ילד שלנו - הסולידית

אתה רק בן חודשיים.

בין התקפי השיהוקים לחיוכים הממיסים שלך אנחנו לומדים להכיר אותך קצת יותר בכל יום.

כסף, פיננסים וענייני דיומא לא מעניינים אותך יותר מדי בשלב זה.

אתה הרי עסוק בעיקר בבובות החגות מעל לראשך ובמנעד הקולות דמויי-החצוצרה שבוקעים ממיתרי הקול שלך בשעות הקטנות של הלילה.

איננו יודעים עוד כיצד תבחר לכתוב את הפרקים ברומן חייך. כרגע, אתה בעיקר פקעת מתוקה של פוטנציאל.

ועדיין, רצינו, אמא ואבא, לצייד אותך בכמה עצות ותובנות על העולם אליו תצא, יום אחד, כאדם בוגר המסוגל לעמוד ברשות עצמו.

1) היה לך מזל. נולדת להורים שאוהבים אותך מרגע שגילו על קיומך, ושיש להם את היכולת לדאוג לכל צרכיך. אתה ילד ממין זכר, ישראלי-יהודי, בהיר-עור, אזרח בן-חורין ושווה-זכויות בדמוקרטיה מערבית עשירה, עם זכויות אדם ואזרח מוגנות, שהגיח לעידן המשגשג והמתקדם ביותר בתולדות האנושות. אלה קלפי הפתיחה שחולקו לך. לא עשית דבר כדי לזכות בהם. זכור שילדים אחרים – למעשה, רוב הילדים עלי אדמות – מתחילים את המשחק עם קלפים חלשים בהרבה. נעודד אותך תמיד להצליח בזכות עצמך. אבל בבוא היום תגלה שהעולם, לצד היופי שבו, איננו מריטוקרטי לחלוטין, ויהיו דלתות שיפתחו בפניך בגלל מזל טהור או בשל משתנים שאינם בשליטתך. כשאתה שופט אחרים, זכור שלא כל הצלחה נובעת בהכרח מיכולת אישית, ולא כל אי-הצלחה או עוני נובעים מכישלון אישי או עצלות.

2) כתוב. במרוצת הזמן יציפו אותך רעיונות, מחשבות ותחושות בטן. בצורתם הגולמית הם עמומים, מעורפלים וחשופים להסחות דעת. רק כשמבטאים אותם במילים ניתן לשרטט את קווי המתאר שלהם, להבין מהיכן הם מגיעים וכיצד הם נושקים לרעיונות אחרים. כתיבה היא הדרך הטובה ביותר לעשות את זה. כתיבה מסייעת למצק ולארגן רעיונות טוב יותר מכל שיטה אחרת. לעתים תגלה באמצעותה כמה אינך יודע שאתה כבר יודע. לעתים היא תחשוף דווקא את החורים, הפגמים וההטיות בחשיבה שלך. ולפעמים היא תשלוף מתוכך רעיונות חדשים, חבויים, שלא ידעת על קיומם, ושאפשר ליישם בתחומי ידע אחרים. העלה את מחשבותיך על הכתב – ואם תרצה, פרסם אותן לעולם.

3) אל תאפשר ל"שבט" לחשק אותך לדעות שאבד עליהן הכלח. אין שום בושה בשינוי דעתך כשהעובדות סביבך מחייבות זאת. למעשה, זה חיוני, משום שהחלופה – קיבעון מחשבתי בעולם משתנה – מסוכנת פי כמה. הבלוג הזה קיים פחות מעשר שנים, ובמהלכן מיתנתי ואפילו שיניתי כליל את דעתי בנושאים שהתבטאתי בהם בעבר בנחרצות, כשהבנתי שיתכן שאני טועה. כבני אדם, אנחנו כמהים להשתייך לשבטים – מדינות, מפלגות, תעשיות, מחלקות, סגנונות השקעה, פילוסופיות כלכליות, דתות, משפחות, אוניברסיטאות, גילדות. יש הרי נחמה בהשתייכות לקבוצה עם אתוס משותף שמזדהה ומבין את הרקע ממנו באת. הקושי מתחיל כשהחשש מאיבוד תמיכת השבט מונע ממך לקרוא תיגר על מוסכמות מקובלות ולחשוב באופן ביקורתי. זכור שנאמנות עיוורת לשבט היא מחסום בפני חשיבה רציונלית.

