס של עשה-זאת-בעצמך, בתחום הפיננסי ולא רק. יש מימד חשוב של העצמה אישית כשאדם נוטל יוזמה ואחריות, רוכש מיומנות חדשות ומסגל לעצמו הרגלים בריאים (כמו חיסכון והשקעה שיטתיים). ניהול עצמאי של החסכונות שלכם הוא רובד מרכזי באותו אתוס.

שלב 0 – אל תצאו לנווט בלי מפה

פתיחת חשבון למסחר עצמאי בבורסה היא מסוג הפעולות שנכון לנקוט בהן אם ורק אם מצבכם הפיננסי מאפשר זאת.

אם אין לכם מושג כמה אתם שווים (נכסים פחות התחייבויות), או כמה אתם חוסכים (הכנסות פחות הוצאות) אז חוששתני שאתם עדיין לא בשלים להשקיע עצמאית בבורסה.

אם יש לכם מושג כמה אתם שווים, אבל מצבת ההתחייבויות שלכם עולה על מצבת הנכסים – מוטב שתשקיעו בכיסוי החובות, או לפחות בהשתלטות עליהם.

זה בסדר אם יש לכם משכנתא. אבל אם אתם גוררים חובות אחרים, יקרים יותר, ההשקעה הטובה ביותר שתוכלו לעשות כעת תהיה לכסות אותם במהירות האפשרית. אין טעם לכוון לתשואה שנתית של 10% בשוק המניות בזמן שחברת האשראי מגרזנת אתכם עם ריבית פיגורים של 20% על חוב שלא שילמתם.

אם התזרים החודשי שלכם שלילי (אתם מוציאים יותר ממה שאתם מכניסים) – סימן שאתם מדממים כסף. במקום לקרוא את הפוסט הזה, הקדישו את מלוא המרץ כדי לחתוך הוצאות ולהגדיל הכנסות כדי לעצור את הדימום ולהתחיל לחסוך באופן שיטתי.

אחרי הכל, בתחילת הדרך, שיעור החיסכון חשוב מהתשואה על ההשקעה.

אם אין לכם רזרבה ליום סגריר (קרן חירום) בגובה של כמה חודשי מחייה – מוטב שתיצרו אחת כזו. לעולם אל תשקיעו 100% מהונכם בשוק המניות – זהו נכס תנודתי, שעלול להתרסק בדיוק כשיהיה לכם צורך דחוף בכסף. לכן, ודאו תמיד שנשארת כרית ביטחון נגישה וזמינה שלא תושקע בשום שלב. כפי שכולנו חווינו לאחרונה, העולם נוטה להתפרק בערך אחת לעשור —נגישות למזומן היא מרכיב חשוב בחוסן הכללי שלכם.

לבסוף – ודאו שאתם מתחילים להשקיע רק אחרי שגיבשתם לעצמכם תכנית השקעה מפורטת.

שאלו את עצמכם:  מה היעד שלכם? כמה סיכון אתם יכולים, צריכים ומוכנים לקחת כדי להגיע אליו? מהו טווח ההשקעה בשנים? איזה מין תיק השקעות אתם רוצים לבנות? האם הוא פסיבי או אקטיבי? האם הוא מוטה צמיחה, או מוטה הכנסה שוטפת?  לאילו נכסים פיננסים תרצו להיחשף? באמצעות אילו מוצרים פיננסים תיצרו את החשיפה? האם בארץ או גם בחו"ל?  כיצד תגיבו אם שוק המניות ייחתך ב-50%?

כל שאלה כזו היא סוגיה בפני עצמה, שנדונה בהרחבה בפוסטים השונים בבלוג ובפורום. מפאת קוצר היריעה, לא ארחיב עליהן כאן. הנקודה החשובה היא שהמענה לשאלות הללו הוא אישי. אף אחד לא יכול להשיב עליהן מלבדכם. לכן, נכון להעלות את התשובות על הכתב, במעין "חוזה השקעה אישי" שתכרתו מול עצמכם.

אם תתחילו להשקיע מבלי שיש לכם תכנית סדורה –אתם הולכים להצטער על כך שקראתם את הפוסט הזה.

שלב 1 – בחירת ברוקר: בנק או בית השקעות? 

אז החלטתם שאתם רוצים להשקיע בכוחות עצמכם, מצבכם הפיננסי מאפשר זאת, ויש לכם תכנית סדורה.

איך מתחילים להשקיע?

