גיימסטופ:  מרד האיכרים   - הסולידית

הטרפת סביב חברת גיימסטופ היא אחד האירועים המוזרים והמרתקים ביותר שחוויתי בכל שנותיי בשוק ההון.

תוך פחות משבוע הפך שוק המניות האמריקני לזירת קרב של ממש בין הכסף החכם לכסף הטיפש; בין קרנות הגידור לבין המשקיע הקטן; בין רדיט לוולסטריט; ובין סוחרי אפליקציית רובין הוד … לאפליקציה עצמה.

ברשותכם, אנצל את הפוסט הזה כדי לארגן את מחשבותיי, לא לפני שאנסה לספר את הסיפור, כפי שאני מבינה אותו, בשפת בני אדם.

גיימסטופ

גיימסטופ היא חברה אמריקנית העוסקת במכירת עותקים פיזיים של משחקי וידאו – מקבילה במידת מה ל"באג" או "אייבורי" אצלנו.

במובן מסוים, היא הבלוקבאסטר של עולם הגיימינג.

וכפי שבלוקבאסטר לא השכילה להתמודד היטב עם שירותי הסטרימינג למיניהם וקרסה, כך גיימסטופ ראתה את המודל העסקי שלה הולך וקמל, עם עלייתם של שירותים כמו סטים, אוריג'ין, וכמובן החנויות הדיגיטליות של סוני, מיקרוסופט ונינטנדו.

גיימסטופ, במילים אחרות, היא חברה גוססת עם מודל עסקי שנס ליחו.

לא צריך להיות מומחה להערכת שווי חברות כדי להגיע למסקנה הזו. הנתונים מדברים בעד עצמם: המכירות בדעיכה עקבית מאז 2011 (45%-); תזרים המזומנים החופשי הידרדר תוך שש שנים מ-770 מיליון דולר למינוס 240 מיליון, ושווי הפעילות (enterprise value) ירד אל מתחת לאפס.

החברה מפסידה כסף מדי שנה בשנה, מאבדת נתח שוק וסוגרת סניפים. לא נראה שיש מנוע צמיחה אמיתי שיכול לשנות את המצב.

כאילו לא די בכך, הקורונה הכתה בחברה ללא רחם ב-2020, כשלקוחותיה לא יכלו לבקר עוד בסניפים. מחיר המניה שיקף זאת היטב, ובאפריל 2020 הגיע ל-$2.57  — שפל של כל הזמנים.

והנה, בעודי כותבת את השורות הללו ב-29 בינואר 2021 לפנות בוקר, מחיר מניית גיימסטופ במסחר המאוחר גבוה פי 114, ועומד על $294 (עדכון: $379במסחר המוקדם).

שווי השוק של החברה זינק מ-180 מיליון דולר באפריל ל-13.5 מיליארד דולר היום.

$9,000 שהייתם זורקים על החברה המזעזעת הזו באפריל היו הופכים אתכם למיליונרים תוך פחות מ-9 חודשים.

בום.

מה קורה כאן? איך הגענו עד הלום? איך יוצא שחברת משחקי וידאו כושלת, עם מודל עסקי מיושן, נתונים פיננסים מחפירים וסגר חונק, הופכת תוך פחות משנה לגדולה יותר מתאגיד התקשורת פוקס ניוז?

השורטיסטים

כדי להבין את זה, חשוב למפות את השחקנים הפעילים כאן.

בשוק המניות פועלים שחקנים רבים – לא רק משקיעים מן היישוב, כמוני וכמוכם ("הכסף הטיפש"), אלא גם גופים מוסדיים גדולים, כמו קרנות גידור ("הכסף החכם").

הקרנות הללו מנוהלות על ידי מנהלי השקעות מתוחכמים מאד, עתירי משאבים ויכולות, שמנסים לייצר תשואה עודפת ללקוחותיהם, בין היתר באמצעות שימוש באסטרטגיות לונג/שורט. ובעברית: מנהלי קרנות הגידור משקיעים כדי להרוויח ממניות שעולות בערכן – אבל גם ממניות שיורדות בערכן.

איך הם עושים את זה?