4) אנחנו לא הולכים לפנק אותך. נרעיף עליך את מלוא החום, החיבה והקשב ההורי שנוכל לתת. כל עוד זה תלוי בנו, לא תדע מחסור. אבל דע שלא תקבל מיד כל מה שתרצה. לא משום שאין כסף. אלא מפני שאם תתרגל לקבל מיד כל מה שתרצה – לא תעריך דבר. ואם לא תעריך דבר, ואת ערך הכסף בפרט — תאבד את היכולת לדחות סיפוקים, לתעדף, להנות מהקיים ולהבחין בין החיוני לנחשק. כל אלה מיומנויות שמבדילות בין מבוגרים אחראיים כלכלית למבוגרים פחות אחראיים.

5) עושר הוא פונקציה של איך אתה חי – לא של כמה אתה מרוויח. זה יהיה נפלא אם כשתשתחרר מהצבא "תיחטף" גם אתה על ידי חברת הייטק שתשלם לך 30,000 ש"ח בחודש. אבל אם תתרגל מגיל 21 לפרק 7,000 ₪ בחודש על וולט ו-8,000 ₪ בחודש על שכר דירה בתל-אביב, אתה עלול לגלות שאתה דורך במקום מבחינה כלכלית. הדרך האפקטיבית ביותר להגדיל את השווי הנקי שלך היא ללמוד לחיות היטב עם פחות. הגדלת הכנסה עלולה במקרים רבים להגדיל גם את התשוקות והרצונות שלנו, באופן שגורם לנו להוציא יותר – בעיקר כדי להידמות לסביבה שלנו ולהרשים אחרים. התוצאה היא שאנשים לוחצים על דוושת הגז (הכנסות גבוהות) והבלם (הוצאות גבוהות) בעת ובעונה אחת, ומתפלאים כשהם תקועים במקום. הסוד הוא להימנע מהסתגלות הדונית ולשמור על רמת הוצאות קבועה פחות-או-יותר גם כשההכנסה צומחת. סגל לעצמך את מיומנות-העל הזו.

6) במקום להתלונן על השיטה – תמרן במסגרתה. זה אולי יישמע קצת קשוח, אבל איש לא חייב לך דבר. במקום להתפתות לשירת הסירנה על "יוקר המחיה", למד לרסן את האגו ולנהל את ההוצאות האישיות שלך. במקום להסתמך על מערכת הפנסיה והביטוח הלאומי, חסוך בעצמך מתוך הנחה כשתגדל לא תהיה פנסיה ולא יהיה ביטוח לאומי. במקום להתלונן על שוד הקופה הציבורית, שאף תמיד לשלם את המס הנמוך ביותר שמתיר החוק. במקום להתלונן כלפי מעלה על שכר נמוך, למד על דרכים נוספות לייצר הכנסה חוץ מלמכור זמן תמורת כסף: רכוש מיומנויות נדירות/מבוקשות, המר אותן להכנסה, את ההכנסה שאתה חוסך — המר לעושר (דרך רכישת נכסים). מהנכסים תוכל אחר כך להפיק הכנסה נוספת, שאינה תלויה באיש. המשך כך, בעקביות, עד שתתעשר בכוחות עצמך. זכור: אומללות, רחמים עצמיים וקנאה באחרים אולי יזכו אותך בתשומת לב ובנקודות קורבן, אבל לא בזכויות קניין.