ובכן, מבחינה טכנית, משקיעים אינם יכולים לשגר פקודות קנייה ומכירה לבורסה סתם כך.

כדי לעשות זאת, עליכם לפעול באמצעות גוף מתווך – ברוקר, בלעז – שניתנה לו הרשאה מיוחדת לקבל מהבורסה חיבור ישיר למסחר באמצעות קו תקשורת ישיר.

הגופים הפיננסיים הללו מכונים "חברי בורסה". הם משדרים לבורסה פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך עבור לקוחותיהם, בשירות המכונה ברוקראז'.

לכן, כדי להשקיע באופן עצמאי עליכם תחילה לפתוח חשבון מסחר בניירות ערך אצל אחד מחברי הבורסה לניירות ערך, שרשימתם מופיעה כאן.

הרשימה הזו כוללת את כל הבנקים בישראל, וכן חש"בים – "חבר שאינו בנק" – ובכללם ארבעה בתי השקעות ישראלים: מיטב דש, איביאי, פסגות ואקסלנס. כולן חברות ציבוריות, מורשות ומפוקחות הן על ידי הבורסה והן על ידי רשות ניירות ערך.

רבים ייטו באופן טבעי לפתוח את חשבון ההשקעות בבנק שבו מתנהל חשבון העובר ושב שלהם.

כל שנדרש לצורך כך הוא ליצור קשר עם הבנק ולהודיעו חגיגית שאתם מעוניינים להתחיל לבצע פעולות בניירות ערך. כמה חתימות והאפשרות הזו תיפתח עבורכם.

זה מהלך קל, מידי, ובעיקר נוח מאד, כשכל העניינים הפיננסיים מרוכזים תחת קורת גג אחת. בנוסף, לבנקים יש מערכות מסחר נוחות ויעילות ביותר.

החיסרון, כצפוי, הוא העלויות. הבנקים בישראל גובים, כברירת מחדל, עמלות יקרות באופן שערורייתי.

כך, בין היתר, תחויבו לשלם עמלות קנייה ומכירה של עד 0.7% לעסקה; עמלה מינימלית של 25 דולר לקנייה או מכירה של נייר ערך בבורסה זרה; ועמלת "דמי ניהול פיקדון בניירות ערך" עד 1% (!) מהחשבון (כלומר, 10,000 ₪ בשנה עבור תיק של מיליון ₪), וזה עוד מבלי להזכיר עמלת אי ביצוע; עמלת טיפול בדיבידנד; עמלות המרת מט"ח ועוד.

להתרשמותכם, להלן תעריפוני עמלות ברירת המחדל עבור פעולות נפוצות בניירות ערך בבנקים השונים, כפי שפורסמו על ידם: מזרחי טפחות; הבינלאומי; הפועלים;  לאומי, דיסקונט, בנק יהב; בנק ירושלים; בנק אגוד.

בתי ההשקעות בישראל, להבדיל, גובים עמלות נמוכות משמעותית.

הם אינם גובים דמי משמרת כאחוז משווי התיק, ובמקום זה מסתפקים בחיוב חודשי קבוע של כ-20 ₪. החיוב הזה מתקזז כנגד פעולות שתבצעו בחשבון: כך שאם סך העמלות יעלה על 20 ₪ בחודש נתון, לא תידרשו לשלם דמי ניהול.

בנוסף, עמלות הקנייה והמכירה נמוכות באופן דרמטי  – רובם גובים כ-0.08% עבור קנייה ומכירה של מניות ישראליות (עם עמלת מינימום של 3 ₪ לעסקה), וסנט למניה עבור קניה ומכירה של מניות הנסחרות בארה"ב (עם עמלה מינימלית של של 5 עד 10 דולר לפעולה). בתי ההשקעות אינם גובים עמלת אי ביצוע או עמלת המרת מט"ח, ובאופן כללי מציעים שערי המרה אטרקטיביים יותר מאשר הבנקים.

ההבדלי העמלות בין בתי ההשקעות לבין עצמם זניחים למדי. זה לא אומר שהתעריפונים שלהם חקוקים באבן. אם יש לכם תיק השקעות גדול (מעל 300,000 ₪), או אם אסטרטגיית ההשקעה שלכם היא כזו שכרוכה בביצוע פעולות רבות – דרשו מהברוקר תנאים משופרים.

עמלות ברירת המחדל של הבנקים צפויות לייקר את תהליך ההשקעה עד כדי פגיעה משמעותית בתשואה. לכן, אם חיסכון בעמלות ואופטימיזציה משחקים תפקיד במערך השיקולים שלכם, אז ישנה עדיפות מובהקת לפתוח את חשבון המסחר אצל בית השקעות.

