שו"ב פיננסי: איך לעקוב אחרי שווי נקי בזמן אמת   - הסולידית

הכסף שלי, ברוח ימים אלה, משול ליחידות צבאיות שלכל אחת יש משימה מוגדרת.

חלקו מוקצה לביטחון שוטף, כלומר, מיועד לצריכה שוטפת.

חלקו מרותק כעתודה לחירום.

רוב הכוח ההתקפי נשמר להשקעות לטווח ארוך, כשהכוחות המיוחדים אף משייטים מעבר לקווי האויב (או לגבולות המערכת הפיננסית המוכרת).

כל שקל הוא חייל. לכל שקל יש תפקיד. אף שקל לא יושב בצד ומתחפ"שן.

אפילו כסף שמיועד לתשלום מקדמות מס מוחזק בקרנות כספיות כדי להניב עוד קצת ריבית. הרי עכשיו כשעידן ריבית האפס מאחורינו ואפשר לקבל תשואה נומינלית סביב 4% בלי סיכון, אין באמת הצדקה להחזיק סכומים גדולים בעובר ושב.

כדי לקבל תמונת מצב על ביצועי "הכוחות" שלי, אני מנהלת מעקב אחר השווי הנקי.

שווי נקי, Net Worth בלעז, הוא שם מפוצץ למשוואה נכסים פחות התחייבויות, או בפשטות, "כל מה שיש לי פחות מה שאני חייבת".

כדי לחשב אותו, אני סוכמת את שווי השוק של כל הנכסים (למשל: יתרת עו"ש, פיקדונות, קרנות נאמנות, שווי נדל"ן, שווי ניירות ערך, שווי חיסכון פנסיוני, עסקים, זהב ותכשיטים, כלי רכב ועוד) ומחסירה מהסכום את יתרת כל ההתחייבויות (למשל: הלוואות לדיור, הלוואות אישיות, כרטיסי אשראי ועוד).

התוצאה היא שיקוף של תמונת העושר שלי בנקודת זמן נתונה.

גיבוש תמונה כזו הוא שלב ראשון (וקריטי) עבור כל אדם שמעוניין לשפר את מצבו הפיננסי, כל שכן להגיע ביום מן הימים לאי-תלות כלכלית.

אני כותבת את זה משום שיש המון אנשים שמתנהלים בלי לדעת מה מצבם הנכסי או התזרימי, ובערות כזו, לטעמי, היא "לוקסוס" ששמור רק לדרי רחוב מצד אחד או לעשירים מופלגים מצד שני.

אחרי הכל, אם נקודת המוצא לא ברורה לכם, אין שום דרך להגיע ליעד.

המפתח: מעקב לאורך זמן

שווי נקי, מעצם הגדרתו, משתנה כל הזמן, כפועל יוצא של שינויים בהכנסות ובהוצאות, נטילת הלוואות והשקעות בנכסים שערכם עולה ויורד על בסיס יומי.

לכן, למרות החשיבות של גיבוש תמונה ראשונית, אי-אפשר להסתפק בניתוח חד-פעמי, ש"מצלם" את העושר שלכם בנקודה נתונה בזמן.

אידיאלית, השאיפה היא שהשווי הנקי יצמח לאורך זמן.  הדרך לגרום לשווי נקי לצמוח היא פשוט לחסוך יותר (בין אם בדרך של הגדלת הכנסות או צמצום הוצאות), ולהפנות את החיסכון לפירעון הלוואות, לצבירת נכסים או לשניהם גם יחד.

זה ממחיש את הזיקה ההדוקה בין שווי נקי לתזרים מזומנים:  אם ההכנסות עולות על ההוצאות באופן עקבי, השווי הנקי צפוי לגדול. אם ההוצאות עולות על ההכנסות באופן עקבי, השווי הנקי צפוי לקטון.

כדי לוודא התקדמות, אם כן, יש לנהל מעקב סדור אחר ההתפתחות של השווי הנקי לאורך זמן.