הם פותחים פוזיציות "שורט" (מכירה בחסר) על מניות שלדעתם מחירן צפוי לרדת.

זה נקרא "מכירה בחסר" משום שהמוכר מוכר משהו שעדיין אין לו.

דוגמה תסייע להבין:

נניח שמניית קורין ג. בע"מ נסחרת בבורסה סביב 100 ₪ למניה.

נניח עוד שיש לי בסיס טוב להניח שמכיוון שמדובר בחברה גרועה מאד עם שווי מנופח, מחיר המניה צפוי לרדת.

כדי להרוויח מהעניין, אני פונה למשקיע שמחזיק במניות של קורין ג. בע"מ ולווה ממנו את המניות לפרק זמן מסוים. בתמורה, המלווה יקבל ממני תשלום ריבית.

אני מוכרת את המניה שלוויתי בבורסה תמורת 100 ₪ — המחיר שבה היא נסחרת.

בחלוף פרק זמן מסוים, אני מבצעת "התכסות": אני קונה את המניה שמכרתי תמורת X ₪, ומחזירה אותה למלווה.

אם X ירד מתחת ל-100 ₪ — הרווחתי.

חשבו על כך: מכרתי מניה אחת שמלכתחילה לא היה שלי תמורת 100 ₪. הכנסתי 100 ₪ לכיס. בחלוף זמן, נניח שמחיר המניה ירד ל-50 ₪. קניתי את המניה ב-50 ₪. החזרתי אותה למלווה בתוספת ריבית של 1 ש"ח. מה נשאר לי בכיס? רווח של 49 ₪.

אחת מקרנות הגידור שהפליאו לעשות שימוש באסטרטגיה הזו היא מלווין קפיטל – קרן גידור בניהולו של אחד, גייב פלוטקין.

מלווין קפיטל הניבה ביצועים מדהימים למשקיעיה. מאז שהקרן הושקה, היא רשמה תשואות שנתיות של 20% ומעלה.

ההצלחה הזו כמובן לא נעלמה מעיני מתחרותיה של מלווין קפיטל, שבהיעדר ברירה אחרת, החלו לחקות את ביצועיה, להשקיע באותן חברות שהיא משקיעה בהן, ולפתוח פוזיציות שורט כנגד אותן חברות שהיא סבורה שמחיריהן ירדו.

ונחשו איזו חברה גייב פלוטקין המוכשר הימר שתיכשל כישלון חרוץ?

אכן, מיודעתנו גיימסטופ.

ההידרדרות העקבית במחיר מניית החברה בשנים האחרונות ייצרה רווחים רבים לשורטיסטים הללו.

למעשה, המוסכמה שגיימסטופ תיכשל כל כך רווחת, עד שהיא הגיעה למצב החריג שבו יותר מ-100% מהון המניות שלה נמכר בחסר, כלומר, יש יותר פוזיציות שורט על המניה מאשר סך כל המניות העומד!

האוטיסטים

ערימת השורטים ההולכת והנבנית נגד גיימסטופ עוררה עניין לא רק בוולסטריט, אלא גם בפינותיה האפלות של המרשתת.

אחת מהן היא הפורום  "הימורי וולסטריט" (Wallstreet Bets, להלן WSB) באתר Reddit.

WSB הוא מקום משונה במיוחד. הפורום מאוכלס בעיקר על ידי גברים צעירים  עם תחביב ייחודי: סיכון מלוא חסכונותיהם בהימורי רולטה מופרעים בשוק ההון.

הם מכנים עצמם "מפגרים" ו-"אוטיסטים" (כביכול על שום כישרונם הרב, לצד שיוויון הנפש שבו הם מתייחסים הן להפסדים והן לרווחים); מתייחסים לאסטרטגיות השקעה כמו אלה שנדונות בבלוגים כגון זה כ"בומריות"; וככלל סבורים שהדרך "להשקיע" היא לקחת את מלוא חסכונותיך והלוואותיך ולעשות בהם YOLO (קרי: You Only Live Once), כלומר, לסכן אותם בהימורים ממונפים.

ואכן, לא תופתעו שצילומי מסך של הון בן שבע ספרות שנבנה (או נשרף) בכמה שעות מתפרסמים שם כיד המלך.

