פורטוגל טיול מקיף 16 יום מאי 2023

פורטוגל נבחרה כיעד לטיול מקיף כבר כמה שנים, אך רק עכשיו הצלחנו להוציא לפועל טיול שכזה.

רוב המטיילים נוסעים ומתמקדים בליסבון ופורטו ומה שביניהם, טיול שניתן לבצעו בזמן של כשבוע עד 10 ימים. הקצנו ליעד זמן יותר ארוך ועשינו ממש טיול מקיף, שכלל גם את מזרח המדינה ואת אזור הדרום, חבל אלגרבה. סך מרחק הטיול ברכב כ- 2700 ק"מ.

7/5 יום א

עם הנחיתה בשעה 9:10 בבוקר, שכרנו רכב בחברת GREEN MOTION וישר יצאנו לדרך לכיוון מזרח.

כפי שהומלץ ע"י כותבים אחרים בבלוגים, לקחנו VIA VERDE, המנוי לנסיעה בכבישי אגרה, שמאפשר לעבור בכבישי אגרה ללא עצירה. החיסרון, לא יודעים מראש כמה יעלה תענוג החיסכון בזמן. לדוגמה, בחזרה מלאגוס לכיוון ליסבון חסכנו כ1.5 ש' , אך המחיר היה כ- 30 יורו. טכניקת הבדיקה להיקף החיסכון בזמן אמת היה בדיקה במקביל בוויז ב-2 הטלפונים שלנו, אחד עם כבישי אגרה, והשני ללא כבישי אגרה (מומלץ לשים לב להגדרות), וראינו האם החיסכון בזמן/מרחק הינו משמעותי ומצדיק עלויות. יש לציין שלעיתים מדובר בדקות ספורות, אך יש עלויות כלשהן, אז פשוט מומלץ לשים לב.

נסענו ל- EVORA , חנינו במגרש עפר גדול קרוב למרכז (חינם), טיילנו בעיר כ- 1.5 ש'.

נכנסנו לכנסיית סן פרנסיסקו igreja de sao Francisco , שהייתה נחמדה, אך כדי לראות את הקירות המרשימים והמיוחדים, המכוסים ב5000 עצמות וגלגלות ושלדים שלמים, יש להיכנס למוזיאון מהצד של הכנסייה, עלות 6 יורו לאדם.

ככר מאד יפה היא PRACA DO GIRALDO. יש רחוב עמוס חנויות ורחבה בה מוצב פסל ומזרקה. זוהי עיר עם כ- 53.5 א' תושבים. בימי הביניים הייתה מושב לכמה ממלכי פורטוגל.

יושב בה ארכיבישוף. המרכז ההיסטורי הוכר ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית. 4000 בניינים היסטוריים. ארמונות, שערים וממש עיר מוזיאון. משנת 1551 פעלה בה אוניברסיטה ישועית, זהו מסדר שהוקם להילחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית. ככל הנראה נכבשה ע"י הרומאים ב138 לספירה. היישוב התפתח והיו מסביבו חוות גידול חיטה גדולות, מכרות נחושת וברזל ומחצבות שיש. בתקופת נדודי העמים נכבשה ע"י ויזיגוטים – שבטים גרמנים. ב715 נכבשה ע"י ערבים וברברים מוסלמים. ב913 נכבשה ע"י צבא נוצרי גדול ונהרגו 700 לוחמים מוסלמים. ב1165 שוחררה ע"י אביר ז'רלדו והוא מסר אותה לאפונסו אנריקש מלך פורטוגל הראשון. שיא הפריחה היה במאה ה- 16 כשישבו בה הארכיבישופים. הייתה מרכז תרבותי חשוב, כולל מחזאים, מלחינים, ציירים. 1637 פרץ מרד על מיסים ומים. ב1640 פרץ מרד גדול נגד השלטון הספרדי. סגירת האוניברסיטה ב1759 היווה מכה אנושה לעיר. האוניברסיטה נפתחה מחדש רק ב1979. העיר הוכרזה ב1986 ע"י אונסקו. מפורסמת בגבינות על שמה. חבל אלנטז'ו שימש אסם תבואה של פורטוגל. הייתה קהילה יהודית חשובה עד לגירוש ב1496. היה בעיר בית דין לאינקוויזיציה. היו בה הרבה אנוסים.

וילה ויסוזה VILA VICOSA– נסענו כשעה אליה. יש במרכז ארמון שכולו שיש, שימש משפחת אצולה. חנינו ברחוב קרוב והלכנו לארמון שנמצא בכיכר גדולה ויפה. ביקור לא ארוך, אבל עצירה נחמדה.

ELVAS –נסענו אליה כ- 50 ד' . באלווס יש אקוודוקט אמת מים עם קשתות ענקיות בגובה 31 מ'. מאד מרשים, לא חושבת שראינו בעבר כזה אקוודוקט. האמה באורך מספר ק"מ. נבנתה 1537-1622, 843 קשתות.  מגיעים לרחבת כורכר וניתן ללכת לאורך הסוללות יש נוף מדהים של הסביבה.

יש מבצר ליד, אך הוא היה סגור. נסענו לכיכר רפובליקה ולמבצר גראסה – גובה 404 מ', 1 ק"מ מצפון לעיר. שהיה כלא פוליטי ואח"כ צבאי. אתר מורשת עולמית ע"י אונסקו. הגענו כמה דקות לאחר סגירתו, אך הנוף שנשקף משם פשוט מרהיב. המבצר נראה ראוי להיכנס לבקר בתוכו, אך היינו חייבים להמשיך למקום הלינה, לפיכך נאלצנו לוותר.

נסענו לבית חווה בדרך למרבאו, שם, לאור עייפות מצטברת לאחר לילה ללא שינה, גם הזמנו את ארוחת הערב שכללה אוכל ויין שמכין בעל הבית, היה נחמד, תחזוקה של המקום הייתה בינונית ולכן איני ממליצה.

8/5 יום ב'

יצאנו בבוקר לכיוון MARVAO, נסיעה של כ- 35 ד'. החנינו ליד הכניסה מחוץ לחומה ליד השער PORTAS DE RODAO כפי שהומלץ בבלוגים, ושוטטנו בעיירה הציורית והיפהפיה. הכפר נכלל ברשימה של 1000 מקומות לראות לפני שמתים של הניו יורק טיימס .לבסוף עלינו לטירה/מבצר מהמאה ה- 13 שעל הצוק, כניסה 1.5 יורו לאדם. המקום יפה והנופים משם מקסימים. טיילנו על החומות, יש לציין שמסוכן ללכת על החומות עם ילדים קטנים. יש חניה די גדולה ליד הטירה, כך שמי שלא רוצה לחנות מחוץ לחומות ולחסוך את העלייה, יכול לנסות להתקרב לחניה זו. הקצינו למקום כ-2 ש'.

משם נסענו לגשר FONTE ROMANA DA PORTAGEM , שיש לציין שכלל אינו מרשים. די סתמי כגשר עתיק, מה שמעניין סביבו, זה הסיפור ההיסטורי. גשר רומי ולידו בריכה קטנטנה. מסופר שהיה אחד משערי האגרה שהקים מלך פורטוגל יוחנן השני (1455-1495), כדי לשלוט ולמסות את כניסתם של יהודים שגורשו מקסטיליה ואראגון, בספרד. כ-15,000 יהודים נכנסו לממלכה מאלקנטרה שבקסטיליה. במבנה אנדרטה לזכר הפליטים שביצעו את המעבר בשנת 1492. רבים מהאנשים הללו התאספו במחנה פליטים מאולתר ליד קסטלו דה וידה. חלק התיישבו בכפרים הסמוכים וחלק מתו לפני שהספיקו לעזוב .

נסענו ל- CASTELO DE VIDE - כפר מימי הביניים, הסתובבנו קצת ברחובות. נוף יפה נשקף מהנקודות הגבוהות.

רחוב הג'ודריה JUDIARIA נמצא די בקצה הפנימי ומדובר ברחוב צר מאד במעלה ההר. בית הכנסת מהמאה ה- 15 היה סגור. נסגר ב- 13:00, בדיוק 15 ד' לפני שהגענו . מתפקד כמוזיאון. נפתח שוב ב- 14:00 או ב- 15:00 תלוי בחודשי השנה.

עברנו ליד כנסיה nossa senhora da Penha ממנה תצפית יפה על הכפר והמבצר.

נסענו לתצפית MIRADOURO DAS PORTAS DE RODAO . לנסוע עד להיכן שנמצא המבצר, יש מרפסת ומגדל.

משם המשכנו ל- MONSANTO. הקדשנו למקום קרוב ל- 1.5 ש' . כפר יפה עם סמטאות צרות, בתים שנבנו בתוך וליד סלעי ענק (בולדרים). בקצה ההר לעלה רואים שרידי מבצר.

המשכנו ל- BELMONTE , קיבלנו את החדר במלון SINAI HOTEL . המלון מופיע כ- 4 כוכבים, אבל די בסיסי ובינוני, מזרונים לא נוחים . יצאנו לטייל בעיר. בית הכנסת, שכנראה משרת קהילה של כ- 200 אנוסים, היה סגור וגם המוזיאון היהודי

הסתובבנו באזור המבצר/טירה, שהיה נחמד. לאחר מכן חיפשנו מסעדה פתוחה (מרבית המסעדות נפתחות אחרי 19:00 ואפילו 20:00), ובסיום הארוחה חזרנו למלון.

