מכפילי כוח לבעלי הכנסה נמוכה - הסולידית

סלסטין בביארו הוא כדורגלן עבר ניגרי בינלאומי שכיכב בין היתר במועדוני פאר אנגליים כמו צ'לסי וניוקאסל יונייטד. בשיא הקריירה שלו, בביארו השתכר כ-25,000 ליש"ט בשבוע. ב-2011, לעומת זאת, הכריז עליו בית משפט מקומי בלונדון כעל פושט רגל.

רונלד ריד עבד במשך יותר מ-40 שנה כמתדלק, מכונאי ושרת בחנות כלבו בוורמונט, ארה"ב. ריד הקפיד לחסוך חלק ממשכורתו הצנועה ולהשקיע אותו במניות דיבידנד. ב-2014, כשהלך לעולמו בגיל 92, הופתעו יורשיו לגלות שצבר לא פחות מ-8 מיליון דולר.

עושר, יעידו סיפורי האדונים הנכבדים הנ"ל, רחוק מלהיות פועל יוצא של הכנסה בלבד.

ועדיין, אם נשאל ברנש מהיישוב מה דרוש לו כדי להתקדם כלכלית, סביר שתשובתו האינטואטיבית תהיה "יותר כסף".

שכר גבוה נתפס לא פעם כמילה נרדפת לרווחה כלכלית. לא צריך לגלול יותר מדי בקבוצות פייסבוק חד-ממדיות כמו "וידויי שכר" כדי להתרשם מהלך המחשבה הזה.

אבל הכנסה, כידוע היטב לקוראי הבלוג הזה, היא לא הנעלם היחיד במשוואה של חופש כלכלי.

מעבר לשאלה (החשובה כשלעצמה) כמה אתה מכניס, חשוב לא פחות לדעת כמה מזה אתה חוסך, למשך כמה זמן, ואיזו תשואה אתה משיג על החיסכון.

אלא שגם אז, התשובה לא תהיה מושלמת.

החיכוך עם החיים האמיתיים מייצר מורכבות שאי אפשר לרדד לכדי משוואה בת 4 נעלמים.

בתווך הזה צפות להן תכונות, מיומנויות ומאפיינים "רכים" – מכפילי כוח, אם תרצו – שמרחפים מעל מספרים כמו הכנסה, חיסכון, תשואה וזמן.

קיומם של מכפילי הכוח הללו ידחוף אותך קדימה, גם אם הכנסתך נמוכה.

היעדרם יותיר אותך מאחור, גם אם הכנסתך גבוהה.

הנה כמה מהם.

בן/בת זוג החולק/ת איתך תפיסת עולם לגבי ניהול כלכלי של משק הבית  

היא לא חייבת להתעניין בכל רכיב בתיק ההשקעות שלך. הוא לא מוכרח לחלוק אִיתָּךְ חזון משותף לפרישה סופר-מוקדמת. מספיק ששניכם רואים עין בעין בכל מה שנוגע לניהול ההוצאות, סוגן, התפלגותן וגובהן כך שתוכלו לחיות היטב, מבלי שצד כלשהו יחוש מקופח מרוב שלילה עצמית או מסוחרר מרוב בזבוזים. הדגש כאן הוא בעיקר על תיאום ציפיות:  צמד בזבזנים ייקלע מן הסתם לפחות חיכוכים מאשר זוג שמורכב מחסכן ובזבזנית או מבזבזן וחסכנית. וזה חשוב, כי אחרי הכל, כ-27% מהזוגות בישראל מתגרשים, ומתוכם, כשליש עושים זאת בגלל חילוקי דעות כלכליים. התחתנו היטב וחסכו מעצמכם את הצורך להתגרש – והרי לכם עוד מכפיל כוח פיננסי.

רגישות גבוהה לבולשיט

כמאמר הפתגם, פראיירים רק מתחלפים. תרגילי עוקץ פיננסיים יהיו תמיד. כשגלאי הבולשיט שלכם מכויל להבהב בפראות בכל פעם שמוצעת תשואה חלומית מבלי שיש סיכון ברור בצידה  — דעו שבאמתחתכם מכפיל כוח עוצמתי.

נטייה להימנע מטעויות

"גאון צבאי", אמר נפוליאון, "הוא מי שמסוגל לעשות את הדבר הממוצע כשכולם סביבו משתגעים." כך גם לגבי התנהלות עם כסף. הצלחה כלכלית בטווח ארוך לא תלויה בהברקות מדהימות. מספיקה נטייה עקבית להימנע מטעויות קולוסאליות: כמו לקבור את עצמך בחובות בגיל צעיר, לנעול הפסדים בעיצומה של מפולת, או לדחות חיסכון והשקעה לגיל מבוגר.