7) למד ללמד את עצמך. מערכת החינוך הממלכתית תלמד אותך מה תפקיד המיטוכונדריה בתא, איך למצוא את היתר במשולש ישר זווית, וכיצד ניתן לאפיין את מערכת היחסים המוזרה בין איוב, אלוהים והשטן. היא לא תלמד אותך מה ההבדלים בין מניות לאגרות חוב, בין עוסק מורשה לעוסק פטור, או בין תזרים מזומנים לשווי נקי. אנחנו מקווים שהניצוץ האוטו-דידקטי יפעם בך, ושתהיה סקרן מספיק כדי ללמוד בעצמך גם דברים שאיש לא ישב ויאכיל אותך בכפית: איך לעקוב אחר הוצאות, הכנסות, נכסים והתחייבויות; מדוע צבירה שיטתית של נכסים מובילה לעושר; איך עובדת הפונקציה האקספוננציאלית (ריבית דריבית) ולמה חשוב כל-כך להתחיל להשקיע מוקדם; למה בתחילת הדרך שיעור החיסכון חשוב מהתשואה על ההשקעה; למה לא לפחד ממפולות בבורסה; ואיך להקים עסק אינטרנטי מאפס. בעולם קפיטליסטי, לך ולבני דורך אין את הלוקסוס שלא להבין בזה.

8) הישמר מפני השטח המת. הסיכונים והעלויות הכבדים ביותר אורבים שם, מצטברים לאיטם, סמויים מהעין, הרחק ממהדורות החדשות. הן, הרי, עוסקות בניפוח סיכונים קטנים יותר, שנתפסים כמאיימים יותר בטווח הקצר. התוצאה היא שאיש לא מבחין בהם ואיש לא נערך לקראתם, עד שהם מתפוצצים בהפתעה. כך, למשל, אנשים מדברים על הסיכון שבשוק המניות, אבל מתעלמים מהסיכון שבשחיקה האינפלציונית של כספם בעובר ושב לאורך שנים. אנשים יצאו להפגין על מחיר המילקי, אבל יגיבו באדישות למיסים המנוכים אוטומטית ממשכורתם או לדמי הניהול הנגבים כאחוז מהשקעותיהם, פשוט כי לתחושתם הכסף מעולם לא יצא מכיסם.  העובדה שאינך רואה את הסכנה – אין פירושה שהיא לא שם.

9) דאג תמיד לשולי ביטחון. אלה החסכונות ליום סגריר. הביטוחים שיגנו עליך מפני קטסטרופות. האג"ח הממשלתי בתיק המנייתי שלך. הידיעה שאתה לא חייב כלום לאחרים. מיומנויות המחייה ומקורות ההכנסה שיאפשרו לך לצלוח תקופות של אי-ודאות וסיכונים נסתרים ובלתי צפויים. בעולם לא ודאי שמשתנה ללא הרף, שולי ביטחון רחבים הם הדרך היחידה להבטיח שתוצאות גרועות לא ימחקו אותך (פיננסית) או יכניסו אותך לפאניקה (מנטאלית). שולי ביטחון רחבים לא הופכים אותך לשמרן או פחדן. להיפך. הם תנאי הכרחי לנטילת סיכונים. לא תוכל להנות מצמיחה בטווח הארוך מבלי שיש לך יכולת לספוג נזקים ומהלומות בטווח הקצר.

10) קח סיכונים טובים. סיכונים טובים הם אלה שתתחרט אם לא תיקח, ולא תתחרט שלקחת גם אם הם לא יעלו יפה. מכיוון שבעולם הפיננסי התנזרות מסיכון מסוכנת כשלעצמה, כבר הרשנו לעצמנו ליטול בשמך מה שהביטוח הלאומי מכנה "סיכון מוגבר" כשבחרנו להכפיל את ההפקדה למסלול "חיסכון לכל ילד" ולהעביר אותו לקופת גמל במסלול מנייתי. קופת הגמל להשקעה שפתחנו על-שמך תושקע אף היא במסלול מנייתי, וכך גם חשבון המסחר העצמאי שפתחנו לך – כרגע על שמנו – שיהפוך ביום מן הימים לפלטפורמה מעשית שבאמצעותה נלמד אותך לחסוך ולהשקיע בעצמך.