אבל האמת היא שאנשי WSB הם לא מפגרים. לחלקם יש הבנה פיננסית עמוקה. גיימסטופ עניינה את אנשי WSB מסיבה מרכזית אחת: ריבוי השורטים על המניה חשף נקודת תורפה רכה מאד אצל קרנות הגידור.

הכסף החכם פתאום לא נראה כל כך חכם.

השורט סקוויז של כל הזמנים

פוזיציות שורט, אתם מבינים, הן פוזיציות מסוכנות במיוחד.

בעוד שבפוזיציית "לונג"  (השקעה "רגילה" במניה מתוך ציפיה שמחירה יעלה בעתיד) פוטנציאל ההפסד שלנו מוגבל לסכום ההשקעה, בפוזציית שורט, פוטנציאל ההפסד הוא אינסופי.

בדוגמה לעיל, אם קורין ג בע"מ קורסת ו-X = 0 ₪, הרווחתי 100 ₪. זה ברור.

אבל אם X מטפס ל-200 ₪? הפסדתי 100 ₪. ואם X מטפס ל-1,000 ₪? או 10,000 ₪? כזכור, במניות, להבדיל מנכסים אחרים (אג"ח, למשל), אין "תקרה" על התשואה הפוטנציאלית.

וזה בעייתי, שהרי, השורטיסטים חייבים לקנות את המניה בחלוף פרק זמן מסוים כדי להתכסות, כלומר, כדי להחזיר למלווים את המניות שלוו.

הברוקר יתריע אם אין בחשבון מספיק נכסים כדי להתכסות. במקרה הגרוע ביותר, הברוקר ימכור את כל הנכסים בתיק ההשקעות של השורטיסט, יקנה מניות כדי להתכסות עבורו, יסגור את הפוזיציה, ויתבע ממנו את יתרת החוב.  מזל טוב, ההוצאה לפועל בדרך!

כשמדובר בחברה שנפתחו "נגדה" פוזיציות שורט רבות (כזכור, בגיימסטופ היה שיעור מטורף וחריג של מניות שנמכרו בחסר), השורטיסטים חשופים לסיכון נוסף: החשש שלא יהיו די מניות בשוק כדי לאפשר להם להתכסות.

אם בעלי המניות אינם מוכרים את מניותיהם, אין לשורטיסטים ממי לקנות. התוצאה היא שוק של מוכרים. מחיר המניה מזנק, משום שהשורטיסטים "נלחצים" להתכסות בכל מחיר.

אירוע כזה מכונה שורט סקוויז.

השורט סקוויז שבוצע במניית פולקסווגן באוקטובר 2008 הוא דוגמה מפורסמת לאירוע כזה. מניית פולקסווגן זינקה פי 5 והפכה ליום אחד לחברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק. לאחר מכן מחירה שב לגדר הנורמלי. אלא שהשחקנים אז היו תעשייני רכב גדולים – לא משקיעים מן הישוב.

נחזור לקורין ג' בע"מ. הבה נניח שמשקיעים רבים שותפים לדעתי ושהמניה הזו צפויה להמשיך לצלול. נניח עוד שאחוז לא מבוטל ממניות החברה הושאל על ידי השורטיסטים.

נניח ששני משקיעים גדולים, שארקי וג'ורג', רוכשים כל אחד 30% מהון המניות של קורין ג' בע"מ.

הם יודעים שאם שניהם יסכימו שלא למכור מניות אז השורטיסטים לא יצליחו לכסות את פוזיציות השורט שלהם.

שארקי וג'ורג' יכולים, לפיכך, לקבוע את מחיר המניה. הם יכולים להדביק תג מחיר של 1,000 ₪ על מניות קורין ג', והשורטיסטים יהיו חייבים להסכים לשלם את המחיר הזה, או להכריז על חדלות פרעון ולהימחק כליל.

במילים אחרות, השורטיסטים נדחקים אל הקיר – סקוויז בלעז.

מרד איכרים פיננסי

מניית גיימסטופ מצאה עצמה נתונה לשורט סקוויז הגדול ביותר של כל הזמנים.

