כשהמניות חוזרות לבעליהן הראויים - הסולידית

היסטוריונים פיננסיים שיסקרו את תקופתנו המטורפת יסכימו בוודאי על נקודה אחת: בשנה וחצי שאחרי טלטלת הקורונה, התחושה הייתה שהשוק פשוט נעשה קל מדי.

והוא אכן נעשה כזה.

אחרי שנחתך ב-34% בתוך 23 ימי מסחר בתחילת 2020, שוק המניות הכפיל את ערכו בחלוף חמישה-עשר החודשים העוקבים.

לא משנה להיכן כיוונת באותה עת – מניות צמיחה עם מכפילים מהסטרטוספרה, SPACים חסרי סיכוי, שיטקוינים מונפצים– יכולת לראות את ההשקעה הספקולטיבית שלך נוסקת לשחקים, ללא קשר לשווייה האמיתי.

משקיעים יצאו מגדרם כדי לסחוט כל שבריר תשואה מההזדמנויות שנקרו בדרכם. הם עשו את זה כי בכל מקום הייתה הזדמנות. הכול עלה ללא הפסקה. חודש אחר חודש. וזה הרגיש נהדר.

זה הוביל אותם להשקעות בסיכון הגבוה ביותר, שאותן הם תידלקו במינוף זול – כסף של אחרים.

אלא ששום דבר לא עובד לנצח בשווקים הפיננסיים.

בשלב מסוים השוק פשוט לא יכול לעלות יותר, וכשזה קורה, המינוף נשטף מהמערכת, משקיעים מגלים מחדש את הסיכון, והנכסים הפיננסים עוברים תמחור מחדש.

זהו גלגולו המחזורי של מעגל הפחד והחמדנות: אופטימיות יתרה מובילה לשאננות, ושאננות, כדרכה הזדונית, זורעת את זרעי החורבן.

כל נכס השקעה חשוף למחזורים הללו. כל אסטרטגיית השקעה תאותגר בשלב מסוים. כל משקיע לטווח ארוך יחווה מפולת על בשרו. וכשזה קורה, הדברים שגרמו לך להיראות מבריק בדרך למעלה — מינוף, הימורים ספקולטיביים, מרדפים אחרי הלהיט התורן – יבעטו בך בישבן ויגלגלו אותך כל הדרך לתחתית.

וזה, לדאבון הלב, הסיפור של 2022 לעת עתה.

· • —– ٠ ✤ ٠ —– • ·

ה-S&P 500, מדד הדגל של שוק המניות האמריקני, רשם את שיאו האחרון ב-3 בינואר 2022.

עד סוף יוני המדד השלים ירידה של 20.6% מהשיא, ובכך נכנס, בפעם ה-18 בתולדותיו מאז מלחמת העולם השנייה, למה שמכונה "טריטוריה דובית" או "שוק דובי" (במלרע, כמובן. 🙂 ).

וה"סנופי" לא לבד. הנאסד"ק, שמכיל בעיקר מניות מתחום הטכנולוגיה, נפל בשיעור חד יותר – 28.6%-. שווקים מחוץ לארה"ב – מפותחים ומתפתחים כאחד – רשמו אף הם ירידות בשיעורים דו-ספרתיים.

מה שהופך את השוק הדובי של 2022 למאתגר במיוחד הוא לא רק העובדה שמדובר באחת מפתיחות השנה הגרועות בהיסטוריה,  אלא גם שהדוב הזה לא חס גם על שוק אגרות החוב הממשלתיות – אותו נכס שאמור למתן את התנודתיות הכוללת בתיק.

התוצאה היא שתיק השקעות מאוזן, בסגנון שוקולד מריר, שחלקו מנייתי וחלקו אג"חי, סבל כהוגן בחצי הראשון של 2022. הוסיפו אינפלציה גבוהה, עליית ריבית, חששות ממיתון, וסנטימנט צרכני בקרשים – ותבינו מדוע כמעט כל פורום פיננסי באינטרנט שורץ אווירת נכאים.

לאן כל זה הולך, ישאל השואל?

ובכן, בהסתמך על 18 המופעים הקודמים של שוק דובי בארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, שיעור הנפילה הממוצע מהשיא לתחתית עומד על כ-29%-. הנפילה עצמה נמשכת, בממוצע, 324 ימים, שהם כאחד-עשר חודשים.  תקופת ההתאוששות – העלייה מהתחתית ועד לשיא הקודם – אורכת בממוצע שנה וחצי.