צריך לומר ביושר: אם תיק ההשקעות שלכם גדול מספיק, ויש לכם העדפה מובהקת להישאר בבנק, תוכלו למנף את היתרון הזה כדי לדרוש מהבנק תנאים קרובים או זהים לאלה המוצעים בבתי ההשקעות. פשוט הציגו לבנק את התנאים שקיבלתם מאחד מבתי ההשקעות וציינו בנימוס שבכוונתכם לעזוב. אם הבנק חפץ ביקרכם, הוא יבין את הרמז ויציע הצעה נגדית, שעשויה להתקרב בטיבה לתנאים שבבית ההשקעות.

למען שלמות התמונה, אציין שקיימת אפשרות שלישית: פתיחת חשבון להשקעות באמצעות ברוקר זר המקבל לקוחות ישראלים (לדוגמה: אינטרקטיב ברוקרס) .

מטבע הדברים, האפשרות הזו רלוונטית לאלו מכם שמתכננים להשקיע בניירות ערך זרים. היתרון הגדול כאן הוא במבנה העמלות, שעשוי להיות זול בהרבה ממה שמציעים אפילו בתי ההשקעות המקומיים. למעשה, חלק גדול מהברוקרים הגדולים בחו"ל  אינם גובים עמלות קנייה ומכירה כלל.

החיסרון המרכזי הוא בירוקרטי: בניגוד לבנקים ולבתי ההשקעות בישראל, ברוקרים זרים אינם מנכים מס במקור מהרווחים שלכם (רווחי הון ודיבידנדים). זה אומר שאם אתם פועלים דרך ברוקר זר, חלה עליכם חובת דיווח (ותשלום) עצמאית לשלטונות המס על פעילותכם בשוק ההון.

שלב 2 – פתיחת חשבון למסחר עצמאי בבורסה

לצורך המשך הפוסט, אניח שבחרתם בכל זאת לנהל תיק השקעות עצמאי דרך בית השקעות ישראלי.

בנוסף, אניח שאתם עומדים בתנאי הסף הבסיסיים לפתיחת חשבון כזה: גילכם עולה על 18, אתם תושבי ישראל ומנהלים חשבון בנק בישראל.

תהליך פתיחת החשבון פשוט למדי ויכול להיעשות באופן דיגיטלי, ללא פגישה פנים אל פנים (בהנחה שהחשבון נמוך מ-1,000,000 ₪ עריכה: מגבלה זו בוטלה), דרך אתרי בתי ההשקעות השונים.

אישית, אני עובדת דרך אקסלנס טרייד ומרוצה מאד. סכום המינימום לפתיחת חשבון עומד על 20,000 ש"ח. רישום דרך קישור השותפים הזה יזכה את חשבונכם בבונוס של 100 ש"ח.

תהליך פתיחת החשבון זהה בכל אחד מהגופים ויחסית מובן מאליו.

בתחילת הדרך תתבקשו למלא פרטים מזהים בסיסיים, להצהיר על כשרות משפטית ולפרט את האזרחויות שלכם.  בנוסף יש להעלות צילום תעודת זהות, רישיון נהיגה ואסמכתא על ניהול חשבון בנק.

לאחר מכן, תתבקשו לבחור את תחומי הפעילות בחשבון. רוב המשקיעים ירצו לסמן כאן השקעה בניירות ערך זרים. ישנה אפשרות לצמצם או להרחיב את הבחירה בהמשך, כך שזה לא מאוד מהותי.

בשלב הבא יש לחתום (דיגיטלית) על שורה של הסכמים והצהרות. בין היתר, תתבקשו לאשר את תעריפון העמלות; להצהיר שאתם הנהנים היחידים בחשבון הבנק; וכן לציין האם אתם אדם אמריקאי לצורכי מס.

בסיום התהליך, נציג מבית ההשקעות ייצור איתכם קשר ויערוך שיחת היכרות קצרה, ובסיומה תקבלו את פרטי הגישה למערכות המסחר.

החשבון ייפתח בדרך כלל בתוך יום עסקים לאחר מכן.

 שלב 3 – הפקדת כספים לחשבון ההשקעות

לאחר שחשבונכם ייפתח, יש להפקיד בו כספים לצורך ביצוע פעולות.