9/5 יום ג'

התחלנו בבית הכנסת, שוב היה סגור, אז הלכנו למוזיאון היהודי. מוזיאון קטן, נחמד, עם דברי יודאיקה, אך לא לומדים הרבה מהתצוגה, בעלי הרגיש שזה לא משמעותי ומצדיק ביקור, אני כן. עלות 4 יורו לאדם.

האנוסים התפללו ביום כיפור במסווה של משחק קלפים, אפו מצות במרתף ובנו סוכות בבית, הדליקו נרות שבת בכדי חרס אטומים, תלו על החלונות נקניקיות עוף וקמח ונשאו בכיסים מזוזות קטנות מעץ, פורים חגגו ע"י חג נוצרי אסתריקה.

נסענו ל- POCO DO INFRENO , נמצא ליד MANTEIGAS המקום עם מפלים יפים ובריכה קטנה ליד, הגענו ישירות כשרשמנו את השם בוויז. לא מצאנו את התחלת המסלול שהומלץ בבלוגים של למטייל. יש חניון מסודר כ- 100 מ' מהם.

המשכנו בדרך ארוכה ומפותלת ויפה עם נופים מרהיבים, אפילו סכר שיצר אגם נקרא בדרכינו...

הנסיעה הארוכה בכבישים צרים ומפותלים לפיודאו עוברת דרך טרסות ירוקות.

הגענו ל- PIODAO כפר שנשתמר מצוין. בכפר כל הבתים מאבני ציפחה כולל מדרכות וגגות, חלונות ודלתות בכחול. עיירה מאד ציורית.

כשסיימנו את הסיור בעיירה נסענו ל- FOZ DE EGUA –כפר קטנטן עם גשרי אבן עתיקים יפים, נחל ובריכה קטנה . פונים בשלט PISCINA NATURAL. יש חניה, ממנה הולכים ברגל עוד כ- 200 מ' . יש גם גשר חבלים בעיקול הכביש , אך יש שלט איסור לעלות עליו, אז רק הצטלמנו. יש מסלול הליכה מעגלי של 6.3 ק"מ, מחבר את פיודאו לפוז דה אגואה, שלצערי לא מצאנו את הכניסה אליו גם בשל חוסר זמן, אך נראה שזהו מסלול נחמד ויפה .

בדרך עצרנו לשים את המזוודות בחווה יפה ב- PORTO DA CARNE, שם המלון בו לנו QUINTA DO QUINTO - זהו מקום לינה מוצלח מאד בחווה יפה עם כניסה אוטומטית לחדרים בשירות עצמי.

נסענו ל- TRANCOSO. חנינו ליד הכניסה לכפר ליד שער המלך PORTAS D'EL REI. לא הצלחנו למצוא בעיר העתיקה את הצלבים שהיו של האנוסים, ליד משקופי דלתות שהיו מיוחסים ל"נוצרים חדשים".

ככר העיריה PRACA MINICIPIOשם נמצא פסל "הסנדלר". בלוגר כתב שבמאה ה- 16 חי סנדלר צנוע בטרנקוסו בשם גונסאלו בנדארה, חשדו בו שהיה יהודי שהתנצר, והוא נהג להפיץ נבואות משיחיות. גם חזה את סוף העולם. , ניבא את שובו של המלך לפורטוגל כדי להציל את הממלכה, האינקוויזיציה לא אהבה את זה והוכרז איסור וחרם על דבריו. למרות זאת, דבריו הופצו והוא נשפט ונענש ומת כנראה ב1556. לאחר מכן החלה נבואתו להתגשם. ב- 1640 הכריזה פורטוגל על עצמאותה מספרד. בשל כך קיבל מעמד של נביא והציבו את פסלו.

יש ככר נחמדה LARGO PADRE FRANCISCO FERREIRA בה כנסיית הכפר.

היינו ליד בית החתול השחור. נתקלנו במסע לוויה נוצרי מאד גדול שיצא מהכנסייה המרכזית בכפר. 

RUE DA ALEGRIA אמור להיות עם פרחים (הורנטזיות), אבל זו לא הייתה תקופת הפריחה, אז רק ראינו המון עציצים עם העלים הירוקים, אך ללא הפריחה שתוארה ע"י אחד הבלוגרים. קראנו שתקופת הזוהר של העיירה במאות 13-14 . לכאן נמלטו חלק מיהודי ספרד בגירוש. רק ב1974 עם נפילת הדיקטטורה בפורטוגל הרגישו היהודים האנוסים בטוחים להרים ראש. ביום שישי יש שוק אזורי. לתחושתנו, ניתן לדלג על המקום, אלא אם יש עניין מיוחד.

10/5 יום ד' - עמק הדואורו

בבוקר הייתה ארוחה מצוינת, פגשנו זוג ישראלים שהמליצו על מסלול שנמצא בעמק הדואורו שכולל גשר חבלים הארוך בעולם 516 מ', שיש להזמין את הביקור עליו מראש באינטרנט, היות שכמות האנשים מוגבלת. הוא משולב בתוך מסלול של כ- 9 ק"מ . הגשר נקרא 516arouca bridge. מדובר בטיול של כ- 4 ש', לצערנו לא יכולנו לשלבו בטיול ברגע האחרון, אך נראה שזהו מקום שווה מאד לבקר (נפתח רק בשנת 2021).

נסענו ל- LAMEGO לכנסיה מרשימה עם מדרגות מיוחדות NOSSA SENHORA DOS REMEDIOS , פתוח מ- 8:30-18:00. חנינו למעלה ליד הכנסייה. נוף יפה מאד מלמעלה, אך גם יפה להשקיף מלמטה כלפי מעלה - כמה מאות של מדרגות...

נסענו לכיוון PESO DA REGUA – יש סכר מרשים REGUA DAM LOCK ואין קליטת אינטרנט בסביבתו .

כביש נופי N222 צמוד לנהר בין PINHAU לפסו דה רגואה

משם נסענו לייקב SANDEMAN - שאת יין הפורט שלו אנחנו מכירים מישראל - יין טעים מאד. היקב מצוי בין שטחי ענק הרריים של כרמים. מטפסים אליו בכביש מפותל עם נוף מדהים על העמק. המקום בו ניתן לבצע טעימות מפואר וכנגד 11 יורו ל-3 כוסיות טעימה, לקחנו יין קלאסי. למביני עניין, ניתן לבצע טעימות גם ליינות מיוחדים, אך המחירים עולים בהתאם. אל תשכחו שצריך לנהוג אחר כך...

נסענו ל- PINHAU , בה יש תחנת רכבת עם ציור על אריחים של חרסינה עם ציורי האז'ולזוש על חיי היומיום של האזור לפני כ- 100 שנים. אז'ולזוש הם אלמנט אדריכלי, אריחים מקרמיקה מעוטרים המהווים חלק מהמורשת הלאומית הפורטוגלית. לרב מצוירים בכחול. שימו לב מבחינת חניה - עמוס שם מאד, אם תתרחקו, תוכלו למצוא מקום יותר סביר. אין חניה חינם...

תצפית על העיר VEWPOINT DE LOIVO– בדרך לשם נוף הררי עם כרמים. מישהו מהבלוגרים כתב שהדרך "מאתגרת", אז הכוונה לכביש צר בתוך כפר צפוף ביותר, עם סיבובים קשים ושיפועים שקשה להאמין שמכוניות יכולות לנסוע בהם, אז תנשמו עמוק ותתכוננו למשהו שעוד לא חוויתם..

להערכתי, הוויז בוחר דרכים שמקצרות, אך יש אלטרנטיבות...ממליצה לבחון.

תצפית סאו לאונרדו SAO LEONARDO DA GALAFURA – נסיעה לשם מטפסת דרך כרמים. גם כאן נסיעה מאתגרת, מאד ממליצה לבחון עוד דרכים לא הכי קצרות כמו שהוויז נותן.

נסענו לכיוון VILA REAL למלון יפה, חדיש ומפנק BORRALHA HOTEL RESTAURANT & SPA

11/5 יום ה'

גם כאן הייתה ארוחת בוקר טובה מאד. התייצבנו בפתח של CASA MATHEUS כמה דקות לפני 9:00 מועד פתיחתו. מסתבר שחשוב להזמין סיור מודרך מראש, היות שבכלל לא היינו בטוחים שבא לנו להיכנס לבית, אז לא הזמנו. למי שחשוב - תזמינו מראש, כי סיכוי קלוש שיהיה ניתן. יחד עם זאת, ניתן היה לבצע סיור עצמאי בגנים היפים, עלות 12 יורו לאדם, אז הסיור ארך כ- 40 ד', לדעתנו לא מוצדק התשלום הגבוה. לא הייתי מתאמצת לבוא לכאן במיוחד, רק אם נמצאים בסביבה.

נסענו ל- AMARANTE . עיירה שוקקת ונחמדה. כל מה שמעניין לראות נמצא ממש ליד הגשר העתיק SAO GONCALO BRIDGE מהמאה ה- 18, אחרי הגשר שמאלה ככר הרפובליקה, בצד ימין כנסיה ומנזר ע"ש SAO GONCALO נחשב לוולנטיין הקדוש של פורטוגל, מקדם נישואין ופריון. , ימי ד' וש' שוק עירוני. לחנות מחוץ לעיר העתיקה. הכיכר הייתה בשיפוצים בעת ביקורינו, אז להערכתי מספיק 30-50 ד' סה"כ לסיור.