רק שהפעם – מי שמבצע את הסקוויז הוא הכסף הטיפש: לא קרנות גידור עתירות משאבים, אלא משקיעים מן הישוב, עם אפליקציית מסחר בטלפון וכסף שהממשלה חילקה לו ממסוקים.

זה בדיוק מה שהוביל לזינוק הפסיכי במחיר המניה של גיימסטופ.

אחד מגולשי WSB, המשתמש u/DeepFuckingValue הימר עם כל חסכונותיו – 50,000 דולר – וקנה מניות גיימסטופ אי שם ב-2019.

אני לא יודעת איך אדם שפוי יכול לזרוק סכום כזה על חברת משחקי וידאו כושלת. אני לא יודעת איך אדם שפוי נשאר "מושקע" גם אחרי רווח של 100%. אבל העובדה היא שהאיש נשאר מושקע.

באפריל 2020 הוא הכריז על "תחילתו של השורט סקוויז הגדול" במניה. לאחר מכן הוא החל לתעד את ביצועיו בתדירות חודשית, אחר כך שבועית, ואחר כך יומית, כשהוא משלהב אחריו עוד ועוד "אוטיסטים", שהצטרפו ל-GME Gang (כנופיית GME).

כל משקיע כזה קונה עוד מניות ולא מוכר. ההתנפלות הזו רק מעצימה את הזינוק במחיר המנייה.

והמידע עובר מהר. מאד מהר. רגע אחד זה ב-WSB. רגע אחר, מיה חליפה מצייצת בטוויטר "לקנות GME!!!!!", והבית הלבן "עוקב" אחר הנעשה.

נכון לעדכון האחרון, DeepFuckingValue שווה קצת יותר מ-18.5 מיליון דולר. הוא עדיין מחזיק.

ומה עם מלווין קפיטל, אתם שואלים?

ובכן, הקרן ניהלה עד לפני כמה ימים 12.5 מיליארד דולר. בעקבות השורט סקוויז החברה איבדה 30% משווי הנכסים המנוהלים שלה, עד כדי כך שהיא הזדקקה לסיוע חירום בהיקף של 2.75 מיליארד דולר נוספים מקרנות גדולות יותר.

וגם הם התאדו להם בתגובה ללהט הקנייה העממי.

מלווין קפיטל סגרה את פוזיציית השורט שלה על גיימסטופ בהפסד כבד ששיעורו לא ידוע. חבורת אוטיסטים מפורום באינטרנט ניצחו קרן גידור מוצלחת במגרש הביתי שלה.

קשה לדבר כאן על הרצת מניות מתואמת או מבוזרת, כשהדינמיקה היא של אש מרד מתפשטת.

ואכן, הרטוריקה היא כמעט של מרד איכרים: המשקיע המילניאלי הקטן מתקומם נגד קרנות הגידור, נגד ה-1%, נגד הממסד, נגד התעשייה הפיננסית, נגד דור ה'בומרים' שהתעמר בו דרך העברת עושר מטורפת.

אנשים קונים מתוך עקרון, תובעים את חלקם במשחק, תוך הנפת אצבע משולשת כלפי וולסטריט ותכסיסיה.

זה רדיט נגד וולסטריט – ונדמה שוולסטריט מפסידה. והיא לא אוהבת את זה.

עד כמה לא אוהבת? ובכן, השיא הגיע כשברוקרים רבים, כמו אמריטרייד, אינטרקטיב ברוקרס ואפילו רובינהוד האהובה כל כך על גולשי WSB – מנעו מהמשתמשים את האפשרות לסחור במניות הללו, כביכול כדי להגן עליהם מפני עצמם (וזה למרות ש-56% מכל המשתמשים בפלטפורמה מחזיקים חשבונות בגיימסטופ).

זהו פטרנליזם קשה במקרה הטוב. אין לי מילים אפילו לתאר את המקרה הרע. הנושא עורר כבר מזמן את חימתם של פוליטיקאים ואנשי ציבור בארה"ב מכל קצוות הקשת. אתה יודע שפישלת כש-AOC ודונלד טראמפ ג'וניור מתאחדים נגדך.