הדרך הקלה ביותר לבצע את ההפקדה היא באמצעות העברה בנקאית, מחשבון הבנק שאותו הגדרתם בעת פתיחת החשבון, אל חשבונכם בבית ההשקעות.

מעשית, בתי ההשקעות מנהלים חשבונות נאמנות בכל אחד מהבנקים הגדולים. המשמעות היא שנשמרת הפרדה בין כספי החברה לכספי הלקוחות עצמם.

את הכספים יש להעביר לחשבונות הללו. בסיום התהליך, יש לדווח לבית ההשקעות (במייל, בטלפון או בפלטפורמה ייעודית) על סכום ההעברה, ולצרף לדיווח אסמכתא מהבנק המעידה על ההעברה.

בחלוף זמן מה (מספר שעות עד יומיים, כתלות בבית ההשקעות) הכסף יהיה זמין למסחר במערכת.

שימו לב – חשוב בכל עת להשאיר בחשבון יתרה חיובית בשקלים לתשלום עמלות ומיסים (מיסים מחויבים בשקלים, גם אם אתם משקיעים בניירות ערך זרים!).

שלב 4 – המרת מט"ח

אם אין לכם כוונה לקנות ניירות ערך זרים בבורסות בחו"ל, תוכלו לדלג על השלב הזה.

אם אתם מעוניינים לקנות ניירות ערך זרים הנקובים במטבע זר – למשל קרנות סל איריות או אמריקניות — יש צורך לבצע המרת מט"ח, כלומר, למכור שקלים ולקנות דולרים/אירו/ליש"ט תמורתם (או כל מטבע אחר לפי העניין).

לרוב בתי ההשקעות יש ממשק ייעודי המאפשר המרת מט"ח ב"אזור האישי". כל שנדרש הוא לציין מהו הסכום בשקלים שאתם מבקשים להמיר, ואיזה מטבע אתם מעוניינים לקנות תמורתם.

בקשות המרת מט"ח מתקבלות בימים ב' עד ה' עד שעות הצהריים – בקשה שתתקבל לאחר מכן תטופל רק ביום העסקים הבא.

שלב 5 – תחילת פעילות ורכישת ניירות הערך

בתי ההשקעות בישראל עושים שימוש בשתי מערכות מסחר עיקריות.

ספארק (אורדרנט) – המיועדת לביצוע פעולות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובנוסף משמשת לתיעוד כל הכספים וניירות הערך (הישראלים והזרים) שבחשבונכם, כפי שהם רשומים בספרי בית ההשקעות.

Viewtrade – המיועדת לפעילות בבורסות ארה"ב וקנדה.

תהליך קניית ניירות הערך משתנה בין פלטפורמה לפלטפורמה, אך העקרון הכללי זהה: אנו שולחים פקודת קנייה לבורסה באמצעות הברוקר; פקודת הקנייה פוגשת פקודת מכירה; והעסקה מתבצעת, כך שהמוכר מקבל כסף ואילו אנו מקבלים את ניירות הערך.

נראה איך זה עובד באמצעות מערכת הספארק.

נניח שאנו רוצים לקנות מניה הנסחרת בבורסה המקומית. לצורך הדוגמה בלבד, נרכוש את מניית ישראכרט (גילוי נאות: לא מחזיקה, לא ממליצה, אין עניין אישי).

ניכנס למערכת הספארק. הדרך הפשוטה ביותר לאתר נייר ערך היא לחפש את שם החברה / הקרן בחלון הייעודי.

הזנת הביטוי "ישראכרט" מעלה שני ניירות ערך: ישראכרט וישראכרט אגח א.

ככלל, כשהתוצאה היא שם החברה בלבד ("ישראכרט") הכוונה היא למניית החברה. אגרות חוב של החברה יופיעו עם ציון הביטוי אגח. אנו לומדים מכאן שישראכרט מגייסת הון בשתי דרכים – הן על ידי הקצאת מניות לציבור, והן על ידי גיוס חוב (הלוואות) מהציבור.

כזכור, כמשקיעים במניות, אנו מעוניינים לקנות בעלות יחסית בחברת ישראכרט, ולא להלוות לה כספים תמורת ריבית. לכן, נקנה את מניית החברה ולא את אגרת החוב שלה (אם כי התהליך ביסודו זהה).

בחירה במניית ישראכרט תפתח בפנינו, בצד השמאלי של המסך, את ספר הפקודות עבור הנייר.