נסענו ל- GUIMARAES גו'ימאראיש . ראשית נסענו לשים מזוודות במלון בשעה 13:00, והפעם בחרנו ללון ב- Pousada Mosteiro de Guimaraes המפוארת שהייתה בעבר מנזר POUSADA DE SANTA MARINHA. המקום, שככל הנראה נבנה לראשונה במאה ה- 9 כיום הינו מלון 5 כוכבים, נמצא כ- 1 ק"מ ממרכז העיר ומשקיף על העיר. לא מקום זול, אבל רציתי שנחוש את האווירה, אז בחרתי את המלון שבעצמו נראה כמו ארמון, יעידו על כך התמונות... אגב, במלון היו מאד נחמדים ולמרות שהגענו מוקדם, הכינו וקיבלנו את החדר תוך 15 ד'. עשינו סיור ופשוט נהנינו מהמקום המדהים. בנוסף הזמנו קפוצ'ינו, שהיה טעים מאד ואף הגיע בליווי של מאפינס כחלק מהקפה...בהחלט מקום מפנק. ניתן להירשם בחברות למועדון של כל הפוסאדות בפורטוגל ולהוזיל 10% מהעלות, ולעיתים יש גם מבצעים מעבר לכך.

המקום נוסד ב1154 ע"י דונה מפלדה, אשתו של דום אפונסו הנריק, מלך פורטוגל הראשון. בשל נדר שנדרה לבתולה הקדושה מרגרט ולפטרון האחראי על לידה. הקלויסטר וחלקים מהמבנה לא השתנו במהלך השנים. ב1834 הפך המבנה לפרטי. בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 המבנה הועבר לממשלה הפורטוגלית לטובת ביצוע שימור למבנה.

נסענו לעיר וחנינו ליד המבצר/מצודה משנת 900 CASTELO DE GUIMARAES. ג'ימראיש הייתה הבירה ראשונה של פורטוגל. בראשית המאה ה- 12. כיום יש בה כ- 160 א' תושבים. עיר עם הרבה צעירים ומרכז תרבות.

התחלנו בכניסה לארמון הדוכס המרשים מהמאה ה- 15 PACO DOS DUQUES DE BRANCA, כניסה עולה 5 יורו לאדם.

טיילנו לפי המלצות מטיילים בבלוגים ובהחלט נהנינו מהעיר היפה מלאת האווירה ומלאה בתיירים רבים. הסיור ארך כ- 2 ש'. טיילנו בעיר העתיקה, בכיכר JARDIM DO LARGO REPUBLIC OF BRAZIL ליד כנסיית אורטוריוס, ככר העיר העתיקה LARGO DA OLIVIERA שם גם בית העירייה העתיק.

נסענו ל- BRAGA כ- 35 ד' , דבר ראשון ל- BOM JESUS DO MONTE כי ידענו שנסגר ב- 18:00. נכנסנו לכנסיה, בהחלט יפה. ירדנו במדרגות היפות והמיוחדות, זה חלק מהחוויה, כמובן שגם צריך לחזור...זמן הביקור - 1 ש'. לנסוע עד שלט ליד תחתית המדרגות יש גם אוטובוסים שחונים.(הוייז מביא לפני...)מערכת המדרגות מייצגת את 5 החושים של האדם  וגם ערכים תקוה, אמונה, בטחון, תהילה, שלום, משמעת, צדקה, זכאות. פתוח 9-18.

משם נסענו לעיר לחנות ליד כנסיית SE. הצלחנו להגיע לפני שנסגרת ב- 18:30 ונכנסנו, עלות 2 יורו לאדם.

עיר עתיקה מקסימה. טיילנו ב- מדרחוב DOM AFONSO  DIOGO DE SOUSA וממשיך  600 מ' נוספים לכיכר הרפובליקה עם מזרקה, ולידה מגדל עתיק  TORRE DE MENAGEM . ארמון בארוק PALACIO DO RAIO . שדרות AVENIDA DA LIBERDADE. גנים, בית העיריה, שער העיר ARCO DA PORTA NOVA.

חזרנו לג'ימראיש ישירות למסעדה שהומלצה LUZZO במרכז העיר . מסתבר שזו רשת מסעדות איטלקיות. היה טעים. שימו לב, כשמציעים לכם גריסיני עם לחם, פסטו שמן זית וזיתים, כדאי לברר עלויות - זה אפטייזר שנפוץ בפורטוגל ולרוב גובים מחיר נפרד לכל מטבל, וכך עלותו לפחות כ- 10 יורו ברוב המקומות, אז כדאי לשאול ולוודא שזה מה שאתם רוצים. סה"כ שאר התפריט המחירים בהחלט סבירים. בעקרון המסעדה נמצאת באזור בעייתי לחנייה, אז צריך לחנות קצת יותר רחוק במקומות שאחרי 19:30 החניה חינם עד הבוקר.

12/5 יום ו'

נסענו לצפון לכיוון מפלי CASCATA DE PINCAES. למרות שילוט, לא הצלחנו למצוא את המפלים, זה היה מאד מוזר, כי המקומיים שואבים את המים והמקום אליו כוונו השלטים היה למקום השאיבה, למרות שבציור רואים מפלים. בדרך כלל אנחנו מוצאים בקלות מקומות שכאלו, בהיותנו מטיילים מיטבי לכת שעושים הרבה טיולים שכאלו, פה לא הצלחנו וזה די היה מתסכל. מצאנו רק משהו ממש קטן, סוג של זרזיף...

המשכנו למפלי - CASCATA DO ARADO, שם יש כביש כורכר שמגיע עד למדרגות שעולות לתצפית על המפלים המרהיבים. התמזל מזלנו לראות קבוצה של 4 גברים שעשו קניונינג (סנפלינג בתוך מפלים), זו הייתה הצגה ממש טובה... במקור תכננו לנסוע ללינדוסו לפי המלצות של בלוגרים בלמטייל, אך הכביש עובר מקטע בספרד והביטוח של הרכב לא כיסה יציאה מגבולות פורטוגל, אז ויתרנו.

נסענו ל- PONTE DE LIMA – חנינו בחניון כורכר ענק חינמי ליד הגשר על שפת הנהר. חצינו את הגשר העתיק PONTE ROMANA לכיוון גני PARQUE DO ARNADO, לא היה משהו מיוחד בגנים. סתם נחמד לטייל שם.

ויאנה דו קסטלו – נסענו קודם למלון בשל מגבלת שעות לקבלת החדר. שמנו בוויז MIRADOURO SANTA LUZIA - הוויז וגם גוגל מאפ מביא לסתם מקום בעיר . בדיעבד הסתבר ששם התצפית הוא SANTUARIO DE SANTA LUZIA -בבוקר עלינו לתצפית זו. בהחלט יפה שם. טיילנו בחלק ההיסטורי, ככר רפובליקה PRACA DO CASTELO, רחובות סמוכים . יש לציין שגם כאן בשעות הערב, הערים מתרוקנות ואין חיי לילה, למעט מסעדות ואולי ברים שקטים. גם כאן אכלנו במסעדת LUZZIO.

13/5 יום ש'

לאחר ארוחת הבוקר נסענו לתצפית SANTUARIO DE SANTA LUZIA .

משם נסענו לפורטו, כשתיאמנו מראש את קבלת הדירה לשעה 11:00. בעל הדירה היה ממש נחמד ודאג שיפגשו אותנו ונקבל את הדירה מוקדם. שם מלון הדירות HOME@PORTO CLERIGOS APARTMENT, נמצא במיקום מרכזי. יש לקחת בחשבון שהרחוב צר מאד, אין מקומות חניה. אני ירדתי עם המזוודות וארז המשיך למגרש חניה שהומלץ ע"י בעל הדירה. המחירים עלו מאד כמה ימים לפני הגעתנו, כך שחניון קרוב עלה קרוב ל- 25 יורו ליממה, חניה רחוקה קצת יותר, כ- 10 ד' הליכה, עלתה כ- 15 יורו ליממה.

החלטנו להתחיל מביקור בארמון PALACIO DA BOLSA . הסיורים הם מודרכים בלבד ולא בכל שעה יש בשפה האנגלית. אז חשוב לקנות כרטיסים ולשריין את הביקור, יש תור לא קטן .. עולה 12 יורו לאדם. חדרים מעוצבים בסגנונות שונים, מקושטים מאד. מול חזית הארמון ניצב פסל של אנריקה הספן, בנו השלישי של המלך ז'ואאו הראשון ומחלוצי המגלים הפורטוגזים במאה ה- 15. על הדשא באותה רחבה המוני צעירים יושבים או שוכבים ומשתזפים...

ליד הארמון ממש לא רחוק יש מקום למופעי פאדו CASA DU FADO המשרד היה סגור, אז ביצענו הזמנת כרטיסים און ליין, כרטיס עלה 17 יורו, למופע + כוס יין פורט. לא היה כבר מקום לאותו ערב, אז קנינו כרטיסים ליום שלמחרת. משם הסתובבנו ברחובות וירדנו לאזור ה- REBEIRA שנמצא ממש קרוב. האזור הומה אנשים, מופעי רחוב, צבעוני ומהנה.

הלכנו לקתדרלת SE DO PORTO הכל מצופה זהב (סאו פרנסיסקו), עלות כניסה לאדם 3 יורו.. הכנסייה יפה. התמזל מזלנו ובעת שהיינו שם התקיימה חתונה , אז בהחלט היה נחמד. בדרך נופים יפים נשקפים מכל פינה.