אני מנהלת מעקב כזה כבר שנים ארוכות. בסוף כל חודש קלנדרי אני בודקת כמה כסף הצטבר לי בעו"ש, בקרנות הכספיות, בביטקוין, בקרנות ההשתלמות, בקרן הפנסיה, בתיק הקרנות המחקות שלי ובתיק הדיבידנדים שלי, ומתעדת את הסכום בגיליון נתונים ייעודי.

הגיליון הזה מגולל, ברמה החודשית, את סיפורו של הכסף שלי: גרף רב-שנתי — שלשמחתי עולה בכיוון צפון מזרח – שמבטא את צמיחתו של הכסף שחסכתי והזרמתי לשוק ההון לאורך השנים, בפילוח לסוגי נכסים.

לפני כמה שבועות (או חודשים? מי זוכרת) פרסמתי צילום מסך מהגיליון הזה בעמודים שלי ברשתות החברתיות. מסיבות פרוזאיות, נאלצתי להסיר אותו אחרי שכל מיני מוחות יצירתיים ניסו לשחזר את המספרים המטושטשים באמצעות כלי בינה מלאכותית.

תחילה חשבתי – This is why we can't have nice things. אבל בעקבות בקשות חוזרות ונשנות החלטתי לשתף טמפלייט של הגיליון המלא, הפעם ללא נתוני אמת, לשימושכם ולהשראתכם.

ניתן ליצור עותק של הגיליון באמצעות הקישור הזה ולערוך אותו בהתאם לצרכים שלכם.  נדרשת שליטה בסיסית בגוגל שיטס כדי לתפעל אותו, אבל אני מאמינה שזה יהיה אינטואיטיבי לקורא הסביר. למען הסר ספק, הנתונים שם הם לצורך "מילוי מקום" בלבד ולא משקפים את השווי הנקי האישי שלי. שימו לב שמכיוון שהגיליון מייבא שערי ניירות ערך מפורטלים פיננסיים ישראלים, נדרש לאשר ייבוא כאמור בסרגל הצהוב שייפתח (ולהמתין מספר שניות), אחרת הגיליון לא יעבוד.

לצבור זמן, לא רק כסף  

חדי העין יבחינו שאני לא עוקבת רק אחרי צמיחת הסכום האבסולוטי, אלא גם אחרי כמות "חודשי המחייה" שצברתי.

הסיבה לכך היא ששווי נקי הוא מדד חד-ממדי: הוא בוחן עושר באופן אבסולוטי, תוך התעלמות מממד ההוצאות.

אם נשאל 10 אנשים שונים "כמה כסף צריך כדי לפרוש" נקבל 10 תשובות שונות בעליל. יש שיאמרו, למשל, ש-3 מיליון ש"ח זה סכום עתק שיאפשר להם להפסיק לעבוד מיד, בעוד שאחרים יגחכו ויאמרו שאין סיכוי לפרוש עם סכום כל כך קטן.

ההסבר לכך הוא שעושר צבור חייב להימדד ביחס לגובה ההוצאות של משק הבית. 3 מיליון ש"ח בידיו של חוסך שמוציא 10,000 ש"ח במוצע בחודש יציבו אותו מיד בפוזיציה של אי-תלות כלכלית. להבדיל, 3 מיליון ש"ח בידיו של חוסך שמוציא 50,000 ש"ח  בממוצע בחודש יחייבו אותו להמשיך לחסוך ולהגדיל את השווי הנקי שלו.

כלומר חוסך ב' מרוחק משמעותית מאי-תלות כלכלית (במונחים של היכולת לקיים את עצמו מנכסיו בלבד) הגם שהשווי הנקי שלו זהה לזה של חוסך א'.

לכן היחס בין השווי הנקי לגובה ההוצאות חשוב. הוא מאפשר גם להסביר למה אנשים שונים מאמצים יעדים פיננסיים שונים בתכלית.

לצורך החישוב, אני מחלקת מדי חודש את השווי הנקי שלי בהוצאה החודשית הממוצעת כדי לחשב כמה "חודשי מחייה צבורים" צברתי.