מקור: LPL Research, FactSet

השוק הדובי של 2022 מצוי כעת בחודשו השביעי (למרות תיקון קל בשבועות האחרונים).

אם השוק הזה יתנהג כשוק דובי ממוצע (ואין כל ערובה שכך יהיה), זאת אומרת שנפגוש את התחתית מתישהו לקראת סוף 2022, ונחזור לשיא הקודם בקיץ 2023.

אנחנו מדברים על ממוצעים היסטוריים, כמובן. זה יכול לקחת הרבה יותר זמן (כמו בחרם הנפט של 1973, במשבר הדוט.קום ב-2000 ובמשבר הפיננסי של 2008 – בכל אחד מהמופעים הללו נדרשנו להמתין יותר מ-4 שנים עד לחזרה לשיא הקודם), וגם הרבה פחות.

הנקודה המהותית היא שהסיכון בנכסי סיכון – ש"נעלם" לחלוטין בשנתיים הקודמות – זינק השנה במלוא עוזו ממעמקי השטח המת, ולופת משקיעים מבוהלים בצווארם.

וכך, אותם משקיעים שהתרגלו ששוק המניות מניב תשואות דו-ספרתיות שנה אחר שנה מוצאים עצמם כעת בעיצומו של "משבר אמוני": מבחינתם, זה לא רק ערך התיק שלהם שנפל, אלא משהו בשיטה עצמה שהתקלקל.

אבל היי, לפחות לא צריך יותר לשמוע אנשים משוויצים כמה קל להתעשר בבורסה.

· • —– ٠ ✤ ٠ —– • ·

משקיעים מתחילים סבורים בטעות שכדי להצליח כמשקיע צריך לקצור את התשואות הגבוהות ביותר.

והאמת היא שהשנים 2021-2020 לא נתנו להם סיבות טובות להטיל ספק ברעיון הזה.

אבל תשואות פנומנליות בשנה נתונה לא מאד עוזרות כשהמנגינה משתנה באופן בלתי צפוי, ופתאום אתה חוטף מרג'ין קול או נקלע להתקף פאניקה שמביא אותך למכור הכל בהפסד.

המפתח להצלחה כמשקיע לטווח ארוך הוא היכולת לשרוד לאורך זמן, פסיכולוגית ופיננסית גם יחד, ובמיוחד  בתקופות שבהן השוק לא משתף פעולה עם התכניות שלך.  

צמיחה אקספוננציאלית – ריבית דריבית – היא בראש ובראשונה פונקציה של זמן, לא של תשואה גבוהה.

לכן, למשקיעים שיכולים לדבוק בתהליך השקעה סדור וסביר שמאפשר להם לשרוד לאורך שנים, גם בתקופות גרועות, יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר להצליח, גם אם הם לא משיגים את התשואות הגבוהות ביותר.

זה לא אינטואיטיבי, אבל תשואות בינוניות וסבירות שמצטברות לאורך שנים מובילות לתוצאות טובות יותר מתשואות אסטרונומיות שנצברות על פני שנה-שנתיים בלבד. וורן באפט הוא המשקיע הגדול של כל הזמנים – אבל התשואות השנתיות שלו או של ברקשייר הת'וואי רחוקות מלהיות בחמישון העליון של היכל התהילה הפיננסי.

איך להשקיע בשוק ההון.pic.twitter.com/kUrIcdbDzg

— הסולידית (@hasolidit) July 21, 2022

ג'.פ מורגן אמר פעם שבשוק יורד, "המניות חוזרות לבעליהן הראויים".

מיהם אותם "בעלים ראויים"?

אני מניחה שמורגן התייחס לחבריו בעלי הממון, שיכולים להרשות לעצמם לקנות מניות באופן שוטף, שעה שהעניים טרודים יותר בצרות ההווה.

אבל לביטוי "בעל מניות ראוי" יש גם מובן התנהגותי. כשהשוק יורד, הבעלות על מניות עוברת מ"ידיים חלשות" ל-"ידיים חזקות". מחסרי הסבלנות לאלה שמוכנים להמתין. מאלה שנבהלים וכורעים תחת ענני הפסימיות, לאלה שממוקדים בטווח הארוך.  מאלה שאינם מוכנים לשלם את המחיר הנדרש כדי להרוויח את פרמיית הסיכון הטמונה בהשקעה במניות, לאלה שמוכנים לשלם אותו.