טיילנו לפי המלצות שניתנו ע"י בלוגרים , יש לציין שהעיר מלאה מדרגות, עליות וירידות, זה מעייף, במיוחד אם חם, כמו שהיה לנו. אזור ה- RIBEIRA לאורך הנהר מלא אווירה, מופעי רחוב. יש לקחת בחשבון שבשעות הצהריים זוויות הצילום בעייתיות. המקומות שראינו: תצפית MIRADOURO DA VICTORIA. ככר FERREIRA BORGES בה נמצא הפסל של הנריקה הנווט מגלה הארצות. . רחוב יפה RUE DE BAIXO בקרבת הנהר. רחוב צר וצבעוני. כאן נמצא הבניין הישן ביותר בפורטו מהמאה ה- 12. TORRE DA RUE DE BAIXO. טיילנו בסמטה ESCADAS DO CODECAשעולה עם מדרגות ויש בה גרפיטי. צעדנו על גשר DOM LUIS גשר לואיש הראשון, ממנו תצפית טובה על 2 צידי הנהר. משם יש מראה מרהיב של הבתים הצבעוניים של פורטו.

בערב הלכנו לאכול במסעדה שהייתה ממש מוצלחת בשם CONCEPT 31. אכלנו סטייק ודג סיבס, במחירים סבירים בהחלט והאוכל היה פשוט מצוין. באותו ערב היה אירוויזיון, אז החלטנו לראות ולשתות יין שהשאיר לנו כפינוק בעל הדירה..

14/5 יום א'

ארוחת הבוקר כאן ניתנה בשוברים לבית קפה שמצוי 2 דקות מהמלון, כוללת מיץ תפוזים, קפה, כריך וקרואסון.

התחלנו בכנסיית INGREJA DOS CONGREGADOSיש 240 מדרגות למגדל פעמונים עם תצפית פנורמית .

הלכנו לספריית LIVRARIA LLELO, תורי ענק, גם למי שקנה כרטיסים לפי השעות. ביצענו הזמנת כרטיסים און ליין שם, עלות לאדם 5 יורו. ממש לא בטוחה שהמקום מצדיק את המאמץ והעלות. צפוף שם מאד, קטן, נדרשים לשים תרמיל גב בכל גודל מקדימה. אמנם נחמד ומיוחד, אבל בעלי ביקש שארשום שהוא ממש לא חושב שהמקום שווה ביקור. כאן ג'יי קיי רולינג קיבלה את ההשראה להארי פוטר. הספרייה שלו הייתה דומה לחנות הזו. גם התלבושות של התלמידים קיבלו השראה מהסטודנטים בחנות זו.

ככר LIBERDADE עוברת שיפוצים, דבר הגורע מיופיה.

ממנה מתחילות שד' AVENIDA DOS ALIADOS מוקפות בניינים יפים ובסופן בניין העירייה שהוא מבנה מפואר. השעון שם מצלצל כל שעה.

החלטנו לוותר על שוק בוליאו BOLHAO MARKETועל הרובע היהודי. רח' קניות ארוך ומרכזי RUE SANTA CATARINA, חלק מהחנויות היו סגורות, כנראה בגלל שהיה יום ראשון. כנסיית סנטה קתרינה הקאפלה של הנשמות CAPELA DAS ALMASמאד יפה מבחוץ.

בית העיריה CAMARA MUNICIPAL DO PORTO הככר המרכזית PRACA DO MONICIPIO שם חוגגים נצחונות ספורט ומקיימים התקהלויות המונים, יש אנדרטה  MONUMENTO A GARRETT. הדמות היה משורר מחזאי ופוליטיקאי, מהפכן ומגדולי הרומנטיקנים. שדרות AVENIDA DOS ALIADOSרחבות ומרכזיות למגדל הפעמונים של כנסיית קלריגוס TORRE DOS CLERIGOS לא נכנסנו.

כנסיית INGREJA DE CARMO עם אריחי אז'ולז'וש ליד ככר האריות עם מזרקה מיוחדת FONTE DOS LEOES רחוב קניות RUE DE CEDOFEITA.

בערב הלכנו למופע הפאדו בשעה 19:00 שרכשנו אליו כרטיסים יום קודם, המקום מצוי במרתף, כסאות לא נוחים בצורת חביות ויושבים בצפיפות, אך המוסיקה והאווירה היו טובים ואנחנו נהנינו. במופע 2 נגנים בגיטרה אקוסטית וגיטרה פורטוגזית וזמרת.

אחר כך הלכנו לאכול במסעדה איטלקית מצוינת, restaurante e charcuteria italiana נמצאת ב- rua das flores 51.

15/5 יום ב'

בבוקר היה קצת בלאגן, ננעלנו בחוץ בלי התיק שלי ונאלצנו להזניק את בעל הבית הוגו ולכן הדבר עיכב את היציאה.

נסענו ל AVEIRO (50 ד') , טיילנו שם כ- 2 ש'. הכינוי שהצמידו לה "ונציה הקטנה ", מהווה מחמאה גדולה עבורה, גם בריכות המלח, לא ממש מעניינות, למרות שהלכנו אליהן לאורך התעלה. מרכז העיר קטן יחסית ונחמד לטייל בו. לא הרגשנו שמצדיק את הביקור. SALINAS DE AVIERO , המקום שימש בעבר לשימור דגי בקלה. העיר היתה עשירה בזכות סחר ימי, דייג וכריית מלח.

משם נסענו לחוף COSTA NOVA  LLHAVO (כ- 20 ד' נסיעה). הגעה עם הוויז הביאה אותנו לחניון כלשהו ליד חוף חולי, שלא מצאנו שם את הבתים הצבעוניים, אבל חיפוש בגוגל מאפ הראה שכנראה זה ממש בסביבה בצד השני במרחק של מאות מטרים, אז פשוט הסתובבנו עם הרכב עד שמצאנו את הבתים. אין מה לראות במקום מעבר לבתים הללו, אלא אם מישהו רוצה לבלות בחוף ים חולי זהוב. יש לציין שהיתה רוח די חזקה והטמפרטורות לא הצדיקו רחצה בים.

נסענו ל- COIMBRA עיר משומרת מימי הביניים, גדולה, עיר שלישית בגודלה בפורטוגל. בירת פורטוגל במאות 12-13. הגענו בשעה 16:00, דבר ראשון נסענו לאוניברסיטה. מסתבר שמשרד הכרטיסים נמצא רחוק בכמה מאות מטרים מהכניסה. לאור הזמן שהיה בידינו, כשהמקום נסגר ב- 18:00, רכשנו כרטיסים שכוללים את הסיור המודרך בספריה המפורסמת, שהיו לסיור האחרון באותו היום 17:40. בנוסף כללו את הארמון וכנסיית הקאפלה שנמצאים באותו מתחם, וכן למעבדת הכימיה שנמצאת קרוב למשרד הכרטיסים. עלות כרטיס הייתה 13.5 יורו לאדם.

נכנסנו למעבדת הכימיה, התאכזבנו לגלות שהרבה מהמוצגים האינטראקטיבים לא עובדים.

באוניברסיטה – 8 פקולטות, 18 מוזיאונים וגן בוטאני.   מתחם האינקוויזיציה - בין השנים 1821-1536 האינקוויזיציה הפורטוגלית פעלה בשלושה מוקדים מרכזיים: ליסבון, אבורה וקוימברה. ידוע כי האינקוויזיציה לא רדפה יהודים בלבד, אך בית המשפט שפעל בקוימברה שפט 267 קורבנות יהודיים אשר נכלאו בכלא כשמתקדמים מעט לעבר הכנסייה: Santiago, מגיעים לרחבה שבה היו מוציאים להורג את הקורבנות.

משם הלכנו למתחם בו הספריה , הארמון והקאפלה. הארמון והקאפלה נחמדים, האוניברסיטה העתיקה מ-1290, יש מגדל השעון ברחבת האוניברסיטה, יש ארמון מלכותי PACO DAS ESCOLAS שבעבר היה ארמון ואחר כך שימש לטקסים אקדמיים. 2 אולמות מרשימים ומפוארים , באותו יום היו צילומים של מחזור ענק של סטודנטים שסיימו לימודי משפטים והיה נחמד לראות קבוצות גדולות (גברים ונשים בנפרד) שמצטלמים ומעיפים באוויר את הגלימות השחורות...

הביקור בספריה מתחיל בכניסה לאזור בו היו תאי המאסר. בדומה לאוניברסיטאות אירופיות יוקרתיות אחרות, לאוניברסיטת קוימברה במשך זמן רב הייתה הפריבילגיה לשלוט בעצמה והייתה לה חקיקה משלה (פורום אקדמי). פריבילגיה זו הגנה על הקהילה האקדמית (פרופסורים, כוח אדם וסטודנטים) מחיים עם פושעים פשוטים. כך היה עד 1834, אז בוטלה הפריבילגיה. לאחר שהתמקם במקומות אחרים, פעל כאן גם הכלא האקדמי, פחות או יותר בקנה אחד עם מה שהיה בעבר בית הכלא של הארמון המלכותי. מה שרואים הוא בית סוהר ממוצא מימי הביניים, העתיק ביותר שנשמר בפורטוגל. מהמבנה הפרימיטיבי נותרו שני תאים צרים וגרם מדרגות מפותל. ב-1782, בעקבות הרפורמות האוניברסיטאיות שביצע המרקיז מפומבאל, המרחב עבר כמה תמורות: תאים קהילתיים, חדר ביקורים, חדר תפילה ואפילו בתי שירות, כולם נראים מהחדר המרווח יותר. לאחרונה, קומת הקרקע פעלה כפיקדון ספרים. זה קרה בתקופה שלאחר הכחדתן של המכללות האוניברסיטאיות, שרובן היו ממוקמות בחלק התחתון של העיר. בחלק מהמקרים, הספריות ששירתו את אותן מכללות הועברו לכאן ולקומת הביניים.

על ספריית הבארוק BIBLIOTECA JOANINA , המידע המפורט להלן תרגמתי בסיוע הטרנסלייט מהאתר של האוניברסיטה. בעקרון לא נותנים לצלם שם בכלל תמונות, אבל לא יכולתי להתאפק והצלחתי להגניב כמה תמונות.