הבורסה מקדמת לראשית התור את פקודות ההיצע והביקוש עם הסיכוי הטוב ביותר לפגוש זו את זו. בדוגמה שלפנינו, הביקוש הגבוה ביותר, כלומר, המחיר הגבוה ביותר שמשקיע כלשהו הסכים להציע עבור רכישת מניות ישראכרט הוא 12.69 ₪ למניה.

מנגד, ההיצע הנמוך ביותר עבור מניות ישראכרט – הסכום הנמוך ביותר שמשקיע הסכים למכור תמורתו את מניות ישראכרט – עומד על 12.77 ₪ למניה.

עד שלא יגיע משקיע שיסכים לקנות בסכום גבוה יותר, או למכור בסכום נמוך יותר, לא תתבצע עסקה, ושער המנייה יישאר כפי שנקבע בעסקה האחרונה – 12.77 ₪.

כדי לקנות את המניה, נלחץ על כפתור "ק" הירוק כדי לפתוח את מסך שליחת ההוראה.

בחלון שייפתח, נזין את סוג ההוראה, את כמות המניות המבוקשת (או לחלופין: את סכום ההשקעה), ואת השער הגבוה ביותר שבו נסכים לקנות את הנייר. שימו לב: השער שנבחר לא חייב להיות השער שבו המניה נסחרת ברגע זה.

בנוסף, יש לנו אפשרות לקבוע את תוקף ההוראה – אפשר לקבוע שהיא תפקע ביום המסחר עצמו, או זמן מסוים לאחריו.

לצורך הדוגמה, כך תיראה פקודת קנייה לרכישת 500 מניות ישראכרט, בשער שלא יעלה על 12.75 ₪, תמורת 6,735 ₪:

משמעות ההוראה LMT ("פקודת שער") היא שאנו מוכנים לקנות אך ורק במחיר שציינו, או נמוך ממנו. כך, למשל, אם שער המניה בבורסה יעלה ל-12.76 ₪, הפקודה לא תתבצע.

ישנה אפשרות גם לשלוח הוראת MKT ("פקודת שוק"). במקרה זה, הוראת הקנייה שלנו תתבצע בכל שער שהוא. הוראה זו עשויה לשמש את מי שמעוניין לקנות את המניה בכל מחיר.  הוראה זו נחשבת מסוכנת יחסית במקרה שהנייר מתאפיין בסחירות נמוכה – יתכנו "ספייקים" פתאומיים שיובילו לעלייה חדה במחיר.

לאחר שליחת ההוראה, המערכת תבקש מאיתנו לאשרה סופית.

כעת, ההוראה תשודר לבורסה ותמתין לביצוע, כלומר, למוכר שיסכים למכור במחיר של 12.75 ₪ ומטה.

יתכן בהחלט שלא יהיה מוכר שיסכים "לרדת" למחיר שאנו דורשים. במקרה זה, הפקודה עשויה לפקוע (כתלות בתוקף שהגדרנו עבורה) מבלי שהיא תתבצע כלל. לחלופין, נוכל לעדכן את הפקודה כל עוד היא טרם בוצעה.

עד לביצוע, ניתן יהיה לראות את ההוראה תחת הלשונית "הוראות" במסך הפתיחה. לאחר שההוראה תבוצע, החשבון שלנו יחויב, ונוכל לראות את המניות שרכשנו תחת הלשונית "יתרות".

חשוב לציין: במניות שבהן הסחירות נמוכה ונפח המסחר (כלומר, מספר הקונים והמוכרים) נמוך, יתכנו מרווחים גדולים מאד בין מחיר ההיצע למחיר הביקוש, ורק עסקאות ספורות תבוצענה במהלך היום. אין כל ערובה שהפקודה תבוצע בשער שאותו הגדרנו.

מה לגבי מכירה?

בדיוק אותו דבר, רק בכיוון ההפוך.

הפעם, נלחץ על "מ"; נציין את כמות המניות שאנו מעוניינים למכור, את שער המכירה שמתחתיו הפקודה לא תתבצע, ואת תוקף ההוראה; נשלח את ההוראה ונמתין לקונה.  כשמדובר במכירה, הוראת LMT פירושה: אני רוצה למכור במחיר הזה, ולא שקל מתחתיו. הוראת MKT פירושה: אני רוצה למכור, ולא איכפת לי באיזה שער.

כשהוראת המכירה שלנו תפגוש קונה, חשבוננו יזוכה במזומנים.