והמחיר הזה מצריך סיבולת – משאב שמצוי בחודשים האחרונים במחסור קריטי בקרב משקיעים.

לכן, כמשקיעה, אני חותרת בעיקר למקסם סיבולת לטווח ארוך, ולא למקסם תשואה.

כדי למקסם סיבולת פיננסית, אני שומרת על כרית מזומנים גדולה (כדי שלא אצטרך למכור מניות בהפסד כדי לממן את עצמי) ובמקביל מתנזרת מחובות וממינוף כמו מאש (כדי שהמלווה לא יכבה לי את השאלטר בזמן הלא נכון מבחינתי).

אבל לסיבולת יש גם פן פסיכולוגי.  איך משקיע יכול לשמור על שלווה סטואית שעה ש-20%- ומעלה משווי תיק ההשקעות שלו מתאדה?

אפשר, כמובן, למצוא נחמה בעובדה ההיסטורית שכל שוק דובי מסתיים בסופו של דבר, ומפנה את דרכו לשוק שורי ממושך בהרבה.

ואכן: השווקים נוטים להיות חסינים לאורך זמן, הרבה יותר מהמשקיעים עצמם. היסטורית, אם השקעתם ב-S&P 500 לתקופה של 20 שנה ומעלה – התשואה שלכם חיובית, לא משנה מתי התחלתם:

חמושים בידע הזה, ובמבט חוצה-עשורים על גרף ארוך-טווח, נוכל להסיק שגם הנפילה הנוכחית היא זמנית. אחרי הכל, ככל שאתה נשאר זמן רב יותר במשחק, הסיכויים נוטים יותר לטובתך.

אני יכולה גם להזכיר לעצמי שהדוב מגיע לבקר בתדירות גבוהה יחסית, כפיצ'ר של השיטה, לא כבאג:  בהסתמך על נתונים מהשוק האמריקאי מאז 1928, בממוצע, השוק מתקן ב-10% אחת ל-11 חודשים; ב-20% אחת לארבע שנים; ב-30% אחת לעשור; ב-40% אחת למספר עשורים; וב-50% פעמיים או שלוש במאה שנה.

וכמובן, אני יכולה להתבסס על כך שבאופן פרדוקסלי, ביקורים תקופתיים של הדוב הם חיוניים: אלמלא השוק היה נופל מפעם לפעם, מניות היו הופכות לנכס חסר סיכון, וכולם היו משקיעים בהן את רוב כספם. ובעולם שכזה, שוק המניות היה מניב תשואה אפסית, ממש כמו נכסים חסרי סיכון אחרים כמו פקדונות בנקאיים. במילים אחרות, המפולת העיתיות הללו בשוק ההון חיונית בדיוק כמו שריפות יער. זה מפחיד ולא נעים לחוות אותן בזמן אמת, אבל זה בדיוק מה שמכשיר את הקרקע לצמיחה עתידית.

הצרה היא שהמוח האנושי לא מצטיין בקליטה ועיבוד של טיעונים שכלתניים כאלה בעיצומה של הנפילה.

כשהשוק מתפרק אנחנו לא חושבים במונחים של עשורים, אלא במונחים של שניות ודקות, כאילו אנו מצויים באירוע מסכן חיים. לכן הנטייה היא לגזור מההווה לעתיד ולהסיק שמכאן ואילך הדברים רק ילכו וידרדרו.

שוק המניות מרתק אותי כזירה של פעילות אנושית. אבל מכיוון שאני יודעת שנפילות ממושכות עלולות לגבות ממני מחיר פיזי ומנטאלי, אני משתדלת להתנתק מהמסך, להסיח את דעתי ולתת לעצמי מנוחה.

אני מזכירה לעצמי שהחיים שלי לא מוגדרים על-ידי תיק ההשקעות שלי, השווי הנקי שלי או המניות שאני מחזיקה, אלא במונחים של החוויות שאני חווה והאנשים שמקיפים אותי.

אני משתדלת שלא לקחת את השוק באופן אישי: לשוק בוודאי לא איכפת מהתחושות שלי, ולכן אין טעם שאייחס חשיבות למצבי הרוח שלו.