הספריה היא הדוגמה הטובה ביותר של הבארוק הפורטוגזי ונחשבת לאחת הספריות האירופיות העשירות ביותר. היא ידועה גם בשם ספריית ג'ואנינה לכבוד וזכרו של המלך ג'ון החמישי, שאישר את בנייתה ודיוקנו, שצויר על ידי דומניקו דופרה, שולט בחלל שבתוך קומה האצילית. בניית ספריית הבארוק הסתיימה בשנת 1728. היא תפקדה כספריית האוניברסיטה משנת 1777 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20. 60 אלף ספרים, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18, במגוון רחב של נושאים שניתן לעיין בהם עד היום. יש בה 3 קומות:   

קומה האצילית - מורכבת משלושה אולמות מלאים במדפים ובוורנדות המעוטרים בגילופים עשירים ובציורי זהב על רקע שחור באולם הראשון, רקע אדום באולם השני ורקע ירוק באולם השלישי. שלושת האולמות מחוברים בקשתות המעוטרות בפסגות. הבטנה עשויה עץ, צבועה כדי להידמות לשיש. הקירות מצופים בשתי קומות מדפי עץ אלון מוזהב רב-צבעוני. בכל האולמות ניתן למצוא שישה שולחנות מובלטים עשויים מעצים טרופיים יקרים. הדמויות על התקרות נבחרו בקפידה ומכילות מסרים המחוברים לאידיאלים של האוניברסיטה שרלוונטיים עד היום. הספרייה מבצעת תהליך דיגיטאלי סלקטיבי. הבניין הוא קמרון שנועד בעיקר לשימור ספרים: עובי הקירות החיצוניים 2 מטרים ו-11 סנטימטרים (6 רגל, 11 אינץ'). בנוסף ללחות ולטמפרטורה, ספרים יכולים להיות מושפעים גם מחרקים הניזונים מנייר. כדי למנוע זאת, המדפים עשויים מעץ אלון הידוע בצפיפותם, בעמידותם ובריחם המרחיק חרקים. במשך כמאתיים וחמישים שנים חיו בספרייה שתי מושבות של עטלפים כדי לסייע בהדברת מזיקים. הימצאותם של יונקים אלו, לעומת זאת, מחייבת אמצעי זהירות נוספים: בסוף כל יום מכוסים השולחנות ב"מגבות" מעור. הליך זה, שהיה נפוץ במקדשים ובארמונות, עדיין מסייע במניעת הנזקים שנגרמים ממוצרי הפסולת של בעלי החיים.

הקומה התיכונה - אולם זה שימש שתי מטרות: הוא תמך בסוהרים שצפו על הכלא האקדמי (נסגר ב-1834) ופעל כפיקדון לספרים שנקראו בקומה האצילית. לפני הכללתו במסלול התיירות של האוניברסיטה (ב-1 בנובמבר 2010) שימש חלל זה לשימור ספרים עתיקים: ניקיון, שחזור וקיטלוג. סביר להניח שבמהלך המאה ה-19, ייתכן שהקומה שימשה גם כמגורים של פרופסורים ושאר חברי הקהילה האקדמית. בתחילה לא הייתה גישה נוחה בין קומת הביניים לקומת האצילים. המדרגות המקשרות היום את שתי קומות הספרייה נבנו רק בסוף המאה ה-19. הרצפה עדיין משמשת לתערוכת מסמכים. אחד האלמנטים המעניינים בחלל זה הם הסימונים הקטנים על אבני הקשת, שנעשו על ידי הסתתים, הנראים עד היום. בעיקרו של דבר, מעט הקפדה על יצירת חלל עשיר ויפה בקומה זו. הגימורים פשוטים והאבנים נשמרו במצבן הטבעי. לכל סתת הייתה "חתימה" משלו, שהקלה על כל אחד לתת דין וחשבון על העבודה שבוצעה על מנת לקבל את התשלום.

לאחר הספריה צעדנו לעבר הגן הבוטאני שפתוח עד 20:00, שהיה נחמד, אבל ללא ייחודיות כלשהי.

משם נסענו לכיוון שער ARCO DE ALMEDINA, מגדל TORRE DE ANTO וכנסיית הסה הישנה Sé Velha de Coimbra שכבר היו סגורים.

היות שהשעה כבר הייתה די מאוחרת, נסענו לוילה שבה התארחנו בפאתי קוימברה, GRANJA DA CABRITA זו היתה וילה מפוארת ומהנה. אכלנו במסעדה מקומית שצעדנו אליה כ- 1 ק'"מ, ואז חזרנו לוילה.

16/5 יום ג'

לאחר ארוחת בוקר נסענו לTOMAR (1 ש') . האתרים כאן הרשימו אותנו מאד ובהחלט הייתי מסמנת את העיר טומר עם האקוודוקט והמנזר כאתרי חובה. התחלנו ב אקוודוקט AQUEDUTO DE PEGOES. נמצא 2 ק"מ לפני הגעה לטומר. יש לפנות ימינה מהכביש הראשי לכיוון האקוודוקט. חנית כורכר גדולה וחופשית. מומלץ לטפס במדרגות. משם נשקף נוף על כל האקוודוקט המרשים וניתן ללכת לאורכו, יש כמובן להיזהר, היות שזה גבוה ולא בכל המקומות יש מעקה הגנה. נבנה בסוף המאה ה-16 וראשית המאה ה-17 לאורך מספר קילומטרים עם 180 קשתות, חלקן בשתי קומות.

נסענו לעיר שמוקפת חומה ישר למנזר הצלוב Convento de Cristo . יש חניה בתשלום. המנזר גדול ומרשים, כניסה עולה 6 יורו לאדם. מומלץ להקדיש לפחות שעתיים למנזר הגדול והיפה, שכולל גם את הכנסייה. סיור במנזר המרשים וחלון מנואיליני על השארולה CHAROLAכנסיה טמפלרית יפה בת 16 צלעות שבתוך מתחם המנזר. המנזר הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית (1983) ובזכותו התפרסמה העיר טומאר (פתוח בין 09:00-18:30). זהו מנזר טמפלרי שבנייתו החלה בשנת 1160 כחלק מקו הביצורים שהנוצרים בנו כנגד התקפות המורים. ראש המסדר הבולט ביותר של מסדר הטמפלרים בפורטוגל היה הנריקה הספן, אשר מוכר גם כחלוצה של תקופת עידן התגליות הידועה. מבחוץ הוא לא נראה כה גדול. כמויות חדרים עצומות, קלויסטרים רבים ומסוגננים, לקישוטים מדהימים. במנזר סגנונות בנייה רבים (כגון: רומנסקי, מורי, גותי, מנואלני וכד'). הכנסייה נבנתה כמבנה עגול והיא מעוטרת בפסלים ובציורים מרהיבים, בהם בעיקר סצנות תנכ"יות ודמויות קדושים. יש בכניסה אליה מן מרפסת קטנה ובצד השני מרפסת זהה מצוירת וירטואלית, דבר שמראה את הצד הרוחני, כפי שהוסבר לנו. זהות הציור הוירטואלי לצד הריאלי פשוט מדהים.

משם נסענו לכיכר הרפובליקה עם ריצוף  שחור לבן, אנדרטה, כנסיה מעוטרת בפסלים וציורים מרהיבים, בית עירייה וסיירנו בעיר העתיקה. כיכר הרפובליקה – נמצאת בקצהו של מדרחוב חביב ונעים של חנויות ובתי קפה. במרכז הכיכר נמצאת דמותו של גואלדים פאיש  (Gualdim Pais) מי שהיה אחראי על בנייתו של המנזר הצלוב ולחם לצדו של המלך הראשון של פורטוגל. סמוך לפסלו של גואלדים פאיש שוכנת כנסיית סנטה מריה בה קבורים רבים מאבירי המסדר.

בית כנסת אברהם זכות מימי הביניים, נמצא קרוב בסמטה צרה מאד, ושוב היה סגור גם כאן. מקווה לידו. הוא העתיק ביותר במדינה מ- 1460. בית הכנסת הפסיק לפעול אחרי 36 שנים בשל גזירות שאילצו את היהודים להתנצר. במהלך השנים שימש כבית כלא, כנסיה, מתבן ומחסן וב- 1923 נרכש ע"י סמואל שוורץ יהודי פולני שהגיע לחשוף קהילות אנוסים, שופץ ושוחזר. משמש כיום כמוזיאון לתולדות היהדות בפורטוגל. הסיפור של בית הכנסת בטומאר, כפי שסופר ע"י בלוגר באתר למטייל, מתחיל במאה ה-15 לספירה. עם בנייתו הקהילה היהודית בטומאר קיבלה חשיבות. אולם, הקמת בית הכנסת ארעה בסמוך לצו הגירוש המפורסם שהוצא על ידי המלך מנואל הראשון, אותו צו שהורה לגרש את היהודים בסוף המאה ה-15 לספירה. יהודי טומאר נאלצו לפנות את המקום, אז גורלו של המקום החל להתגלגל בין ידיים רבות.
תחילה המקום נרכש בידי ידיים פרטיות והוסב להיות בית סוהר. בתקופה הזו, יהודי טומאר נהנו מזכויות מיוחדות בנוגע לבית הסוהר הזה, שכן, עלה החשש ששהייה של יהודי בבית סוהר אשר שימש בעבר כבית כנסת – עלולה להיות קשה מנשוא. על כן, יהודים לא נאסרו בבית הסוהר הספציפי הזה. בהמשך הדרך, בית הסוהר הפך לכנסיה, ובמאות השנים שלאחר מכן – המקום התגלגל עוד ועוד בין אנשים פרטיים שעשו במקום שימוש משתנה. היה זה בשנת 1923 שהמקום סופסוף הושב ליהדות. חוקר יהדות מפורסם מאותה תקופה, בשם שמואל שוורץ, מגיע למקום ורוכש את הבניין. שוורץ מורה על עבודות ניקיון וחשיפה, הכל מכיסו הפרטי, ולימים מסב את המקום לטובת מוזיאון לתולדות יהדות פורטוגל. בשנת 1939 המקום נחנך באופן רשמי, מה שהקנה לשוורץ את האזרחות הפורטוגלית (במקור הוא היה פולני). שוורץ היה בקיא בתחום ואף פרסם ספר אודות אנוסי פורטוגל בשנת 1925. עוד נחמד להכיר כי המוזיאון קרוי על שם יהודי נוסף – אברהם זכות – אשר היה אסטרונום בתקופת עידן התגליות של פורטוגל, ותרם רבות לאימפריה.