שימו לב: אם מכרנו במחיר גבוה מהמחיר שבו קנינו את המניה, פירוש הדבר שרשמנו רווח הון. מרווח הון מנוכה בישראל מס בשיעור של 25% (ראו בהמשך).

חשוב לציין, בנוסף, שבשלב המסחר הרציף (10:00 עד 17:15) יש הגבלה על סכום הפקודה המינימלי כמפורט באתר הבורסה.

רכישת קרן נאמנות

מה אם אנחנו לא רוצים לקנות מניה בודדת שעלולה להיות בלתי סחירה, ובמקום זה רוצים לפזר את הסיכון על פני מספר רחב של מניות?

דרך פשוטה לעשות זאת היא באמצעות רכישה של יחידות השתתפות בקרנות נאמנות.

קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאגד משקיעים רבים לצורך השקעה משותפת. תיק ההשקעות הקולקטיבי של אותם משקיעים מנוהל בנאמנות על-ידי מנהל השקעות, אשר פועל בתורו על פי תשקיף. התשקיף מפרט את מדיניות ההשקעה, מדד הייחוס, פרופיל הסיכון של הקרן ועוד. רכישה של יחידות השתתפות בקרן מקנה למחזיק שותפות יחסית בתיק ההשקעות הקולקטיבי של הקרן.

קרנות נאמנות "רגילות" אינן נסחרות בבורסה כמו מניות. כדי לקנות יחידות השתתפות בקרנות נאמנות, יש להעביר פקודת קנייה עד השעה 15:00 בכל יום מסחר (פקודות שיגיעו מאוחר יותר יבוצעו רק ביום המסחר הבא). מחיר הקרן נקבע פעם אחת ביום, בסגירת יום המסחר, בהתאם למחיר הסגירה של הנכסים שמחזיקה הקרן חלקי מספר יחידות ההשתתפות.

נניח שאנו רוצים לקנות קרן נאמנות המחקה את מדד המניות העולמי MSCI World. לצורך כך, נאתר את סימול הקרן – מספר מזהה ייחודי שניתן לה. אפשר להסתייע לצורך כך בפורטלים כמו פאנדר, ביזפורטל, גלובס ועוד. שליפת שם הקרן בפאנדר מעלה שמספר הקרן הוא 5122569 (גילוי נאות: לא מחזיקה. לא ממליצה).

נחזור לספארק ונשלוף את מספר הקרן בשדה הרלוונטי. לאחר מכן, נשלח פקודת KRN ונזין את הכמות המבוקשת. נאשר את ההוראה סופית, ונמתין יום מסחר אחד. זהו זה. מעתה יש לכם חשיפה לכל אלפי המניות הכלולות במדד MSCI World.

רכישת קרן סל

בשנים האחרונות יש מגמה להמיר קרנות נאמנות מחקות מדד (Tracking Funds) לקרנות סל (Exchange Traded Funds – ETF).

מה ההבדל?

ובכן, קרן סל זהה לקרן נאמנות בהבדל אחד – בעוד שמחירה של קרן הנאמנות נקבע פעם אחת ביום, קרן הסל נסחרת בדיוק כמו מניה רגילה בשלב המסחר הרציף.

לכן, כדי לקנות קרן סל, כמו למשל קרנות הסל של בלאקרוק, נשלוף את סימול הקרן, ונשלח פקודת קנייה בכמות ובשער המבוקש, בדיוק כפי שנעשה לצורך רכישת מניה של חברה ספציפית.

 לרוב קרנות הסל יש "עושה שוק". זהו גוף פיננסי שתפקידו "לספק נזילות", כלומר, להזרים פקודות קנייה ומכירה לבורסה, כדי להבטיח שניתן יהיה למכור ולקנות את קרנות הסל בקלות, מבלי ש"ניתקע" ללא יכולת לקנות או למכור רק משום שאין ברגע נתון קונה או מוכר מעוניין.

רכישת נייר ערך הנסחר בבורסות ארה"ב

מה אם אנו רוצים לקנות קרן סל או מניה הנסחרת בארה"ב?

לפני הכל נוודא תחילה שהמרנו שקלים למט"ח.

לאחר מכן, נפתח את מערכת ה-Viewtrade המאפשרת ביצוע פעולות בניירות ערך זרים.

נניח שאנו רוצים לקנות את קרן הסל Vanguard Total World Stock Index Fund ETF– קרן סל זרה מבית ואנגרד אשר מחזיקה אלפי מניות שונות מכל רחבי העולם בניסיון לחקות את ביצועיו של שוק המניות העולמי, כפי שהוא מיוצג על ידי מדד FTSE All World Index (גילוי נאות: מחזיקה, לא ממליצה). הקרן נסחרת בבורסת ניו יורק (NYSE) תחת הסימול VT.