מה שבטוח הוא שהניסיונות להצר את צעדיו של המשקיע הקטן בסיפור הזה רק מעצימים את תחושת הקיפוח.

לא ברור איך הסיפור הזה יתפתח או יסתיים.  ה"אויב" העיקרי הובס, אבל עדיין המניה משתוללת. למרות מפלה שספגה אתמול, היא עדיין עולה בעודי כותבת כאן.

תהיות ומחשבות

כמה שאלות ותובנות אקראיות שצצו אצלי בעקבות הסיפור הזה.

פסיכולוגיה, לא פיננסים. הסאגה של גיימסטופ היא תזכורת לכולנו שהשקעה בשוק ההון איננה תופעה פיננסית. היא תופעה התנהגותית. ולפעמים, בני אדם מתנהגים בצורה משונה.

סוחרי הרדיט/טיקטוק אינם טיפשים.  קל לזלזל בהם – במיוחד כשהם מפרים באופן שיטתי כמעט כל עיקרון ברזל שנדון אי פעם בבלוג הזה. ובעוד שאני סבורה שרובם לא הולכים להתעשר (בלשון המעטה) מהימורי שוק וממסחר יומי, העובדה היא שמדובר בקהילה רשתית ענקית עכשיו, שהולכת ונעשית מתואמת ומאוגדת יותר ויותר. אם למדנו משהו מהעשור האחרון, הרי זה שאסור לזלזל בכוחן של רשתות. נרצה או לא נרצה, השילוב של רשתות חברתיות ומסחר ללא עמלות יצר שחקן חדש במגרש, שצריך להכיר בו וקשה מאוד לעצור אותו בתנועתו, במיוחד כשהוא נבון מספיק כדי לנצל חוסר יעילות מבנים בשווקים. ההישג שלהם מרשים מאד.

האם הימורי YOLO גרועים תמיד עבור 100% מהאנשים? אינטואיטיבית, התשובה היא כן. כשאני רואה נושאים כמו "השקעתי את כל חסכונותיו של אבא שלי באופציות קול שבועיות על בלאקברי, כמה אוטיסט אני?" אני קצת מתכווצת.  ועדיין, כשמדובר באנשים צעירים, יחידים, בלי הרבה כסף, עם שפע של זמן והון אנושי, ללא משפחה לפרנס וללא משכנתא, חובות או אחריות מיידית אחרת – אולי זה לא תמיד הדבר הרע ביותר לעשות? מתי, אחרת, יוכלו לקחת הימורים משני חיים כאלה? אילו הייתי צעירה ב-15 שנה, האם אני יכולה לומר ביושר שלא הייתי משתתפת בחגיגה הזו, וקונה לעצמי כרטיס לוטו עם סיכויי זכייה משופרים?

האם צריך להגן על הסוחרים מפני עצמם? הרטוריקה של ה-SEC, של ברוקרים, של פוליטיקאים ושל התקשורת הכלכלית היא כזו של פטרנליזם טהור. כאילו ההמון הנבער לא יודע מה הוא עושה ולכן צריך להגן עליו מפני עצמו – גם דרך הפסקות מסחר תכופות, הגבלות על אפשרות לסחור במניות מסוכנות, הגבלות על הפלטפורמות המאפשרות לו להתקשר עם משקיעים אחרים, ואפילו דרך סגירת פוזיציות יזומה (!). האם נכון להתייחס למשקיע הקטן תמיד כאל כבשה חסרת בינה? גם המשקיע הקטן טועה, האם אנו רוצים לחיות בחברה שמונעת מאנשים לטעות ולהתרסק? כן, לרוב האנשים עדיף כנראה להשקיע פסיבית דרך קרנות סל. אבל האם אנחנו רוצים לכפות על אנשים לצעוד בתלם הזה ולהגביל אותם מלסטות ממנו, בזמן שקרנות הגידור – "הכסף החכם" – ממשיכות לפעול באין מפריע?