בטאלייה – כאן נמצא מנזר BATALHA MONASTERY שנחשב הכי יפה בפורטוגל, יש לציין שהכוונה היא בעיקר מבחוץ. (המנזר בטומר, לדעתי, יותר יפה מבפנים). כניסה עלתה 6 יורו. הקדשנו כ- 1.5 ש' למקום. המידע המפורט כאן נלקח מבלוגרים באתר למטייל: נבנה במאה ה- 15 לכבוד הניצחון על הספרדים (ממלכת קסטיליה) במאה ה- 14. בתוכו קבר החייל האלמוני הפורטוגזי. 130 שנה לקחה בנייתו של המנזר, 15 אדריכלים ו-7 מלכים התחלפו. עם ניצחונו של הצבא הפורטוגזי, הורה המלך ז'ואאו הראשון על בנייתו של מנזר המוקדש כולו למריה הקדושה, כהכרת תודה על הניצחון. בניית המנזר החלה כשנה לאחר הקרב, בשנת 1386, והסתיימה מעל למאה שנים מאוחר יותר בשנת 1517. בשנת 1983 הוכרז המנזר כאתר מורשת עולמית על-ידי ארגון אונסק"ו. האדריכל הראשון שהיה אחראי על בניית המנזר, בין השנים 1386-1402, הוא אפונסו דומינגש. דומינגש אחראי על רוב השרטוטים והתוכניות הארכיטקטוניות של המנזר, ואף הוציא לפועל את בנייתם של הכנסייה המרשימה והקלוייסטר המלכותי. הוא זה ששילב בין הסגנון הגותי הצרפתי לסגנון הגותי האנגלי. השפעות אלה באות לידי ביטוי בצורת הקשתות, החלונות, הויטראז'ים והעיטורים הרבים. ממשיך דרכו של אפונסו דומינגש היה אדריכל בשם הוגט, שניצח על בנייתו של חדר המייסדים. חלל זה צמוד לכנסיה ובו קבורים המלך ז'ואו הראשון ואשתו, המלכה פליפה מלנקסטר, הזוג המלכותי שהחל את שושלת אביש. על מנת לסמל את הקשר החזק בין בני הזוג, ואת הברית בין פורטוגל לאנגליה, הקבר של בני הזוג ממוקם במרכז החלל מתחת לכיפת כוכבים מדהימה ביופייה המדמה חופה. בפסל שנמצא מעל הקבר נראים בני הזוג אוחזים ידיים. בחדר המייסדים קבורים גם ארבעה מילדיהם של ז'ואו ופליפה, וכן אישים נוספים הקשורים לשושלת אביש. מלבד חדר המייסדים, הכנסייה - אחד החלקים המרשימים ביותר במנזר. אורך הכנסייה הוא 80 מטרים, רוחבה 22 מטרים וגובהה כ-35 מטרים. הכנסייה משלבת בצורה מרהיבה את סגנון הבנייה המנואלני הפורטוגזי עם חלונות ויטראז' צבעוניים . כיום הכנסייה פעילה לטקסים ותפילות מיוחדות בלבד, בעיקר בימי חג.   הקלוייסטר המלכותי - מבנה התוחם גן ירוק תחת כיפת השמיים. ממנו ממשיכים אל הקלוייסטר של אפונסו החמישי שהיה נכדו של המלך ז'ואו הראשון, את הקלוייסטר הוא קיבל כמתנה מסבו. קלוייסטר זה בנוי משתי קומות, והוא הראשון שנבנה כך בעולם. קבר החייל האבוד - משמש כחלל זיכרון לכל אותם חיילים פורטוגזיים שנפלו בקרב וזהותם אינה ידועה.   הקלוייסטר הלא גמור -מיוחד ביותר . מדובר במבנה עגול, עמוס בעיטורים מפורטים אשר מקשטים אותו ובמקום תקרה – הוא פתוח לשמיים. מי שעיצב אותו במקור היה האדריכל הוגט, והוא נועד להיות מקום קבורתו של המלך דוארט ובני משפחתו. בניית הקלוייסטר הופסקה כאשר בנו של האדריכל מת, וכך הוא קיבל את שמו. עם השנים נעשה ניסיון להשלים את הבנייה, תחת אחריותו של האדריכל מתאוש פרננדז, מה שיצר גם בחלק זה של המנזר שילוב בין הסגנון הגותי ובין הסגנון המנאולני. המלך דוארט אכן נקבר בקלוייסטר, ביחד עם אשתו, המלכה אלאונור מאראגון. עם זאת, ניתן לראות כי רוב חללי הקבורה נותרו ריקים.

נסענו ל- פאטימה FATIMA והגענו ב- 16:00 – בה מתרחש טקס דתי במשך חודשים כל יום החל מ 13 במאי.

קיבלנו את החדר ויצאנו למתחם בזיליקת השילוש הקדוש, הכנסיה והקאפלה של ההתגלויות.

ראינו מספר אנשים שזוחלים על הברכיים במין שביל שמיועד לכך. מתחם BASILICA DE NOSSA SENHORA DO ROSARIODE FATIMAשם התרחשה התגלות של מריה ל- 3 ילדים ב1917. בכנסיה שם אנשים הולכים על הברכיים. בזיליקת השילוש הקדוש מקום 4 בגודל בעולם. בחזית יש מיצג גדול של מחרוזת תפילה. מאמינים שיש בקאפלה סגולות מרפא.

בערב הלכנו לטקס שמתחיל מ- 21:30 עם תפילה, שירה, נרות . באזור השעה 22:00 הרחבה מתמלאת באלפי משתתפים עם נרות והמראה מיוחד.

לנו במלון STEYLER FATIMA HOTEL & CONGRRES שהיה ממש במרכז, יש בו חניה חינם לאורחי המלון. המלון היה בחירה טובה, נעים ומוצלח.

17/5 יום ד'

נסיעה לALCOBACA, יש מנזר במרכז העיירה שהוא מבנה גדול ומרשים מהמאה ה- 12 עם כנסיה פתוחה ללא תשלום, אין חניה נוחה, אז ביצענו עצירה לצילום בלבד. מול המנזר יש בית מרקחת שהחניות מולו מוגבלות ל- 30 ד'. הרגשנו כבר די שבעים ממנזרים, אז רק צילמנו מבחוץ.   

נסענו לנזרה NAZARE– חוף של גולשים, נחשב מהמשמעותיים בעולם. בחלק העליון סיטיו תצפית ופראיה, מרכז תיירות, חוף, רובע דייגים. קיוינו לראות את הגלים הגבוהים , שמגיעים ל- 30 מ' בחורף בשל שבר בעומק הים של 5 ק"מ. כשאנחנו הגענו לא הייתה טיפת רוח, אז לא הצלחנו לראות את הגלים והים היה שטוח לגמרי, כשהגולשים ישבו על הגלשנים וכנראה המתינו שתגיע רוח, אך היינו שם כ- 45 ד' ולא הייתה כלל. ניתן לחנות בנוחות ליד ראש הצוק PROMONTORIO DO SITION , ולתצפת על העיירה. יש שם גם כנסיה בארוקית NOSSASENHORA DA NAZARE ויש בה אז'ולז'וש וציורים על התנ"ך של דוד המלך ויונה הנביא. קראתי שבמאה ה- 8 הובא לשם פסל המדונה השחורה מנצרת, בידי נזירים שקבעו מושבם במערה קטנה על מצוק מעל האוקיינוס. 400 שנה מאוחר יותר, בזמן ערפל, רדף אביר על סוסו אחר איילה שקפצה מהמצוק והסוס כמעט בעקבותיה. מריה נתגלתה מולם ועצרה אותם מלקפוץ למותם. בזכות אותו נס הוקמה הכנסייה ונקראה ע"ש מריה.