11) זכור מה מצוי בלב מוקד השליטה שלך – והתמקד בו. אתה יכול לשלוט בהוצאות שלך, בהקצאת הנכסים שלך, בהשכלה ובמיומנויות שתרכוש, בספרים שתקרא, ובתגובות שלך לאירועים מסוימים. אתה לא יכול לשלוט בהחלטות הממשלה, בהחלטות בנק ישראל, בחוקי הכנסת, בתחושות ובאמונות של אנשים אחרים, באינפלציה, בשער הדולר או במצב הרוח של השוק מחר או בעוד שנה. זכור זאת כשאתה מתלבט כיצד ובמה להשקיע זמן ואנרגיה.

12) החיים פרדוקסליים: אל תחשוש מזה. נשיאת הפכים — היכולת להכיל שני צדדים הפוכים בעת ובעונה אחת — היא מופת של תבונה אנושית שתשרת אותך היטב. בעולם הפיננסי, זו היכולת לנהל משחק הגנה חזק (שיעור חיסכון גבוה ומעט חובות) לצד משחק התקפה אפקטיבי (חשיפה משמעותית למניות ונכסי סיכון אחרים); להיות פסימי לטווח הקצר (כדי לחסוך) ואופטימי לטווח הארוך (כדי להשקיע); אמיץ מספיק כדי ליטול סיכונים (ולעשות כסף) ופרנואיד מספיק כדי להימנע מסיכונים (כדי לשמור על הכסף שתעשה); בטוח מספיק כדי לשחות נגד ההמון, וענו מספיק כדי להבין שבדרך-כלל ההמון יודע מה הוא עושה; ממושמע מספיק כדי לדבוק באסטרטגיה, וסתגלן מספיק כדי לנטוש אותה כשהיא כבר לא רלוונטית.

13) הפתרון ל-90% מהבעיות הפיננסיות הוא "תחסוך יותר ותמתין". אנחנו מקווים שתאמץ אותו גם אתה. הבעיה היא שפתרונות פשוטים לבעיות מורכבות – כמו "תישן 8 שעות בלילה", "הימנע מעישון", "שים קונדום" או "אל תקנה כשאין לך כסף" – נשמעים פשוטים מכדי שרוב האנשים ייקחו אותם ברצינות, בין היתר משום שלאנשי מקצוע קשה לגבות תשלום גבוה על מתן עצות פשוטות (מה שכשלעצמו הופך עצות פשוטות לטובות).

14) אתה יכול להרשות לעצמך לא להיות המשקיע הטוב ביותר עלי אדמות. אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות משקיע גרוע. אתה לא צריך להיות פנומן כדי להצליח כמשקיע. כל שנדרש הוא להימנע מטעויות פטאליות לאורך זמן — כמו לקבור את עצמך בחובות או למכור בפאניקה כשהשוק מתרסק. רצף של תשואות בינוניות לאורך שנים יכול להצטבר לכדי תוצאה פנומנלית – אבל רק אם תוכל לשמור על אורך רוח כדי לקצור את הפירות. הצלחתך כמשקיע לא תלוי בידע, בתבונה ב-IQ, בתארים או בתחכום שלך. לשוק לא איכפת מכל אלה – מוזמן לשאול את הרופאים ועורכי הדין שהשקיעו אצל ברני מיידוף. מה שמכריע הוא ההתנהגות שלך, וספציפית, השאלה האם אתה יכול לשמור על ראש צלול בשעה שהעולם מתפרק.

15) דע ממה להתעלם. לפעמים, סינון רעשי רקע חשוב יותר מגילוי של מידע חדש. זה נכון במיוחד בתחומים שבהם עדיף, ככלל, להימנע מפעולה (למרות הפיתוי העז לפעול), כמו השקעה לטווח ארוך. תמיד תהיה סיבה טובה לא להשקיע – התקשורת הכלכלית פחות או יותר מתקיימת מלהמציא סיבות כאלה מדי יום – ועדיין, במבט ממעוף הציפור יתברר שרוב מה שקורה (ומדווח) לא מאד חשוב. התעלם מעצות פיננסיות של אנשים שאינם מכירים אותך, את היעדים שלך, את העדפות הסיכון שלך, ואת הצרכים הפיננסיים שלך. התעלם מאנשים שמשחקים משחק אחר מזה שאתה משחק. התעלם מאנשים שלא משנים את דעתם כשהעובדות משתנות. התעלם מאנשים שדעתם תלויה במשכורתם ומשכורתם תלויה בדעתם. ואם השוק קצת מבהיל אותך מפעם לפעם, זכור שמיצוע במנות קצובות (הפקדה של סכום קבוע מדי חודש) היא הדרך הטובה ביותר להתעלם ממה שקורה בשוק.