ולבסוף – אני מכירה את עצמי, את פרופיל הסיכון שלי, את היעדים שלי ואת טווח הזמן הארוך שלי. ניסחתי תכנית השקעה כתובה סביב הפרמטרים הללו, שמביאה בחשבון את האפשרות שמדי פעם אתמודד עם הפסדים משמעותיים.

מעבר לזה, אני מכירה בכך שהתנודתיות האינהרנטית של השוק אינה בשליטתי.  המחירים לא יפסיקו לרדת גם אם אבהה בהם יום שלם במסך. עודף תשומת לב לא מקנה שליטה על השוק.

· • —– ٠ ✤ ٠ —– • ·

"את רוב הכסף שלך תעשה בשוק דובי", אמר המשקיע האגדי שלבי קולום דיוויס, "פשוט לא תבין זאת באותה עת".

אם ב-2020/21 הסיכון "נעלם" וההזדמנויות היו בכל פינה, נראה שב-2022 כולם מודעים מאד לסיכון, ודווקא ההזדמנויות הן שנדחקו לשטח המת של המשקיעים.

זה לא מפתיע, בהינתן העובדה שהשיח הפיננסי בארץ, כמו בחו"ל, רווי בדובים נצחיים שתוהים בקולניות אם אי-פעם נראה את השוק מתאושש. סנטימנט שלילי כזה הוא כמובן קרקע פורייה לפסימיות נוספת.

אף אחד לא רוצה לשמוע את זה, אבל ירידות חזקות מגדילות את הפוטנציאל של שוק המניות להניב תשואה גבוהה יותר.  באפט הסביר זאת בשעתו: "נפילות בשווקים לא מטרידות אותנו. זו הזדמנות להגדיל את שיעור הבעלות שלנו בחברות מצוינות עם הנהלה מצוינת ובמחירים טובים."

אבל בסופו של יום, ההיסטוריה מלמדת שתקופות של ירידות חדות בשוק המניות הן זמן נהדר לקנות מניות. התשואה החציונית שהניב מדד ה-S&P 500 ב-12 החודשים העוקבים אחרי ירידה של 20%- עומדת על 23.8%.

והתשואות אפילו יותר מרשימות עבור מי שקנה בתחתית בטווחים של שנה, שלוש וחמש שנים:

כך, אם לפני 2022, משקיעים חששו שהשוק יקר מדי,  כעת הגענו סוף סוף לנקודה שבה התשואה הצפויה (בתוחלת)  מהשקעה במניות אטרקטיבית יותר במבט צופה פנה עתיד. המחירים הנמוכים מגלמים חלק גדול מהסיכון המוגבר, כולל ציפיות למיתון ועליית ריבית, ובכך משקפים פיצוי עבור מי שייטול את הסיכון הזה.

מטבע הדברים, העתיד אינו מוכתב על-ידי העבר, ובוודאי שאין ערובה להצלחה. היסטוריה פיננסית לכל היותר נותנת הקשר לדברים ומלמדת על קשת התוצאות האפשריות. יש להתייחס אליה בערבון מוגבל, ולהוציא מהלקסיקון מילים כמו "תמיד" או "אף פעם" כשמדובר בשוק ההון.

ויחד עם זאת, למשקיעים שימשיכו להשקיע לאורך זמן, למרות ותוך כדי הנפילות בשווקים,  יש סיכויים גבוהים יותר לקצור תשואות עודפות.  גם אם אתם לא משקיעים באופן יזום, תהיו בטוחים שקרן הפנסיה שלכם קונה מניות במחירים נמוכים ב-20% ביחס למה שהיו לפני חצי שנה. זה טוב!

עכשיו, אני יכולה להבין מדוע בעיני רבים זה מטופש עד כדי חסר אחריות להמשיך להשקיע כסף באופן שיטתי בשוק המניות בתקופה זו. ואכן, רבים ברחבי המרשתת מבקרים אותי על כך שאני מחזיקה בעמדה הזו ועוד מעיזה להשמיע אותה בפני קוראיי התמימים.

ככה זה: יש מי שרואה בשוק דובי הזדמנות לקנות מניות במחירים נמוכים יותר, ויש מי שרואה בו הזדמנות לצהול על כך שהעולם נשרף וש"חבל שלא הקשבנו". מכל מקום, הדובים הנצחיים הללו לעולם לא יעודדו אתכם להיכנס חזרה לשוק אחרי שהפחידו אתכם.