אובידוש OBIDOS–אזור הסטורי שנהנינו להסתובב בסמטאותיו הצבעוניות. מצאנו חניה ברחוב קרוב לכניסה לאזור ההסטורי על הגבעה, ולא במגרשי החניה בתשלום שסמוכים לשער PORTA DA VILA DE OBIDOS  עם אז'ולז'וש יפים. לא להיכנס עם הרכב לתוך העיר העתיקה. פרוש השם אובידוש = "מתנת החתונה" המסורתית למלכות פורטוגל. ב-11 בינואר, 1148, מלך פורטוגל הראשון – דון אפונסו הנריקש כבש את העיר מידי המורים והפך אותה לאחת הנקודות האסטרטגיות והחשובות בהגנה נגד המורים. מאוחר יותר, העיר ניתנה כמתנה למלכה סנטה איזבל על ידי בעלה דון דיניז' והפכה להיות חלק מ"בית המלכות" (קבוצת ערים שהיו שייכות למלכות ונוהלו עצמאית על ידם). כך החלה המסורת להעניק את אובידוש כמתנה למלכה, מה שהוביל לכך שהעיירה עברה מספר רה-אורגניזציות על ידי מלכות שונות. חשוב לציין שברעידת האדמה בשנת 1755 העיר סבלה הרס רב וחלק גדול מחומותיה וארמונותיה נהרסו. בקטע הקצר שבין מגרש החניה לשער הכניסה לרובע העתיק ממוקמת לשכת התיירות המקומית וניתן לקבל כאן מידע על המקום. כשחולפים על פני השער יש מדרגות, שמאפשרות טיפוס על החומה העתיקה וצפייה ממנה על הרובע העתיק והעיר שמחוץ לחומות. מהשער עד המצודה שבקצה השני מחבר רחוב מלא תיירים עם חנויות קטנות.   ברחובות יש טברנות רבות וחנויות מזכרות כנסיית סנטה מריה  Church of Santa Maria- זוהי הכנסיה המרכזית של העיר והיא קיימת עוד מימייה הראשונים. אגדה מספרת שהכנסיה הייתה קיימת בתקופה הרומאית, אולם המורים הפכו אותה למסגד והיא חזרה להיות כנסיה רק עם הגעתו של המלך דון אפונסו הנריקש בשנת 1148. במאה ה-15 לספירה הוסיפו לכנסיה מגדל עם פעמון. בשנת 1535 העיר חוותה רעידת אדמה והמגדל סבל נזקים אבל שופץ. באותו שיפוץ שולב סגנון ברוקי אשר ניתן להבחין בו כיום.

פניצ'ה PENICHE – חנינו קרוב למבצר, חניה חינם מרווחת. יש חוף מרשים מסולע ליד המבצר. בגוגל ראינו תמונות שלא ברור מאיזו זוית צולמו.

למרות שלא היה בתכנון לאותו יום, נשאר זמן והחלטנו לנסוע ל- SINTRA, שכבר היינו בה לפני כמה שנים, אך רצינו להשלים ביקור בגני רגליירה quinta da regaleira, גנים של ארמון עם מבנים נסתרים. הוקם בסוף המאה ה- 19 עבור סוחר ברזילאי עשיר. בורות עמוקים עם מדרגות היורדות אל תחתיתן בלא מעט מפלסים, מנהרות ומבוכים מאד יפים. נדרשות כ- 2-3 ש' לראות הכל בנחת. המקום יפהפה. בעיר עצמה קשה מאד עם חניה מועטה ויקרה מאד. באתר של העירייה הומלץ לחנות ב- PORTELA DA SINTRA, שמצאת למרגלות העיר במרחק של כ- 4 ק"מ ממרכזה. היה כתוב שיש שאטלים, אך לאחר שחנינו, התברר שהשאטלים לא קרובים, אז לקחנו טוקטוק שלאחר מו"מ עלה 10 יורו עד לפתח הגנים. מציעה לסמן מיקום ולשלוח לעצמכם, כי מדובר באזור חניונים ענק וכדאי לדעת את הדרך חזרה. בקופה היה תור ארוך, מומלץ להזמין כרטיסים מראש באון ליין. המקום המרשים ביותר, לדעתנו, הוא הבאר הגדולה שנמצאת בחלק הגבוה של הגנים שנקראת POCO INICIATIACO, זוהי גולת הכותרת של המקום. המפה שנותנים עם הכרטיס מאד לא מוצלחת ולא מובנת... בסוף הביקור צעדנו חזרה לרכב, צעידה של כ- 40 ד' בירידה.

נסענו ל- קאבו דה רוקה (Cabo da Roca) –שהומלץ להגיע בשקיעה. מקום שיש לו חשיבות היסטורית . הוא הנקודה המערבית ביותר באירופה היבשתית. צוקים המתנשאים לגובה של 150 מטרים ומהם נשקף נוף יפה של האוקיינוס האטלנטי . לפני עידן התגליות הפורטוגזי אף אחד לא הפליג מערבה מיבשת אירופה. לכן, האמונה הייתה כי נקודה זו היא סוף העולם, ואחריה אין דבר מלבד האוקיינוס. האמינו כי האוקיינוס מעבר לקאבו דה רוקה מלא סכנות . במאה ה-16 נבנה במקום מבצר שמירה ששימש כחלק מקו הביצורים להגנה על חופי פורטוגל בכלל ועל ליסבון בפרט, שאת שרידיו ניתן לראות כיום. מונומנט נוסף הוא המגדלור של קאבו דה רוקה. בנייתו של המגדלור הושלמה בשנת 1772 ועוצמת האור שלו, 1000 וואט, שניתן לראותו ממרחק של כ-46 קילומטרים.

בנוסף, ליד קצה הצוק ישנו עמוד אבן שעליו חקוקות הקואורדינטות הגאוגרפיות של הכף ומשפטו המפורסם של קמואש. יש חנייה גדולה ליד התצפית מעל קצה המצוק . הייתה רוח חזקה וקרה מאד כשהיינו שם, מומלץ להצטייד בלבוש חם. ראינו את השקיעה ואז נסענו למלון בקשקאיש, שהיה ממש בכיכר המרכזית, HOTEL BAIA, המלון הוגדר כ- 3*, אך היה מפואר בהרבה. בעקרון המלונות בקשקאיש יקרים והמחירים גבוהים משמעותית מערים אחרות. המקום נראה עשיר ומרשים, אך היינו מאד עייפים, אז הלכנו לאכול במסעדה קרובה ואחר כך לישון. בבוקר ציפתה לנו נסיעה ארוכה, אז רצינו לצאת לא מאוחר, וויתרנו על סיור מורחב בעיר. גם כאן חניה ברחובות עולה עד שעות הערב המאוחרות 22:00, חנינו בחניון תת קרקעי של המלון , בתשלום כמובן.

18/5 יום ה'

לאחר ארוחת בוקר מצוינת, נסענו ל מערת BENAGIL CAVE בדרום פורטוגל באמצעות כביש אגרה כ- 3 ש'. תמורת כ- 25 יורו עלות האגרה היה חיסכון של שעה. מזג האוויר היה הפכפך ולכן לא הזמנו מראש כרטיסים באון ליין, אך התחזית הייתה שלמחרת יירד גשם ויהיו רוחות, אז החלטנו לנסות מזלנו, ופשוט להגיע ולרכוש כרטיסים במקום. ליד החוף עצמו אין חניה, יש לחנות בחניונים העליונים שנמצאים כמה מאות מטרים לפני ההגעה לחוף. קנינו כרטיסים בחוף עצמו אצל חב' TARUGABENAGIL TRADITIONAL VISIT, שיש להם אורכים שונים של הפלגות. בשל העובדה שהיה קריר עם רוחות, החלטנו לקחת הפלגת בזק של 30 ד', עלה 16.5 יורו לאדם. היה מאד יפה, רואים 6-8 מערות והשייט הוא בסירות של עד 10 אנשים. צילמתי להמחשה את הסירה. בהפלגות ארוכות יותר, מאפשרים עצירה קצרה של כ- 15 ד' להתרחץ ורואים יותר מערות, אבל לאור מזג האוויר, זה בהחלט נתן מענה למה שרצינו. מומלץ לבוא עם כפכפים, או יחפים, כי מתרטבים בעת העלייה והירידה מהסירות. כמו כן, יש שפריצים מהמים, מומלץ להיערך בהתאם - מינימום דברים לקחת להפלגה. במחצית השעה רואים מראות נפלאים, בחרתי כמה דוגמאות. ביום חם, אפשר ליהנות מהפלגה יותר ארוכה, לשיקולכם.

אחר כך נסענו למסלול של חוף MARINHA BEACH, שנחשב אחד מ- 100 החופים היפים בעולם, ואכן הנופים שם היו עוצרי נשימה, מכל זווית הנוף שונה ומהמם. יש שביל ארוך לאורך המצוק מעליו, מומלץ לנעול נעלי ספורט או כל נעל נוחה להליכה, פחות מומלץ כפכפים. כמו כן, להצטייד במים, למרוח קרם הגנה ומומלץ גם משקפי שמש. ההליכה והתצפיות והצילומים ארכו כמה שעות. לא לוותר על מסלול זה.

לאחר מכן נסענו לLAGOS למלון DOM PEDRO LAGOS שהיה אכזבה גדולה. אמנם החדרים היו מעין דירות מאד מרווחות, אבל מאד מיושן והתחזוקה הייתה גרועה ממש, עד כדי כך שקיבלנו חדר שדלת הכניסה לא נסגרת, רק אם נועלים עם מפתח. הלשונית הייתה שבורה ולקח זמן עד שטיפלו בהעברתנו לחדר אחר. בערב הלכנו למסעדת דגים על האש ליד המלון, לא זולה, אני אהבתי, ארז ממש לא. לקחנו גם יין שסחרר אותי לגמרי...

19/5 יום ו'

נסענו ל - PONTA DA PIADADE , מקום מקסים, מפרץ עם סלעים יפים, קשתות סלע וצוקים במים. גם כאן תצפית מהרבה זוויות, לא מסלול ארוך, אבל לוקח זמן. שירותים ציבוריים - מגעיל ומזעזע...

משם נסענו וראינו שלט לחוף PRAIA CAMILO , החלטנו לעצור, מקום מקסים לא פחות. יש בו גם חוף רחצה המחולק בעצם ל- 2 חופים שיש ביניהם ממנהרה שנחצבה בין 2 החלקים. יש 227 מדרגות, לא לוותר מקום מדהים.