נזין את סימול הקרן VT בשדה החיפוש בפינה הימנית של מערכת המסחר.

בחלון שייפתח נוכל למצוא פרטים רבים על הנייר – גרף עדכני, רשימת אחזקות בולטות של קרן הסל, אופציות, חדשות, ביצועים, בעלות, חלוקת דיבידנד ועוד.

כדי לקנות את הנייר, נלחץ על הכפתור Trade VT.

בסוג הפוזיציה (Position Type) נבחר Cash ולא Margin (בחירה ב-Margin, או חשבון הבטוחות, פירושה שאנו מתכוונים לקנות את הנייר באשראי שבית ההשקעות מעמיד לרשותנו. Cash פירושו שאנו קונים את הנייר מהמזומנים שהפקדנו).

ב"מהות הפעולה" (Action) נבחר קנייה (Buy). ישנה אפשרות גם למכור במכירה (Sell) או מכירה בחסר (Short Sell).

ב"Quantity" (כמות) נבחר את כמות ניירות הערך שבכוונתנו לרכוש.  בדוגמה זו, אני קונה 10 יחידות.

ב-"Type" (סוג הפעולה) נבחר "הגבלת שער" (LMT), שפירושה, כאמור, שהקנייה לא תתבצע בשער גבוה מהשער שנציין. ישנן אפשרויות לשלוח הוראות שוק (MKT), וכן פקודות נוספות שאינן באמת מעניינם של משקיעים לטווח ארוך.

ב-“Limit Price” נציין מהו המחיר המרבי שאותו אנו מוכנים לשלם תמורת 10 יחידות של VT. לצורך הדוגמה, אזין את שער הסגירה של הקרן ביום המסחר האחרון.

ב-"Duration" (טווח זמן) נציין מהו תוקף הפקודה. ניתן לבחור Day, שפירושו שההוראה תפקע אם לא תפגוש פקודה נגדית עד סוף יום המסחר. לחלופין, ניתן לבחור GTC (Good Till Cancel), שפירושו שההוראה תישאר בתוקף עד אשר נבטל אותה באופן יזום.

לבסוף, ב-Fill Type (אופן ביצוע הפקודה) נבחר Any. אפשר לבחור AON (All or Nothing), שפירושו שאנו מעוניינים שהפקודה תתבצע במלואה עבור כל הכמות (כל 10 היחידות תירכשנה) כך שאם הדבר לא ייתכן – ההוראה לא תבוצע כלל. לחלופין ANY פירושו שאנו מאשרים שרק חלק מההוראה תבוצע במחיר המבוקש. זה רלוונטי אם אנו מבקשים לקנות כמות גדולה, אבל אין באותה עת היצע בכמות נגדית מספקת במחיר המבוקש.

לאחר שנזין את הנתונים השונים, נשלח את הפקודה באמצעות Continue. בחלון שיקפוץ, נאשר את הפקודה סופית.

הפקודה תישלח באמצעות הברוקר שלנו, לברוקר הזר, ודרכו לבורסת ניו יורק שם נסחרת קרן הסל. נוכל לראות אותה תחת הלשונית Orders בתפריט הראשי.

אם וכאשר הפקודה תפגוש פקודה נגדית, היחידות יירכשו ויירשמו על שמנו, כך שנוכל לראותן בתיק ההשקעות שלנו תחת הלשונית My Portfolio.

שלב 6: מיסוי  

כידוע, ממשלתנו האהובה מטילה מס כבד על רווחים מפעילות בשוק ההון, ונוטה להעלות אותו בערך פעם בעשור בתגובה לקריאות ארעיות ל"צדק חברתי".

נקודת האור היא שהמס בשוק ההון מנוכה במקור (*).

זאת אומרת שאין צורך לדווח לשלטונות המס על הרווחים שלכם בשוק ההון ולשלם את המס בעצמכם — הברוקר עושה זאת במקומכם, ומעביר לכם את התמורה נטו, לאחר שכבר שולם עליה מס.

כך, לדוגמה: אם קניתי 1,000 מניות ישראכרט ב-12 ₪ למניה, ומכרתי את אותן 1,000 מניות מאוחר יותר תמורת 13 ₪ למניה, פירוש הדבר שנוצר לי רווח הון של 13,000-12,000 = 1,000 ₪.