דינמיקה של לולאת משוב: WSB התחילה לפמפם את גיימסטופ כבר לפני כמה חודשים. תחילה המניות עלו מעט. זה לכד את תשומת ליבם של אנשים. האנשים הללו קנו, מה שדחף את מחיר המניה עוד יותר, באופן שזכה לתהודה מפי סלבריטאים, פוליטיקאים, תקשורת המיינסטרים ועוד – עד שהשבוע, כמעט כל משקיע בעולם שמע על גיימסטופ כי מחירה זינק כל כך, ומחירה זינק כל כך כי כל משקיע בעולם שמע עליה. אנחנו מבינים באופן אינטואיטיבי מהו היצע ומהו ביקוש. הרבה פחות אינטואיטיבי להבין איך היצע וביקוש הופכים מליניארים לאקספוננציאליים.

השווקים הופכים למהירים יותר. כשיש לך צעירים שגדלו באינטרנט, רשתיות חובקת עולם וגישה חינמית לשווקים, אין אפשרות אחרת. אני לא יודעת אם זה אומר שנראה עוד ועוד מיקרו-בועות כמו גיימסטופ בכל חודש—אבל השקעה "קבוצתית" כזו בוודאי לא תחלוף מהעולם.

למסחר ללא עמלות יש מחיר – בשנים האחרונות יש בארה"ב מגמה מואצת להוזלת עמלות המסחר – עד כדי 0$ לטרייד. המגמה הזו הנגישה את שוק המניות לרבים יותר מאי פעם, בין היתר לאוכלוסיות כמו WSB. מי היה מאמין ש"אפקט הפרפר" של מסחר ללא עמלות יתבטא בפורום אינטרנטי שמפיל קרן גידור. מי היה מאמין שאותה חברה שדגלה ב"דמוקרטיזציה" של שוק המניות תבלום אותם – מתוך חשש שתימצא אחראית או שתפסיד כספים. כמה מאותם סוחרי רובין-הוד ידעו שהאפליקציה שלהם מאפשרת להם לסחור ללא עמלות בין היתר מפני שהיא מוכרת נתונים לקרן סיטאדל, הלא היא "קרן האם" של מלווין קפיטל.

האם זה חוקי, ומה ה-SEC תעשה?  תרמית בניירות ערך היא עבירה פלילית שדינה מאסר, הן לפי דיני ארצות הברית והן לפי דיני מדינת ישראל. רשות ניירות ערך בארה"ב עומדת כעת במבחן. ידוע כבר שהם עוקבים מקרוב אחר הפעילות. אחרי הכל, מסחר תנודתי וחריג ללא פעילות תאגידית מקבילה שעשויה להצדיק אותו הוא החומר החומר שממנו עשויות חקירות של ה-SEC. האם ה-SEC תרדוף את המשקיע הקטן? אחרי הכל, היא כבר עשתה את זה בעבר, כשהגיעה לילד בן 15 שהריץ מניות בפורומים של יאהו פיננס. ואם כן – האם היא תעמיד לדין את כולם, או תתפוס כמה למען יראו וייראו? ומה אחריותה של רדיט, בתור פלטפורמה? ואם רדיט תתבקש לתת את הדין, מה יימנע מאנשי WSB  למצוא פלטפורמה אחרת? האם ל-SEC יש בכלל כלים להכיל ולהתמודד עם תופעה כזו? מה תהיינה ההשלכות הרגולטוריות? האם נראה שינוי מבני בשווקים, שישפיע על האופן והנטייה של גופים מוסדיים להיכנס לפוזיציות שורט?

האם השוק עכשיו במוד ספקולציה טהורה? מבחינה פונדמנטלית, אין שום דבר שיכול להצדיק תג מחיר של 300 דולר למניית גיימסטופ. זה ברור לכל שחקן בשוק. לכן, יש שרואים בפרשת גיימסטופ ביטוי לעומק הניתוק בין המציאות הכלכלית לשיקוף שלה בשווקים הפיננסיים, כאילו השוק מונע על ידי ספקולציה וסנטימנטים, ולא על ידי הבסיס הפונדמנטלי העסקי. ובכן, צר לי לבשר. זה תמיד היה ככה, ותמיד יהיה. לפחות בטווח הקצר. המנוח ג'ון בוגל כבר לימד אותנו: שוק המניות הוא הסחת דעת ענקית מעסקי ההשקעות.