כדי להבין מהיכן נובע ה"אפסייד" (פוטנציאל הרווח) אחרי נפילות בשוק ההון, חשוב להיזכר בכלל הבסיסי של רווחים והפסדים: על כל % הפסד, נדרש % רווח גדול יותר כדי להתאושש מההפסד.

הנוסחה לחישוב הרווח הדרוש היא:

כאשר L מייצג את שיעור ההפסד באחוזים כשבר עשרוני.

כך, למשל, אם מחיר הנכס נחתך בשיעור של 10%, זאת אומרת שיהיה צורך ברווח של 11.11% כדי לחזור לשיא, שכן:

ככל שההפסד גדול יותר, כך יידרש רווח עתידי משמעותי יותר. אם, למשל, מחיר הנכס נחתך ב-50%, יהיה צורך ברווח של 100% כדי לחזור לשיא. אם מחיר הנכס נחתך ב-75%-, יהיה צורך ברווח של 300%.

נכון לסגירה האחרונה, ה-S&P500 רחוק 17.2%- מהשיא האחרון. מכאן שכדי לחזור לשיא, הוא יידרש להניב תשואה של -1=0.2077= 20.77%.

אם נניח שבסופו של דבר השוק יחזור לשיא הקודם, השאלה היחידה שנותרת היא כמה זמן זה ייקח לו. תוך כמה שנים השוק יניב את אותם 20.77% מיוחלים?

ה-S&P 500 רשם את שיאו האחרון ב-3 בינואר 2022, ומאז הידרדר לשוק דובי (ירידה של 20%- מהשיא).

מתי לדעתך נראה את השיא הבא?

— הסולידית (@hasolidit) July 16, 2022

ובכן, יותר מ-55% מהמשיבים לסקר הנ"ל  סבורים שהשוק יגיע לשיא לכל המאוחר בשנתיים הקרובות. כדי לחשב את התשואה המתואמת, נסתייע בנוסחה:

כאשר G הוא הרווח הדרוש להתאוששות ואילו y הן מספר השנים שעבורם מתבקש החישוב.

אם רוב משתתפי הסקר צודקים, המשמעות היא שבכל אחת מהשנתיים הקרובות השוק יניב תשואה מתואמת של 9.89%= 1-(1/2)^(1+0.2077).

אם זה ייקח 3 שנים, אנחנו מדברים על תשואה מתואמת של 6.5% בשנה.

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מציעים לי תשואה כזו – אני לוקחת. אני לא מכירה יותר מדי מקומות שמאפשרים להשיג תשואה של 6 עד 10 אחוזים בסביבה הנוכחית.

משקיעים שלא קונים מניות עכשיו אומרים, במילים אחרות, שהם לא מעוניינים בתשואה כזו, או שהם סבורים שפרק הזמן להתאוששות יהיה ארוך משמעותית, כמו בועת הנכסים ביפן. כמובן, אי-אפשר לשלול תרחישי קיצון, אבל הייתי מגדירה אותם כבלתי סבירים מאד.

אני, בכל מקרה, ממשיכה להזרים כסף לשוק. יש לי סיבות היסטוריות, מתמטיות ופסיכולוגיות טובות להאמין שזה הדבר הנכון בעת הזו.

⬛

ולשאר החדשות: הנה הזדמנות להוזיל עלויות עבורכם (במיוחד אם אתם עדיין משקיעים דרך הבנק), ועל הדרך לתמוך קצת בבלוג הזה 😊

באקסלנס, הברוקר שבאמצעותו אני משקיעה, החליטו להאריך את הפטור מדמי טיפול חודשיים לשנתיים. בנוסף מציעים שם בונוס הצטרפות בסך 100 ₪, 40 עסקאות בחינם בקרנות מבית קסם/KTF, ועמלות קנייה/מכירה אטרקטיביות (0.07% לקרנות מחקות, 0.08% למניות בארץ, וסנט למניה עבור קרנות ומניות בארה"ב בכפוף למינימום $5 לעסקה). כעבור שנתיים ישנם דמי טיפול חודשיים בסך 19 ש"ח המתקזזים כנגד עמלות המסחר. סכום מינימלי  לפתיחת חשבון: 20,000 ₪. ניתן להצטרף דיגיטלית באמצעות קישור השותפים הזה (אם תוצגנה עמלות אחרות בתהליך פתיחת החשבון – אנא התעלמו מהן). תודה!