נזילות מחשבתית

התנהלות כלכלית כרוכה במידה של השלמה עם רעיונות פרדוקסליים: זו הנכונות ליטול סיכונים גדולים מספיק — ובה בעת להימנע מסיכונים שעלולים למחוק אותך; לסמוך על תחושת הבטן — ובה בעת להכיר בהטיות הקוגניטיביות שלך; להתעלם מההמון ולשחות נגד הזרם — ובה בעת להבין שההמון, כקבוצה, כנראה חכם ממך; להתמקד בעיקר ולסנן רעשים – מבלי להפסיק לחקור וללמוד; לדבוק באסטרטגיה גם כשהפיתוי לסטות מהכללים אדיר — ובה בעת לזהות מתי הכללים עצמם איבדו מתוקפם. כדי להשלים עם הפרדוקסים הללו נדרשת יכולת לשמור על אופקים רחבים, להעמיד בספק את הנחות היסוד שלך, ולא להירתע מנזקי המוניטין שעלולים לבוא בעקבות שינוי דעתך.

אדישות מעמדית

חרדת מעמד גורמת לנו להעדיף את טיפוח האגו בהווה על פני רווחה כלכלית בעתיד. זה מסביר מדוע רבים מקרב בעלי ההכנסות הגבוהות – בעיקר אלה שהתרגלו להסתופף באור הזרקורים — חוסכים מעט כל כך. למיודענו בביארו היה חשוב לאותת לעולם על מקומו בסדר החברתי – מה שהוביל אותו לשרוף את כל הכנסתו על בגדים, נשים וכלי רכב. רונלד ריד, לעומתו, הצליח לכבוש את הדחף למתוח את נוצות הטווס עד לקצותיהן, או לחקות אחרים שעושים זאת.  היכולת המופלאה להתעלם ממה שאחרים חושבים עליך, על הרכוש שלך ועל רמת החיים שלך היא מכפיל כוח, בכל רמת הכנסה.

היכולת להפיק הרבה ממעט

מי עשיר יותר: זה שמרוויח 10,000 ₪ בחודש אבל זקוק ל-6,000 ₪ כדי להיות מאושר, או זה שמרוויח 50,000 ₪ בחודש אבל זקוק ל-51,000 ₪ בחודש כדי להיות מאושר?  זה שמשיג תשואה שנתית של 5% ומבזבז מעט,  או זה שמשיג תשואה שנתית של 300% וזקוק לכל אגורה ממנה? ליכולת לחיות היטב על פחות כסף יש אפקט זהה למינוף נכסים – רק בלי הסיכון. אחרי הכל, לרובנו יש שליטה טובה יותר על רמת ההוצאות שלנו מאשר על רמת ההכנסות או התשואה על ההשקעה. אין שום סיבה להשקיע עשרות שעות בניסיון להוסיף 0.1% לתשואה שלך, שעה שניקוז שומנים מסגנון החיים שלך יכול להניב 3% נוספים בשנה בהרבה פחות מאמץ.

כושר עמידה

היכולת לספוג מידה של אי-נוחות כשהמציאות מחייבת זאת היא מיומנות חשובה בעולם שמתרסק לפחות אחת לעשור. אם אתם מזיעים, מתנשפים וכאובים – סימן שהשקעתם די מאמץ כדי לקצור את הפירות. אם תעדיפו לרבוץ על הספה – יושב לכם כגמולכם. כך גם בעולם הפיננסי. תשואה על ההשקעה לא באה בחינם. יש מחיר שצריך לשלם תמורתה, והמחיר הוא חוסר ודאות, בלבול, תנודתיות, חרטה, חרדה, ותבהלה. היכולת להתמודד עם כל אלה היא תכונה חיונית לחוסכים ובוודאי למשקיעים לטווח ארוך.

כבוד לסיכון

פיטורים, גירושין, תאונות, מחלות, הונאות, תביעות, התמכרויות, נפילות רגשיות וברבורים שחורים  – רובנו נוטים לראות בכל אלה דברים שקורים לאנשים אחרים. אבל הם יכולים לקרות גם לכם, וככל שחולף הזמן, הסיכוי לכך עולה. המודעות לסיכון וההיערכות לקראתו הן מכפיל כוח – לא כביטוי של פסימיזם קודר, אלא של ההבנה שהדרך היחידה לקצור את פירות הצמיחה בטווח הארוך היא היכולת לשרוד הפתעות שהחיים עלולים לזרוק עליכם בטווח הקצר.

נכונות להשלים עם הבלתי מושלם

יש בעיות שלא ניתן יהיה לפתור לעולם, משום שהעולם משתנה כל העת. בניית תיק השקעות מושלם היא אחת מהם. ההשלמה עם כך שהתיק שלך הוא רק "טוב דיו" ולא "מושלם" משפרת באופן דרמטי את הסיכוי להצליח בטווח הארוך כמשקיע.

היכולת להמתין

יש יתרון תחרותי אדיר למי שמסוגל להמתין זמן רב יותר מאחרים, גם אם האחרים בעלי אינטליגנציה, כישרון או הכנסה גבוהים יותר. ככל שתקופת ההמתנה ארוכה יותר, הגמול הפוטנציאלי משמעותי יותר. ההמתנה מאפשרת ללמוד ולתקן טעויות, לצמצם את האקראיות ולסנן את הרעשים בטווח הקצר.