סוף הבועה? אחרים משווים את המצב הנוכחי בשוק לטרום בועת הדוט.קום ב-1999. אבל יש כאן משהו חדש לגמרי. גיימסטופ היא לא איזה סטארטאפ אינטרנט סייבר-קריפטו-ג'אווה-ג'אווה-פרוקסי-דוט-קום שצפוי לשנות את העולם. זו חברה שמוכרת משחקי מחשב בקניונים. אנשים לא מהמרים כאן על התפתחות עתידית שתשנה את העולם. אנשים סתם מהמרים. גם אם הערך של גיימסטופ יגיע ל-0 בסופו של יום, זה לא ישנה דבר לשוק בכללותו. ואף על פי שבהחלט יתכנו מיקרו-בועות נוספות מסוג זה, אני לא רואה את האש הזו מתרחבת גם לאמאזון, לפייסבוק ולאפל. השוק לפעמים מדגים תופעות של חוסר רציונאליות בוטה. אלן גרינשפן טען לראשונה שהשוק נתון ל"צהלות בלתי רציונליות" אי שם ב-1996. הנאסד"ק טיפס 500% מאז. אנשים אמרו שאמאזון בועתית כששוויה עמד על 900 דולר למנייה ומכפיל הרווח עמד על יותר מ-300. היא נסחרת תמורת 3,267 דולר למניה היום.

 זה בסדר גם להתעשר לאט. חלקכם בוודאי שואל עצמו, מה לעזאזל עשיתי עם חיי עד כה. השקעתי 1000 שקל בחודש בקרן מחקה, כשיכולתי להפוך למיליונר דרך YOLO על מניות פח. ובכן, צר לי לומר. היינו בסרט הזה בעבר. אם הדרך לעושר מיידי הייתה טיפים על מניות לוהטות מפורומים באינטרנט, כנראה ש"משבר הדוט.קום" היה זוכה לשם אחר. אם אתם צופים בכל זה מהיציע ומרגישים שאתם מפספסים משהו חשוב, אל. אירועים כאלה מחוללים FOMO משוגע ורצון להיות מעורב מהכל. תבינו שמדובר בהימורים, לא בהשקעות. הבורסה במהותה איננה קזינו – אך היא יכולה להיות כזו עבור ספקולנטים שמתייחסים אליה ככזו. בהקשר הזה, כתבתי את השורות הבאות בדף הפייסבוק שלי לפני כמה שבועות:

"זה כמובן אנושי לקנא באנשים שהימרו על כל הקופה, ריכזו את מלוא חסכונותיהם (או הלוואותיהם) בנכס עתיר סיכון אחד, וכעת ממהרים להתרברב ברשתות החברתיות על כך שהסיכון השתלם והנה, הם התעשרו בן לילה. עבורי, גיוון השקעות הוא עקרון-על. לא אכנס למצב שבו ירידות חדות בפוזיציה יחידה ימחקו אותי כליל. זה אומר, בהגדרה, שהתשואה שלי תהיה נמוכה יותר. מצד שני, אני לא צריכה להתמודד עם הסטרס שנובע מכך שכל עושרי עלי אדמות מונח על משבצת אחת על שולחן הרולטה. אני לא שיפוטית. מי שניחן בקיבת הברזל ועצבי הפלדה המתאימים, ונכנס לפוזיציות כאלה מתוך מודעות והשלמה עם העובדה שחסכונותיו עלולים להיבלע בהרף עין, לא בהכרח טועה. כל זמן שזוכרים שעל כל אחד שהתעשר מביטקוין או מטסלה, יש כמה אלפים שהפסידו את התחתונים.  החשוב הוא לא לנטוש את הספינה, או להניח שמשהו דפוק בתכנית שלכם, רק כי מישהו אחר הימר, פגע והתרברב. אתם יכולים להעתיק תיק השקעות של משקיע מסוים. אתם לא יכולים להעתיק את החוסן המנטלי וסיבולת הסיכון שלו.  זה בסדר גם להתעשר לאט."

גילוי נאות: לא מחזיקה, ולא מתכוונת להחזיק, באף נייר ערך הנזכר בפוסט.