16) סדרי עדיפויות ברורים חשובים מיעדים פיננסיים מדויקים. אתה עצמך הולך להשתנות בחלוף השנים, והיעדים הפיננסים שתציב לעצמך בכל תקופה נתונה ישתנו אף הם. התכנית הפיננסית שלי – זו שמידלתי באקסל במשך שנים, שעיגנתי ביעדים מספריים מדויקים, שעיצבה את הכתיבה שלי בבלוג הזה — התעופפה לה ברוח מרגע שהגחת לעולם, והאמת היא שזה הדבר האחרון שמעניין אותי כרגע. לא, חיסכון אגרסיבי לא מאד מעניין כשיש לך תינוק קטן. החיים דינאמיים, וסדרי העדיפויות משתנים יחד איתם. היכולת להסתגל פיננסית לנסיבות חיים משתנות חשובה בהרבה מסימון וכיבוש יעדים פיננסים מדויקים.

17) זכור שזמן פנוי הוא הדבר הטוב ביותר שכסף יכול לקנות. יש סיבה שאנשים מחכים בכיליון עיניים לסוף השבוע: זה פרק הזמן היחיד שזמנם בידיהם. האוטונומיה הזו היא הדבר הנעלה ביותר שכסף יכול לקנות לך: היכולת לבחור לעשות מה שתרצה, מתי שתרצה ועם מי שתרצה, מבלי להיות נתון לגחמותיו של מעסיק או לקוח או פקיד ממשלתי. כל שקל שתחסוך ותשקיע בנכסים משול לחלק מעתידך שאתה מחלץ מידי אחרים ומעביר לחזקתך. במובן זה, נכסים מקנים אוטונומיה, ואוטונומיה – לצד אתגר וקירבה אנושית – היא מרכיב יסודי באושר. חובות, להבדיל, שוללים אוטונומיה. מבחינה פיננסית, נטילת הלוואה יכולה להיות מהלך נכון. אבל מכל בחינה אחרת כשאתה נוטל הלוואות וכולא את עצמך למצב בו אתה חייב כסף לאחרים, אתה מפקיד בידיהם את הבעלות על זמנך.

18) זכור מה כסף לא יכול לקנות. שום כמות של כסף לא יכולה לפצות על היעדר אופי, כנות ואמפתיה. כסף לא יכול ליצור כישרון, יצירתיות, אתגר, כבוד או מוניטין. הוא לא יכול לגרום לכך שהאנשים שאתה רוצה בקרבתם יאהבו אותך ללא תנאי.

19) הישאר ענו. יש מתאם חזק מאד בין עודף ביטחון עצמי לחרטה עתידית, במיוחד אצל גברים צעירים. כמאמר האורקל מדלפי: דע את עצמך. היה מודע למגבלותיך כבן אנוש ולהטיות הקוגניטיביות שאתה חשוף אליהן. אל תחשוש להודות בטעויות ולומר שאינך יודע כשאינך יודע.

20) תהנה מהדרך. אל תיקח את עצמך ברצינות רבה מדי. תתחבר. תכיר. תשחק. תטייל. תחווה. אם אינך נהנה מהמסע, לא תהנה כשתגיע ליעד. חופש כלכלי עוזר, אבל הוא לא תרופת פלא לכל דבר, וודאי שכשלעצמו אינו ערובה לאושר בר קיימא.

לילה טוב חמוד קטן. עכשיו, תן לנו לישון קצת.