כללי אצבע מבוססי מחקר טריניטי כמו "כלל ה-300" מלמדים שאדם  יכול להחשיב את עצמו כעצמאי כלכלית אם צבר 300 חודשי מחייה (בהנחה שמוצא דרך לגרום לחסכונותיו להניב 3% מעל האינפלציה). בסיטואציה כזו אדם יכול להסתמך, בתאוריה או בפועל, על משיכה תקופתית מחסכונותיו כדי לממן את עצמו, מבלי להיות תלוי במקור הכנסה אקטיבי כלשהו.

אי-אפשר לאכול שווי נקי

כאמור, המעקב החודשי מאפשר לי לחבר רצף של "צילומי מסך" ולזהות מגמה בהתפתחות השווי הנקי שלי לאורך זמן.

אבל אני לא מסתפקת רק בזה.

אני רוצה לוודא שלפחות חלק מהנכסים שאני מחזיקה יספקו לי תמונה קרובה ככל הניתן של שווים בזמן אמת (*).

אם נשוב לאנלוגיה הצבאית, הרי שזו המקבילה הפיננסית למערכת שו"ב (שליטה ובקרה).

ישאל השואל – למה שיהיה לי צורך לדעת כמה אני שווה בדיוק בכל רגע נתון?

והשאלה במקומה, הלא על פניו מעקב כזה אפקטיבי בערך כמו לעשות בדיקת דם על בסיס יומי.

לא זו אף זו, מעקב כה הדוק עלול להיות כרוך בעומס מנטלי-רגשי משמעותי, במיוחד בתקופות של טלטלות בשוווקים הפיננסים.

"אם בעלות על מניות עבורך היא פרויקט לטווח ארוך," הזהיר פרופ' כהנמן, "מעקב יומי אחר השינויים בשעריהן הוא רעיון גרוע ביותר: אנשים כל כך רגישים להפסדים בטווח הקצר, שאם יספרו את כספם על בסיס יומי, הם יהיו אומללים."

אז למה בכל זאת להתעלל בעצמי עם בקרה כזו?

ובכן, התשובה קשורה בפרמטר אחד: נזילות.

נזילות פירושה מידת היכולת להמיר נכסים לכסף מזומן בהתראה קצרה ומבלי לספוג הפסדים כבדים בדרך.

נכסים שונים נבדלים זה מזה במידת הנזילות שלהם. אם יש לי דירת מגורים בשווי 3 מיליון שקל, קרן פנסיה בשווי 2 מיליון שקל, תיק מניות של 200,000 שקל, והלוואה של 100,000 שקל, הרי שהשווי הנקי שלי יהיה 3,000,000+2,000,000+200,000 פחות 100,000, או 5,100,000 ש"ח.

אבל מה קורה אם אני צריכה, מסיבה כלשהי, להנזיל את כל הכסף הזה מיד?

סביר להניח שאם אני לחוצה למכור את הנדל"ן אצטרך לספוג תספורת רצינית במחיר כדי להשיג עסקה מהירה.

אם אמשוך את קרן הפנסיה שלא כדין, אצטרך לשלם מס בשיעור 35% מהצבירה (או מס שולי, לפי הגבוה).

במילים אחרות, פנסיה ונדל"ן אלו נכסים לא נזילים. אני לא יכולה "לאכול" את שווי השוק של הנכסים הללו. להבדיל, ניירות ערך סחירים אפשר למכור מיד, בכמה לחיצות עכבר.

כך, בדוגמה לעיל, על אף שהשווי הנקי שלי עומד על 5,100,000 ש"ח, השווי הנקי הנזיל שלי עומד על 100,000 ש"ח בלבד.

שווי נקי נזיל, אם כן, משקף את סכום הכסף שיהיה בידי החוסך אם ימכור את כל נכסיו ויפרע את מלוא חובותיו. אם שווי נקי משקף ההצלחה או כישלון פיננסי לאורך שנים, הרי ששווי נקי נזיל משקף את הגמישות והמוכנות הפיננסית להגיב במהירות, אם כדי להתמודד עם משבר פתאומי  ואם כדי לנצל הזדמנות נדירה.