חשבוני יזוכה, לפיכך, ב-750 ₪, והמס (250 ₪, שהם 25% מהרווח הריאלי) ישולם בשמי, על ידי הברוקר, למס הכנסה.

לעומת זאת, אם נמכור את המניות במחיר נמוך ממחיר הקנייה,  יווצר לנו הפסד הון. את הפסד ההון הזה אפשר בנסיבות מסוימות לגלגל לשנים הבאות, כדי לקזז כנגדו רווחי הון – אך "גלגול" כזה אפשרי רק באמצעות הגשת דו"ח יזום לשלטונות המס.

מדי חודש מרץ מפיקים הברוקרים בישראל טופס 867 לבעלי החשבון, המרכז את הרווחים או ההפסדים שנוצרו מניירות ערך בשנת המס הקודמת, וכן הכנסות מריבית ודיבידנדים. בנוסף מפרט הטופס את המיסים ששולמו בגין הפעילות.

אם אתם מחויבים להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה (למשל, כי יש לכם עסק עצמאי), חובה לצרף את טופס 867 כנספח לדו"ח.

גם אם אתם לא מחויבים בהגשת דו"ח שנתי, יתכן שיש מקרים ששווה לעשות את זה: למשל, אם חויבתם על תשלום מסים ביתר במהלך שנת המס (מצב כזה יתכן אם יש לכם חשבונות המנוהלים במספר מקומות, או אם שולם מס לפני שנוצר הפסד הון שניתן היה להתקזז נגדו – ראו לעיל).

(*) שימו לב: אם מחזור המכירות של התיק שלכם עולה על 2.5 מיליון ₪, אתם מחויבים להגיש דו"ח לשלטונות המס בכל מקרה. כלומר – אם יש לכם תיק של 1 מיליון ₪, ו"מימשתם" אותו 3 פעמים במהלך שנת המס (כך שמחזור המכירות שלכם הוא 3 מיליון ₪), אזי אתם מחויבים בדיווח.

(**) אם אתם פועלים דרך ברוקר זר, שום דבר מהאמור בשלב זה לא חל עליכם. הברוקר הזר אינו מכיר ואינו כפוף לדיני המס במדינת ישראל, אבל אתם בהחלט כן. משמע – אתם חייבים לדווח על כל רווח והפסד ו/או הכנסת ריבית ו/או דיבידנד במהלך שנת המס ולשלם את המס בעצמכם. ראו הוזהרתם!

בשורה התחתונה

רבים נרתעים משוק ההון משל היה נהר שוצף שורץ דגי פיראנה.

ואכן, בהיעדר תכנית סדורה, משמעת ואורך רוח, השוק הוא זירה מסוכנת מאין כמותה.

להבדיל, בשימוש "נכון", השקעה במניות יכולה להיות מנוע אדיר להגדלת החיסכון והשווי הנקי שלכם לאורך זמן.

אפשר לייחס חלק גדול מהרתיעה של הציבור לפערי ידע תאורטיים, שהבלוג הזה מנסה ליישב בפוסטים השונים.

הפוסט הספציפי הזה נגע להיבט המעשי של העניין.

אם הגעתם עד כאן, אתם אמורים להיות מסוגלים להוציא את תכנית ההשקעה שלכם אל הפועל באמצעות קניית מניות, קרנות סל ו/או קרנות נאמנות מחקות בישראל ומחוצה לה.

והיי, אפילו לא פירקתם 4,000 ₪ על "קורס מסחר בשוק ההון" מהשרלטן מומחה התורן!

ייאמר מיד שלא מיציתי את מלוא האפשרויות והפקודות הטמונות במערכות המסחר שסקרתי כאן. אבל שמעו סוד: אין לכם כל צורך בפיצ'רים הללו. אם אתם משקיעים פסיביים לטווח ארוך, שמעוניינים לבנות לעצמם תיק השקעות עצל ולדגור עליו לאורך שנים, המידע בפוסט הזה אמור להיות די והותר.

אחרי הכל, אנחנו משקיעים, לא סוחרים ולא מהמרים.

בואו להנות מפירות הקפיטליזם העולמי!

___

האמור מובא למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה שיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מס ו/או תחליף לשיווק או ייעוץ כאמור המתאים לכל אדם והניתן על ידי בעלי הרישיונות המתאימים. באמור אין כדי להוות המלצה או הצעה לקבלת שירותים ממי מהגופים הנזכרים.