משם נסענו ל - PRAIA DA DONA ANA – חוף רחצה נחמד בין הצוקים. ירידה 93 מדרגות - לא ירדנו, רק תצפתנו מלמעלה, היה קריר ופחות מפתה.

חזרנו למלון והלכנו לבדוק את החוף שליד המלון PRAIA MEIA. סתם חוף, אבל עם חול לבן. חוף גדול מאד. לא ראינו כסאות להשכרה, אז חזרנו למלון וישבנו ליד הבריכה.

בערב הלכנו לאכול במסעדה סינית מצויינת PALACIO DA CHINA, אוכל מגוון, טעים וזול, גם הסנגריה היתה טעימה וזולה.

20/5 יום ש'

יצאנו בשעה 9:00 לאחר ארוחת הבוקר לכיוון ליסבון  . גם הפעם בכביש אגרה, היות שהיה הבדל של 1.5 ש' ולא רצינו לבזבז זמן בדרך משעממת וארוכה. עלה במצטבר כ- 30 יורו. נסענו להחזיר את הרכב השכור ליד שדה התעופה ומשם הזמנו "אובר" , שהיה ממש זול 10 יורו, ישירות למלון שנמצא על מדרחוב AUGUSTA .

AUGUSTA BOUTIQUE HOUSE, שם חיכינו מעט והצלחנו לקבל את החדר. ואז יצאנו לטיול בעיר.

קצת על ליסבון, עיר עם 500,000 תושבים + מטרופולין עוד 2.5 מיליון. גשר ואסקו דה גאמה חוצה אותו, באורך 17.2 ק"מ. ב1/11/1755 רעידת אדמה שגרמה לגל צונאמי אדיר ואחריו שריפות. שיקום העיר היה ע"י מרקיז דה פומבל.  

יצאנו מהמלון, שנמצא ברובע ביישה, ברחוב אוגוסטה שהוא מרכז הרובע, לכיכר ROSSIOשנקראת גם PRACA DOM PEDRO. יש אנדרטה להנצחת הטבח ב- 2000 יהודי ליסבון ב1506. הוקמה ב- 2006 . חצי כדור ובתוכו מגן דוד. בכיכר: כנסיית סאו דומינגוס, התיאטרון הלאומי, 2 מזרקות יפות ושרטוט גאומטרי של מרצפות. כנסיית סאו דומינגוס .

הלכנו לתצפית MIRADOURO DE SAO PEDRO DE ALCANTARA .פוניקולור גלוריה מתחילה מעט צפונית לככר רוסיו ומגיעה לתצפית סאו פדרו דה אלקנטרה. לא עלינו על הפוניקולר, אלא הלכנו ברגל - עלייה תלולה, אבל קצרה יחסית.

משם ל- AVENIDA DA LIBERDADE, השאנז אליזה של ליסבון, עד לככר MARQUES DE POMBAL בו פסל ברונזה . ליד נמצא פארק תצפית VII EDUARDO .

אזור PRINCIPE REAL – בוטיקים, גן בוטני. ירדנו חזרה בשד' ליברדאדה , לככר LARGO DO CARMO במקום חזית של מנזר ימי הביניים מ- 1389, נהרס ברעידת אדמה גדולה ב1755. (ברחוב RUE DE CHIADO ואחר כך למנזר CONVENTO DO CARMO (בשכ' CHIADO), באזור אוירה, בתי קפה, ככר לואיש קמואש PRACA LUIS DE CAMEOS, תצפית MIRADOURO DE SANTA CATARINA פחות מרשימה, ברחבת המצפור יש פסל של מייסד ובעלים של עיתון ידוע ולידו פסל של ילד מחלק עיתונים בפעולה. נמצא מאחורי ככר קמאוס.

ככר קומרסיו  COMMERCIO נמצאת ליד הים. יש הרבה בניינים סביבה, במרכז פסל ברונזה של המלך ז'וזה הראשון שבתקופתו נבנתה.

חזרנו דרך שער ויקטוריה ARCO DA RUE AUGUST מדרחוב RUE AUGUSTA . אחרי התרעננו במלון יצאנו לאכול . עברנו בככר רוסיו לראות את דוכני האוכל בלילה.

לבסוף הלכנו לאכול במסעדה אסיאתית BOA BAO שהיתה עמוסה ונאלצנו להמתין זמן ניכר, לבסוף קיצרנו תור בכך שישבנו ליד הבר היכן שמכינים את האוכל. האוכל היה מוצלח מאד.

21/5 יום א'  

אכלנו על הגג ארוחת בוקר, די בינונית, ויצאנו לטייל רק ב- 10:30. הלכנו לרכוש כרטיס תחבורה יומי ל- 24 ש' שמתאים לכל סוגי האוטובוס, המטרו והטראם. הלכנו לקו 15E טראם, שהומלץ ע"י לשכת התיירות שבכיכר קומרסיו. בכיכר היה פסטיבל כלשהו והגיעו להקות נגינה ותחפושות, לא ממש הבנו מה זה, אבל היה נחמד.

כדי להגיע לטראם, נדרשה הליכה של כ- 15 ד' לאורך הטיילת...

נסענו ל- LXFACTORY, מפעל נטוש המהווה הטרקציה . היה נחמד, קצת ציורי קיר. יש יריד אומנים בימי א' , מיצגי אומנות ומסעדות. אמנות הרחוב נמצאת רק במתחם עצמו.

משם המשכנו באוטו טראם למנזר ז'רונימוס , שראינו מבחוץ. לידו היו תורים של מאות/אלפי אנשים שרכשו כרטיסים מראש(!). תחשבו טוב אם כל כך חשוב לכם לראות את המנזר מבפנים. אנחנו החלטנו ששבענו ממנזרים...

אח"כ הלכנו לראות את אנדרטת התגליות PADRAO DOS DESCOBRIMENTOS, משני צידי האנדרטה פסלים של אישים שהיה להם חלק בהפיכתה של פורטוגל למעצמה ימית, לרבות הנסיך אנריקה הספן ואימו פיליפה מבית לנקסטר האנגלי. להנצחת מגלי הארצות של פורטוגל. הוקמה ב1940 בתקופת הדיקטטור סלזאר. .

היה יום אפרורי. צעדנו לאורך המים לכיוון מגדל BELEM שהוקם במאה ה- 16 כדי להגן על הכניסה לליסבון מנהר טאגוס. מוכר אונסקו. המקום הומה אנשים. גם כאן היו תורים ארוכים להיכנס אליו, אהבנו לצלמו מבחוץ, לא סקרן אותנו להיכנס.

ממגדל בלם המשכנו עוד קצת לאנדרטה לחיילים המשרתים בכל העולם MONUMENT TO THE OVERSEAS COMBATANTS - ליד יש משמר כבוד שמתחלף בטקס, החלפת המשמר שאנחנו ראינו היתה בשעה 14:40 , אין לי מושג כל כמה זמן זה קורה.

נסענו בקו 728 אוטובוס ל- GARE DO ORIENTE כ- 50 ד' נסיעה. מבנה גרנדיוזי ומיוחד צמוד לקניון ואסקו דה גמה. שם הסתובבנו. יש רשתות מוכרות כגון ZARA, P&B, C&A, סטרדיווריוס, ברשקה וכד'.

החלטנו לאכול כאן אוכל אסיאתי שהיה טעים וזול, בהרכבה עצמית ואז בישול בווק. לקינוח - גלידת האגן דאז ואז חזרנו באוטובוס 708 שמגיע קרוב למלון.

22/5 יום ב'

היות שבערב בשעה 22:30 הייתה לנו טיסה חזרה לארץ, זה היה יום השלמות בעיקר בשכונת ALFAMA, זהו הרובע העתיק על גבעה ששרד את רעידת האדמה. קירות הבתים מקושטים באז'ולז'ו.

החלנו בביקור בפסל הברונזה של פרננדו פסואה ב- RUA GARRETT ליד בית קפה.

ליד המלון יש מעלית סנטה ז'ושטה SANTA JUSTA למצפור MIRADOURO DE SANTA JUSTA . למעלית יש תורים, היינו בה לפני כמה שנים, רק עברנו לידה.

ואחר כך הלכנו ל- קתדרלת SE , משם עלינו בסמטאות עד למבצר/טירה CASTELO DE SAO JORGE ממנה יש תצפית נוף. עלינו לתצפית  MIRADOURO DA NOSSA MONTE, , תצפית באזור GRACA הנקראת MIRADOURO DA SENHORA DA GRACA, מבט על העיר. MIRADOURO DAS PORTAS DO SOL – תצפית על העיר ואלפמה MIRADOURO DE SANTA LUZIA יש תצפית  על נהר הטאגוס MIRADOURO DE SANTO ESTEVAO.

היות שהחל לרדת גשם, ישבנו לאכול קרוב למלון, בו נשמרו המזוודות וחיכינו לזמן שבו נצטרך לנסוע לשדה התעופה. גם הפעם הזמנו "אובר". המחיר היה כ- 20 יורו.

טיסה חזרה בלילה 22:30 .

היה טיול גדוש חוויות ומהנה. חזרנו עייפים אך מרוצים...  

בהזדמנות זו רוצה להודות מאד לבלוגרים האחרים שנעזרתי במה שכתבו ולמדתי מהם רבות על האתרים, ואם מישהו מוצא ציטוט שלו בלי שנתתי קרדיט, הרי זה נובע משיכחה מאיזה בלוג לקחתי את המידע, אז אני מתנצלת.