בעולם מסוכן ובלתי צפוי אולי יותר מאי פעם, אני מאמינה שלנזילות יש חשיבות, על אחת כמה וכמה בהקשר של חתירה לעצמאות כלכלית.

לדאבון הלב, הנתונים מראים שנזילות היא לא קריטריון ראשון במעלה עבור משקי הבית בישראל.

לפי נתוני מאזן החשבונות הלאומי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שווי הנכסים של משקי הבית בישראל עמד ב-2021 על  1.45 מיליון ש"ח בממוצע למשק בית, או 430 אלף ש"ח בממוצע לנפש. שווי ההתחייבות הממוצעת של משק הבית, להבדיל, עומד על 302 אלף ש"ח. מכאן שהשווי הנקי הממוצע של משקי הבית בישראל נכון ל-2021 עומד על 1.148 מיליון ש"ח.

אלא שפילוח הרכב הנכסים של משקי הבית ממחיש את הפער המשמעותי בין השווי הנקי לשווי הנקי הנזיל של משקי הבית בישראל.

39.8% מכלל נכסי משקי הבית מרותקים ל"עתודות ביטוח" (ביטוח חיים, קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות) ואילו 29.8% הם בכלל נכסים לא פיננסיים (כולל נדל"ן, בניכוי ערך הקרקע). רק 26.9% מנכסי משקי הבית הם באפיקים נזילים כמו פיקדונות וניירות ערך.

במילים אחרות, שווי השוק של הנכסים הנזילים של הציבור עומד על 390,050 ש"ח בממוצע  בלבד למשק בית.

בהינתן שההתחייבות הממוצעת למשק בית עומדת על 302,000 ש"ח, הרי שבעוד שהשווי הנקי הממוצע של משקי הבית הוא 1.148 מיליון ש"ח, השווי הנקי הנזיל הממוצע למשק בית בישראל עומד על 88,050 ש"ח בלבד. שימו לב: זהו הנתון הממוצע, לא החציוני (שככל הנראה אפילו נמוך יותר).

כך, העובדה שעיקר (כ-70%) נכסיהם של משקי הבית בישראל מוחזק בנכסים המתאפיינים בנזילות נמוכה מביאה לפער דרמטי, של עשרות אחוזים, בין השווי הנקי לשווי הנקי הנזיל.

המשמעות היא שגם משקי בית שנחשבים מבוססים על הנייר עלולים להיקלע לקשיי נזילות במשבר. על פניו הם עשירים, אבל בצוק העיתים הם עלולים להתקשות לגשת לעושר שלהם. ואם את מתקשה לגשת לעושר שלך כשאת זקוקה לו – למשל כדי לממן את הפרישה שלך —  אז מה בדיוק שווה העושר שלך?

במובן זה, התמונה החיה שמשדרים לי הנכסים שלי מאפשרים לי להעריך ולו באופן כללי את מידת היכולת שלי להתמודד עם תרחישים שיחייבו הנזלה של כל הנכסים שלי.

(*)  ראו לשונית 3 בגיליון הנתונים, אשר כוללת נוסחאות המשקפות בזמן אמת את שווי האחזקה של קטגוריות נכסים שונות: מניות וקרנות בארה"ב, קרנות איריות הנסחרות בישראל,  קרנות סל וקרנות מחקות ישראליות, מטבעות קריפטוגרפים  ועוד. כל שנדרש מצדכם הוא להחליף את הסימול ואת כמות היחידות שאתם מחזיקים מהנייר.

מנהלות: כן, כן. חודשים ארוכים שלא כתבתי כאן. אני מצטערת על זה. אני מרגישה שאנו בעיצומה של תקופה היסטורית וגורלית והקשב שלי נודד מטבעו לרשתות החברתיות. אני מתכוונת לעשות מאמץ להחזיר את הפוקוס לבלוג הזה. כרגיל, אם מצאתם תועלת בפוסט הזה, אנא שקלו להסתייע בהמלצותיי. 🌷